רחובותיו של רובע הוישטייג (Heusteigviertel) במרכז העיר הגרמנית שטוטגרט מאופיינים בבתים ישנים מתחילת המאה ה-20. אחד מהם הוא בניין דירות בסגנון וילהלמיאני, בתכנונו של האדריכל אלפרד זייץ (Alfred Seitz). באחת הדירות רחבות הידיים, שמשתרעת על פני 290 מטרים רבועים, מתגוררים האדריכל פטר איפוליטו ובן זוגו, מעצב הטקסטיל שטפן גאבל. הם יצרו יחד סינתזה של טעמיהם וקווי אופים. איפוליטו מגדיר את הדירה כקולאז' עיצובי, משום ששניהם אוהבים לאסוף חפצים, והדבר ניכר בשלל יצירות האמנות, המזכרות והפריטים שהביאו ממסעותיהם בעולם.
שתי קומות ישנות הוסבו כאן לדירה מודרנית. בגלל מחויבויות השימור, חלו הגבלות מחמירות על שינויים מבחוץ, אך מבפנים הדירה בת 100 השנים – שיש לה תוכנית קומה מחודדת המזכירה פרוסת עוגה – הפכה ליצירה אקספרסיבית מעודכנת. לא בכדי זכה הפרויקט בפרסים, בהם פרס העיצוב iF.
לכניסה נבחר פרקט בדוגמה של אדרת דג (פישבון) בצבע שחור, שנמשך פנימה ויוצר זרימה בשאר חלקי הדירה, באופן שמהדהד את האדריכלות הבורגנית הווילהלמיאנית. אחד ממאפייני הסגנון, למשל, הוא שכל החדרים מקובצים סביב הול מרכזי, אך יש גם דלתות מקשרות בין חדר לחדר, כך שאפשר לנוע בדירה בצורה מעגלית. האדריכל עדכן את הסגנון, אך התייחס בכובד ראש ובכבוד למקור, מתוך רצון לשמור על מרחבים פתוחים ומבטים ארוכים.
יצירות תלויות כמו בגלריה
השאיפה ליצור מקצב מקבל ביטוי כבר במסדרון הכניסה האפור, בזכות פריטי האמנות התלויים על הקירות, כמו בגלריה. בכניסה הונח שטיח עגול של Ruckstuhl השווייצרית, ולצדו גוף תאורה בדוגמת טבעות אולימפיות בעיצוב Sarah Illenberger הברלינאית. ספסל מהודו מושך את העין ומדגיש את הטרפזיות של מבואת הכניסה. בהמשכו נתלו מדפים, מראה בייצור אישי, ראש קרנף מלאכותי של המוסד הפריזאי Deyrolle, תמונות, ציורים ופסלים, כולל קרמיקה יפנית. מלמעלה מאירות מנורות שסודרו בשורה, מדגם two spheres של Atelier Areti.
בסוף המסדרון ממתין הסלון. כאן בחרו בני הזוג להנגיד גוונים ולשלב גרפיקה אינטנסיבית וצורות גדולות. כך, למשל, נצבעו על גבי התקרה שני עיגולים שמדגישים את המוטיב הצורני שנבחר בעיצוב החדר. צורה זו חוזרת בגוף תאורה תקרתי ומעוגל של PSLab, ובקמין המרחף. לתאורה מצטרפות מנורת עמידה בעיצוב Fabio Lenci מ-1967 ומנורת עמידה Big Shadow שעיצב מרסל ואנדרס ל"קאפליני" האיטלקית.
הריהוט הוא תצוגת תכלית של בתי עיצוב נודעים, כמו כורסה של Knoll מול ספה של De Sede והדום Anomaly של "מורוסו". מצטרף לחגיגה כיסא של Moustache הצרפתית, שנראה יותר כמו פריט אמנות מאשר רהיט. כולם פזורים סביב שולחן שהוצב על שטיח בצבעים חזקים ובצורות גיאומטריות, של Oliver Treutlein. הרהיטים עזי ההבעה מלווים תמונות וחפצים אקספרסיביים, כמו יצירה של הפסל האמריקאי ריצ'רד סרה, כשמתחתיה תלוי הדפס של האמן האמריקאי דונלד ג'אד וגם הדפס לבן בתלת-ממד של Florian Baudrexel. הדיירים לא הסתפקו בזה, והוסיפו כתם צבע בולט: ספרייה צהובה, שמתבלטת על רקע הקירות הכחולים.
לסלון וחדר האוכל משותף חדרון עם חלון-מפרץ, שקירותיו מחופים טפט פסיכדלי שחור-לבן בעיצובו של גאבל עצמו. הוא מאתגר את העין ומנוגד בפרובוקטיביות שלו לאור השמש שחודר דרך הצלונים המוזהבים. בחדרון מעט פריטים: כורסת "קרינולינה" של B&B Italia ופסל הקיר "כרית אלומיניום" של Hans Kuppelwieser.
