חליתם במחלה ויראלית והחלמתם. אז איך זה שעדיין אתם ממשיכים לסבול מתסמינים שונים שפוגעים בתפקוד ובאיכות החיים שלכם, כמו חולשה, עייפות, שיעול, כאבים וירידה בריכוז? תסמינים שמתמשכים גם לאחר ההחלמה מוכרים ברפואה כ"תופעה פוסט ויראלית" האופיינית למחלות ויראליות רבות, כמו שלבקת חוגרת, מחלת הנשיקה, שפעת (זוכרים כמה זמן לקח לכם להיפטר מהשיעול בחורף שעבר?), וכמובן בימים אלה הקורונה, שבה בדיקת מעבדה של מחלימים עשויה לספק תוצאה שלילית שמעידה על כך שהנגיף כבר אינו מצוי בגוף, אך עדיין יש סממני דלקת, והם מתלוננים על שורה של תסמינים מאוד לא נעימים (ראו בהמשך).
ההסבר לתופעה עדיין לא ידוע, אך יש לא מעט תיאוריות סביבה. לפי אחת הבולטות שבהן, הנגיף לא נעלם כל כך מהר מהגוף חרף הדגימה השלילית, אלא ממשיך לקנן בו כשהוא מצוי בעומס ויראלי נמוך (דליל) וכך גורם להתשת מערכות הגוף השונות.
הסבר נוסף נועץ את הסיבה באפשרות להידבקות מחדש (Reinfection). כמה מחקרים מצביעים על נוגדנים בדם המחלימים התורמים לחסינות, אך בנקודת הזמן הנוכחית עדיין לא ברור אם הנוגדנים האלה מנטרלים את הנגיף וכמה זמן הם שורדים בגוף. כמו כן, התשובה לשאלה מדוע אנשים מסוימים גוררים איתם תסמינים גם לאחר ההחלמה ואחרים לא, נותרה אף היא בגדר תעלומה.
אבל השאלה הלא פחות חשובה בסיפור הפוסט הזה (של כל מחלה ויראלית) היא: האם יש דרך להקל על "התסמינים שאחרי" ולקצר את משכם? לדברי ד"ר מוטי לוי, המנהל הרפואי של כללית רפואה משלימה, ושרון קוצר, הרבליסט קליני, מייסד ומנהל תחום מחקר ופיתוח בחברת ברא צמחים, ארגז הכלים של הרפואה הטבעית בהחלט יכול לתת מענה לסוגיה הזאת - לתמוך בגוף לאחר מחלה ויראלית ולסייע בשיקום שלו. איך עושים את זה? לפניכם ההמלצות של השניים:
1. הקפידו על שבע שעות שינה איכותית
לשינה תפקיד חשוב בהתאוששות והיא מאפשרת החלמה של מערכות הגוף, ויסות הכאב ושיפור התפקוד הקוגניטיבי. שינה לא מספקת באופן כללי, לא רק בזמן התאוששות ממחלה, מגבירה את הנטייה לדלקת (ייצור יתר של ציטוקינים פרו־דלקתיים הפוגעים ביכולת הגוף להילחם ביעילות במחלות ויראליות שונות). תגובה חיסונית מופחתת זו יכולה גם להשפיע על מנגנון ריפוי הרקמות הטבעי של הגוף. לכן לכו לישון אחרי מקלחת טובה, ודאגו לסביבת שינה נקייה (ללא רעשים, ללא מסכים ובטמפרטורת חדר נעימה).
כמה לישון? בזמן מחלה ובמהלך ההתאוששות ממנה הגוף זקוק להרבה שעות שינה. הקשיבו לו ותנו לו את זמן השינה הנדרש בלי להגביל אותו. זה ימנע הסתבכות של המחלה או חזרה שלה, ולמרות שזה אולי לא נראה כך - יקצר את החזרה שלכם לשגרה.
