>> ערוץ האופנה הישראלי ב-HOT - צפו בכל התוכניות
על קיר שעם גדול בביתם של המעצבת/סטייליסטית/אושיית טלוויזיה אילנה ברקוביץ' ובעלה, מאמן קבוצת הכדורגל מכבי חיפה, אריק בנאדו, תלויים זה לצד זה אימג'ים רבים המרכיבים את עולמו האקלקטי של בני הזוג: רישומי פחם שיצרה אחותה של ברקוביץ', תכשיטי חרוזים שאספה ברקוביץ' במהלך שהותה באפריקה, ציורי ילדים של בניה הלל ואסא, דפים מתוך ספר תמונות הודי לילדים ללימוד השפה האנגלית, מספר תצלומים משפחתיים ודיוקן אחד מקסים של המוזיקאי דיוויד בואי, מושא תשוקתה של ברקוביץ' מהרגע בו התוודעה לזמר בעל החזות האופנתית והאנדרוגינית. "הסגנון שלי הוא 'פרקלקטי' - שילוב המילים אקלקטי ופרקטי", היא מבהירה בתחילת השיחה איתה.
זוהי שעת בוקר מוקדמת בבית המשפחה בצפון הישן של תל אביב, באחד הרחובות המקבילים לציר האופנה דיזנגוף. האור החודר מבין הצלונים מאיר את הבית ברכות. סיור בדירה על ידי המארחת מגלה כי הסגנון האקלקטי של ברקוביץ' יושם גם בעיצוב הפנים, עליו היא חתומה באופן אישי.
זוהי דירת דופלקס רחבת ידיים בת חמישה חדרים, בה מלבד בנאדו וברקוביץ', מתגוררים בה גם בנה מהזוגיות למוזיקאי אוריה גזית, הלל בן ה-6, ובנה המשותף עם בנאדו, אסא, בן השנה ותשעה חודשים. ובל נשכח את הכלבות מוג'ה ומבילי (אחת ושתיים בסווהילית), המהוות חלק בלתי נפרד מהקן המשפחתי.
זהו בית חמים, מלא בציורים, תצלומים ופיצ'פקס שאספו בני הזוג בביקוריהם בחו"ל. לא נפקד ממנו גם חוש ההומור, עם טפט בהדפס על רצפת חדר השירותים וקירות מטבח שנצבעו בוורוד פוקסיה. "אני בטוחה שאם הייתי עושה חדר שכולו מנומר, עם ספות עור, זה לא היה עובר", אומרת בעלת הבית. "היה לי חשוב להקפיד על ההומור, שנפקד מהרבה בתים בישראל. מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי טיפוס אקלקטי. אני אוהבת בגדי מעצבים באותה רמה שאני אוהבת בגדי וינטג' משווקים; אני יכולה להיזרק בחושה בסיני, או במלון 90 כוכבים במנהטן. אני מסוג האנשים שיסתדרו בכל מקום. כשהתגוררתי בזנזיבר היתה לי בקתה קטנה שנראית עלובה מבחוץ, אבל עבורי זה היה ארמון. אני מאמינה שעיצוב, סגנון וטעם לא בהכרח קשורים לכסף. אפשר לעצב את הבית ולבנות מלתחה במעט כסף ולאורך זמן. זה הכול עניין של יצירתיות".
האקלקטיות היא גם חלק בלתי נפרד מהבגדים שמרכיבים את המלתחה של ברקוביץ': לצד נעלי מעצבים של קלווין קליין וקום דה גרסון, ניתן לאתר חולצות טי שראו ימים יפים יותר ואוסף כובעים עצום מטיוליה סביב העולם. "אני אוהבת ללבוש הרבה וינטג' ומסתובבת בעיקר בשווקים של יד שנייה", היא מגלה. "בתל אביב אני מבקרת בקביעות בשוק העתיקות בכיכר דיזנגוף, ובחו"ל אני מאוד אוהבת לרכוש ב-J.Crew, בעיקר פריטים משלימים כמו טי שירט. מעצבים אני כמעט ולא רוכשת, למעט Sample ודורית בר אור שאני מאוד אוהבת. פעם בשנה אני אוהבת להשקיע בעצמי עם אביזר, תיק או נעליים, של מותג מחו"ל. השנה רכשתי תיק של סלין. אבל כמו כולם, אני מחכה לסיילים. של ה-70 אחוז כמובן".
בשלוש השנים האחרונות עשתה ברקוביץ' את כל הדרך מעבודתה כסטייליסטית למשבצת המעצבת. תחילה יחד עם חברתה הטובה דורית בר אור, שדרכיהן נפרדו לאחר זמן קצר, ולפני כשנה וחצי לצדו של המעצב נתיב יוחאי מאור במותג Nyota, שפורק לאחרונה לאחר חילוקי דעות בין השניים וסכסוך מתוקשר.
