ההורים שלנו זוכרים עדיין את "חוויית" הטיולים בשנות ה-60 וה-70 של המאה שעברה: נוסעים בקבוצה מאורגנת, באוטובוס צפוף, מעיר לעיר ומאטרקציה אחת לשנייה, מביטים מהחלון על הנוף, פה ושם עוצרים באיזו חנות מזכרות דהויה או במסעדת דרכים עממית. עייפים, איטיים ומשעממים נראים לנו כיום הטיולים האלה, בעידן העכשווי שבו "חוויית" הטיול היא חוויה של ממש. התיירים של 2019 כבר אינם מטיילים פסיביים, כמו הוריהם. הטיול שלהם הוא באמת חווייתי, מעורב, מרגיש, אקטיבי, כזה שנוגע פיזית ממש בטבע ובסביבה.
וגיאורגיה, כך נראה, ששה ושמחה לספק למטייל המעורב והאקטיבי של המאה ה-21 שלל חוויות וריגושים בדיוק מהסוגים שהוא מחפש. החופשה הגיאורגית לא מסתכמת במלון המפנק בחוף של בטומי או בשווקים ובמרכזי הקניות הנוצצים של טביליסי, אלא יוצאת אל הטבע, ההרים, ערוצי הנחלים, מפלי המים ומדרונות הסקי הלבנים.
מרגישים בטבע
בואו ונשווה: שטחה של גיאורגיה גדול פי שלושה מזה של ישראל, אבל מספר תושביה, כ-5 מיליון, קטן במחצית כמעט. בחישוב סטטיסטי, בישראל הצפופה חיים כ-405 בני אדם בכל קילומטר מרובע, בעוד שבגיאורגיה תמצאו רק כ-70 בני אדם לכל קמ"ר. מה זה אומר? שבגיאורגיה הטבע פשוט שולט.
השטחים הפנויים העצומים של נוף פראי, שלעתים נראה כמעט בתולי, מאפשרים לחובבי האקסטרים למצות את החוויה. כך הפכה גיאורגיה למעצמה של ממש בתום טיולי הג'יפים, האופנועים והטרקטורונים, תמצאו בה אתרים למצנחי רחיפה ולכדורים פורחים, נהרות בהם עושים מסעות רפטינג ומסלולי רכיבה על אופניים או סוסים. ולא נשכח את אתרי הסקי המתפתחים, שכבר מהווים תחרות של ממש לאתרים הוותיקים של מזרח אירופה, ברומניה, בולגריה, צ'כיה, טורקיה ופולין.
השטחים הפתוחים בגיאורגיה, שלעתים קרובות מרוחקים מאלמנטים של ציוויליזציה מוכרת כמו בתים, כפרים וערים, מאפשרת להגיע למסלולים מאתגרים ובראשיתיים של ממש: שבילי הליכה או רכיבה שאורכם עשרות קילומטרים מתפתלים בין הרים, נחלים ואגמים כמעט מבלי לפגוש באף אדם; ערוצי נהרות מאפשרים רפטינג או שיט קיאקים ארוך בלב טבע ירוק; וכשמתרוממים גבוה מעל הכל – בכדור פורח או במצנח רחיפה – רואים לעתים רק פסגות מאופק לאופק.
ביבשה, הים, באוויר ועל הקרח
מה אפשר לחוות בגיאורגיה? הנה כמה רעיונות, אבל זה ממש, כמו שאומרים, רק טיפה באגם:
הדרך הצבאית. אחד המסלולים המאתגרים והמגוונים בגיאורגיה מכונה "הדרך הצבאית" (Georgian Military Highway), המחברת בין טביליסי הבירה לבין העיר הרוסית וולדיקווקז שבחבל צפון אוסטיה. אורך הדרך הצבאית, שנסללה לראשונה בשלהי המאה ה-18 על ידי הצבא הרוסי, הוא 208 ק"מ, וכיום, לצד נהיגה די מאתגרת היא מאפשרת ירידה למסלולי רכיבה על אופניים או סוסים, טרקים רגליים ומסעות מאתגרים לנופים פראיים של נחלים, מפלי מים ואגמים.
פארק בורג'ומי (Borjomi). שמורת טבע נהדרת הסמוכה לעיר בעלת שם זהה. בשמורה מסלולי הליכה שאורכם עשרות קילומטרים, בנופי הרים, מים ויער.
נהר מטקווארי (Mtkvari), נהר שוצף בחלקו ומתון בחלקים אחרים, שמאפשר מסלולי רפטינג אתגריים אבל גם רגועים – לכל המשפחה.
חבל סוונטי (Svaneti). אזור הררי מאתגר, עם מסלולי טרקים ברמה קשה בין ערוצי מים זורמים, קרחונים ופסגות המתנשאות לגובה של 3,000 מטר.
אתגרים גם בחורף
ואי אפשר בבלי סקי, ספורט החורף האולטימטיבי, שיותר ויותר ישראלים מתמכרים לו.
בגיאורגיה מספר אתרי סקי פעילים ומפותחים. הגדולים שבהם: בקוריאני (Bakuriani), בדרום המדינה ולא הרחק משמורת ברג'ומי; גודארי (Gudauri), מצפון לטביליסי, עם עשרות קילומטרים של מסלולים בגבהים שבין 2,200 ועד 4,200 מטר; מסטיה (Mestia), אתר חדש יחסית, המשתרע בגבהים שבין 1,800 ל-2,450 מטר שסביבו פסגות המתנשאות לגבהים של 5,000 מטר.
מה מציעות חברות התיירות?
חיפוש אקראי אחר טיולים אתגריים בגיאורגיה מעלה שלל אפשרויות, שמדגישות את המגוון העצום. הנה, למשל, טיול אקסטרים מאורגן שמציעה אחת מחברות התיירות המתמחות בטיולי אקסטרים בגיאורגיה: ביום הראשון – נחיתה בטביליסי הבירה וסיורים בעיר ובמנזרים וכנסיות בסביבתה הקרובה; ביום השני – רכיבה על סוסים לאחד המנזרים העתיקים המפורסמים במדינה; ביום השלישי – חוויית מצנחי רחיפה באזור הררי לא הרחק מטביליסי; ביום ברביעי – טיול טרקטורונים באזור הררי הסמוך לאתר סקי ידוע; ביום החמישי – רפטינג בנהר אוראנבי (oranvi) בנוף מרשים במיוחד; ביום השישי – שופינג בטביליסי וטיסה הביתה.
כאמור, המגוון עצום, וכל חברה תיירות שמכבדת עצמה מציעה את גיאורגיה המאתגרת, למטייל העצמאי, לזה שנזקק למדריך או לאלה שמעדיפים לעשות הכל בקבוצה. כך או כך, בגיאורגיה החיבור לטבע ולסביבה הוא החוויה.
אתר התיירות של גיאורגיה: georgia.travel
