עיצוב הדירה הזו החל באנגליה: שם חיו בני הזוג כעשור, שם התגוררה אז גם המעצבת קרן גרוס, וכך הכירו. באותה תקופה של שהות בבירה הבריטית, צצה בפני גיא וליאת (הורים לבן ושתי בנות) אפשרות לרכוש במכירה מוקדמת דירה בפרויקט "צמרות גליל ים" שנבנה בכניסה להרצליה, ליד הקיבוץ הוותיק. באותו שלב טרם ידעו אם יחזרו לארץ, אך החליטו לרכוש, ולו כהשקעה, דירה בת 145 מטרים רבועים, עם גינה של 180 מ''ר.
זהו מתחם של שישה מבנים בני 9-10 קומות, סדורים בצורת ח' סביב גינה משותפת – ראשון מבין שלושה מתחמים זהים כמעט, מחוברים ביניהם ברצועה ירוקה המובילה לפארק הרצליה החדש. בין כל צמד מבנים יש לובי משותף שצופה לגינה ולשדות הקיבוץ, ובכל בניין 33-36 דירות.
המפרט הטכני שהוצע לדירה היה גבוה מהסטנדרט, ובכל זאת החליטו לשדרג את המעטפת שלה בהשקעה של כ-200 אלף שקלים. בקירות לא בוצעו שינויים, למעט הרחבת שירותי האורחים לכיוון הסלון וביטול מקלחון לטובת אזור כביסה. הרצפה האפורה כוסתה בפרקט; הכלים הסניטריים ומערכת מיזוג האוויר שודרגו; במטבח תוכננו ארונות לבנים עם שיש שחור ואי מרכזי; וחדרי הרחצה חופו בדוגמאות גיאומטריות עדינות. "בחרנו חומרים וצבעים ניטרליים", אומרת גרוס. "כאלה שיתאימו לשני מצבים: השכרה או מגורים".
כשהחליטו לחזור ארצה("רצינו לגדל ילדים ישראלים", מסבירה אמם. ''שיכירו את סבא, סבתא והדודים"), הזמינו את גרוס ללונדון כדי שתעזור בבחירת הרהיטים שיישלחו במכולה. "פריטים יקרים ואיכותיים שלא ריאלי לקנות בארץ", מנמקת ליאת. הבניין עדיין לא היה גמור, ובינתיים שכרו בית פרטי ברמת השרון. חודש לפני שקיבלו מפתח החליטו שהם עוברים לדירה. "תמיד שכרנו בתים פרטיים עם שטח מחיה גדול", אומרת ליאת, "היה לנו קשה להתפשר על הגודל. אך כשהדירה היתה מוכנה לא היה לנו לב להשכיר אותה. אחרי שנים בשכירות זה היה הבית הראשון שהוא שלנו; החלטנו להתפשר על הספייס ולעבור".
אז החל תהליך הלבשת הדירה, בתקציב של 300 אלף שקלים נוספים. נקודות חשמל ותאורה הותאמו, בכניסה תוכננה מגבס נישה צרה עם מדפים, וגם הגינה עוצבה ורוהטה. "הדירה היתה קרה, אפורה וסטנדרטית", מספרת גרוס, "ליאת אמרה: 'תעשי לי בית ואוו, כזה שארצה לעבור אליו'".
המטבח, ששודרג בשלב הרכישה, נשאר כשהיה. "כשבחרנו אותו חשבתי שמטבח לבן ומודרני יהיה הכי נכון להשכרה. אם הייתי יודעת מראש שנעבור הייתי בוחרת משהו אחר", מודה ליאת. בניסיון לשלבו בסגנון הכללי חופה חלק מהקיר באריחים שחורים, ומעליהם נתלו מדפי ברזל. בגלל ששטח הדירה קטן משהורגלו, נאלצו לוותר על חלק מהרהיטים והפריטים שהיו ברשותם. "זה היה אחד מהדברים שכאבו בתהליך", אומרת ליאת, אך גרוס שכנעה אותה לשחרר ולהפחית ברהיטים ''כדי לתת תחושת מרחב, בדומה לבית פרטי".
בחדרי השינה של ההורים והבנות עוטרו הקירות בטפטים של המותג האנגלי ויליאם מוריס. "היה לי ברור שיהיו טפטים בדירה", מסבירה ליאת. "רציתי עושר בצבעים ובטקסטורות". לכל חדר נבחר צבע מוביל – בז' להורים, ורוד וכחול לבנות – ובהתאם לו נבחרו הרהיטים ווילונות הפשתן. "אני מאמינה בעושר ויזואלי", אומרת המעצבת. "פה הטפטים עמוסים במובן הטוב, ויוצרים את תחושת ה'וואו' שליאת חיפשה".
אתם קרובים לפארק, לקניון וליציאה לאיילון, אך במגבלות הקורונה – מאה עד 500 מטרים מהבית – מה גיליתם בסביבה?
"בילינו בשדות ובפרדסי גליל ים, קטפנו קלמנטינות ונהנו מהגינה המשותפת, שמתוחזקת מהמם ויש בה מקומות לשבת", משיבה ליאת. "כשנכנסנו לדירה אחרי השדרוג אמרתי 'ואוו'", היא מסכמת. "הרגשתי שיש לי בית שהוא שלי, שמייצג אותי ואני רוצה לחיות בו".
- עיצוב והום סטיילינג: קרן גרוס
- תכנון השכונה ומבנה הדירות: נעמה מליס (גילוי נאות: הכותבת הייתה חברה בצוות התכנון בשעתו)
- טפטים: דקורום
- וילונות: רוזבד
- תאורת סלון: אסף וינברום
- הדפסים: גלריה 1of135
- ארונות: זדקה
- מיטות וכיסאות וינטג: באק יארד
- פסלי קרמיקה: סטודיו קאהן
- חיפוי מטבח: רוחמה שרון
- שידת טלוויזיה, ספריית ברזל, ארון כיור ומראה בשירותי אורחים: הום וורקשופ
- מרבצים בגינה: סיטקה
--------------------------------------------------------------------
איך נראים הטפטים בדירתם של אדריכל ומעצב טקסטיל בברלין?
לחצו על התמונה:
