בשנות ה-20 קוקו שאנל שחררה
באמצעותה את הנשים מכבלי המחוך, בשנות ה-30 הפכה השמלה השחורה הקטנה לפריט חובה בארונה של כל כוכבת הוליוודית ואשת חברה, ובשנות ה-40 היא אפשרה לנשים להישאר אלגנטיות חרף המצוקה הכלכלית של תקופת המלחמה. פרק שני: המוזות של המאה ה-20 לא יכולות בלי
שמלה שחורה קטנה.
שנות ה-50: מרילין מונרו, סופיה לורן – גזרת שעון החול
שנות ה-50 החזירו את השמרנות למלתחה הנשית. מעצבי העל דיור ובלנסיאגה יצרו את "המראה החדש," שהיה למעשה חזרה לנשיות הישנה ולגזרת שעון החול. השמלה השחורה התאימה את עצמה לתכתיבים החדשים והפכה לשמלת קוקטייל מחטבת שהתלבשה נפלא על הדיוות החטובות והשופעות של התקופה, ובהן מרילין מונרו, אליזבת טיילור וסופיה לורן.
שנות ה-60: אודרי הפבורן, ז'קלין קנדי – אידיאל יופי חדש
הקשר של מעצב העל הובר ז'יבנשי ושל שחקנית הקולנוע ואייקון האופנה אודרי הפבורן החל בשנות ה,50- כשהפך הוא למעצב על צעיר וכוכבה שלה דרך בהוליווד. הפבורן לבשה שמלות שחורות קטנות בעיצובו בכמה הזדמנויות, כולל בסרט סברינה מ1954- שהפך לשובר קופות. אבל אף מקרה קודם לא הותיר אחריו שובל זוהר ומשמעותי כמו הסרט ארוחת בוקר בטיפאני. הפבורן יצרה אידיאל נשי שונה, של אישה שמתלבשת בשביל עצמה ולא כדי להתאים לפנטזיות גבריות כלשהן. מעצבים חשובים נוספים שפעלו באותן שנים, כמו אנדרה קוראז,' פאקו רבאן, מרי קוואנט ואחרים, יצרו גרסאות משלהם לשמלה השחורה ועזרו בהפיכתה של ה-LBD לידידתה הטובה של כל אישה. שנות ה־60 לא יהיו שלמות בלי התייחסות לגברת הראשונה של אמריקה, ז'קלין (ג'קי) קנדי, אייקון אופנה שהשכילה לשלב בין טעם צרפתי משובח לסגנון אמריקאי חדש מלא שיק. במסגרת תפקידה היא נאלצה למתן את תאוותה לקוטור צרפתי ולבחור במעצב אולג קסיני, המקבילה האמריקאית למעצב החביב עליה באמת, ז'יבנשי הצרפתי. קנדי אהבה והעריכה את הצבע השחור, והוסיפה לו ז'קט מחויט קטן שאפשר לה לשחק בין לבוש רשמי לבין שמלת קוקטייל נשית.
שנות ה-70: קתרין דנב – המוזה של איב סאן לורן
שנות ה-70 התוססות והמהפכניות יצרו נשיות חדשה ומשוחררת, והמעצב שהבין זאת יותר מכולם היה איב סאן לורן,
שחולל מפנה כשהביא לעולם את מראה האישה האנדרוגינית. בתחילת דרכו היה סאן לורן מעצב הבית של בית דיור השמרני, וכשפרש לדרך עצמאית הצליח – למרות שהיה חביב אצולת הממון – להיות מזוהה עם מהפכת הצעירים והמרד נגד הבורגנות. השמלות השחורות שלו היו משורטטות ונקיות, והתאימו להפליא ליופיה של מי שנבחרה על ידו כ"מוזה" – שחקנית הקולנוע הצרפתייה בעלת היופי הקלאסי והקר קתרין דנב.
בפרק הבא: ג'ואן קולינס, הנסיכה דיאנה וגרייס ג'ונס בשמלה שחורה קטנה.
