הקישון פינת פרנקל, 22 בנובמבר 2013
אפתח בחדשות: ברחוב הקישון פינת רחוב פרנקל הוצב תמרור חדש לסימון אזור חניה של רכב דו גלגלי.
#1: חניית דו גלגליים. חמש גרסאות
התמרור החדש לא היה עניין לכתוב עליו הביתה אלמלא היה בגודל (ובנוסח) שמתאימים לשטח כינוס של כנופיית רוכבים אמריקאית, בעוד שבפינת הרחוב המסוימת הזו יכולים לחנות בסך הכל שלושה דו-גלגליים, מקסימום ארבעה. אז על מה הרעש? מה קרה פתאום? ולמה דווקא כאן? ספק אם מישהו יוכל להשיב, במיוחד שהתמרור החדש הוא רק וריאציה אחת, מתוך חמש, ברחובות שלנו. לתיחום החניה של רכב דו גלגלי (או בעברית -- אופנוע) יש אצלנו תמרורים עם מילים, בלי מילים, עם רוכב שחור, עם רוכב לבן, או בלי רוכב בכלל:
רחוב שטרן, 17 במאי 2012
רחוב הקישון, 15 במאי 2012
רחוב הרצל, 22 בנובמבר 2012
רחוב פרנקל, 15 במאי 2012
מגוון זה כנראה העניין. עובדה: גם לתמרור אחד ברחוב השוק יש וריאציות. אבל לא של הסמל המצויר עליו, אלא של שיטת הצבתו.
#2: הדואר בא היום באוטו האדום
התמרור המדובר ניצב סמוך לסניף הדואר, ואוסר על חניית כל כלי הרכב במקום עד לשעות אחר הצהריים. כל כלי הרכב חוץ מאשר האוטו של הדואר, שחייב לחנות כדי לפרוק ולאסוף חבילות ומכתבים. בפעם הראשונה צילמתי את התמרור לפני שנתיים אחרי שמכונית פגעה בו:
רחוב השוק, 2 באוקטובר 2011
העמוד התעקם, אחר כך הסתובב, אבל התמרור הצליח להחזיק מעמד די הרבה זמן:
רחוב השוק, 20 ביוני 2012
עד שנפל והפך לעוד מכשול על האספלט המכונה מדרכה:
רחוב השוק, 5 בנובמבר 2012
חלפו יותר מחודשיים עד שהתמרור הושב למקומו. רק שהפעם העמוד שלו חוזק אל המדרכה, אך לא במעט בטון, אלא באלתור מקורי:
רחוב השוק, 21 בינואר 2013
מקורי ככל שיהיה האלתור, הוא לא החזיק מעמד, וכעבור ימים אחדים התמרור שוב צנח:
רחוב השוק, 1 בפברואר 2013
כעת נותר במקום רק:
רחוב השוק, 10 במאי 2013
שלושה חודשים המתין החור, עד שהתמרור החיוני נתקע בו מחדש:
רחוב השוק, 27 במאי 2013
אבל הפעם בשיטה שונה; שיטת הפירורים:
רחוב השוק, 12 ביוני 2013
חיזוק כל כך עלוב הבטיח את היעלמותו הוודאית והמוחלטת של התמרור כעבור זמן קצר:
רחוב השוק, 31 ביולי 2013. אין תמרור
מכיוון שהתפנתה חתיכת מדרכה, החליט מי שהחליט לתקוע במקום משהו אחר:
רחוב השוק, 11 באוגוסט 2013
ומכיוון שלרשויות הציבוריות אין שום שיטת עבודה או תיאום בין מחלקתי, האוטו האדום של הדואר סבל עוד יותר:
רחוב השוק, 3 בספטמבר 2013
אבל לא להרבה זמן. גם פח האשפה לא שרד:
רחוב השוק, 26 בספטמבר 2013
הלך הפח, חזר התמרור:
רחוב השוק, 31 באוקטובר 2013
ובמשך ימים אחדים אפילו הצליח לשמור על זקיפות קומתו:
רחוב השוק, 8 בנובמבר 2013
נכון לשעת כתיבת שורות אלה, התמרור עדיין ניצב במקומו, אך פחות זקוף, נכנע לגורלו, כך שחייו שוב בסכנה:
רחוב השוק, 22 בנובמבר 2013
#3: לאן התגלגלת יא שלט?
לבדיחה התמרורית השלישית אחראי רחוב פרנקל. ליד בית מספר 20 מוקצה שטח לחניית נכה ולצידו מוצב תמרור עם מספר הרכב היחיד הרשאי לחנות במקום. יום אחד הוסר, משום מה, התמרור והושען על הקיר, כך שיסתיר את השלט של חנות הרהיטים:
רחוב פרנקל, 27 בספטמבר 2013
מכיוון שהתמרור הפריע, הוא הושלך על ידי יד נעלמה על המדרכה, כמה עשרות מטרים משם, בפינת רחוב שטרן:
פרנקל פינת שטרן, 3 באוקטובר 2013
מכיוון שהפריע גם כאן, סולק מהדרך והוצמד על ידי יד נעלמה אחרת אל חלון הראווה:
פרנקל פינת שטרן, 7 באוקטובר 2013
ומכיוון שברזל לסוגיו הוא חומר מבוקש, נטלה ממנו עוד יד נעלמה את העמוד, אך השאירה את השלט בפינה:
פרנקל פינת שטרן, 15 באוקטובר 2013
בינתיים, הנכה זכה בתמרור חדש (אם כי בשינוי של ספרה אחת במספר הרכב):
רחוב פרנקל, 12 באוקטובר 2013
אך השלט הישן לא עבר מהעולם. כעבור חודשיים הוא עדיין בסביבה, אם כי מצא לעצמו מקום חדש:
רחוב שטרן, 22 בנובמבר 2013
נו, אז מה אפשר להגיד על שלושה סיפורים כאלה? הזנחה מכוערת, רשלנות מקוממת, בזבוז משווע, חלמאות מביכה. הכל נכון. חבל רק שהבדיחה על חשבוננו.
