1. שקרים הם חלק בלתי נפרד מהיומיום שלנו
על פי מחקרים, מדי יום אנו נחשפים לשקר בין 10 ל־200 פעמים, וזרים משקרים לנו כשלוש פעמים בממוצע במהלך עשר הדקות הראשונות של הפגישה איתם.
2. יש שקרים נורמטיביים
שקר שנועד לייפות את המציאות ולאפשר לאדם להראות את עצמו באור חיובי ובכך להסתגל לסביבה (למשל, באתרי היכרויות - להוסיף שני סנטימטרים לגובה או להוריד שלושה קילוגרמים במשקל) נחשב לשקר נורמטיבי והוא תקין. סוג נוסף של שקר נורמטיבי הוא "שקר לבן", שנועד להתחשב בזולת ולשמור על קודים חברתיים.
3. אנחנו משקרים מכל מיני סיבות
למה אנחנו משקרים? כדי לחפות על חוסר ביטחון, לשמור על התדמית, להימנע ממבוכה או מדחייה, וגם בגלל חוסר רצון לפגוע (שקר לבן), להגן על אחרים, להימנע מענישה, להפיק רווח או למנוע הפסד.
4. אנחנו מתחילים לשקר בקטן ומידרדרים במהרה לשקר בגדול
מחקר שפורסם בכתב העת Nature Neuroscience ב־2016 הראה שכשאנחנו מתחילים עם שקרים קטנים, קל לנו להיגרר לשקרים גדולים כי המוח "מסתגל" עם הזמן לחוסר כנות. לדברי החוקרים, ממצאי המחקר מספקים הסבר לירידה של הפוליטיקאים במדרון החלקלק הזה, גם של אלה שנחשבו בתחילת דרכם לישרים. זה נכון, אגב, גם לגבי בני זוג בוגדניים.
5. יש שלושה סוגי שקרנים: הטבעי, הפסיכופת והפתולוגי
הפסיכולוג הנודע פרופ' פול אקמן, שחקר את נושא השקר במשך עשרות שנים, הבחין בין שלושה טיפוסי שקרנים:
הטבעי: משקר מתוך הרגל, ללא מבוכה או בושה. יודע לצאת מהתסבוכת.
הפסיכופת: אין לו קווים אדומים. לא חושש לפגוע או להיפגע.
הפתולוגי: משקר מתוך דחף פנימי ומעוות את המציאות באופן קיצוני מתוך רצון לתת ביטוי לצרכים הנפשיים שלו. הוא ישקר גם כשאין בכך רווח אישי או האדרה עצמית.
6. 100% מהאנשים ישקרו במהלך ראיון עבודה
במחקר שערכו חוקרים קנדים ב־2019 הם נתנו ל־775 נבדקים שחשבו שהם מגיעים לראיון עבודה סדרה של שאלות, ולאחר מכן ביקשו מהם לדרג את מידת ההונאה שבתשובה שלהם מ־0 עד 5 (0 = תשובה ללא סילוף, 5 = שקר חד משמעי). בניתוח הממצאים מצאו החוקרים כי אף אחד מהמשתתפים לא דירג את תשובותיו בספרה 0, כלומר כל המשתתפים הודו שבכל התשובות שלהם הייתה מידה כזו או אחרת של סילוף האמת. לדברי החוקרים, מדובר בסיטואציה מלחיצה המשלבת רושם ראשוני עם מבחן שמוליכה אנשים לשקר. עם זאת הם ציינו כי סילוף העובדות נבע מתוך הרצון של המשתתפים לייצר את הרושם הכי טוב שהם יכולים - ולא כדי להונות מישהו.
7. שקר הוא שלב התפתחותי חיוני בילדים
שקר הוא שלב התפתחותי חיוני בקרב ילדים מגיל שלוש ומסייע להם להבחין בין מחשבה לדיבור ובין העולם הפנימי שלהם לעולם החיצוני. זה הזמן שבו הם קולטים שהם יכולים לחשוב או לעשות משהו אחד ולדווח על משהו אחר. נורה אדומה שמזהירה על חוסר תקינות צריכה להידלק אם הילדים משקרים לעתים קרובות, אם הם משקרים לפני ביצוע פעולה, ואם הם מתחילים להאמין בשקר עצמו ומבלבלים בין מציאות לבדיה.