2. ותרו בבוקר על שעון מעורר וצאו לטיול קצר בשמש
השעון המעורר הטוב ביותר הוא אור השמש, שמסתנכרן עם השעון הביולוגי באופן טבעי, מאותת לגוף ש"היום" התחיל וממלא אותו באנרגיה. ברגע שהעין נחשפת לאור היום, המוח מפסיק להפריש את הורמון השינה מלטונין כמעט לגמרי, וכך עוזר למוח לקשר בין אור להתעוררות, ולהפך - בין חשכה לשינה, ומקל לפתח דפוסי שינה בריאים, שכאמור מסייעים לגוף להתאושש טוב יותר ממחלות.
לאחר מכן צאו החוצה לטיול קצר בשמש, אפילו לעשר דקות (בהנחה שתנאי מזג האוויר מאפשרים זאת). חשיפה מבוקרת לשמש הוכחה כבעלת יתרונות בריאותיים גם בשלב ההתאוששות ממחלה ויראלית. מחקרים הראו שהיא משפיעה על תפקוד מערכת העצבים המרכזית ומגבירה את ההפרשה של הסרוטונין (מוליך עצבי שאחראי בין היתר על ויסות השינה והאכילה ומצב הרוח). בנוסף, קרני ה־UV שמגיעות מהשמש מסייעות לייצור ויטמין D בגוף. שמירה על רמות נאותות של הוויטמין הזה בדם הוכחה במחקרים כקשורה בסיכונים מופחתים להתפתחות שורה של מחלות. בנוסף, מחקרים הראו קשר בין חסר בוויטמין D להידרדרות בזיכרון, לדיכאון, לשיבוש בפעילות הקוגניטיבית ואף להידבקות בקורונה.
3. חזרתם מהטיול? שתו שייק עשיר בנוגדי חמצון
גם אם אתם ממהרים לעבודה, אל תוותרו על שתיית שייק עשיר בוויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון. בזמן מחלה וההתאוששות ממנה כל האנרגיה מופנית למערכת החיסון, ולכן מערכת העיכול מתפקדת טוב פחות, הגוף חלש ועייף, ואתם חסרי תיאבון. שייק עשיר בוויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון וסיבים תזונתיים (מגוון עלים ירוקים, ירקות, פרי) יתרום לעיכול מהיר וטוב יותר ולספיגה אופטימלית של הרכיבים התזונתיים שבו, יחזק את מערכת החיסון ויספק בוסט של אנרגיה לתפקוד טוב יותר במהלך היום. אגב, השייק יכול להחליף ארוחה אם משלבים לתוכו גם חלבון, כמו יוגורט או משקאות חלב על בסיס סויה או שקדים.
4. שימו לב לתזונה במיוחד עכשיו
בזמן חולי קיימת נטייה לאכול פחות. זה אולי טוב לדיאטה, אבל מצד שני אתם עלולים לסיים את תקופת המחלה עם חסרים תזונתיים. לכן, עם ההחלמה חשוב לתקן את הנזק ולהקפיד יותר מתמיד על תזונה טרייה ומאוזנת (ללא מזון מעובד או מהיר) המכילה את כל אבות המזון. תפריט יומי מאוזן צריך לכלול דגנים מלאים, שמן זית, קטניות, אגוזים וירקות ופירות העונה בכל הצבעים. אם אתם נוהגים לאכול גם מוצרים מהחי, שלבו בתפריט עוף, דגים, מוצרי חלב וביצים.
5. שלבו יוגורט פרוביוטי בתפריט היומי
מחקרים הראו שתוספת פרוביוטיקה מעלה את כמות החיידקים הידידותיים ומשפרת את היכולת החיסונית של הגוף. חלק גדול מתאי החיסון נמצא במעי הגס שלנו, כך שלחיידקים הפרוביוטיים יש תפקיד חשוב בשמירה על בריאות המעי ותפקודו התקין, בשיפור ספיגת חומרי המזון ובייצור ויטמינים. בנוסף, החיידקים הפרוביוטיים מגרים את פעילותה של מערכת החיסון ללוחמה בחיידקים המזיקים - הם מאזנים את רמת החומציות במעי כדי למנוע התרבות פתוגנים (מחוללי מחלות) ומונעים את חדירות דופן המעי למזהמים ולחומרים רעילים.
