כלי הנגינה הדיגיטלי שמאפשר
לכבדי שמיעה לנגן לבד ובחברותא

אבישי צברי (מההרכב ''האחים צברי'') הקדיש למוזיקה גם את פרויקט הגמר שלו ב-HIT. דניס שרמן עיצב כיסא נוחות חדשני, ושיר חנית עבדה עם מבקשות מקלט. 3 פרויקטים

סיגל נמיר

|

30.07.19 | 09:35

לא כדאי לצפות בלי להגביר: פרויקט הגמר של אבישי צברי
כלי הנגינה שעיצב אבישי צברי מורכב משני חלקים: אוזניות וכלי נגינה דיגיטלי, המבוסס על תוף הפאנטם ועל גלגל הצבעים של ניוטון, שמצא נקודות השקה בין צבעים לצלילים (עיצוב: אבישי צברי)
כלי הנגינה שעיצב אבישי צברי מורכב משני חלקים: אוזניות וכלי נגינה דיגיטלי, המבוסס על תוף הפאנטם ועל גלגל הצבעים של ניוטון, שמצא נקודות השקה בין צבעים לצלילים (עיצוב: אבישי צברי)
הפרויקט של שיר חנית: בובות שסורגות מבקשות מקלט מאריתריאה, ולהן נוספים תווי פנים מעץ (עיצוב: שיר חנית)
הפרויקט של שיר חנית: בובות שסורגות מבקשות מקלט מאריתריאה, ולהן נוספים תווי פנים מעץ (עיצוב: שיר חנית)
כיסא Hex&flex, פרויקט הגמר של דניס שרמן, מציע פתרון טכנולוגי מתקדם לכיסא עם מושב נוחות, שאינו כולל ספוג (עיצוב: דניס שרמן)
כיסא Hex&flex, פרויקט הגמר של דניס שרמן, מציע פתרון טכנולוגי מתקדם לכיסא עם מושב נוחות, שאינו כולל ספוג (עיצוב: דניס שרמן)

בשבוע שעבר פרסמנו שלושה פרויקטים נבחרים של המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר ושלושה פרויקטים מהמחלקה המקבילה בבצלאל. הפעם הגיע תורו של HIT, המכון הטכנולוגי בחולון.

 

אבישי צברי, Vibrant. מנחה: פרופ' גד צ'רני

 

תעודת זהות

אבישי צברי, בן 29, גדל ומתגורר ברמת גן. הוא מוזיקאי, חבר עם אחיו בלהקת האחים צברי. תמיד אהב "להתעסק בידיים, למצוא פתרונות לדברים, לראות את הדברים אחרת, לחדש''.

 

 

הפרויקט

 

העיסוק בחוויית הנגינה היה נקודת המוצא. בחיפוש אחר כיוונים שונים התוודע צברי לסיפורו של בטהובן, שהחל לאבד את שמיעתו לקראת סוף שנות ה-20 שלו עד שהגיע לחירשות מוחלטת, ועדיין חיבר מוזיקה נפלאה. "זה היה הסטארטר, הרצון לתרגם מוזיקה לכזו שנחווית על-ידי חושים שאינם חוש השמיעה", הוא מספר.

 

Vibrant, כלי הנגינה שעיצב, מיועד לכבדי שמיעה, ומורכב משני אובייקטים: אוזניות וכלי נגינה דיגיטלי. כשהם מסונכרנים ביחד, מתרגמים שני החפצים את הצלילים לגירויים שנקלטים באמצעות חוש הראייה וחוש המישוש.

 

האוזניות המתכווננות מונחות לרוחב הראש, מאחורי תנוכי האוזניים, ומעבירות ויברציות בהתאמה לתדרים של המוזיקה המנוגנת. התדרים הגבוהים מתורגמים לוויברציות באוזן ימין, האמצעיים באוזן שמאל, והנמוכים בעורף. "הפעולה שלהן מזכירה את הפעולה של האקוולייזר, והיא עוזרת להתמצא בדינמיקה ובקצב של המוזיקה לפי הדינמיקה השונה של כל אחד מהכלים'', מסביר צברי. ''חלוקת התדרים השונים בין האוזניים והעורף נותנת את התחושה הסטריאופונית של המוזיקה, בדיוק כפי שקורה עם אוזניים שומעות''.

