התשובה האוסטרית לאיקאה: קיקה תכבוש את הארץ?

500 אלף מוצרים

360 אלף ברקודים

18 אלף מטרים רבועים

500 מקומות חניה

ארבע קומות

70 מערכות סלון

30 מטבחים

60 פינות אוכל

100 סוגי כסאות

60 חדרי שינה

42 ארוניות אמבטיה

30 חדרי ילדים ונוער

25 "משפחות" של כריות ומגבות

שני חדרי הנקה

200 עובדים בחנות

40 עובדים במטה

12 קופות בקומת הכניסה, אחת באזור המטבחים, חמש קופות טלפוניות.

חנות קיקה הראשונה הוקמה ב-1973 בווינה. הרשת מונה 72 סניפים. סניף נתניה הוא היחיד במזרח התיכון, לאחר שקודמו בסעודיה נסגר. עד קיץ 2013 אמורה להיפתח חנות גם במפרץ חיפה.

אוסטריה זה לא שוודיה

שלד הבניין המשתקם של "איקאה" מקדם את הנכנסים לאזור התעשייה של נתניה, זה שעלה לגדולה הודות לענקית השוודית שנשרפה אשתקד. מי שימשיך ישר עד סוף הרחוב ימצא עצמו עומד מול האוסטרית שעושה כעת עלייה. בניין "קיקה" כמעט מוכן, הפתיחה בתחילת ספטמבר והתכונה בעיצומה.

למרות ההשוואה המתבקשת מול הענק הכחול-צהוב, ואף שחלק מעובדיה הבכירים של קיקה עבדו עד לא מזמן אצל המתחרה, לא חוסכים כאן במאמץ כדי להבהיר שפה זה לא איקאה. ואכן, למעט העובדה שזאת חנות ענק של רשת אירופית לריהוט ואביזרים לבית, אין בין שתי החנויות הרבה קשר.

• למה זה לא איקאה (1): בניגוד לאיקאה, שמעצבת ומייצרת את מוצריה, קיקה היא רשת של מותגים בינלאומיים, חלקם מעוצבים בשבילה בבלעדיות. בחלק מהמוצרים לבית, המבחר הוא עצום.
  

"קיקה מציעה פתרון לכל אחד", מאבחן אבי אברהם, סמנכ"ל הסחר. "מי שלא צורך מותגים ימצא פתרון אצלנו, ומי שממותג – גם". ומכיוון שהקונספט הוא "הכל לכולם", יציעו כאן 25 אלף מוצרים. "סטודנט שעובר לדירה שכורה והתקציב שלו הוא 2,000 שקלים לספה – ימצא פתרון. משפחה בורגנית שמבקשת לקנות ספת עור ב-7,000 שקלים, תמצא אצלנו וגם חבר'ה מרמת אביב שהתקציב שלהם הוא 40,000 שקלים לסלון", אומרת אלית בן בסט נוריאל, מנהלת השיווק. מה יהיו המחירים בדיוק, ועד כמה הם יתאימו לרמת המחירים הנהוגה בקיקה במדינות אחרות? איקאה הישראלית, כידוע, גובה מחירים גבוהים משמעותית ביחס למדינות אחרות. האם גם כאן זה יקרה? בינתיים לא מוכנים כאן לנקוב במחירים, אך משחררים הצהרת כוונות: "בעולם הריטייל מוגדרות רמות מחיר בין אחד לשש, ואנחנו מציעים את כולן", אומר אברהם.

על אף פריט לא תמצאו את התווית ''קיקה''. אוסף מותגים בינלאומיים (צילום: Kika Austria)

האדריכלות

אנשי קיקה מדגישים כי מדובר בבית כלבו אירופי. מה שאינו אירופאי הוא החניון הענק שתופס שטח עצום בקדמת החנות. מלבד הכיעור (והעובדה שכאן לא איקאה, ולכן אין משמעות קריטית לסחיבת קופסאות וארגזים לרכב), האם דווקא היום, בתקופה של מחסור קשה בקרקע במרכז הארץ, לא יכלה עיריית נתניה לחייב חנייה תת-קרקעית? אפשר לדמיין איך היה נראה המקום אם במקום חניון אספלט לוהט בשמש, היו מעמיקים את החניון התת-קרקעי הקיים ונוטעים מעליו גן ירוק עם בית קפה, כזה שאפשר להזמין בו שניצל וינאי או שטרודל תפוחים. מיד יתברר שיהיה בית קפה כזה, אך לא כאן.

