כשמגזין טיים הנחשב הודיע בדצמבר כי אשת השנה שלו היא הנערה השבדית גרטה טונברג, הייתה זו הוכחה נוספת לכך שמסע ההתעוררות הציבורי בכל הנוגע למשבר האקלימי הולך ומתגבר. טונברג בת ה־16 זכתה בתואר לאחר שהפכה לפעילה בולטת מאוד בתנועת המחאה הדורשת מממשלות העולם לפעול לצמצום פליטות גזי החממה ולהיאבק בהתחממות הגלובלית.
גם עולם העיצוב לא נשאר אדיש לנושא, וכבר שנים שנוכחות בו מגמות שונות שקשורות במידה כזו או אחרת לאיכות הסביבה, בין שמדובר בריהוט וינטג', מיחדוש - שימוש מחודש בחומרים אחרי שסיימו את תפקידם המקורי או בפיתוחים שונים של חומרים חדשים, ממוחזרים או "ירוקים" במובנים שונים. מילת המפתח החדשה בהקשר זה, שמסתמנת כאחד הטרנדים החמים לשנת 2020 ולעשור הבא בכלל, היא עיצוב "ביופילי".
נתלי יצחקוב, טרנדולוגית ומייסדת סוכנות The visionary, מסבירה: "ביופיליה היא כמיהה לטבע ורצון להתחבר לטבע. לפי מחקר שערך אדוארד וילסון, מי שנחשב למגדיר המושג (שלמעשה נטבע לראשונה על ידי הפסיכואנליטיקן אריך פרום; יפ"נ), הבילוי בטבע חיוני לבריאותם הגופנית והנפשית של בני האדם. אנחנו מגיבים, גם אם באופן תת הכרתי, לכוחות ולגירויים של הטבע בתחושות של רווחה נפשית והנאה. זו לא השערה בלבד אלא טיעון שהוכח ונמדד במחקרים מדעיים. תהליכי הצמיחה והמחזוריות של הטבע מחברים אותנו לעוצמות וליצירתיות שבנו. בשנת 1998 התפרסם מחקר חשוב בכתב העת Environmental Psychology שהדגים כיצד שהות בסביבת צמחים וטבע או אפילו צפייה על נוף טבעי מסבים לנו שלווה ורוגע, וכי סביבה שיש בה צמחייה מספקת תגובה שיקומית מהירה ויעילה להתמודדות עם מצבי לחץ ומתח. לכן הכניסה של ביופיליה לעולם העיצוב היא מתבקשת והגיונית".
לחבר בחזרה את המין האנושי לטבע:
על אילו צרכים בא לענות עיצוב ביופילי?
"ככל שהעולם נהיה יותר כאוטי, כך נוצר טרנד נגדי של חזרה לטבע ולשקט. דוגמה טובה לכך היא סין, שהחיים בה התהפכו לחלוטין: בגלל זיהום האוויר הקיצוני והמסוכן ששורר בחוץ, ניכרת שם כניסה של הטבע לתוך חללים פנימיים בצורה מסיבית. יש שם למשל מסעדות שעוצבו בהשראת מערות, ג'ונגלים עתירי צמחייה טרופית סבוכה מתחת לגג, וכדומה", מספרת יצחקוב. "אני מאמינה שבעתיד המגמה תגבר בשל הנתונים המדאיגים בנוגע לזיהום האוויר. אנחנו צפויים לשלב יותר טבע בבתים שלנו, גם ואפילו בעיקר כשמדובר בדירות בעיר. נוסיף בעיצוב הבית והבגדים אלמנטים של טבע בדמות רהיטים, פרחים, קישוטים, הדפסים, טקסטורות וצבעים של פרחים, נופים, מים, עצים, בעלי חיים ועוד".
מה הופך את העיצוב הביופילי למשמעותי דווקא עכשיו?
"יש לכל טרנד אבולוציה. גינון כתחביב, טיפוח קקטוסים וסוקולנטים בבית היו הראשונים לבשר את בואו של הטרנד לפני כמה שנים. בהמשך הגיעה תורה של הצמחייה הסבוכה בבית, בסגנון ג'ונגל. כל זה קרה בשל הצורך הקיומי לחמצן ולשקט בביתנו מפאת ההאצה הטכנולוגית והמגמות הפסיכולוגיות עתירות הסטרט שהיא יוצרת, למשל ה־FOMO, fear of missing out. הטרנד הנגדי שעולה עכשיו מכונה JOMO, Joy of Missing out - ההנאה שבהחמצה. זה מסביר את החיבור העז של דור ה־Y וה־Z לחללים שמרגיעים ומשקיטים את הקולות והרעשים שבראש ובסביבה".