 

אוזניות שמתרגמות קצב ותדרים לאוזן ימין, העורף ואוזן שמאל (עיצוב: אבישי צברי)
    אוזניות שמתרגמות קצב ותדרים לאוזן ימין, העורף ואוזן שמאל(עיצוב: אבישי צברי)

     

    כלי הנגינה עוצב בהשראת תוף הפאנטם המתכתי שמקורו בטרינידד. למה דווקא פאנטם? משום שצורתו העגולה מזכירה את גלגל הצבעים של ניוטון, מסביר צברי, שמצא במחקריו קשר ונקודות השקה דומות בין צבעים לצלילים.

     

    החצי הימני מראה את תוף הפאנטם בצורתו המקורית, והשמאלי את הפיתוח הדיגיטלי שלו לכלי שמיועד לכבדי שמיעה (עיצוב: אבישי צברי)
      החצי הימני מראה את תוף הפאנטם בצורתו המקורית, והשמאלי את הפיתוח הדיגיטלי שלו לכלי שמיועד לכבדי שמיעה(עיצוב: אבישי צברי)

       

      צברי הגדיר בכלי שבעה מקשים, כל אחד מהם מייצג את אחד מצלילי האוקטבה, ולכל אחד מהם צבע משלו. הצבעים מוקרנים על צג כלי הנגינה, ומעבירים את ההרמוניה שמתנגנת מסביב. כך כשינוגן האקורד C (אקורד דו מז'ור), למשל, ידלקו האורות כחול, אדום וצהוב, המייצגים את שלושת תווי האקורד.

       

      הנגינה על "ויברנט" נעשית באמצעות הקשה, כשכלי הנגינה מונח בין הרגליים כמו תוף. שתי רגליים בתחתיתו מתכווננות לפי זווית הישיבה, בכל אחת מהן הורכבו שלושה מנועים, והן מעבירות את הוויברציה של כלי הנגינה, כדי שהמנגן יוכל לחוות את צליליו באופן סובייקטיבי.

       

      רגליים שמתכווננות בהתאם לזווית הישיבה, ומעבירות ויברציות של כלי הנגינה (עיצוב: אבישי צברי)
        רגליים שמתכווננות בהתאם לזווית הישיבה, ומעבירות ויברציות של כלי הנגינה(עיצוב: אבישי צברי)

         

        בתכנות ויברנט נעזר צברי במעבדת MADE של המכון הטכנולוגי בחולון, שמפגישה סטודנטים מכל הפקולטות במכון ופועלת לפיתוח פרויקטים בתחומי טכנולוגיה מסייעת. מי שליוותה אותו כל הדרך בעיצוב הייתה אתי קידר, צעירה אנרגטית כבדת שמיעה וחובבת מוזיקה. "הנגינה של אתי על הכלי מאוד השתפרה לאורך העבודה על הפרויקט, וזה נתן לי להבין שכמו עם כל כלי נגינה, גם על ויברנט צריך ללמוד לנגן. במודל האחרון, העובד, כבר ניגנו קטע מוזיקלי שלם עם אופי מיוחד משלו".

         

        דניס שרמן, Hex&flex. מנחה: פרופ' דודי ראב"ד

         

        תעודת זהות

         

        דניס שרמן, 30, נולד בברית המועצות להורים מהנדסים. כשהיה בן שלוש עלתה משפחתו לארץ והתיישבה ברחובות. אחרי שהתקבל ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון יצא שרמן עם חבר לטיול הגדול למזרח. בדלהי, כשמאחוריהם שלושה חודשי טיול, החליטו השניים לעצור, להשקיע כסף, ולייצר כמה מוצרים בארבעה מפעלים שונים, ביניהם תיקי עור, ארנקים, ופוי (ג'אגלינג).