שנות השמונים חזרו לבקר. הכניסה לקיקה (צילום: עידו ארז)

הפתרון הזול והמכוער של חניון עילי מחזק את החזות והצורניות המיושנת של הבניין, שנראה כמו מקדש פח וזכוכית בצבעי אדום ואפור. שיטוט באינטרנט מלמד, כי קיקה מעוניינת בחזות זהה לכל חנויותיה: חזית סימטרית המורכבת משני כתלים אטומים, ובמרכז רוטונדת זכוכית עם גגון ושער אדום בוהק. כשמדובר בחנות עיצוב מובילה, הבחירה להישאר בשנות ה-80 מעוררת פליאה.

איך תוכננה חוויית הקנייה

אם החזית מציגה מקדש צריכה כמעט-פורנוגרפי, בכניסה לפנים הבניין מתגלה חלל עגול ענק, שמצטט את הפנתיאון ברומא ומוזיאון גוגנהיים בניו יורק גם יחד. החלל, המתנשא לגובה חמש קומות, מסתיים במרכז התקרה העגולה בצוהר קטן. עשן לבן לא ייצא ממנו, אך כאשר הלקוחות יישבו בבית הקפה האוסטרי של קיקה שייפתח בקומת הכניסה, ינוחו מהקניות וישעינו את הראש אחורה כדי להירגע, הם יפגשו את הצוהר במבטם.

• למה זה לא איקאה (2): כאן אין מבוך אין-סופי שבולע את המבקר פנימה ומוביל אותו בנתיב ידוע מראש עד שייפלט אל החניון. בקיקה, החלל המרכזי הוא מוקד מרכזי פתוח, השולח ומחזיר את המבקר למרכז החנות, ומאפשר קשר עין והתמצאות מבלי לאבד תחושת זמן ומקום.
  

הפריטים, שמוצגים על גבי מדפים צבועים לבן, מתבלטים בצבעיהם על רקע הגוונים המונוכרומטיים שבהם עוצב פנים הבניין: לבן ואפור, עם מגע אדום של לוגו החברה. במרכז החלל הוצבו מדפים למבצעים מתחלפים, שיעודכנו בכל חודשיים. בצדדים תוצג הקולקציה, שתוחלף ארבע פעמים בשנה. על סידור המוצרים שוקדים כבר שנה באמצעות הדמיות בתלת-ממד ובשיתוף עם המטה האוסטרי.

הקומה הראשונה מוקדשת למה שקוראים בקיקה Cash & Carry - מעמיסים והולכים. בקומה הזו יוצגו מוצרים הקשורים ל"מרחב הציבורי בבית", כלומר פריטים לסלון ולמטבח. למשל, 25 סוגי מגבות ("משפחות" בעגה המקומית) יוצעו בטווחי מחירים שונים, בין אם זו מגבת של Esprit במחיר סביר, או כזו של המותג היוקרתי Vossen במחיר גבוה הרבה יותר.

מחלקת הסלונים משתרעת על פני קומה שלמה ומציגה 70 מערכות סלון, שכוללות ספות ישיבה, מגוון כורסאות, שולחנות סלון ושולחנות צד. לקוח יוכל להזמין כל פריט מהתצוגה ולהתאים את הסלון שבחר למידותיו, לבחור סוג בד וצבעוניות -Custom Made (עיצוב לפי צרכי הלקוח). ההתאמה האישית תיעשה באחת מ-40 עמדות הישיבה האדומות שפוזרו בכל קומה. "האופציות אינסופיות", מכריז אברהם, ומתחייב שזמן אספקה ממוצע יעמוד על כשמונה שבועות.