חשוב לא פחות לצרוך גם מזונות המכילים סיבים תזונתיים, כמו מגוון ירקות ופירות על קליפתם, דגנים מלאים וקטניות. סיבים אלה משמשים מזון לחיידקים הטובים במעי ותורמים לשגשוגם ולתפקוד מיטבי שלהם.
6. התלבשו היטב ותבלו את התפריט בתבלינים מחממים
לפי הרפואה הסינית, הצ'י אחראי על מערכת החיסון, ולכן שמירה על חום הגוף תאפשר לגופכם להיות עמיד יותר בפני מחלות זיהומיות, במיוחד כשמדובר במצב של פוסט מחלה. בימים קרים הקפידו על לבוש מתאים, נעליים סגורות ומזון חם כדי להעניק לגופכם את החום הנדרש ולא לדלל את מאגר האנרגיה שלו (הצ'י). להעצמת האפקט המחמם שלבו בתפריט גם תבלינים מחממים כמו קינמון, ג'ינג'ר, רוזמרין, זעתר, ציפורן, הל, שום וכל סוגי הפלפל (פרט לפלפל לבן).
7. נהלו את הסטרס
שגרת היומיום הכוללת עומס משימות בחיי העבודה והמשפחה חושפת אותנו לסטרס מתמשך, שכעת, בזמן הקורונה, מתעצם פי כמה. הסטרס נחשב לאחד האויבים המושבעים של הגוף ובין היתר אף פוגע ביעילות מערכת החיסון בזמן התאוששות ממחלה ובכלל, מה שמקשה להתחזק ולהחזיר את הגוף לאיזון. לכן מומלץ ליצור לעצמכם פינת התרגעות שתאפשר לכם להתנתק מהסביבה לזמן מה (די בעשר דקות ביום) ולהיות רק עם עצמכם. הפינה יכולה להיות במרפסת המשקיפה לנוף טבעי או בחדר שקט בבית. הניחו שם כיסא נדנדה, מבער עם שמן ארומטי טבעי להרגעה כמו לבנדר, והקפידו להתנתק לחלוטין משימוש בסמארטפון ומהפרעות אחרות. דרכים נוספות שיעזרו לכם לנהל את הסטרס השוטף הן טיול בטבע, יוגה, מדיטציה, מיינדפולנס וטיפולי מגע.
8. חזרו לפעילות גופנית בהדרגה ותוך הקשבה לגוף
אם אתם רגילים להתאמן, לפני שאתם חוזרים לפעילות היוועצו עם הרופא המטפל. כשאתם מתחילים להתאמן עשו זאת בהדרגה ותוך הקשבה מלאה לגוף. סביר להניח שבתחילה תחוו ירידה ברמת הכושר הרגילה, אך עם הזמן תוכלו להחזיר אותו לתלם. אם לא ביצעתם פעילות גופנית טרם המחלה, זה הזמן להתחיל להניע את הגוף. מחקרים רבים הוכיחו כי פעילות גופנית מתונה, כמו הליכה במשך 20־45 דקות חמישה ימים בשבוע, מסייעת למערכת החיסון להתמודד בצורה טובה ויעילה כנגד מחלות הן מבחינה פיזית והן מבחינה מנטלית. התחילו בצעדים קטנים, כמו הליכה מסביב לשכונה או ויתור על המעלית, ועם הזמן התקדמו לפעילות מסודרת ועצימה יותר.
