>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
בד הברזנט הלבן שכיסה את מרכז הבמה התרומם כבמטה קסם, חושף קרוסלת זהב עם עדר סוסי נדנדה צחורים עשויים פלסטיק, עליהם ישבו במעגל הדוגמניות. תצוגת האופנה של לואי ויטון, שפתחה את יומו האחרון של שבוע האופנה בפריז, נראתה כמו שירת הברבור של מארק ג'ייקובס, המנהל האמנותי של הבית משנת 1997, שעל פי השמועות צפוי לחתום בשבועות הקרובים כמנהל האמנותי של דיור,
עם משכורת מטורפת של 10 מיליון דולר בשנה.
כמדי שנה התקיימה התצוגה באוהל לבן ברחבת מוזיאון הלובר בעיר. שלושת האנות: אנה ווינטור (ווג אמריקה), אנה דלו רוסו (ווג יפן) ואנה פיאג'י (ווג איטליה) תפסו את מקומותיהן בשורה הראשונה, לצדם של השחקנית אומה תורמן וצלם האופנה טרי ריצ'רדסון, שמשתף פעולה עם ג'ייקובס במותג הנושא את שמו.
בעשר בבוקר שעון פריז החלה התצוגה בדיוק מפתיע, ודאי כי שודרה אונליין באתר החברה. כתב ידו של ג'ייקובס מתעתע. כמי שצמח מתוך אופנת הגראנג' האמריקאית, מפתיע תמיד לגלות את האלגנטיות שפורצת מבין אצבעותיו. היתה זו אחת הקולקציות הטובות שניפק, טובה בכמה רמות מעל זו שהציג בחודש שעבר למותג הנושא את שמו בשבוע האופנה של ניו יורק.
חליפות אורגנזה קלות בצבעוניות פסטלית חרכו את המסלול העגול, בניגוד משווע לקולקציית החורף שהציג בעונה הקודמת, שהיתה עמוסה סמלי פטיש ושילובי פרווה ועור. הפרחים שקישטו כנגזרות נייר את החצאיות ושמלות הערב, חשפו משחקי שכבות, שיצרו מראה מעודן אך עם זאת עשיר בטקסטיל וטקסטורה. יפים היו גם תיקי הפלסטיק איתן צעדו הדוגמניות, שנראו כמו הסלים הפשוטים משנות ה-70. אלא שעכשיו זה יעלה "קצת" יותר.
בלי סנסציות ג'ייקובס לא יודע לעבוד. אבל הפעם הוא השאיר את הקהל שבוי בקסם הילדותי שעטף את התצוגה כמו זיכרון מתוק מהילדות. התמונה האחרונה בתצוגה שייכת לקייט מוס, חברתו הקרובה של ג'ייקובס, שחתמה את התצוגה בשמלת שמנת ללא שרוולים, מרוצפת נגזרות פרחים ומעוטרת נוצות, אשר יצרו מראה של ברבור אצילי פרוש כנפיים. מוס עלתה הפעם למסלול ללא סיגריה ועם כתר קטן שקישט את ראשה כנסיכה מעודנת, ברבור לבן עם נפש של ברבור שחור.
רגע לפני שהמסך ירד על שבוע האופנה הפריזאי, חתמו אותו, זה אחר זה, הלבנוני אלי סאאב והאיטלקייה מיוצ'ה פראדה בקולקציה חלשה למותג מיו מיו. אחרי הקולקציה המרהיבה לפראדה, שהציגה בסוף ספטמבר במילאנו והיתה הטובה ביותר שהוצגה בבירת האופנה האיטלקית, האכזבה מהקולקציה של מיו מיו היתה כפולה ומכופלת.
אז נכון, פראדה היא בין המעצבות הבודדות בעלות האומץ הגדול בבחירת הדפסים ושילובי בדים, אבל קחו לדוגמה את הלוק שהורכב מחצאית תחרה בצבע זית אפור, עם חולצת טורקיז בעלת שרוולים קצרים והדפס צבעוני של משהו שנראה כמו שעטנז בין מצנח לשבלול ומעליה מעין בולרו תחרה עם סרט קטיפה – ומיד לאחר מכן תרצו לקחת את הכדור נגד צרבת.
בשורה הראשונה הפתיע את הקרואים מעצב האופנה אזדין אלאייה, שהגיע מלווה בידידתו הקרובה קרלה סוזאני (עורכת הווג האיטלקי לשעבר, וכיום בעלת רשת בתי האופנה קורסו קומו 10) המקורבת למיוצ'ה פראדה. אלאייה הגיע השבוע גם לתצוגת האופנה של קנייה ווסט, ודיון גדול התנהל סביב הגעתו לשתי התצוגות, שמא הוא צריך את הפרסום של צלמי הפפראצי באולם.
התשובה היא לא, וגם אין צורך לדאוג למיסיה אלאייה. מחר (חמישי) יחלו להתנהל מדי יום, מחוץ ללוח הזמנים של שבוע האופנה ולמשך שישה ימים מלאים, תצוגות מצומצמות ל-50 קניינים בחלל הסטודיו של אלאייה שבשכונת המארה בעיר.
לאחר עונה רוויית משברים שטלטלו את תעשיית האופנה בפריז, כשמספר מעצבי אופנה סיימו את תפקידם במפתיע (ג'ון גליאנו בדיור, כריסטוף דקרנין בבלמן, האנה מקגיבון בקלואה), נדמה כי שבוע האופנה של פריז לעונת אביב-קיץ 2012 התאפיין ביציבות מה של בתי האופנה הגדולים, גם אם בחלק מן המקרים היתה זו קפיאה במקום.
בעידן של אי יציבות כלכלית, נדמה כי מילת המפתח שתאפיין את בגדי הנשים בעונה הבאה היא ביטחון. יהיו נשים שיעדיפו את הביטחון שלהן בקולקציות רוויות התשוקה והכוח, כמו זו של לנוון או של איב סאן לורן, יהיו מי שיבחרו בבגד שהולך על בטוח, כמו אצל סוניה ריקל או דיור. מה שבטוח, כל זה יישמר לפחות עד העונה הבאה בתור.
