לאחרונה פרסם השחקן אשטון קוצ'ר
בחשבון הטוויטר שלו קריאה לעסקים להציב עמדות החתלה, שתהינה נגישות גם לאבות צעירים שכמותו. קוצ'ר הבטיח כי יפרסם בחשבונו, המונה מעל ל-18 מיליון עוקבים, את העסק הראשון בו יראה עמדה כזו. הוא זכה למעל 250,000 לייקים.
- מרגע פרסום הפוסט הזה היום בבוקר - אלפי הורים כבר הגיבו ברחבי הרשת - עם פוסטים בנושא, ממים מצחיקים בטירוף ומחאה לא קטנה. קראו כאן את הפוסט של דליה נוימן בנושא
.
שוק העבודה מתכונן. ואתם?
"מחאת החיתולים" של קוצ'ר העלתה מחדש לתודעה את נושא השוויון ההורי. נושא עמדת ההחתלה בשירותים הוא אולי קטנטן או נתפס כשולי, אך הוא למעשה סימפטום לבעיה גדולה בהרבה. בימים עברו חלוקת התפקידים המגדרית בין הנשים והגברים הייתה ברורה. נשים טיפלו בבית ובילדים בעוד הגברים יצאו להיות המפרנסים הדואגים לכלכלת המשפחה. מיותר לציין כי נשים לא התקבלו בזרועות פתוחות בשוק העבודה וגברים, שנאותו להתפנות לטיפול בילדים ובמשק הבית, נתפסו כעופות מוזרים. היום, לאט לאט והרבה בזכות המהפכה הפמיניסטית, מטשטשים הגבולות בין התפקידים המגדריים המסורתיים.
החברה עצמה, כך עולה ממחקרים רבים שנערכו בתחום בישראל, כבר מוכנה לשינוי. נשים הנן כבר מזמן חלק פעיל ונצרך בעולם העבודה והקריירה הישראלי וגברים, מראים רצון, נכונות ומגמה אמיתית וגדלה של מעורבות הורית. ניתן לראות כי יותר ויותר אבות מבקשים לעבוד מהבית או לעבוד בשעות גמישות יותר בכדי להיות פעילים בגידול ילדיהם.
שוק העבודה מראה גם הוא התפתחות ברורה וקבועה (אם כי לא מהירה מאוד) בכיוון, כאשר המונח "יום אבא" (Daddy’s day) הולך ונהיה רווח יותר ויותר בקרב תעשיות הידועות בשעותיהן הארוכות, דוגמת ההיי-טק, הפרסום והמשפט.
המהפכה מתחילה בקטן
מנגד, דווקא מוסדות פרטיים, ציבוריים וממשלתיים, עדיין תקועים בתפיסות הנושנות, אשר מבדילות בינינו על פי מגדרנו, בעוד אנחנו רק רוצים לתפוס את עצמנו כאנשים שווים ובהתאם לכישורינו.
ניתן לראות זאת באין ספור דוגמאות אשר מהוות כל אחת בפני עצמה רק סימפטום לבעיה הגדולה יותר. אנחנו מדברים על פינות החתלה המוצבות בשירותי הנשים או בחדרי ההנקה (אשר מציביהם לא מעלים על דעתם שאבא ירצה לחתל את ילדיו); חופשת לידה המיועדת לאישה בלבד; פרסומות הפונות לנשים בלבד כאמהות וממסגרות אותן בתפקיד הזה לנצח, בלי אפשרות לפרוץ לתודעת המעסיקים; משרות האם, הסופרות את ההורות של מגדר אחד בלבד; העברת קצבת הילדים ישירות אל האם; חוק חזקת הגיל הרך, הקובע כי במקרה של גירושים הורה ממין נקבה שווה יותר מהורה ממין זכר או העובדה שרק גברים משלמים מזונות. כל אלו הם סימפטומים בלבד. סימפטומים שאנחנו חייבים לטפל בהם, בדרך אל השוויוניות ההורית.
שינויים גדולים מתחילים בצעדים קטנים. בחינוך, בתודעה, באפשרות להתחבר להורות שלך לא דרך המגדר אליו אתה שייך, אלא לפי הרגש שלך כאדם – ללכת לקניון / לפארק לבד עם הילדים, בלי לחשוב על עניינים לוגיסטיים, שההורה השני לא היה נתקל בהם.
הצטרפו אלינו
אנחנו מזמינים אתכם לקחת חלק בשינוי התודעתי הזה. בשבוע הקרוב אנחנו מבקשים מכם להצטרף למחאת החיתולים של קוצ'ר ולהרים את הרף בתפיסת השיוויון המגדרי הלאומית שלנו. כמו קוצ'ר, אנחנו מבקשים מכם ומכן להשתמש בחשבונות הפייסבוק שלכם ולהביא לתודעה הציבורית שלנו את הצורך בשיוויון. בואו ועזרו לנו לפרגן לעסקים המנגישים שיוויון לשני המינים ולעזור לאלו שלא, להשתפר בכך.
מה צריך לעשות?
אם נתקלתם בפינת החתלה, צלמו אותה, העלו לרשת החברתית וכתבו היכן היא נמצאת והאם היא נגישה לשני המינים. בנוסף, הוסיפו לסטטוס שלכם בפייסבוק את ההאש-טאג #מחאתהחיתולים, כדי שנוכל לראות אתכם. התודעה הציבורית שלנו זקוקה נואשות למסרים של שיוויון. עזרו לנו להציף אותם. בואו ניקח את ישראל צעד אחד קדימה.
- השתתפה בכתיבת האייטם: רוני מילוא, גרושה, אמא לשני ילדים, חברה בקבוצת האמהות "אמהות למען אחריות הורית שוויונית" ומיוזמות עצומת האמהות
.
כאמור, מאז פרסום הפוסט הזה היום בבוקר, הרשת מוצפת בתגובות ומחאת הורים בנושא. אחת מהן בתמונה למטה. עוד תגובות מצחיקות וגם זועמות, תוכלו לקרואבפוסט של דליה נוימן , שסוקר את הפעילות עד עכשיו.