9. הציבו קנקן מים בשולחן העבודה וסיימו לשתות אותו עד סוף היום
בזמן מחלה הגוף נוטה לאבד נוזלים כתוצאה מהזעה, שלשולים ונשימות מהירות בזמן חום. בימים הקרים ההתייבשות עלולה להחריף גם בזמן ההחלמה כתוצאה מחימום החדרים וירידה בתחושת הצמא. התייבשות כתוצאה משתייה לא מספקת עלולה להחריף את תחושת החולשה בזמן ההחלמה ולהקטין את עמידות הריריות בפני זיהומים. לכן, עכשיו יותר מתמיד הקפידו לשתות לפחות שמונה כוסות מים ביום. כדי שלא תשכחו, הציבו לעצמכם קנקן ליד שולחן העבודה או במקום בולט ודאגו לסיים אותו עד סוף היום. משעמם לכם רק עם מים? תבלו אותם בלואיזה, ג'ינג'ר, לימונית, פירות יער, מלפפונים טריים.
10. היעזרו בצמחי מרפא
ברפואת הצמחים המסורתית הטיפול להקלה ולקיצור משך התסמינים אצל חולים ומחלימים ממחלות ויראליות מתמקד בתסמינים ומכוון לתמיכה בארבע מערכות בגוף: מערכת החיסון, בלוטת האדרנל (יותרת הכליה), הכבד ומערכת העיכול והיכולת הקוגניטיבית. לפני השימוש בכל צמח חשוב להיוועץ עם איש מקצוע כדי לקבוע את המינון המתאים. כמו כן, אנשים הנוטלים תרופות מרשם, נשים הרות, מיניקות וילדים צריכים להיוועץ ברופא הילדים או המשפחה לפני השימוש.
1. תמיכה חיסונית
צמחים המתאימים לסובלים מהתופעות הבאות: חולשה וחוסר אנרגיה, שיעול, גודש באף, התעטשויות וכאבי גרון ולפעמים גם קוצר נשימה.
שורש אכינצאה
הצמח בעל השפעה ממריצה על מערכת החיסון ונחשב לאחד הצמחים החשובים ביותר לתמיכה חיסונית. ברפואה המסורתית הוא מקובל לשימוש בזיהומים עונתיים נפוצים כמו דלקת גרון, הצטננויות, פריחות, אלרגיות בעור ועוד. המרכיבים הנחקרים שהשפעת הצמח מיוחסת להם הם פלבנואידים ואלקמידים, וכמה מחקרים קליניים הצביעו על פוטנציאל הצמח בהפחתת הסיכון להידבקות במחלות חורף ויראליות ובקיצור משך המחלה.
שורש אסטרגלוס
ברפואה הסינית המסורתית מיוחסת לו השפעה מחזקת הן מבחינה אנרגטית והן מבחינה חיסונית, והוא מהווה צמח
"תומך חיסונית" קלאסי. כמה מחקרים שנערכו עליו הצביעו על הפוטנציאל שלו בהמרצת מערכת החיסון על ידי הגברת ייצור תאי החיסון המעורבים בהגנה מפני זיהומים ויראליים ורכיבי חיסון נוספים. הוא ידוע גם כתומך באדרנל (יותרת הכליה, ראו בהמשך), ולכן מהווה צמח "לוחם סטרס" המתאים במיוחד עבור הסובלים מחולשה גופנית, מצב רוח ירוד, מתח נפשי מתמשך ובעיות במערכת העיכול. מאחר שבין תכונותיו הוא גם "מייבש" ו"סופח", הוא מסייע לטיפול בנזלת וליחה. לשורש טעם מתקתק המזכיר במעט טעם של חמאת בוטנים, ובסין מקובל להרתיח אותו במרק יחד עם עוף או עם ירקות וצמחים אחרים.
כורכומין
ברפואות המסורתיות משמש הכורכום כחומר אנטי דלקתי, אנטי בקטריאלי, אנטי פטרייתי ואנטי ויראלי, והחומר הפעיל בצמח, הכורכומין, זכה עד כה לכ־400 פרסומים ומחקרים מדעיים. בין השאר נבדקה השפעתו על מערכת החיסון, והוא נמצא כנוגד דלקת וכמווסת שורה של תאים ורכיבי חיסון בגוף. אצל מחלימי קורונה רבים עדיין אפשר למצוא את ההשפעה הדלקתית בגוף, ולכן הכורכומין, כנוגד דלקת, עשוי לסייע לשיקום הגוף.
