עוד במהלך לימודיו ב-HIT (המכון הטכנולוגי חולון) החל מאור בזנר לעבוד ב-ECOncrete, חברת הזנק שהקימו האקולוגים הימיים ד"ר עדו סלע וד"ר שמרית פרקיל-פינקל. החברה מציעה בטון ידידותי לסביבה, בזכות תוסף ייחודי שמוריד את רמת החומציות של הבטון, ועיצוב פני שטח המדמים את תנאי המחיה הטבעיים של המינים הימיים המקומיים.
כך, בעוד שהבטון הרגיל פוגע במרקם החיים בים – בייחוד בחופים המיושבים בצפיפות – הבטון של ''אקונקריט'' מפחית משמעותית את הפגיעה במערכת האקולוגית התת-ימית, ואף מסייע בשיקום מערכות שנפגעו.
אלא שייצור תעשייתי של בטון עם פני שטח שמדמים סביבה ימית הוא עניין מורכב, מסביר בזנר, ואת המורכבות הזו הוא ביקש לפצח בפרויקט הגמר שלו, שאותו פיתח בשיתוף פעולה עם החברה. התוצאה היא Biopod – שיטת ייצור תעשייתית וחדשנית, שמתממשקת לתבניות היציקה הסטנדרטיות של הבטון ומאפשרת להפוך כל יציקת בטון לכזו שמאפשרת התפתחות של בית גידול ימי, ואף ניתנת להתאמה לסביבות ימיות שונות. העלויות, לטענת בזנר, גם אינן גבוהות.
את השיטה החדשה בחר בזנר להדגים על טטרפוד, היחידה הנפוצה ביותר בעולם לבניית שוברי גלים:
לאחר מכן, היא נבחנה במרינה בהרצליה. כפי שניתן לראות בסרטון, תוך ארבעה חודשים בלבד הפכו יחידות הבטון שלו לסביבה ימית חיה ותוססת:
ואם הפרויקט מזכיר לכם את Xcoral – הפיתוח של עפר ברמן, עזרי טרזי, חיים פרנס ו"דיזיין-טק", המעבדה של פרופ' טרזי בטכניון – נחדד: אמנם שני הפרויקטים מציעים פתרון לפגיעה במערכת האקולוגית הימית, אך כל אחד מהם מתמקד בבעיה שונה ומציע פתרון שונה.
הפרויקט של הטכניון מתבסס על יצירת אלמוגים מלאכותיים, שיחליפו את שוניות האלמוגים ההולכות ונעלמות, בהדפסה תלת ממדית של טרקוטה. זהו פרויקט מחקרי, שנמצא בראשית דרכו. לעומת זאת, ההצעה של בזנר ניתנת ליישום כבר היום, בתהליך ייצור קיים, על תשתיות בטון תעשייתיות.
- ביופוד, מאור בזנר. מנחה: לוקה אור
הקשר בין זיהום האור להכחדת הצבים
גם ''קוובנגה'', פרויקט הגמר של דליה אמסטיסלבסקי, עוסק באיזון האקולוגי בקו החוף: היא מציעה מיגון לקניהם של צבי הים, הנחפרים לאורך החופים.
לפני שש שנים תכנן שלומי גז, בוגר מכללת הדסה, פרוטזה ל''חופש'', צב ים שאיבד שתיים מגפיו ברשת דייגים. בתחילת השנה, כשהגיעה אמסטיסלבסקי למרכז להצלת צבי ים במכמורת, ''חופש'' עדיין שחה באחת הבריכות, בעזרת הסנפיר המלאכותי שגז יצר עבורו. את המרכז להצלת צבי הים הקימה לפני 21 שנה רשות הטבע והגנים, כדי להגן על שני מינים מקומיים – צב הים הירוק וצב הים החום – הנמצאים בישראל בסכנת הכחדה חמורה. סכנה זו הולכת ומתעצמת ככל שאנחנו משתלטים על רצועת החוף הלא-מאוד-גדולה-שלנו. מאז הקמתו טופלו במרכז יותר מ-700 צבים, מהם שוחררו כשני שלישים חזרה לים הפתוח.
