"בחור ישיבה מוותר על קולנוע, מין ובילויים ונכנס 'מרצונו' לפנימייה", כותב יהודה קוטקס בטור "קשה להיות בחור ישיבה" ב-ynet. אלפי חנונים במדינה מוותרים על אותם דברים ונכנסים מרצונם לאוניברסיטאות ולמכון וויצמן. השאלה היא מי חייב ללכת לצבא ומי ולא, ולמה? אנא, תנו לי תשובה הגיונית אחת.

החרדי - נציגו של אלוהים עלי אדמות?

מעשה ששמעתי מפי מוהרה"ג שולמית אלוני, אמנם לא באופן ישיר, אבל זהו ציטוט שאני חוזרת עליו בכל הרצאת מבוא שלי. מדוע כשאנשים רואים חרדי, שאלה שולמית בפאתוס מסוים, אם כי לא במילים אלו בדיוק, אנו, האחרים, מתייחסים אליו כאילו הוא נציגו של אלוהים עלי אדמות? האם היהדות והמסורת שייכות להם בלבד? התפיסה החשוכה החרדית יושבת על בסיס כה יפה ונוגע ללב. הלא זוהי הדת היהודית, אשר התפתחה לאורך הדורות ואף העמידה מסות של רעיונות, דעות, אידיאות והלכות. למרות הצגת היהודים כגזע נבחר שלא נכחד (רעיון ששמעתי בעיקר בסמינרים לחזרה בתשובה של ערכים), קשה לומר שהיהודים של היום הם היהודים של פעם. אפילו יותר קשה לומר שהחרדים של היום הם החרדים של פעם, של לפני חמישים-שישים שנה.

זה משהו שעושים בפרטיות, עם דלת סגורה. רק אתה והגוף שלך. לא יפה לעשות את זה במקומות ציבוריים, למשל בצבא (צילום: שרה איינפלד)
זה משהו שעושים בפרטיות, עם דלת סגורה. רק אתה והגוף שלך. לא יפה לעשות את זה במקומות ציבוריים, למשל בצבא (צילום: שרה איינפלד)

שנאה תהומית ודמוניזציה לכל זר

על בסיס הדת, שהיא אסופת רעיונות נעלים, קמה לה כת אגריסיבית ומתבדלת וכצפוי במקרים כאלו, הרעיון כבר איננו עיקר ואף לא המדרש. התבצעה רפורמה אדירה ורבת השלכות בצביון החרדי, הפוסע משנה לשנה ומתרחק ברגל גסה מבסיס האם שלו.

תופעת הכת הזו ניזונה מתהליך השימור העצמי החרדי: הדרך היחידה להחזקת ציבור שלם, כך שיהיה עיוור ומסומם וממוקד רק בעצמו ובטובתו, היא פשוטה ואסטרטגית להפליא. לא רק ההתבדלות מאחרים נותנת כאן את הטון, לא רק האיסור הגורף על קריאה / שמיעה / מגע עם כל רעיון שונה משלהם, אלא גם השנאה התהומית והדמוניזציה הנערכת לכל שונה וזר, גם אם הוא יהודי מעמנו ובשר מבשרנו. בצורה כזו נשארת החרדיות בשלב ה"אגו" לתמיד וכילד קטן שהתפתחותו נעצרה, בניה לא יבחינו בקיומם של אחרים ולרוב גם יתנגדו ברוב תוקף לכך שצרכיהם של אוכלוסיות שונות יבואו לידי ביטוי בכלל. עיינו ערך: אנחנו לא צריכים אוטובוסים בשבת ולכן מצדנו שכל המדינה לא תיסע באוטובוסים בשבת.

למי שייכת המסורת היהודית?

משום מה, העיקשות התינוקית להיות הצודקים היחידים בארץ והאגרסיות הרבות שבעזרתן מובא רעיון זה בפני הציבור הכללי, תרמו רבות לתחושת "החרדי הוא נציג אלוהים" אותה ציינתי קודם וכך הולכות היהדוּת והתורה והופכות תוך שינויים מותאמים אישית, לחיות המחמד של אוכלוסיה אחת בלבד.

בעיניים נקיות מסטיגמות נראה כי המסורת היהודית יכולה להיות שייכת לכלל היהודים, בלי להצריך לבוש מסוים, שהיא הרבה יותר קרובה ברוחה לאוכלוסיות שומרות מסורת שהגיעו בכל מיני עליות או לציבור הדתי-לאומי, מאשר לתפרחת המלל החרדית העכשווית.

לאחר עיון בטור הקורע והמצחיק הזה שהעליתי בתחילת הפוסט (ממליצה לכולם גם להתבונן בתגובה 130, הממצה בעיני באופן סופי את הרעיון הכללי של הכתבה) ובכלל, בתוך סערת הגיוס שהתעוררה בימים אלה, ניתן למצוא בקלות את ההוכחות הדרושות לכך שאכן קם פה גזע חדש, אשר לא ידע את יוסף. מספיק לקרוא את הכתבות המתלהמות מצדם, כמו זו, או לצפות במלחמתם הפוליטית-כספית בתוך הממשלה, עם איום על מושביה בבחירות ולהבין שאין שם לא אידיאה או רעיון, לא בסיס ולא ראייה עובדתית אפילו אחת לכך שאיזשהו אל באיזשהו מקום ציווה רק ללמוד תורה ולקבל תקציבים. זה לא משהו שנכנס בכלל תחת הכותרת: "דיון", כי אם תחת הרעיון הכללי (התמוה מאוד, יש לומר), האומר: "לא בא לנו על הצבא ולכן נצרח ונבכה ונאיים עד שתעזבו אותנו בשקט".

לא מתגייסים? שישלמו פרוטקשן

הייתי ממליצה להכניס בשלב זה לתמונה את מיכל דליות, בדיוק בקטע שבו היא מחזיקה חזק ידיים של אמא, בשעה שבנה בן השנתיים בוכה ובועט על רצפת הסופר, רוכנת אליה בעיניים חומלות ולוחשת באוזנה בשקט: אל תוותרי, היי שקטה (אפילו אם יש בך דופי) ועקבית. לאט לאט הוא יבין מהם הגבולות, כי אם לא, חייך וחייו יהיו גיהנום".

אני רק מבקשת מכל הורה שיש לו ילד העומד להתגייס לזכור שהילד הזה הוא בשר תותחים להגנה על עצלות, שהוא ייקרע בצבא כשילדים בני גילו יעלו וירדו להם לחדר האוכל בישיבה, ממש כמלאכיו של יעקב. על ההורים החילוניים לדרוש שוויון בנושא הזה, כי נכון אולי שהמכסות בצה"ל מלאות, אבל האם התשובה לכך היא לשלוח לצבא רק את ילדי החילוניים והדתיים? מה קרה עם כוכב צדק? אולי צריך בכלל צבא שכירים, החברה לצה"ל בע"מ, ובינתיים כל מי שלא מתגייס, לא רק שלא יקבל קצבאות, אלא אף ישלם פרוטקשן למתגייסים. מה, לא?

לו רק היתה איזו סופרנני ענקית שתבוא למדינה לעשות סדר עם הבן הסורר, לפני שהמשפחה הזו תתפרק ושברי ביתה היפה יזהמו את החופים. ובשעה שמיטב בניה יצעדו לגלוּת, רוצה אני לראות את פרצופו של הכובש החדש כשהחרדים יתחילו ליילל ולבעוט מולו בדרישה חד משמעית לקצבאות, כי תורתם אומנותם.

להזמנת הרצאות של שרה איינפלד, שילחו מייל .