1. היא נחשבת לאחת מתוך קבוצה של הפרעות שינה המכונה פאראסומניה
וכוללת פעולות הנעשות באופן אוטומטי, ללא מודעות, לרוב בשליש הראשון של שנת הלילה, כשהשינה עמוקה. פרט להליכה אנשים עם פאראסומניה יכולים לבשל, לאכול, לסדר את הבית, לחרוק שיניים, לעשות סקס (סקס־סומניה), לדבר, לצעוק ואף להפגין אלימות מתוך שינה.
2. בשמה העממי התופעה מכונה "מחלת ירח"
מקור השם מצוי כנראה במאות הקודמות, טרם המצאת נורות הגז והחשמל. באותם ימים אור הירח נתפס כבעל השפעה מאגית על חיי הלילה, מה שגרם לאנשים מסוימים לטעון להשפעת השינוי בצורה ובאור של הירח על מצבם הנפשי, לרבות איבוד השפיות והליכה בעת שינה.
3. באופן מפתיע, היא אינה פוגעת באיכות השינה
אנשים שמתהלכים בלילה יכולים לצאת מהבית ולהסתובב ברחוב, ובבוקר להתעורר רעננים לגמרי, ללא כל תחושת עייפות ובלי לזכור את האירוע כלל.
4. לסהרוריות יש הסברים רבים
העיקרי שבהם נועץ את הסיבה בהפרעה ברגישות המערכת הפיזיולוגית שאחראית על ערות מתוך שינה עמוקה. זו הסיבה שאדם עם שלפוחית שתן מלאה יתעורר באמצע הלילה, ואילו אדם הסובל מסהרוריות ימשיך לישון, ואולי אף ירטיב במיטה.
5. שכיחות התופעה מגיעה לכ-5% בילדות, בגילאי 10, והיא הולכת ופוחתת עם הגיל
זאת ככל הנראה בשל הבשלה של אותה מערכת שאחראית על ערות מתוך שינה עמוקה. עד גיל 21, מלבד חריקת שיניים, רוב ההפרעות בקבוצה הזאת חולפות מאליהן.
6. לגנטיקה יש חלק בשכיחות הסהרוריות
מחקר קנדי שפורסם בכתב העת JAMA ב־2015 הראה שגם במקרה הזה הגנטיקה משחקת תפקיד. החוקרים, שעקבו אחר דפוסי שינה של כ־2,000 ילדים, מצאו שהסיכון של ילדים בעלי היסטוריה משפחתית של סהרוריות להיות סהרוריים בעצמם גבוה פי שבעה לעומת ילדים שאין להם היסטוריה משפחתית כזאת. כששני ההורים סובלים מהתופעה, הסיכון של הילדים שלהם לסבול מכך עומד על 60%.
7. אבל אין זה מחייב שההורה והילד יבצעו את אותן פעולות מתוך שינה
כך למשל, אם ההורה מדבר וצועק בשנתו, ייתכן שאצל הילד התופעה תתבטא בהליכת לילה או בחריקת שיניים.
8. סהרוריות עלולה להיות תופעה מסוכנת
ידוע על מקרים שבהם אנשים בישלו באמצע הלילה, הותירו את הגז פתוח וחזרו למיטה, מה שהוביל לשריפה. ידוע גם על מקרים שבהם אנשים יצאו מדלת המרפסת, נפלו מקומה גבוהה ונחבלו קשות. אנשים המהלכים בשנתם שיוצאים לרחוב עלולים אף להיפגע מרכב חולף. לכן חשוב במיוחד לארגן את הבית באופן המבטיח את ביטחונם, למשל: להתקין סורגים בחלונות ובמרפסת, להוציא את המפתח מהדלת ולהסתירו במקום שאינו נגיש, לנתק את הגז, להרחיק חפצים חדים מהישג יד.
9. בקרב חיילים יכולה להופיע התפרצות מחודשת של התופעה בעקבות לחץ נפשי וחוסר בשעות שינה
ועמה גם הסכנה. כך למשל, חייל שישן במיטת קומתיים עלול לנסות ולהתהלך מתוך שינה, ליפול ולהיפצע, או להתהלך בבסיס בשנתו עם נשק, לעורר את חשדם של השומרים שאינם מזהים אותו, מה שעלול להוביל אותם לירי לכיוונו. לכן מומלץ ליידע את הצבא על התופעה טרם הגיוס, ויש להביא בחשבון הורדת פרופיל ושירות עורפי.
10. מותר להעיר אדם שמהלך בשנתו
בניגוד למיתוס הרווח סביב התופעה שגורס כי "אסור להעיר אדם שמהלך בשנתו", מותר להעיר ילד או בוגר שקם מהמיטה מתוך שינה, אך יש לעשות זאת בעדינות וללוות אותו בשקט בחזרה למיטתו.
11. אין טיפול מיוחד לתופעה, ולרוב ההמלצה היא להירגע
ועל כן כל הפעולות התורמות להרגעה עשויות לתרום לכך, כמו למשל יוגה, מדיטציה, טיולים בטבע. כמו כן מומלץ לשמור על היגיינת שינה, שמספקת תנאים אופטימליים לשינה איכותית וכוללת שגרת פרישה לשינה והשכמה בשעות קבועות והרחקת מכשירים אלקטרוניים מחדר השינה.
קריאת השכמה: מה אנחנו יודעים על הנזקים של שינה לא מספיק טובה?
