כל הדרכים מובילות לסבתא: בית ל-3 דורות מחבר בין מסורת ומודרנה

שלושה דורות חולקים בית מגורים בפרברי העיר הענקית הו צ'י מין סיטי (לשעבר סייגון), שבדרום וייטנאם: לין ונאם, בני זוג צעירים, אמו ודודתו של נאם, אחיו ואחיינו הפעוט. שש נפשות שגרות יחד בבניין צר וגבוה (220 מטרים רבועים בסך הכל), שתכננו בני הזוג, צמד אדריכלים (Atelier K59).

הו צ'ין מין סיטי היא המטרופולין הגדול והתוסס ביותר במדינה, וגם המרכז המסחרי והכלכלי שלה. בשנים העקובות מדם של מלחמת וייטנאם היא עדיין נקראה סייגון, והייתה בירת הדרום, עד שנפלה לידי כוחות הצפון בהנהגתו של הו צ'י מין. לימים אוחדה המדינה, כשהאנוי (בירת הצפון) הופכת לבירה, וסייגון נקראת על שמו של המנהיג והמנצח.

על רקע הבום הכלכלי שמתחולל בעיר, הבית הזה הוקם במגרש בין שתי סמטאות בלב אזור של מלאכה ותעשייה הנמצא בתנופה בנייה וסלילה, לא הרחק משורת מגדלים הנבנית לאורך שדרת Huỳnh Tấn Phát. "הבנייה בסביבה נמשכת יום ולילה, והאווירה היא לפעמים בלתי נסבלת", מספרים בני הזוג. "ידענו שעלינו להתכונן להתמודדות עם רעש, אבק וזיהום אוויר, גם בתפקוד של המשרד וגם בתפקוד הבית''. 

הסיפור המשפחתי מסביר את בחירתם של בני הבית לגור יחד: נאם ואחיו התייתמו מאב מגיל צעיר, והם מלאים כבוד לאמם, שגידלה אותם לבדה. הבניין בן ארבע קומות, כ-60 מ''ר לקומה: בקומת הכניסה תוכננו המרחבים המשותפים, האם ואחותה גרות בקומה השנייה, האח ובנו בקומה השלישית ובני הזוג בקומה הרביעית.

החומריות של הבית – בלוקים חשופים, בטון, ברזל ונירוסטה – תואמת את אופייה התעשייתי של הסביבה. צנרת החשמל גלויה על הקירות, וחמימות ביתית מכניס העץ, שממנו עשויים הרהיטים והמטבח.

הבניין ארוך וצר, כמעט נטול חלונות בשתי פאותיו הארוכות. צמד האדריכלים פתחו את שני קצותיו הצרים אל הסמטאות, ''באופן שמאפשר זרימת אוויר ומעבר מצד לצד". בקומת הכניסה השאירו בכל צד מרחב פנימי שהם מכנים ''חצר''. לקדמית אין ייעוד פונקציונלי, מעבר להיותה מעבר ירוק, עם צמחים פורחים באדניות בנויות. האחורית משמשת את המטבח כחצר שירות, ויש בה גם שירותים. ביניהן מוקמו סלון ומטבח עם פינת אוכל.

הכניסה, שמתנשאת לגובה קומתיים. כאילו חצר, אך למעשה חלק בלתי נפרד מהפנים(Courtesy of K59atelier)

מבט מהסלון אל המטבח וחצר השירות שמאחוריו(Courtesy of K59atelier)

עיצוב הפנים נגזר מאג'נדה של קיימות ומינימליזם: מקסימום תאורה טבעית, צמחייה חיה ורהיטים מחומרים טבעיים, ללא טקסטיל ותוספות מרככות. ''אנחנו אוהבים את האמירה של וואנג שו (אדריכל סיני זוכה פרס פריצקר ל-2012. א''פ)'', אומרים האדריכלים. ''אין מספיק אנשים שמקדישים את עצמם לאדריכלות תרבותית בת קיימא".

הסכימה של הבית מחלקת אותו לשני אגפים, קדמי ואחורי. הם מתוכננים כעין מגדלים, שביניהם חלל המתנשא לכל הגובה, מכיל מדרגות וגשרים למעבר בין הקומות והאגפים, ומרחבים משותפים לבני המשפחה. באגף הקדמי, הפונה לסמטה גדולה יחסית, מוקמו הפונקציות שאינן פרטיות. מעל חצר הכניסה, בגובה שתי קומות, נמצא משרד האדריכלות. בקומה האחרונה, מעליו, תוכננו גן ירק, מוצף אור מלמעלה, ומטבח משני. אדניות הירקות חוצצות בין הפנים לחוץ באופן שמאפשר פרטיות, למרות השקיפות הגדולה של החזית.