ויטמין C
הוויטמין הזה הוא נוגד חמצון עוצמתי הנחוץ לתאי מערכת החיסון לשם תפקוד יעיל במצבי מחלה, כמו כן הוא מסייע בספיגת הברזל בדם ובתפקוד התאים ליצירת אנרגיה. לוויטמין C תפקיד חיסוני בשתי דרכים: הוא מגביר את ייצור הנוגדנים ותאי החיסון בגוף ומשפיע על תהליכי המטבוליזם בתאים החיסוניים, ובנוסף מגן על הממברנות (קרומים) של תאים אלה ובכך משפיע על יציבות המערכת החיסונית.
תזונה הכוללת מגוון פירות וירקות טריים עשירים בוויטמין C (פלפל חי, גויאבה, פירות הדר, ברוקולי, תותים, קיווי, עגבניות, ירקות עליים) אמורה לספק לגוף את כמות ויטמין C הנחוצה לו. עם זאת, במחקרים שבהם נבדקה יעילות הוויטמין בהקשר של קיצור משך מחלת חורף, המינון לתמיכה חיסונית נע בין 500 ל־1,000 מ"ג, מינון שניתן להשיג בנוחות רבה יותר באמצעות תוסף תזונה.
2. תמיכה בתפקוד בלוטת האדרנל
צמחים המתאימים לסובלים מהתופעות הבאות: דכדוך מתמשך, חולשה, חוסר אנרגיה וחוסר מוטיבציה.
בלוטת האדרנל אחראית להתמודדות עם מצבי לחץ ומתח על ידי הפרשת הורמוני הסטרס אדרנלין וקורטיזול. רפואות מסורתיות רבות מתייחסות למצבים של דיכאון ומתח מתמשכים, תופעה המאפיינת רבים מחולי הקורונה, כמצבים שעלולים לגרום ל"התשה" של בלוטת האדרנל וליציאתה מאיזון. "תשישות האדרנל" עלולה להתבטא בתחושת תשישות כרונית, דיכאון, הפרעות שינה ויתר לחץ דם. צמחי המרפא הבאים משמשים מסורתית לתמיכה באדרנל:
שוש קירח (ליקוריץ)
ברפואה המסורתית משתמשים בו כצמח מחזק, בפרט במצבי סטרס והחלמה ממחלה וכנוגד דלקת, וכיום יש מחקרים מדעיים התומכים בחלק מהשימושים המסורתיים. בנוסף, הצמח מכיל רכיבים מסככים טבעיים שמסייעים במצבים של צואה קשה ועצירות, ומשמשים להגנת הרקמה הרירית לאורך צינור העיכול ולריפוי כיבים. ברפואה הסינית ידוע הליקוריץ כצמח המשפיע על מגוון רחב של מנגנונים פיזיולוגיים בגוף, מזין את מערכת החיסון ותומך בתפקודה התקין, והוא נכלל כמעט בכל פורמולה טיפולית צמחית לחיזוק.
ג'ינסנג סיבירי
הג'ינסנג הסיבירי נחשב לאחד מצמחי המרפא היעילים לשיפור האנרגיה, לתמיכה באדרנל וביכולת הגוף להתמודדות עם מצבי סטרס כרוני הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי. כמו כן הוא משמש מסורתית לתמיכה חיסונית, להמרצה ולחיזוק כללי ולשיפור מצב הרוח. אפשר לצרוך את הצמח לאורך זמן ללא חשש.
שורש רודיולה
מסורתית הוא נחשב לצמח אדפטוגני (צמח המסייע להסתגל למצבי לחץ), ונמצא בשימוש רב במדינות שבהן החורף מתמשך והדיכאון העונתי נפוץ במיוחד. מחקרים הצביעו על השפעה ממריצה של הרודיולה שמתקשרת להשפעה על מוליכים עצביים דוגמת סרוטונין, דופמין ונוראדרלין, שרמות נמוכות שלהם מקושרות לירידה במצב הרוח ולעייפות פיזית ומנטלית. אנשים הצורכים רודיולה מדווחים על תחושת "התרוממות רוח", חידוד המחשבה ושיפור מצבי עייפות מנטלית. אגב, הצמח פופולרי גם בקרב ספורטאים ומתאמנים, שנוטלים אותו במטרה להגביר את רמות האנרגיה ולתת בוסט לסבולת ולמיקוד באימון.