איך הטרנד הזה נראה בפועל?
"הטרנד ייכנס בכל חלקה טובה, ללא קשר לגודל הבית או למיקומו הגיאוגרפי. זה יתבטא בעומס צמחייה (למשל פריחה של קבוצות פייסבוק ייעודיות כמו 'אורבן ג'ונגל BY גברת עם צמחים'; יפ"נ), גינון ביתי, גינות בתוך הבית, קירות ירוקים, גינון קהילתי ועיצוב בסימן טבע. נראה יותר אלמנטים עיצוביים בהשראת הטבע, עם גימורים מחוספסים וטקסטורות המחקות את אלו שבטבע, לצד צבעוניות של טרקוטה, קש וירוק על גווניו".
לאן עוד המגמה הזאת צפויה להתפתח בעתיד?
"המגמה הכללית היא של קיימוּת וממנה, כמיקרו טרנדים, נראה מגמות נוספות, למשל שילוב של טכנולוגיה מסייעת בגידול צמחים במרחב הביתי. טרנד נוסף ובולט מכונה "אקו לוקס" (eco lux), חיבור בין יוקרה לאקולוגיה: עיצוב חללים עם לוק של אתר נופש יוקרתי וטבעי למראה. נראה גם חזרה משמעותית לקניית רהיטים מיד שנייה, במיוחד קלאסיקות מתקופות שונות. כך למשל עלו בעת האחרונה ביותר מ־300 אחוזים חיפושים בפינטרסט של מושגים כמו 'עיצוב יד שנייה'.
"טרנד בולט נוסף שקשור לקיימות הוא זה של חומרים טבעיים חדשים, ובהם בקטריות, פטריות, תירס, אננס, מיני אצות, קליפות של פירות וירקות ועוד, שמעובדים כך שאפשר להשתמש בהם כחומר גלם עיצובי. כך, למשל, בשני ירידי העיצוב הנחשבים בלונדון שנערכו בספטמבר האחרון, London Design Festival ו-London Design Fair, הציגו מעצבים צעירים שימוש בביו־חומרים ובפסולת בעיצוביהם. נצפו שם פורניר שיוצר מקליפות תירס מקסיקני, שילוב של פסולת תפוחי אדמה עם חומרים פלסטיים ליצירת חומר חדש ועמיד ושימוש בשאריות מצמח הקנאביס ומגידול של טבק".
צמחייה, והרבה
במציאות האינטנסיבית והתובענית שבה אנחנו חיים בעולם המערבי, אין זה פלא שאנחנו מחפשים דרכים להתנתק ולו במעט מהעיר הסואנת, מהמכוניות, מהמרוץ של החיים. האלטרנטיבה היא הטבע, שממנו התרחקנו במרוצת השנים, ושהיום אנחנו עושים מאמצים רבים כדי להחזיר אותו אל תוך הבתים.
"הבחירה בטבע היא לאו דווקא מודעת. מדובר בצורך ביולוגי ואבולוציוני שקיים גם אצל טיפוסים אורבניים", מסביר שי דוד, בעלי חברת כרכום המתמחה בעיצוב וביצוע תכנון נוף. "מחקרים הוכיחו את הדחף האנושי המולד להתחבר לטבע ואת הצורך שלנו להיות חלק ממנו וחלק מהמערכת האקולוגית הכוללת. הביופיליה היא ביטוי של האהבה שלנו לחיים, ויתרה מכך, היא מסייעת לנו לקיים חיים.
"לטבע יש קשר עמוק לבריאות ול־well being שלנו", מוסיף דוד. "סביבה טבעית היא בריאה יותר ומעודדת יצירתיות ושגשוג. לא בכדי המגמה הביופילית מיושמת בשנים האחרונות גם במשרדים ובסביבות עבודה. אלמנטים מהצומח בשלל צורות נתפסים כמחזקים, מרגיעים ואף מבריאים".
