>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
יעל, את מרשה לי לתאר אותך בכתבה כאישה שמנה, במקום להשתמש במילים המכובסות עסיסית / מלאה / גדולה?
"אמא'שך שמנה".
מה שאני מנסה לומר, זה שבכל פעם שמראיינים בתקשורת אישה שמנה, כמו הדוגמנית סטלה עמר, או השחקניות עירית קפלן ואסתי זקהיים, תמיד מוצמדת להן התווית "דיווה", "גדולה מהחיים" וכו'. כולן הפכו, פחות או יותר, ל"שמנות מקצועיות". עושה רושם שגם את בדרך לשם. זה מפריע לך?"אני שונאת את זה שכל הקיום הציבורי שלי סובב סביב המשקל, כי יש בי יכולות שלא קשורות רק בו. אני בטוחה שהייתי מגיעה למקום שבו אני נמצאת גם אם הייתי רזה. כרגע אני לא יכולה להימלט מזה, וכן, זה מתסכל. אין ספק שדיברתי על זה רבות, וברור שהיתה לי תרומה בעניין, אבל אנשים שלפו ומיקדו את זה".
יצרת לעצמך דימוי של בחורה שלא חוששת לדבר בגסות מתלהמת ולכתוב מאמרים נפיצים. יכול להיות שהרבה אנשים היו מעדיפים לראות אותך נחבאת אל הכלים, יושבת בצד ותוקעת סנדביץ', מאשר מהגגת בלהט על אופנה ומשקל."מההתחלה לא הייתי השמנה החייכנית ששותקת ויושבת בצד. וכן, זה הפריע לאנשים. אני באה ואומרת הכול בפנים. באתי בגישה שכל מה שחשבתם על שמנות עד היום לא לגמרי עובד ככה, ועם הזמן גם גיליתי שטורים שכתבתי שקשורים למשקל מעוררים אמוציות קשות. המשקל הוא אויב הציבור! זה מלחיץ אנשים כמו ערבים".
בגיל 28, יעל רגב היא חלומו הרטוב של כל מלהק של תוכנית ריאליטי: פה ג'ורה, אישיות כובשת, פרצוף שמצטלם נהדר, גוף במידה גדולה ואפס בושה. למלהקי האח הגדול שרדפו אחריה היא סירבה פעם אחר פעם, אבל כשניסתה להתקבל לפני כשנתיים וחצי לפרויקט מסלול הישראלי, זה הסתיים במפח נפש. שלי ושלה. אני ישבתי אז בוועדת הקבלה הטכנית של התוכנית, ורגב, שקיבלה "לא" בתשובה, טינפה עליי בבלוג שפתחה אז, "קלבה אין גלאם טאון", שהפך במהרה לחוד החנית בבלוגספירת האופנה הישראלית. כך הכרנו.
"הן רוצות שיתייחסו אליהן כמו אל נשים רזות. שהן ייכנסו לחנות ויהיה להן מבחר. אני מודעת לעובדה שקשה לרצות קהל של נשים מלאות. זה קהל קשה ואמוציונלי, קהל שהתעללו בו נפשית ומסחרית. הדירו אותן מכל שיח".
בטוקבקים שהגיבו לידיעה על מינויה של אהרוני כפרזנטורית תקפו אתכם על כך ששוב לקחתם בחורה במידה 40, 42. אז מה הפתרון? דוגמניות ענק במידה 52?
"אתה מרושע! הכרחתי את תמרה להשמין אבל זה לא עבד", צוחקת רגב. "שמע, אי אפשר לירות בכל החזיתות. יש עוד הרבה חזיתות להילחם בהן, נגיע אליהן בהמשך. פרה, פרה. תמרה נמצאת בטווח המידות של המותג, אומנם בתחתית, אבל בטווח".
"אני לא דוגמה. אני רוכשת בחו"ל או בחנויות וינטג', וגם תופרת לעצמי".
רגב החלה להתעסק באופנה כשהיתה נערה, ובגיל 18 כבר החלה למכור את עיצוביה – ללא הצלחה - בדוכן שפתחה ביריד המעצבים בדיזנגוף סנטר. באותן שנים התפתחו אצלה הפרעות אכילה, כשהמשקל הנמוך ביותר אליו הגיעה היה 50 ק"ג. "הרעבתי את עצמי, אבל הגוף הפסיק לרזות כי הוא נכנס לשוק", היא משחזרת. "בשיאי הייתי רק 80 קילו, אבל לדעתי יש לי הפרעות אכילה מגלגולים קודמים. כיום אני במצב הכי טוב שהייתי בו אי פעם. יש לי את האישוס שלי כמו לכל בחורה, פלוס מינוס. אני מאמינה שהאבולוציה שלי קשורה להפרעות האכילה מהן סבלתי: בשנות ההרעבה הייתי בשליטה. ועם האכילה שהתפרצה - התפרץ גם הפה הגדול"."הפה הגדול", אין דימוי מבריק מזה לתאר אותך. בכלל, אי אפשר להפריד בין השפה הבוטה שלך לבין הנוכחות הפיזית הגדולה שלך. כל ההוויה שלך משדרת שואו אוף, בולטות.
"אתה רומז שזה משהו שלילי? נו, אתה חוטא לי כמו כולם. אני מאמינה שמעבר למשקל יש לי אישיות ודעתנות. אבל אני לא חושבת שאני כזו מזעזעת".
