כמו לא מעט נשים אחרות, גם אני הפכתי במרוצת השנים למומחית מדופלמת באמנות השמלפי – הסלפי של האישה השמנה. השיטה פשוטה למדי: את מצלמת את החלק העליון של הגוף מזווית גבוהה ורחוקה, מטשטשת עם שלל פילטרים מחמיאים והרי לך שמלפי מושלם שאפילו לא מגלה את המאמץ שמאחוריו. בניגוד אליי, הסטייליסטית גאלה רחמילביץ'
החליטה שהגיע הזמן להציג את הנשים השמנות כמו שהן, בלי זוויות מיוחדות ופילטרים נבחרים, וארגנה כאות מחאה אירוע לצילום סלפי קבוצתי של נשים שמנות בבגדי ים. בלי פילטרים, בלי מקום להסתתר.
עוד בערוץ האופנה
- נסטיה ליסנסקי: "אני לא צריכה להתנצל על המשקל שלי" המידות הגדולות יוצאות מהגטו
- נינט טייב: "להתחתן זה הכי COOL"
אני פוגשת את רחמילביץ' בשעת אחר צהריים ביום ראשון, למרגלות חוף גורדון התל אביבי. לבושה בבגד ים שלם וסגלגל, רחמילביץ' מבשרת לי בצער כי זוהר ברטל – שהעלתה תמונות סלפי של עצמה בבגד ים בפייסבוק והפכה לסנסציה תקשורתית – החליטה לבסוף לא להגיע לאירוע. על פי רחמילביץ', ברטל בת ה-20 ספגה מטח כבד של טוקבקים ותגובות פוגעניות בעקבות פרסום התמונות, והחליטה שאינה מסוגלת לצאת מהבית.
"היד של אנשים כל כך קלה על המקלדת", זועפת רחמילביץ'. "אין ספק שהיא ילדה אמיצה, אבל בסך הכול מדובר בילדה בת 20 שלא יכולה להתמודד עם קיתונות כאלו של רוע". ברטל עצמה כתבה באותו היום בעמוד הפייסבוק שלה, שהפך בינתיים לסוג של קאלט, כי היא מצרה על כך שלא תוכל להגיע לאירוע: "התקף הדיכאון המשתק שאני נמצאת בו כרגע (ולצערי יגרום לי לפספס אירוע מדהים כמו התאספות נשים לסלפי) הרבה פחות גרוע בזכותכם. באמת תודה".
בינתיים על החוף, רחמילביץ' מתוסכלת כשהיא מגלה כי חלק מהבנות שטענו כי יגיעו למפגש בחרו במקום זאת להישאר בבית ולהעלות תמונה שלהן בבגד ים לעמוד של האירוע. "הן פספסו את הרעיון", היא אומרת, "המטרה היא ליצור פה תמונה של כולן יחד, זה לא קשור אליי או אלייך, זה מסר קבוצתי שגדול מאיתנו".
"זה לא דיון על שומן, זה דיון על נשים ונשיות. וחוץ מזה, זה ממש לא מיצה את עצמו כי השוק לא השתנה. מצד אחד העולם הולך ומשמין, ומצד שני העולם לא משתנה ומקבל. האלימות כלפי מראה חיצוני של אנשים רק הולכת ומסלימה, ולא ההפך. עם כמה שנראה לך שאנחנו חיים את זה וחופרים על זה, עדיין כלום לא משתנה, גם לא בחינוך. האלימות ברחוב וברשת זה פשוט מטורף, לאנשים אין מוסר, הם לא שומרים לא על הפה ולא על היד על המקלדת".
אז למה להמשיך אם זה לא מועיל?"עד שזה לא ייכנס למערכת החינוך ולפרסום, אנחנו צריכים להמשיך. אי אפשר לתת שייהרסו חיים של ילדות".
אם זה עניין של חינוך, למה את לא הולכת ללמד בבתי ספר?
"יש לי את בית הספר שלי (בית הספר לסטיילינג במתחם דיזנגוף סנטר, י"ר) ושם אני אחראית על התוכן. בדיוק בגלל זה פתחתי בית ספר, כדי להעביר את המשנה שלי. אם הייתי יכולה להכניס את זה לתוכנית הלימודים, זה היה מושלם. אם רק הייתי שרת החינוך. חבל שאין לי אופי של פוליטיקאית".