"עיצוב ביופילי מדבר על לתת יותר מקום לטבע בעיצוב החלל שלנו, גם כשמדובר בסביבה אורבנית מובהקת כמו דירה בקומה ה־20", אומרת כרמית רדליך, בעלת חנות הרהיטים PRAT LIVING. "המגמה מדברת על הכנסת כמה שיותר טבע לחללי העבודה או המגורים שלנו, כדי לפצות על הריחוק מהטבע ברוב שעות היום. וטבע זה לא רק קקטוס, אלא שימוש בהרבה יותר צמחים וכלי קיבול לעציצים ופרחים בעיצוב, לצד שימוש בכמה שיותר חומרים מהטבע, כמו עץ, טקסטיל טבעי ואבן. זה גם אומר לאוורר את החלל שלנו ולאפשר אוויר וזרימה בין הרהיטים או אביזרי הנוי השונים".
רדליך מוסיפה ואומרת כי מבחינת צמחייה נראה השנה, בנוסף לסוקולנטים ולקקטוסים, גם פיקוסים וסנסיווריות, שהיו פופולריים כבר ב־2019, וגם מגוון פרחים מיובשים, בין שנקנו כך ובין שנקנו טריים והתייבשו בבית, כך שהם יכולים לשמש אותנו לאורך זמן ללא צורך בטיפול מיוחד, למשל עשב פמפס הסופר־טרנדי, ענפי אקליפטוס, ענפי כותנה וגיבסנית.
טפטים מקש, אריחים מחרסית
נוסף על כניסתו של הטבע לתוך מרחב המחיה האורבני בדמות צמחים, בעלי חיים ומקורות מים שמשולבים בעיצוב הבית והחצר בצורה אינטנסיבית הרבה מבעבר, טרנד העיצוב הביופילי כולל גם שילוב, במסגרת עיצוב הפנים, של מוצרים במראה ובגוונים שמזכירים לנו את הטבע, למשל רהיטים בגוני אדמה או אקססוריז בשילוב פטרנים מהצומח.
גם השימוש בחומרים טבעיים, במקום בחומרים פלסטיים, מתקשר למגמה הכללית, בעיקר כאשר החומרים האלה נשארים קרובים לצורתם המקורית, למשל רהיטי קש או עץ טבעי. מעבר לעץ ולקש המוכרים, יש לא מעט חומרים מוכרים פחות שמשמשים בעיצוב, והפופולריות שלהם הולכת וגדלה ככל שהדרישה לכל מה שהוא "טבעי" מתעצמת.
לשימוש בחומרים טבעיים יש ערך מוסף שמתקשר גם הוא לרוח הזמן, זה של הייחודיות. בניגוד לחומרים פלסטיים, חומרים טבעיים רבים נעדרים אחידות, כך שהפריטים המתקבלים שונים זה מזה. כך, למשל, לטפט שעשוי מקש אורז יהיה גוון שונה בהתאם לשדה שממנו נקצר ואפילו לשעת היום שבה נערך הקציר. "צבעו של קש שנקצר בבוקר שונה משל זה שנקצר בערב", מסבירה שרית גולדשטיין, מנהלת השיווק של חברת גולדשטיין גלרי טפט.
"הביופיליה היא אחד ממקורות ההשראה המרכזיים שלי", אומרת המעצבת עדיטל אלה, בעלת חברת קריאטרה שמתמחה בעיצובים מחומרים טבעיים וחדשניים גם יחד. אריחים שעיצבה, העשויים מחרסית, סיבים מהצומח, חול ואבקת אבן, מוצגים בימים אלה במוזיאון העיצוב חולון במסגרת התערוכה "אקסטרים", הבוחנת את השינויים ואת תהליכי ההקצנה שהתחוללו בעולם ובתחום העיצוב בעשור האחרון.
"תחום העיצוב הביופילי מתייחס בעיניי לשלושה מימדים עיקריים", מפרטת אלה: "הנכחה של הטבע בתהליך העיצוב - היבט זה כולל עיצוב המאפשר קשר ישיר לנוף, לאור טבעי ולאוויר צלול ומתייחס גם להעשרת החלל באלמנטים חיים כמו עציצים, מים זורמים ובעלי חיים; טבע אנלוגי - יישום אלמנטים המיוצרים תעשייתית או ידנית מחומרים טבעיים, צבעים, פטרנים וצורות שאפשר למצוא בטבע תוך מינימום שינוי של הגלם המקורי; מבנה החלל - חללים שמעוררים השראה מתוך מבנם הארכיטקטוני ויוצרים אצל השוהים בהם תחושה של הכלה וביטחון או לחלופין השראה, זווית ראייה חדשה או מסתורין.
איך כל זה בא לידי ביטוי בחיפויים של קריאטרה?