אמסטיסלבסקי פעילה ברשות הטבע והגנים למעלה מעשור, ובפרויקט הגמר שלה בחוג לעיצוב תעשייתי במכללת הדסה בחרה להציע פתרון שיגן על הביצים שצבי הים מטילים לאורך החופים. שני אויבים מאיימים על הקינים שחופרת הצבה עת היא עולה בלילה מהים להטיל את ביציה: טורפים (תנים, שועלים ואפילו כלבים), ובני האדם.
בכל שנה, בעונת ההטלה, מסיירים פקחי הרשות בחופים, עוקבים אחר טביעות הרגליים שמשאירות הצבות בחול, אוספים את הביצים מהקינים החפורים ומעבירים אותן לחוות ייחודיות כדי לשמור עליהן עד לבקיעה. במקומות אחרים בעולם, גילתה אמסטיסלבסקי, מניחים סוג של רשת ברזל כדי להגן על הקינים. היא עיצבה מגן שנטמע במראהו הטבעי בחוף, ונותן פתרון לשלל הסכנות האורבות לאבקועי הצבים (אבקוע הוא שמם של צאצאי בעלי-חיים, הבוקעים מביצה כשהם דומים בצורתם לפרט הבוגר ומסוגלים לתפקד באופן עצמאי).
המגן שעיצבה לא רק שומר על הקן מפני טורפים, אלא גם מסמן אותו, כדי להסב את תשומת לב המתרחצים והמבקרים בחוף. כששאלה את פקחי הרשות מדוע הם לא ממגנים ומשאירים את הקינים בחופים, נאמר לה שהישראלים יפגעו בהם. כדי לבחון את העניין הציבה אמסטיסלבסקי באחד מחופי ת''א ההומים שלט המצהיר על הימצאותו של קן של צבי ים, וצפתה מרחוק בהתנהגות המתרחצים: האם יתעלמו וידרכו, או שמא יתקרבו ואפילו ינסו לשלוף את הביצים? לא רק שהמתרחצים לא פגעו בקן, להיפך – כשהרוח הפילה את השלט, הם דאגו להחזירו למקומו ולהעמיד אותו מחדש בזהירות. "הייתה המון התרגשות. אנשים עצרו וצילמו, וכל הזמן שמרו על מרחק בטוח", היא מספרת.
חלקו האחורי של המגן אטום, וכך רק נתיב אחד פתוח בפני הצבים הרכים שזה עתה בקעו, והוא בכיוון הים. באופן טבעי, משהם בוקעים, ממהרים הצבים לחזור לים, כשהם עוקבים אחר השתקפות האור על המים. בגלל זיהום האור בחופים עירוניים, לעתים קרובות מתבלבלים האבקועים: במקום לחזור לים, הם פונים לכיוון ההפוך ומתים.
קוובנגה עשוי מתרכובת חומרים שמקנה לו עמידות בתנאי מזג האוויר הקיצוניים של החוף, ועם זאת ממזערת את הפגיעה בסביבה ומאפשרת לו להשתלב באופן אסתטי בנוף. המגן מצויד בידית שמאפשרת לפקחים לשאת אותו בקלות ואף להבריג אותו לחול בתנועה סיבובית, כדי לשמור על יציבותו. טכניקת הייצור פשוטה ומאפשרת גם לילדים לקחת בה חלק, במסגרת פעילות הסברתית, ולרתום אותם כשגרירים של צבי הים בארץ.
את הפרויקט מלווה סרטון אנימציה, שאמסיטיסלבסקי הפיקה עם הסטודיו הירושלמי לאנימציה Wild Kids. מוזמנים לצפות, ולהראות גם לילדים:
קוובנגה, דליה אמסטיסלבסקי. מנחה: יפעת קינן-גיא