סידור המוצרים בחדרים מעוצבים. מתוך הקטלוג האוסטרי (צילום: Kika Austria)

• למה זה לא איקאה (3): כאן אין מחסן. בתום הקנייה, לא שולחים את הצרכנים להעמיס ארגזים על עגלות קנייה.
  

הקומה השלישית הוקדשה ל"אזורים הפרטיים" בבית, דהיינו חדרי שינה, חדרי נוער, אמבטיות ומשרד. 60 חדרי השינה השונים סודרו בחדרים לדוגמה, שגודלם כשל חדר סטנדרטי בבית הישראלי – 12 מ"ר. החדרים אובזרו עד הפרט האחרון במוצרים שניתן למצוא בחנות – החל בארון הבגדים ובסוג הפרקט, דרך הווילון והתמונה וכלה באגרטל.

סגנונות העיצוב של החדרים מספקים מנעד טעמים רחב – מסורתי, רומנטי, מודרני, טרנדי – וכוללים למשל מיטות מתכת בסיסיות, חדר שינה צבוע לבן בסגנון רומנטי, חדר שינה מודרני עתיר מראות בלבן מבריק, וגם מיטה זוגית מרופדת כולה בבד דמוי עור בצבע חול. זו המיטה היקרה ביותר בחנות. אחרי קניית המיטה, יוזמנו הלקוחות לבחור מזרן. סטודיו המזרנים, שנצבע בגוון חציל, מציע מאה סוגי מזרנים לבחירה.

גודל המיטה והמצעים עברו התאמה לדרישות הישראליות, מספר גל קרמר, מעצב-הבית שעבד בעבר באיקאה. שמיכה זוגית, המצאה שעליה לא שמעו באירופה, נמצאת כאן כמובן. כך גם כריות בגודל 50X70, בניגוד ל-80X80 שהן הגודל המקובל באירופה. גם צבעים הותאמו לטעם המקומי, מספר קרמר.

100 מיטות יוצגו בחנות (צילום: Kika Austria)

הקומה האחרונה הוקדשה ל"הריון ולידה" - חדרי תינוקות וילדים עד גיל חמש. אם תצלחו את הדרך עד לפסגה, תוכלו ליהנות מנוף של האזור, המוצג דרך חלונות רחבים שמהווים רקע לבית הקפה השני בחנות.

איקאה עשתה כבר את העבודה

אחרי הזעזוע שהנחיתה איקאה על הנגרים הישראלים, מפליא לגלות שהמהלומה הבאה אינה מפחידה אותם בהכרח. חלקם אפילו מקבלים אותה בברכה. "התחרות היא כוח מפעיל", אומרת דפנה קסטיאל מ"קסטיאל" הוותיקה. "איקאה כבר עשתה את העבודה ויצרה טלטלה לעסקים הקטנים, אבל אנחנו ממש לא מתכוננים לקראת הפתיחה וממשיכים כרגיל".

גם בנתניה עצמה, שאותה מגדיר אבי אברהם כ"בירת הרהיטים של ישראל", לא כולם ממהרים להתרגש. עדיאל חן, בעל נגריית "עדיאל עיצובים", כלל לא שמע על חנות הענק שעומדת להיפתח בקרוב בסמוך אליו. "אני חושב שהיא אפילו תשפיע לטובה", מכריז חן כשהוא מתעדכן בחדשות. "לפני שאיקאה פתחו את הסניף הראשון בישראל, היה חשש שהם ייקחו נתח גדול מהשוק. בדיעבד התברר שקרה ההיפך - המודעות לריהוט גדלה ואיקאה הביאה הרבה אנשים לאזור. אנשים באים לראות ולקבל רעיונות ולא תמיד מתאימות להם המידות או האיכות, אז הם ממשיכים להסתובב בנתניה ומגיעים לעסקים המקומיים. אין מה לדאוג, אם המוצר שלך טוב אז אתה תצליח".