"האריחים מיוצרים מ־100 אחוז חומרים טבעיים בטכנולוגיה חדשנית מוגנת פטנט שפיתחה החברה. הם אינם עוברים שריפה כמו קרמיקה. הם מכניסים לחלל נוכחות של חומר טבעי, חי ומקומי. הגוונים השונים של האריחים הם תוצר ישיר של תכולת החומר, ללא פיגמנטים או תוספים. האריחים מגיעים בצורות שונות המחקות את אלו שיש בטבע, למשל משושים אי־רגולריים שאותם אפשר למצוא ברגבי אדמה או במבנים מולקולריים שונים".
אלה, כמובן, לא לבד. דוגמה מצוינת נוספת היא קולקציית Wellbeing שיצרה מעצבת השטיחים הבינלאומית נאני מרקינה (שנמכרת בארץ ברשת טולמנ'ס). הקולקציה, שסחפה קריאות התפעלות בתערוכת העיצוב האחרונה במילאנו, כוללת שטיחים, כריות, ערסלים ועוד פריטי טקסטיל להלבשת הבית שנטוו ונארגו כולם בעבודת יד מחומרים טבעיים בלבד ובטכניקות אריגה מסורתיות בידי בעלי מלאכה מקומיים ברחבי העולם, בהתאם להתמחותם ולמסורת שלהם. בקולקציה נעשה שימוש בצמר אפגני, סרפד, יוטה, פשתן, משי, עץ, צמר גולמי, כותנה גולמית וסיבים טבעיים. בתהליכים העיצוביים לא היו מעורבים צבעים או חומרים כימיים כלל, וכל אלה ניכרים בתוצאה שאכן מצטיינת בלוק מרגיע ונעים במיוחד.
אוצרות טבע
עץ ושעם, קש ואדמה, צביעה מינימלית וצמחייה בכל מקום – ככה תכניסו את טרנד העיצוב הביופילי הביתה:
1. שידה PRAT LIVING, מחיר 14,900 שקל; 2. בחירת המערכת: מתלה לעציץ של נועה ראזר,94 דולר; 3. שולחן קפה טולמנ'ס דוט, 1,887 שקל; 4. מתלה לעציץ עלי אקספרס 3 דולר; 5. אגרטל Pas Normal, מחיר 530 שקל; 6. כיסא נדנדה פיק אפ יונייטד סיטס, 3,490 שקל; 7. שולחן צד פיק אפ יונייטד סיטס, 790 שקל; 8. מתלה לעציץ Fibs Strings, מ–150 שקל; 9. יעה RT1 home, מ-115 שקל; 10. קערת קש AmshaStudio, מחיר 30 דולר; 11. מנורה כלי אור, מ-840 שקל.
ירוק אמיתי או Greenwash?
עם זאת, חשוב לעצור ולבחון כמה מהטרנד הביופילי אכן עוסק בלוק בלבד וכמה ממנו עומד באמת בערכים החשובים של קיימות. חשוב לזכור שעיצוב שעושה שימוש בחומרים טבעיים הוא לא בהכרח "ירוק", ולפעמים דווקא עבודה עם חומרים פלסטיים יכולה להיטיב עם כדור הארץ הרבה יותר. דוגמה מצוינת היא מותג התיקים kite pride שלו סטודיו בדרום תל אביב ובו מייצרות נשים שיצאו ממעגל הזנות תיקים שעשויים ממצנחי רחיפה שנקרעו. הנשים מתפרנסות בכבוד והחומרים המשמשים לייצור התיקים ניצלים מהשלכה ומהפיכה לפסולת מזהמת.
ככלל, ימים יגידו כמה מהטרנד הוא מהשפה אל החוץ, מה שנקרא Greenwash, וכמה ממנו עמוק ושורשי. כדאי לבחון כמה מהחברות שמצטרפות לטרנד גם עושות מהלכים כמו צמצום פליטת מזהמים, מעבר לטכנולוגיה ירוקה, עמידה בכללי סחר הוגן בכל הנוגע לחומרי הגלם ועבודת היד בארצות המקור וכך הלאה. כמו בכל תחום, כדאי לקרוא את האותיות הקטנות ולבחור את המוצרים שנכנסים אלינו הביתה בעיניים ביקורתיות. למי שרוצה להיטיב באמת עם כדור הארץ כדאי לקנות מוצרים מיד שנייה או כאלו שיוצרו מחומרים בשימוש חוזר, אבל כדאי אפילו יותר לצרוך כמה שפחות. בסופו של דבר, זו כנראה התרומה המשמעותית ביותר שאנחנו כיחידים יכולים לתת לסביבה שלנו.
