מה אומרת לכם המילה משפחה? אילו קונוטציות עולות בראשכם כשאתם שומעים אותה? חום, אהבה, קרבה, חיבוק, צחוק, שמחה, קשר. ניתן להניח שעבור רוב האנשים, הקונוטציות הן נעימות ושמחות ובעיקר - מלאות חום ואהבה. לכן, לא ברור איך יכול להיות שבשפה העברית, כל כך הרבה מילים שקשורות למשפחה, מלאות בקונוטציות שליליות. מילים כמו "אמא חורגת", אבא חורג", גרוש, גרושה, פסולי חיתון, ממזר. השפה העברית מכניסה לנו - דווקא למקום הכי אינטימי, לתוך הבית שלנו, כל כך הרבה מילים שמתבססות על חריגוּת, על גירוש, על פסילה, על דברים קשים ולא נעימים.
"כולם יודעים שיש בעיה"
ערוץ המשפחה של Xnet החליט לצאת בקמפיין ולקרוא לכם הגולשים להמציא מילים חדשות. הגיע הזמן שאישה שמגדלת באהבה ילד של בן זוגה, מכינה לו סנדוויצ'ים, אוספת אותו מחוגים, מחבקת אותו - לא תרגיש בכל פעם שקוראים לה, את החריגוּת הזו. הגיע הזמן שלא יהיו בארץ אנשים שמסתובבים עם התג "פסול חיתון" או ילדים עם הכותרת "ממזר". הגיע הזמן גם שכשאישה מדברת על בן זוגה לשעבר - היא לא תאלץ לקרוא לו - הגרוש שלי, האיש שגירשתי או שגירש אותי.
לקראת העלאת הקמפיין, החלטנו לפנות לאקדמיה ללשון העברית והזמנו אותם לסייע בשינוי החוק. לשמחתנו, גילינו כי האקדמיה כבר קיבלה פניות רבות בנושא, שבעקבותיהן הוקמה וועדה - שבהחלט מתכוונת לפעול לשינוי המילים הבעייתיות האלה.
"כולם יודעים שיש בעיה ושבענייני משפחה יש הרבה מילים שצריך לשנות", אמרה לנו ורד ליון ירושלמי, דוברת האקדמיה. יומיים לאחר פנייתנו, עלה הערב לאתר האקדמיה, מידע לגבי הוועדה החדשה, אבל לצערנו לא נמצאות שם עדיין כל המילים הזקוקות לשינוי. מדובר שם על הצורך לשנות את המילים "גרושה" ו"חורג", אך בשיחתנו עם האקדמיה, נמסר לנו כי גם המילים "ממזר" ו"פסול חיתון" ידועות באקדמיה כזקוקות לשינוי, אך יש יותר קושי לשנות אותן. "יש הרבה גורמים המעורבים בשינוי", מסבירה לנו ליון ירושלמי את העיכוב. למרות חשיפת קיומה של הוועדה, עדיין לא פורסם דבר באתר האקדמיה לגבי המילים הללו.
סמדר שיר
20.03 20.03.2012, 00:4225 תגובות לכתבה המלאהאת הוועדה למונחי המשפחה מרכזת המזכירה האקדמית של האקדמיה ללשון, רונית גדיש. חברים בה: ד"ר אחמד חליחל (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), ד"ר צבי טריגר (המכללה למנהל), ד"ר פרץ סגל (משרד המשפטים), גלי סמבירא (דוקטורנטית בלימודי מגדר, אוניברסיטת בר-אילן), פרופ' סיליה פסברג (האוניברסיטה העברית), פרופ' נעמה צבר בן-יהושע (אוניברסיטת תל-אביב), עו"ד אירית רוזנבלום (מנכ"לית משפחה חדשה), בלהה רוזנברג (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), עו"ד יהושע שופמן (לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה), פרופ' פנחס שיפמן (לשעבר מן האוניברסיטה העברית וכיום מן המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן). מטעם האקדמיה ללשון העברית משתתפים בוועדה חוקר התלמוד והלשון העברית פרופ' שלמה נאה, הסופרת צרויה שלו ועובדת האקדמיה ד"ר טובה שרברין.
עד למועד סגירת הכתבה לא קיבלנו את תגובת האקדמיה ללשון העברית.
אב שלוב, אמא שלובה
לאחר פנייתנו, עלה הערב לאתר האקדמיה הניסיון הראשון לשנות את אחת המילים הבעייתיות - המילה "חורג/ת". כאןתוכלו
להביע את דעתכם לגבי הצעות האקדמיה למילה שתחליף אותה. האקדמיה מציעה שלוש אוצפיות:
- החלפת שם התואר חורג בשם תואר אחר, כגון שלוב. למשל, אב שלוב, בת שלובה, אח שלוב.