3. תמיכה בתפקודים הקוגניטיביים
צמחים המתאימים לסובלים מהתופעות הבאות: סטרס מתמשך, רמת ריכוז ואנרגיה נמוכה לאורך זמן, אי שקט, חרדות, נדודי שינה, ירידה בזיכרון, עצבנות.
ויתניה משכרת (ג'ינסנג הודי)
גם הוא ידוע כצמח אדפטוגני הפועל על מערכת העצבים ועל המערכת ההורמונלית. ברפואה ההודית המסורתית מכנים אותו "כוח של סוס", מאחר שהוא משמש לחיזוק כללי ולתמיכה במערכת החיסון לאחר מחלה. כמה מחקרים קליניים שבדקו את השפעת הצמח הצביעו על שיפור מדדים בתפקוד המנטלי, על הגברת תחושת הערנות ומהירות התגובה. בנוסף, נמצא כי הוא מסייע בהפחתת העייפות ובהגברת הסבולת הגופנית. הרפואה המסורתית משתמשת בוויתניה כמעט בכל מצב של "חולשה" בתפקוד של מערכות פנימיות בגוף.
סנטלה (Gotu Kola)
ברפואות הצמחים המסורתיות הוא נחשב לתומך בפעילות העצבית והמוחית, מגביר הפרשות בכבד ובמערכת העיכול ותומך בתהליכי עיכול תקינים. בכמה מחקרים הוא נמצא יעיל בהאצת החלמה של רקמות, בשימוש פנימי וחיצוני, וכן כממתן הסחות דעת. ברפואת הצמחים משתמשים בו למיתון מחשבות טורדניות, ומיוחס לו אפקט "מנחם" במצבי אובדן וקושי. האנרגיה שלו מוגדרת כ"מייצבת טלטלות", מרגיעה קופצנות ומווסתת גירויים. מסיבה זו הוא משמש רבות ברפואה המשלימה לתמיכה בתפקודים הקוגניטיביים כמו זיכרון וריכוז ומסייע לטיפול בהפרעת קשב.
שכיזנדרה
צמח זה מכונה ברפואה הסינית "צמח חמשת הטעמים". בראייה מסורתית, מכיוון שהוא מכיל את כל קשת הטעמים, הוא גם נחשב כבעל השפעות מיטיבות במצבים בריאותיים רבים (כל טעם מתקשר להשפעות בריאותיות מסוימות). בין השאר הוא משמש להגברת תחושת האנרגיה, להשריית רוגע וגם למיקוד נפשי ולתמיכה במערכת העצבים. מחקרים רבים שנערכו על הצמח הדגימו את השפעותיו האדפטוגניות, וכן את השפעותיו המגינות ונוגדות החמצון במקרים של דלקות ופגיעה ברקמות הכבד.
4. תמיכה בתפקוד הכבד ומערכת העיכול
צמחים המתאימים לסובלים מהתופעות הבאות: שלשולים, בעיות בעיכול ובספיגה, חוסר או עודף חומציות בקיבה, חסר בוויטמינים.
גישות ברפואה המשלימה גורסות כי כשהכבד והכליות פועלים באופן תקין, קל יותר לגוף להתמודד עם דלקתיות. מאחר שמחלימי קורונה רבים "סוחבים" איתם מדדי דלקת גבוהים לאורך זמן, ההנחה היא ששימוש בצמחי מרפא לתמיכה בתפקוד הכבד ומערכת העיכול יסייעו לתהליך ההחלמה שלהם.
