האם עיצוב הוא עניין של מותרות, כפי שרבים סבורים, או מרכיב חשוב באיכות החיים שלנו? עם הסיפור הבא, שמדגים היטב את הקשר בין השניים, קשה להתווכח. "בית אנדרו" בראשון לציון הוא ביתם של 24 דיירים עם מוגבלות שכלית שמוגדרת כקלה עד בינונית. הם גרים שניים בחדר, בארבע "דירות" בנות שלושה חדרים, וחולקים חדר אוכל וסלון משותפים. צוות מקצועי נותן מענה לצרכיהם ותומך בהשתלבותם המקצועית והחברתית בקהילה.
"הלידות שלי היו הדבר היחיד שריגש אותי יותר מהשיפוץ הזה", אומרת ויאנו. "הייתי מופתעת ממספר הספקים שהצטרפו, עבדו ותרמו. למרות האווירה הקצת צינית שיש בארץ ולמרות המצב הכלכלי, ההיענות לפניות שלנו היתה מדהימה".
איך עוצב הבית?
ראשית טופל החלל הציבורי. במקור הוא שימש לכמה תכליות, שחייבו את הדיירים להזיז את הריהוט מצד לצד בהתאם לפעילות. בן לביא חילק את החלל לשלושה אזורים נפרדים ומוגדרים: פינת אוכל, פינת טלוויזיה ואזור למשחקים ולקריאה. את הקירות ניצל לחלוקה ובאמצעות גופי תאורה שונים הדגיש אזורים שונים. התאורה המוסדית במקום הוחלפה בתאורה ביתית: במקום מנורות הפלורסנט הותקנו מנורות שמעניקות אור חם רך - תרומה בשווי 12,000 שקלים של החנות "יאיר דורם".
"לא יכולנו לגעת בקירות המבנה, ולכן השקענו באמצעים אחרים", אומרת ויאנו. "חברת 'איגנשטיין פינס' עשתה בהתנדבות את כל עבודות החשמל, ההכנה וההתקנה של התאורה החדשה. הם גם חצבו תעלות בקירות כדי להוסיף מנורות ואור לחלל".
מה שהיה הסלון הפך לפינת האוכל. שולחנות העץ הגדולים והישנים שיוו למקום תחושה של בית תמחוי. הם הוחלפו בשולחנות קטנים ומרובעים, קלים להזזה, נוחים לתחזוקה ומודולריים, שמעניקים לחלל אופי קליל וגמיש ומאפשרים לו לתפקד בכל מיני דרכים. השולחנות ופריטים משלימים נוספים לבית נקנו בהנחה ב"איקאה". כסאות האוכל נקנו בהנחה ב"פיק אפ". על הקיר האחורי של פינת האוכל – המראה הראשון שנגלה לעיני כל מי שנכנס לבית – נתלו לוחות עם מסגרת רחבה, שעוצבו והוכנו כתרומה על ידי אדי לנציאנו מנגריית "עץ למחשבה". ללוחות הוצמדו ציורים שציירו הדיירים.
הממ"ד הגדול הפך לאזור מחשבים ויצירה. אזור המפוחים, שהיה גלוי לעין, הוסתר בוילון PVC שהדפיסה בחינם חברת "PicPong" (שדאגה גם למסך המסתיר את ארון החשמל בכניסה לבית). ויאנו ובן לביא רכשו ב"איקאה" שולחנות עבודה שעליהם הוצבו מחשבים שתרמה "hp אינדיגו".
לאחר שהבינו את תרומתם של הצבעים ליכולת ההתמצאות של הדיירים במרחב, החליטו לאפיין כל אחת מארבע הדירות בבית בגוון שונה: ירוק, סגול, שוקולד ואפור. על דלתות ארונות האחסון הודבקו מדבקות עם אייקונים גרפיים. הספות והמיטות נצבעו בהתאמה וכך גם הדלפקים החדשים, שבנתה בהתנדבות נגריית "עץ למחשבה" במבואת הכניסה של כל דירה, שמשמשת גם כסלון קטן.
ומה הלאה?
"זה באמת היה פרויקט מרגש מאוד עבורנו" אומרת ויאנו, "ואנחנו מתכננים לעשות משהו חדש השנה. כרגע אין לנו כיוון סגור: לוקח זמן למצוא משהו מתאים ואני בודקת כל מיני אופציות. אשמח לקבל פניות בעקבות הכתבה".
אחד הכיוונים שוויאנו בודקת הוא תכנון ועיצוב למשפחות ביישובי פריפריה רחוקים, "שיש להן תקציב מוגבל מאוד, קשיים ומצוקת דיור, בגלל מספר גדול של נפשות, בית ירוד ומוזנח וכדומה. זה פרויקט שמתאים לרוח הזמנים, אבל הוא מורכב יותר מכל הבחינות, כי צריך למצוא את המשפחות הנכונות ולדעת שבאמת אנחנו והתורמים האחרים עושים מצווה, ולא סתם משדרגים בית".
>> ליצירת קשר עם דנה ויאנו וזהר בן לביא לחצו כאן.
>> לאתר של הצלם אילן נחום
עוד מעצבים שתורמים לקהילה:
>> 60 משפחות קיבלו ייעוץ אדריכלי חינם בערב של ''ספיד דיזיין''
>> ואיך נראית המשחקייה שעיצבה שרית שני חי במחלקה האונקולוגית לילדים?
