הנה לא בא עוד גל גדול: מה חברי קבינט הקורונה מסתירים?
המרפאה שלו שקטה, גם בחדר המיון המצב רגוע. ד"ר עמוסי לא מצליח לזהות את הגל השלישי ולא מבין את האיומים של קבינט הקורנה בסגר נוסף. האם הוא מכחיש קורונה?
הכותרות הראשיות אתמול (8.12) בישרו: קבינט הקורונה אישר סגר לילי. באותיות הקטנות כתבו שהשרים עדיין לא החליטו באילו שעות בדיוק הוא יחול ועד לאיזה מרחק ניתן יהיה לצאת במהלכו. בערב התברר שהדיון על הסגר נדחה ביום בעקבות קשיים משפטיים. כך או כך, יאושר או לא, אפשר להבין שמישהו נורא בלחץ שם בקבינט הקורונה. "צפו פגיעה", כמו שהיה נוהג לאיים הסמל בטירונות. העונש עוד יגיע.
ושוב, כמו בטורים קודמים שלי, אני שואל את אותה השאלה. מה אני לא מבין? האם אני היחיד שלא ממש מרגיש גל שלישי? למה שלישי, את הראשון והשני הרגשתי?
אני שומע את הכרזות קבינט הקורונה, על עליה בתחלואה ועל צורך להגביר את ההגבלות, ומזה אני מסיק שהמגיפה יוצאת משליטה ועל צורך להדק את המסכה. זה מהלך קצת מוזר. הייתי מצפה, כרופא העובד ברפואה הראשונית, שזה יהיה הפוך.
גל מחלות החורף עדיין לא הגיע
כמי שעובד במרפאה לרפואת משפחה וחדר מיון, הקו הראשון אליו פונים אנשים חולים, הייתי מצפה לזהות בעצמי עליה בתחלואה האמיתית. שאחזור הביתה שעות אחרי סגירת המרפאה בשל טיפול בחולים קשים, לגביהם אתלבט על המקום הראוי לטיפול, בית או אשפוז. שאחזור גמור אחרי תורנויות מיון עם טיפול בחולים מונשמים שתקועים במיון עד מציאת מקומות אשפוז במחלקות המלאות. שאחרי כמה ימים או שבועת כאלה תצא הכרזה על עלייה בתחלואה ועימה גזירות ההתנהלות על האוכלוסייה.
מה שקורה בשטח הוא בדיוק הפוך. בכל שנה, ימים אלה של אמצע חודש דצמבר הם ימי שיא העומס במרפאה. חדר המתנה מלא בחולים משתעלים. חלקם עם חם, חלקם בלי. חלקם חוסנו כנגד שפעת וחלקם לא. חלקם מייחסים את מחלתם לחיסון שקיבלו וחלקם מברכים את החיסון שאלמלא הוא, מצבם היה רע יותר. כולם עם אף נוזל ועיניים מבריקות. השנה, אם בשל מזג האויר הנוח או בשל רווח משני מהגבלות הקורונה (המסכות עושות את שלהן), עדיין לא הגיע גל מחלות החורף.
קבינט הקורונה הפרטי שלי
שורות אלה יכולות להתפרש כתיאור עבודת רופא המשפחה או מנגד - כדברי הכחשה, הכחשת הקורונה - שם גנאי שניתן לכל מי שנמנע מהילולת ההפחדות. בכל הזמן הזה אני שואל את עצמי האם אני לא נעול באיזו עמדה שאני מתקשה לשחרר. האם אני לא עוצם עיניים אל מול מגיפה משתוללת. האם אני לא באמת מכחיש קורונה?
רבים יאמרו, הפסטורליה מתקיימת בשל ההנחיות וההגבלות. תחשוב מה היה קורה ללא כל ההנחיות המגבילות. איך אתה יכול לצאת נגד המדיניות המחמירה, שרק בזכותה אתה חווה את אותה רגיעה. אני מסכים. אין לדעת מה היה קורה אם המסחר היה נמשך או בתי הספר לא היו נסגרים. מניסיון אחינו, פורעי החוק החרדים, אני מנחש שלא היה קורה אסון בבתי הספר, ובאמת קשה לתאר מה היה קורה ללא סגירת הקניונים והגבולות.
אחזור ואומר שאיני יודע לטפל במגיפות ולא להתמודד עם שיטפון הנתונים והמידע שרץ ברשתות על covid19 ודרכי הטיפול בו. מה שאני יודע זה לבדוק מטופלים ולתאר את עבודתי היומיומית. את עבודת הרופא המטפל בחולים בכל יום, בכל השנה, כבר עשרים שנה. מניתוח של עבודתי אני לא מצליח לזהות את הגלים המדוברים ולא מצליח להתחבר לשדרים המבוהלים היוצאים מקבינט הקורונה, דווקא בימים של תקווה בהם מתחילים לחסן את אוכלוסיית העולם.