שורש שן הארי
ברפואה המסורתית של אירופה הצמח שימש לטיפול במגוון הפרעות עיכול ומחלות כבד וכן לטיפול במחלות עור שונות. החומרים הפעילים בשורש שן הארי הם נוגדי חמצון (פלבנואידים), טריטרפנים וסטרולים, והשימושים המסורתיים של הצמח כוללים תמיכה בכבד ובתהליכי העיכול והספיגה, הגברת הייצור וההפרשה של מיצי מרה, תמיכה במצבים דלקתיים וכמשלשל עדין. הסינים, שעושים שימוש בזן אחר (אך דומה במבנהו) של הצמח Taraxacum Mongolicum, מגדירים את השורש כצמח המפיג חום ורעילות שפועל על הכבד ועל הקיבה.
גדילן מצוי (זרעים)
בגדילן המצוי נעשה שימוש עוד מהעת העתיקה כטיפול במחלות כבד שונות ובהרעלות. המרכיב העיקרי הפעיל בו הוא תרכובת הפלבונוליגנאנים הקרויה סילימרין (Silymarin). בעשור האחרון פורסמו עליו יותר מ־1,000 מאמרים מדעיים, המצביעים על פעילותו נוגדת החמצון ועל פעילות המגינה על הכבד במצבי בריאות שונים. בשנים האחרונות זרעי גדילן מצוי הפכו לתוסף תזונה פופולרי, בין היתר למטרות טיהור ולניקוי הגוף מרעלים וכן לטיפול במקרים של דלקות כבד שונות ושחמת הכבד. כמה מחקרים שנערכו ב־20 השנה האחרונות, בהם גם מחקרים קליניים בבני אדם, מצאו כי לגדילן מצוי תכונות נוגדות חמצון ותכונות אחרות שעשויות לסייע בשיקום רקמות הכבד ובהגנה עליהן.
יותר מ־200 פוסט־תסמינים: מחלימי קורונה מכל העולם מדווחים
יותר מ־200 תסמינים שונים תוארו ברשתות החברתיות על ידי מיליוני חולי קורונה מסביב לעולם הן בזמן המחלה והן חודשים רבים לאחריה. לפניכם השכיחים שבהם:
- עייפות, חולשה
- חוסר ריכוז, חוסר התמצאות
- דיכאון, חרדה
- רעידות בגוף או בכפות הידיים
- כאבי ראש, גב, שרירים, בטן וצוואר
- שיעול טורדני, ליחה
- קוצר נשימה
- הפרעות שינה, אי שקט, סיוטים
- חוסר תחושה ברגליים ובאצבעות הידיים
- גרד בעור, אדמומיות, קשקשת
- דופק לב מואץ, כאבים בחזה
- אובדן חוש הריח והטעם
- טנטון (שמיעת צפצוף בלתי פוסק)
- נשירת שיער
- שינויים בהרגלי היציאות, נפיחות, גזים, כאבי בטן
- טשטוש בראייה, ערפול, בלבול
בעקבות התסמינים: בתי החולים פתחו מרפאות ייעודיות למחלימי הקורונה
על פי דו"ח שפורסם לאחרונה מטעם אמ"ן (מרכז המידע והמחקר של אגף המודיעין בצה"ל), כשליש ממחלימי קוביד־19 יסבלו מסיבוכים ומסימפטומים מתמשכים, כמו תשישות, עייפות, ירידה קוגניטיבית וכאבים, במשך שבועות ואף חודשים, ללא קשר לגיל ולמצב הבריאותי. כ־10% מקבוצה זו אף יסבלו מתסמינים כרוניים בדרגת חומרה קשה, שעלולים לפגוע בתפקוד ולהוציא אותם ממעגל העבודה.
לנוכח זאת לאחרונה מרכזי בריאות בישראל (בהם איכילוב, שיבא, ברזילי, הדסה, המרכז הרפואי שניידר לילדים) פתחו מרפאות ייעודיות לטיפול במחלימי קורונה, שבמסגרתן מוענק למחלימים ייעוץ וטיפול רב מערכתי למעקב ולהקלה על התסמינים. הפניה למרפאות אלה נעשית דרך רופאי המשפחה.
