כריות גובלן, בובות פורצלן, רהיטי עץ כהים וכבדים, כורסאות כנפיים בריפוד פרחוני, מנורות מכוסות אהילי בד ושפע אינסופי של פיצ'פקס. נשמע כמו בית שמתרוצצים בו נכדים? ובכן, לא בהכרח. הסגנון המכונה Granny Chic (שיק סבתאי) תופס תאוצה במידה כזו שהוא מצדיק כינוי חדש. תכירו: GRANDMILLENNIAL. הכוונה היא לבני דור המילניום שקצו במינימליזם סקנדינבי וחתכו בחדות לכיוון מיושן, עטור קישוטים וקשקושים, ברוח בית סבתא (בהנחה שסבתא שלכם החזיקה בחשבון בנק מנופח ובבית מידות בדרום ארה"ב).
כמו כמעט כל טרנד אחר של תקופתנו, גם הטרנד הזה מתקשר ישירות לשילוב של סטרס קיומי וצורך בבריחה. המילניאלס, שידועים בנטייתם המובנת לחרדה, מחפשים ליצור לעצמם בית כמו של פעם, כזה שישמש מפלט מהכאוס שבחוץ. התוצאה העשירה בפרטים, בדוגמאות, בטקסטיל ובחן מיושן בהחלט יוצרת תחושה ביתית ונעימה, של עולם אחר, טכנולוגי פחות ואיטי יותר.
כזה הוא גם ביתה של שרלוט גוניאו, המייסדת והבעלים של המותג הדני RICE - שונה בתכלית מהסטריאוטיפ המינימליסטי המקובל של עיצוב סקנדינבי קר. במקום זאת, הוא מוסיף טאץ' שובב לסגנון הסבתאי ומשלב צבעוניות עליזה, פריטי וינטג' שווים וטפטים שאי אפשר להתעלם מהם.
צמד המילים "עיצוב סקנדינבי" מעלה על הדעת קווים נקיים, סקאלת צבעים שנעה מהשחור, דרך האפור ועד לבז' ולגוני העץ למיניהם, שימוש בחומרים טבעיים - בפרט עץ מלא ואיכותי - והמון דיוק מינימליסטי. מותג העיצוב הדני RICE הוא סיפור אחר לגמרי: גוונים פסטליים ועליזים, הדפסים עשירים ושמחים והמון רוח שטות ילדותית מאפיינים את המותג המקסים הזה, שמתמחה בכלי מלמין, פריטים קלועים מראפיה וטפטים בעלי נוכחות עליזה במיוחד. מאחורי כל ההפי־הפי־ג'וי־ג'וי הזה עומדת שרלוט גוניאו, דמות צבעונית ועליזה בפני עצמה, שזיכתה אותנו בהצצה לביתה הצבעוני לא פחות שבעיר הדנית אודנסה.
הבית, ששטחו כ־520 מ"ר, נבנה בשנת 1900. גוניאו עברה אליו עם משפחתה – בן זוגה פיליפ, הבת סלמה והכלבה סטלה - בראשית העשור הנוכחי. על עיצובו הנוכחי היא עצמה אחראית, ולשאלתנו היא מודה שהמותג שבבעלותה מאפשר לה לשמור על עיצוב עדכני ולשנות את הטפטים והאקססוריז בקלות יחסית, ולמעשה גם מחייב אותה לכך: למרות שמדובר בביתה הפרטי, היא משתדלת לעדכן אותו בהתאם לקולקציות החדשות של RICE. אבל התשוקה שלה לצבע לא נולדה כחלק מהעבודה. "צבעים עזים היו מאז ומעולם חלק מהסטייל שלי", היא אומרת, "תמיד השתמשתי בהם, וכך גם בטפטים בעיצוב בחלל הפרטי שלי".
אז לא המותג, לא הבית ולא הסטייל האישי של גוניאו מסתדרים עם הסטריאוטיפ הסקנדינבי, וגם היא עצמה מודה שמדובר בחריגה מסוימת בנוף הקפוא. "נכון, אנחנו בולטים ביחס לסטייל הדני", היא אומרת. "עם זאת, אני חושבת שהסגנון הנורדי לא מתמצה במינימליזם וניקיון. אנחנו, הסקנדינבים, אוהבים את הבתים שלנו. אנחנו אוהבים להשתמש בהם ואוהבים להפוך אותם לנוחים ככל האפשר. אולי שמעתם על המושג HYGGE, שהוא חלק משמעותי מהבית הסקנדינבי, ושלדעתי משתקף בהחלט גם בבית שלנו. בנוסף, אני חושבת שבשנים האחרונות אפשר לראות שינוי וניכר שגם לבתים כאן מתחיל להיכנס צבע – שינוי שמשמח אותי מאוד".