מחר (חמישי) היא יוצאת לדרך עצמאית ומשיקה במרחק צעדים ספורים מביתה את חנות הסטודיו "אילנה ברקוביץ'" (דיזנגוף 264, ת"א. טל': 077-781002), שתהיה פתוחה החל מסוף השבוע הקרוב למכירות ייעודיות מדי חודש. במכירה הנוכחית תציג ברקוביץ' את קולקציית הנשים החדשה בעיצובה, שילוב בין סגנון בוהמייני של שנות ה-70 לשמלות נינוחות שהיא לובשת לצילומים - סגנון מרושל שמציג סקסיות מאופקת ואלגנטיות אורבנית.
"המכירה הקרובה היא טעימה קטנה מהקולקציה", מסבירה ברקוביץ'. "אני מנסה לבנות את המותג לאט לאט. זה לא נכון לצאת לעולם בבום היסטרי ואז להתפוגג, אלא להישאר יציבה לאורך זמן. בטח כיום, כשמצבה של האופנה הישראלית קשה. זה לא זמן טוב להקים מותג אופנה, אבל אני מאמינה שלא משנה אם תהיה מלחמה או לא - אנשים עדיין צריכים להתלבש. לכן אני מנסה לעצב בגדים שאפשר ללבוש ליום יום וגם לערב, בגדים שאפשר ללבוש יותר מפעם אחת ובמחירי ביניים: לא יקרים מדי, אבל גם לא נורא זולים. כפי שאמרתי, פרקלקטים".
לפניכם ממצאי החפירה בארונה הפרטי של אילנה – הפריטים שלדבריה משקפים אותה יותר מכל.
ז'קט עור שחור. "כל אישה זקוקה לאחד כזה בארון. את שלי רכשתי לפני ארבע שנים בשוק הפשפשים באמסטרדם, מקום שאני מאוד אוהבת לבקר בו, כי הוא עדיין שוק זול. הוא עלה לי 20 יורו, שזה מחיר מציאה. אני אוהבת אותו כי הוא פשוט מושלם. הוא יושב עליי בול והוא יפה עם כל מערכת לבוש - מעל שמלת ערב שחורה, או עם גופייה לבנה ומכנסי ג'ינס. היש יפה מזה?"
נעלי סניקרס לבנות של ג'ק פרסל בשיתוף קום דה גרסון. "סניקרס זאת מחלה. אני תמיד אומרת שהן השחור החדש. בכל זמן נתון יש לי תמיד שישה-שבעה זוגות נעלי סניקרס בארון, ואני אוהבת לנעול את כולן. בגיל 17 רכשתי את הזוג הראשון של נעלי ג'ק פרסל, עם הקו השחור בחרטום שמזהה אותן, ומאז אני לא נפרדת מהן. הדגם הספציפי הזה הוא האחרון שרכשתי, והוא נעשה בשיתוף פעולה עם בית האופנה היפני 'קום דה גרסון'".
ענק חרוזים מבני שבט המסאי. "זה ענק שאני שומרת מהתקופה שהתגוררתי בזנזיבר. על אף שאותו ספציפית אני לא עונדת, אני שומרת תכשיטים רבים מאותה תקופה, שאותם אני משלבת בלבוש היומיומי. אני בכלל לא טיפוס של תכשיטים, אבל עם הצמידים אני עוד הולכת מדי פעם. זה מזכיר לי את התקופה האפריקאית שלי".
מגבעת קאמל. "אני לא אוהבת תכשיטים, אבל מפצה על זה באביזרים כמו צעיפים, תיקים וכובעים כמובן. יש לי בארון שלל כובעים, שלטעמי הם האביזר המושלם. לקיץ יש לי אוסף רחב של כובעי פנמה, שאותם אני רוכשת בעיקר בחו"ל, כי פה בארץ מבקשים עליהם סכומים גבוהים. ובחורף אני עם המגבעת הזאת, שמלבד היותה פריט אופנתי, היא גם מחממת את הראש".
חולצת טי שחורה וגזורה עם הדפס. "זאת חולצה שלי משנות העשרה, שגזרתי, הצרתי והעברתי לבני בן ה-6 הלל. הארון שלי מתפקע מחולצות טי, לרוב הן הפריט שאני הכי מתקשה לזרוק. אני חולת דיוויד בואי, ויש לי הרבה חולצות עם הדפס שלו. ויש חולצה נוספת, האהובה עליי ביותר, עם הדפס ראש נמר שרכשתי לפני מספר שנים במיאמי. היא מידה XXXL אבל אני מרגישה איתה הכי בנוח. כל החברים שלי נחרדים ממנה, אבל אני מתה עליה ולובשת אותה בכל הזדמנות. לא מחוץ לבית, כמובן".