טפט משי בחדר האוכל
בחדר האוכל מתבלט טפט משי ירוק כהה, שעליו נתלו פריטים ממסעות: תלבושת אוזבקית, שמיכת משי הודית, בד מעוטר מלאוס וסלסלה אפריקאית. עליהם חולש ציור תקרה של Alix Waline, אמנית שמציירת בקנה מידה גדול. במרכז עומד שולחן עץ ועליו מונח (לפחות לצילומים) קרש חיתוך בעיצוב טום דיקסון. מקיפים אותו כיסאות וינטג' שמוארים במנורת וינטג' ירוקה, שלצדה גוף תאורה שחור בוהק. חזית הלכה השחורה של המזנון מזכירה מראה, שעשויה מקטעים-מקטעים. על החלון נפרש וילון קרושה בעבודת יד, בשונה מווילון הקטיפה האלגנטי שסמוך אליו.
מהסלון נפער פתח א־סימטרי ומעוגל בקיר שמוביל לחדר המדרגות, שהוא החדר היחידי שמרוצף בפרקט העץ המקורי. סמוך לפתח תלויה נורה משתלשלת מחבל, בעיצוב "היפרלינק". על הקירות ההיקפיים הותקן טפט ג'ונגלי של Timorous Beasties הסקוטית. האווירה האקזוטית מחוזקת בסוס עץ בגודל טבעי (פריט מהודו), שמאחוריו קיר זכוכית באפור מעושן. הקשר לקומה העליונה מתחיל בשני גופי תאורה של "פלוס" האיטלקית, שמשתלשלים מפתח בתקרה מעל הסוס ומדמים רוכב. גם כאן יש שטיח עגול, הפעם של monka הגרמנית, ומאחוריו ספסל love seat של Ercol הבריטית, כשברקע וילון בתפירה אישית.
דלת נסתרת לחדר הארונות
דלת דו-כנפית מובילה לסוויטת השינה, שכוללת ספרייה המלווה את ההולכים עד לאמבטיה. העץ הכהה של הספרייה, יחד עם גוון הקירות האלגנטי, משווים עדינות ושקט לחדר כולו והם מתוגברים בשטיח משי ובמיטת Tufty של B&B Italia. לידם ניצבת כורסת וינטג' עם מנורה עומדת באותו סגנון, ושולחן צד מדגם Bell של המעצב הגרמני סבסטיאן הרקנר. תחושת עומק מתקבלת בזכות קיר מראות ודלת נסתרת שמוליכה לחדר הארונות, שבו ארונות לבנים בשילוב מראות בחיתוך עגול.
חדר הרחצה הראשי מרווח. קירותיו נצבעו בגון סלמון, שמתחבר לריצוף ולחיפוי אבן הגיר. על חלק מהמשטחים הותקנו מראות שאחראיות לאשליית הגודל, וכן על קשר העין עם שאר החדרים, באמצעות ההשתקפויות.
במרכז החדר מוקמה יחידת כיור חופשית ("פרי־סטנדינג") מעץ, ומראה מונחת עליה, לצד מקלחון ואמבטיה חופשית. במראה משתקפות מנורת קיר של FLOS Paolo Rizzatto ומנורה עומדת בעיצוב אישי. ניגוד מעניין לאווירה הרכה מתקבל בזכות תריסים ונציאניים שחורים והדפס שחור, שנחתך בצורת נקודות והודבק על התקרה. השחור מופיע גם בהדפס החתול מעל למתקן ההסקה.
חדר האמבטיה מתחבר לחדר כושר, שבו גם יכולים אורחים ללון, במיטה שמתקפלת לתוך הארון. לאווירה האנרגטית מצטרפים קירות צהובים שמחווירים בהדרגה במפגש עם התקרה הלבנה.
המטבח נמצא בצד השני של הדירה, ומעיד על אהבתם של בני הזוג לבישולים ולאירוח. שולחן שיש קטן מאפשר סעודה קטנה ואינטימית יותר, ובמרכז המטבח הוטמע מקבץ מכשירים בוהקים מנירוסטה במראה תעשייתי, המנוגד לאריחי הרצפה והקירות העתיקים. שירותי האורחים הקטנים נמצאים בסמוך, ועל קירותיהם צורות גיאומטריות המשתברות במראה מעוקלת.
אל הקומה השנייה מובילות מדרגות כחולות, השעונות על בסיס ירוק כהה. למעלה נמצא חדר העבודה, שעל שולחנו עומדת המנורה האיקונית Atollo, שאותה עיצב ויקו מג'יסטרטי האיטלקי ל-Oluce ב-1977. חדר העבודה חולק את הקומה עם חדר אורחים ופינת טלוויזיה הפונים למרפסת פרטית. זו צופה מצד אחד לנוף של צמרות העצים בשדרת השכונה, ומצד שני לנוף פתוח יותר של שטוטגרט. כאן נבחר הירוק כנושא מוביל, והחדרים מוצפים בסוקולנטים ובסוגים נוספים של צמחייה. בחדר האורחים המיטה הוצבה מתחת לחלונות הגג, יחד עם סאונה שחשופה לחדר ויוצרת חלל חושני במיוחד.