8. בעשר הדקות הראשונות של השקר הגוף נשטף בהורמון הסטרס קורטיזול
לפי ד"ר ארתור מרקמן, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת טקסט, מהרגע שהשקר השתחרר משפתיכם הגוף משחרר ביתר שאת את ההורמון קורטיזול, עיבוד הזיכרון נכנס להילוך גבוה במטרה לזכור מהו שקר ומהי אמת, קבלת ההחלטות הופכת להיות קשה יותר, ואתם עלולים להקרין את אי הנוחות שלכם בתגובות כעס. כל זה בעשר הדקות הראשונות שחלפו מהרגע שהושמע השקר. כעבור יום יכול להתרחש אחד משני הדברים הבאים: או שתתחילו להאמין בשקר שלכם, או שתסתובבו עם תחושת אשמה, תסבלו מנדודי שינה, תנסו להתחמק ממפגש עם האדם ששיקרתם לו, ותסבלו מהשלכות המזיקות לבריאותכם (ראו סעיף 12).
9. פוסט שקרי יזכה לחשיפה גדולה יותר לעומת פוסט אמין
במחקר שפורסם בכתב העת Science ב־2018 ניתחו חוקרים מאוניברסיטת MIT בארצות הברית 126 אלף ציוצים שהופצו בטוויטר, חלקם סיפקו מידע אמין וחלקם פייק ניוז. נמצא שציוצים שקריים מתפשטים ברשת במהירות גבוהה יותר מציוצים מאומתים, וזוכים לוויראליות הגבוהה ב־70% לעומת מידע אמין. החוקרים הסבירו כי הגורם המפתיע והמנוגד לציפיות שלנו בידיעות הכוזבות הוא שמניע אותנו להעביר אותן הלאה, בדיוק כפי שכותרות סנסציוניות זוכות לתשומת לב רבה יותר.
10. כשאנו משקרים קצה האף שלנו מתקרר
בעוד שאצל פינוקיו האף גדל כשהוא משקר, אצלנו הוא מתקרר ומתכווץ. במחקר מ־2012 הראו חוקרים מאוניברסיטת גרנדה שבספרד כי בזמן שאנחנו משקרים הטמפרטורה בקצה האף יורדת ב־0.6 עד 1.2 מעלות, ואילו חום המצח עולה בין 0.6 ל־1.5 מעלות. ההסבר שמספקים החוקרים: שני אזורים אלה מחוברים לאינסולה, אזור במוח המעורב בתודעה, כמו גם בוויסות טמפרטורת הגוף. השקר מעלה את הפעילות באזור זה ועל כן נוצר השינוי בחום הגוף. לדבריהם, הבדיקה הזאת מהווה את גלאי השקר האמין ביותר בעולם.
11. חולים סופניים מעדיפים לשמוע את האמת
לרוב הסתרת מידע מצד רופאים מגיעה מתוך רצון להגן על המטופל ולמנוע ממנו מפח נפש, אך מחקרים רבים שבחנו את הסוגיה הראו כי אנשים החולים במחלות חשוכות מרפא מעדיפים לשמוע את האמת המרה נאמרת ברגישות ובאמפתיה, על פני כל שקר. בארצות הברית וברוב מדינות אירופה, וכן בישראל, רואים במטופל אדון לגופו, ולכן תפקיד הרופא לספק לו את מלוא המידע שיסייע לו בקבלת ההחלטות הנכונות עבורו.
12. רוצים לשמור על הבריאות שלכם? אל תשקרו!
על פי מאמר סקירה שפורסם בכתב העת Current Opinion in Psychology ב־2015, שקר בקרב אנשים שאינם רגילים לשקר קשור למערך של תוצאות בריאותיות שליליות, הכוללות לחץ דם גבוה, דופק מוגבר, כיווץ כלי הדם והורמוני לחץ גבוהים בדם.
ייעוץ מקצועי: ענבל חזקיה, פסיכולוגית קלינית, מרכז ד"ר טל
מה עוד מעלה לכם את לחץ הדם?