תוכנית קומת הכניסה. בצדדים חצרות פנימיות, ובתווך סלון ומטבח(Courtesy of K59atelier)

תוכנית הקומה השנייה. מרחב עבודה ותפילה, וחדרן של הסבתא ואחותה(Courtesy of K59atelier)

תוכנית הקומה השלישית. מצד אחד משרד האדריכלות, ובאחורי הבניין מעונם של האח ובנו(Courtesy of K59atelier)

תוכנית הקומה הרביעית. מצד אחד גן ירק ומטבח משני, ומאחור מעונם של בני הזוג(Courtesy of K59atelier)

תוכנית הגג. במרכז חלון סקיי-לייט, השופך אור מעל גרם המדרגות(Courtesy of K59atelier)

באגף האחורי, הפונה לסמטה צדדית ושקטה יותר, מוקמו החדרים הפרטיים. חדרי הרחצה והכביסה הוצמדו לחזית כדי שיוכלו ליהנות מאור שמש וזרימת אוויר ישירים. חדרי השינה פנימיים יותר, ואין בהם אור ישיר אלא כזה החודר בזכות חלונות רפפה גדולים שנקבעו בקירות המשותפים עם חדרי הכביסה והרחצה מצד אחד, ועם גרם המדרגות מצד שני. לכן זוגגו כולם בנדיבות.

"בבית נעשה שימוש נרחב בדלתות הזזה, מחיצות מתקפלות וחלונות רפרפה, שמאפשרים למבנה נשימה", מפרטים המתכננים. "המגורים בעיר צפופה ומחניקה לא גורמים לנו להתנתק ולסגור את הדלת. אנחנו מאמינים שזאת הדרך ליצור דיאלוג בין אנשים, מבחינת תרבות, טבע וחברה".

חדרי הרחצה בכל קומה נהנים משפע של אור ואוויר(Courtesy of K59atelier)

חדרי השינה מוארים באור רך ולא ישיר. פינת העבודה, למשל, פונה אל גרם המדרגות(Courtesy of K59atelier)

מבט אל חדרם של האח ובנו הפעוט(Courtesy of K59atelier)

שפע של צמחייה גם במרכז הבית(Courtesy of K59atelier)

כל המעברים מובילים לכאן(Courtesy of K59atelier)

אם המשפחה קיבלה מקום מיוחד בלב הבית. בין קומת הכניסה לקומה הראשונה תוכננה מעין מרפסת פנימית, שבה יש לה פינת עבודה ומזבח לתפילה. "ברוב המדינות האסיאתיות האנשים הם אנשי אמונה, בעיקר בני הדור הישן", מסביר בנה. ''הם מאמינים שקיים משהו על-אנושי, שעוזר להם להתגבר על מצבים קשים. אתן דוגמה מחיינו האישיים: כדי להתגבר על מותו של אבי, כשהייתי ילד קטן, אמא פקדה מדי יום מקדש בודהיסטי. לכן רצינו שיהיה לנו מקום פולחן בבית. אצלנו מתפללים לדורות קודמים, שאנחנו מאמינים שעדיין מלווים אותנו. ה'סדנה' של אמא בלב המבנה מייצגת קשר בין-דורי, כי היא ממוקמת בנקודה שמחברת את כל בני הבית, הבאים מכל הכיוונים. מרחב הפולחן הוא שלוחה של חדרה של אמא ומשמש אותה גם לעבודתה כתופרת, אבל באותה מידה זה חדר משחקים ומפגש בינינו. זהו מעין סלון משני מרובה שימושים, שמחבר את כולנו".

מרכיבים פאזלים (דפדפו בין התמונות):

ונאם מסכם: "אחת הבעיות של ההתפתחות העירונית בווייטנאם, בעיה משותפת לה ולשאר המדינות המתפתחות, היא שאין שינוי בתכנון ובשיטות הבנייה של בתי אב. בית צריך אופי משלו, שיהיה רלוונטי לחברה ולהקשר. מעבר לאלמנטים הטבעיים, אנחנו מנסים לתת מענה לתרבות ולהרגלים המקומיים בסביבה בה אנחנו פועלים".

(Courtesy of K59atelier)

-------------------------------------------------------

וילת נופש חלומית בברזיל הרחיקה בין בני הזוג. לחצו לכתבה המלאה:

איך נראית וילה בברזיל, שגרמה לבני הזוג להיפרד? לחצו לכתבה המלאה (צילום: fernando guerra)