- הוספת מילת היחס 'כ' או 'כמו' לבני המשפחה: כאב, כבת, כאח / כמו-אב, כמו-בת, כמו-אח.
- הוספת הסיומת -ן: הורן, הורנית, אחן וכדומה.
מאין באה ה"חורגת"?
בספרה "להיות אמא חורגת" חושפת אילנה ינובסקי כי לדברי פרופסור מריה טאטר מאוניברסיטת הארווארד, המתמחה בספרות גרמנית, מקור המונח לקוח מאנגלית עתיקה ופירושו: קיפוח או עושק של ילדים. זה לא ממש משאיר לנו סיכוי. איך אישה הנושאת כינוי כזה תהווה דמות אימהית לילדים חורגים? האגדות, שאימצו את המונח, רק חיזקו את דימויה המרושע של האם החורגת.
אין לנו ספק שצריך לשנות את השם, כמו שאין לנו גם ספק שבעתיד, משפחות מורכבות יהיו הדפוס הדומיננטי של משפחות בישראל.
קצת נתונים
אחוז הגירושים בישראל הוא כ-26% (1.6 על כל 1000 זוגות). הסטטיסטיקות הראו עלייה של 5% בשנה החולפת. ניתן להניח שהאחוז היה גבוה יותר אילו נערך הסקר בקרב אוכלוסייה חילונית בלבד, אולם יש לסייג את הנתונים הנ"ל ולומר שהם אינם עושים הבחנה בין נישואים ראשונים לשניים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינה מבחינה בין מתחתנים בפעם הראשונה למתחתנים בשנית או בשלישית וכך גם בנושא הגירושים.
במקום הורים חורגים, אפשר...
ינובסקי מציעה "אמא שניה". "אמא שניה אינה עוצרת", היא כותבת בספרה. "היא משאירה מקום גם לאמא שלישית, רביעית וכן הלאה. המילה שני נכונה גם לגבי האב החורג שייקרא "אב שני". ההורים השניים משאירים מרחב רב לראשוניות של ההורים הראשונים, לאחריות שיש להם על הילדים ועל חינוכם".
פרופ' נעמה צבר בן יהושע ופרופ' גליה צבר, מחברות "שני בתים וילד - סיפורן של משפחות משולבות בישראל״, פרי מחקר ראשון ורציני שנעשה על משפחות מורכבות בארץ, פנו לאקדמיה ללשון וביקשו להחליף למונח אחר מהורים חורגים להשתמש בו בספרם. המונח הנבחר הוא: ״הורה מגדל״.
לצערנו ולצערם של הורים "חורגים" רבים, זהו שם שקשה להזדהות איתו, שכן, אם הם ההורים המגדלים, אז מי הם הוריהם הביולוגיים?
"בכל פעם שמכנים אותי אב חורג, אני מרגיש זהות", אמר לנו אחד האבות. "אני זקוק לזה. לא בטוח שהייתי משנה את השם, אבל בטוח שהייתי רוצה שתהיה לו קונוטציה חיובית ושאף אחד מהילדים שלי לא יקרא את סיפור סינדרלה״.
"אני לא כל כך מתחברת לשם הזה 'חורגת', הודתה אחרת. "אני מעדיפה 'בת הזוג של אבא'"."חס וחלילה", השיבה לה אם ותיקה נוספת. "למה חס וחלילה?" התפלאה הראשונה. "אני לא אמא שלהם", ענתה. "אני בעד שבשם יהיה יחס בין האם והילד", השיבה השניה. "ולא בת הזוג של אבא".
החלטנו לקום ולעשות מעשה. לעשות שינוי. לצאת בקמפיין לבחירת שם חדש, בתקווה לשבור סטיגמה, לאפשר להורים החורגים את מרווח המחיה המשחרר שבין הרוע למושלם, ליצור בסיס טוב יותר לבניית מערכת יחסים אמיתית שאינה נשענת על דעות קדומות, ליצור מציאות חדשה.
אנחנו מזמינות אתכם - הצטרפו אלינו ועיזרו לנו למצוא מונח חדש שיחליף את ה-אם/אב חורג/ת". אתם מוזמנים להציע את הצעותיכם כאן בטוקבקים ואנו נעביר את ההצעות הנבחרות לאקדמיה.מוזמנים גם לקבוצה "משפחות מורכבות " בפייסבוק.- מיכל איסט אלון, M.A, יועצת זוגית, מתמחה במשפחות מורכבות. סיגל קפלן, מנחת קבוצות הורים והורים במשפחות מורכבות, עיתונאית בתחום משפחה באמצעי המדיה השונים.