מה דעתך על העיצוב הסקנדינבי המסורתי?
"אני חושבת שהבית הנורדי המסורתי יפהפה, הוא פשוט לא עובד בשבילי. אני מאמינה שכל אחד צריך לעצב את הבית שלו בהתאם לתחושת הבטן הפרטית, באופן שמתאים לו, אבל אני גם מאוד רוצה לראות יותר אנשים שמעזים ומתנסים ומכניסים לביתם דברים חדשים. את הבית שלנו אנחנו משנים כל ארבעה או חמישה חודשים. אנחנו צובעים מחדש קיר כלשהו, מזיזים כמה רהיטים מכאן לכאן – זה קורה בדרך כלל כשמגיעה קולקציה חדשה של RICE".
מה לגבי הבית שגדלת בו: הוא היה יותר מסורתי או יותר צבעוני?
"האמת היא שכילדה, החדר שלי היה צבוע בצהוב עז! ובהחלט היו לנו רהיטים פאנקיים יותר מאשר לחברים שלי. מצד שני, זה לא היה נושא שהעסיק את ההורים שלי או שדיברנו עליו בבית".
איך בן הזוג שלך מסתדר עם העיצוב יוצא הדופן של ביתכם?
"הוא לא אוהב שינויים, ככה שבדרך כלל כשאני משנה משהו הוא מעדיף את מה שהיה קודם, ובפעם הבאה שאני משנה את הדברים הסיפור חוזר על עצמו והוא שוב מעדיף את מה שהיה, ככה שכנראה הוא מצליח להסתגל".
עד כמה הבית שלכם מסודר?
"הייתי רוצה לומר שהבית שלנו נראה תמיד מושלם, אבל האמת היא שזה יהיה שקר מוחלט. אנחנו אוהבים לארח ומזמינים גם ילדים ואפילו כלבים, ואין דרך אמיתית לשלב אירוח כזה עם בית נקי ומסודר. הייתי אומרת שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו ושומרים עליו הכי מסודר שאפשר".
מהי עבודת הבית המועדפת עלייך?
"סידור פרחים וגם סידור בכלל וכן ארגון מחדש של פריטים בחלל".
מה את הכי אוהבת בבית שלך? ומה היית משנה בו?
"אני אוהבת את הבית כולו. הייתי שמחה למרתף עם תקרה יותר גבוהה, ואם זה לא היה יקר כל כך הייתי הולכת על גג רעפים אדומים".
מאיפה את שואבת השראה?
"מנסיעות, מחנויות ושווקים של פריטי וינטג', מאינסטגרם, ממסעדות – בקיצור מכל דבר ומכל מקום".
יש מותג מסוים שאת אוהבת במיוחד?
"הקראש הראשון שלי בתחום העיצוב היה על המותג Designers Guild – אני מעריצה את חוש הצבע שלהם".
איפה את הכי אוהבת לקנות רהיטים ואקססוריז לבית?
"ב־RICE כמובן! אבל חוץ מהמותג שלי אני אוהבת בעיקר חנויות וינטג'".
מהי העיר האהובה עלייך בעולם מבחינת עיצוב ואווירה?
"אני ממש אוהבת את פריז, חייתי שם שנים רבות ואני חושבת שהרבה אנשים יגידו שבבית שלנו יש וייב צרפתי".
מה את הכי אוהבת לעצב?
"פריטים שהם גם מעשיים וגם מהנים. אני מאמינה בשילוש – פאן, פונקציונליות וצבע – ואם אפשר משתדלת לשלב גם קצת הומור".
מה החלום המקצועי שלך?
"שליטה עולמית... קסם ברמה היומית ו־RICE בכל מקום בעולם".
אהבתם? מצאנו את הפריטים שיארגנו לכן סלון כמו זה שבתמונה:
1. כרית: chic decor pillows, מ–27 דולר; 2. פמוט: פוקס הום, 89.90 שקל; 3. טפט: RICE בגולדשטיין גלרי טפט, מ–100 שקל למ"ר; 4. ספה: אליתה ליוינג, החל מ-19,900 שקל; 5. שולחן קפה: אליתה ליוינג, מ–13,000 שקל; 6. שידה: מפעם בלומה מיי, 2,250 שקל; 7. כורסה: הבית של עידה, 2,436 שקל; 8. פמוט: MALYS בדן דיזיין סנטר, 990 שקל; 9. ספה: פיק אפ יונייטד סיטס, 4,890 שקל.