         

        העיצוב היה באחריותו של שרמן, והוא הציע וריאציות על מוצרים קיימים. תוך כדי עבודה למדו השניים איך עובד עולם הגזרות, החיתוך, התפירה, התנסו בניהול הייצור, ואחר כך בשיווק המוצרים באירופה. כשאזלו המוצרים, הבין שרמן שפסיכולוגיה הוא כבר לא ילמד, אבל עיצוב תעשייתי בהחלט כן.

         

        הפרויקט

         

        המוטיבציה של שרמן בעיצוב כיסא Hex&flex הייתה הרצון להיפרד מהספוג המלווה את מושבי הנוחות השונים כבר עשרות שנים. הספוג אומנם מאריך חיים, ויכול להחזיק מעמד אפילו 50 שנים, מסביר שרמן, אבל מיחזורו אינו כלכלי, הוא מוטמן באדמה או נשרף – ועולה לכולנו ביוקר.

         

        נושא חם, אומר שרמן על החיפוש אחר פתרון שיחליף את הספוג במושבים, כזה שמעסיק את מיטב המעצבים. הוא עצמו פנה לתחום הפלסטיקה, והתמקד בשני תחומים פורצי דרך במסגרת ההנדסה המבנית: Meta Materials ו-Compliant Mechanics. הראשון, מסביר שרמן, עוסק בהקניית תכונות פונקציונליות חדשות לחומרים בעזרת מבניות גיאומטרית. מהותו של התחום השני היא הפחתת תהליכי ייצור, וייצור רכיב חכם שמבצע פעולה מורכבת בעזרת ניצול הגמישות או המבניות של החומר.

         

        כיסא Hex&flex, בעיצוב דניס שרמן. החיפוש אחר פתרון שיחליף את הספוג במושבים נוחים מעסיק מעצבים רבים (עיצוב: דניס שרמן)
          כיסא Hex&flex, בעיצוב דניס שרמן. החיפוש אחר פתרון שיחליף את הספוג במושבים נוחים מעסיק מעצבים רבים(עיצוב: דניס שרמן)

           

          במהלך המחקר בחן שרמן את המושבים שעיצב לפי כמה פרמטרים, ביניהם מידת ההחזרה של המושב, החומר ממנו הוא עשוי, טכניקת העיבוד שלו ושיטת ייצורו הפוטנציאלית. "הגדרתי שתי אבני דרך: האחת – פיזור המשקל ליחידות שחוזרות על עצמן. השנייה מורכבת מארבעה עקרונות שחייבים להתקיים בעיצוב הכיסא: נוחות הישיבה, החזרה טובה של מושב הפלסטיק, מינימום הרכבה ומינימום תהליכי ייצור".

           

          הפתרון שמוצע כאן מגיע מתחום הפלסטיקה וההנדסה המבנית (עיצוב: דניס שרמן)
            הפתרון שמוצע כאן מגיע מתחום הפלסטיקה וההנדסה המבנית(עיצוב: דניס שרמן)

             

            רכיב חכם מנצל את גמישות החומר (עיצוב: דניס שרמן)
              רכיב חכם מנצל את גמישות החומר(עיצוב: דניס שרמן)

               

              התוצאה היא כיסא הסבה לגינה, שמתוכנן להיות מיוצר בהזרקת פלסטיק. ייחודו במושבו המובנה, הרך והגמיש. "השילוב של גמישות עם חוזק מבני מתאפשר בעזרת תכנון גיאומטרי ופיתוח פאטרן (דוגמה החוזרת על עצמה) ייעודי. עיקרון זה מסייע בהתמודדות עם הבלייה הטבעית של הפלסטיק ומספק רכות ישיבה המייתרת את הצורך בספוג ריפוד, ועל-ידי כך חוסך בעלויות ובתהליכי ייצור".

               

              מינימום הרכבה ומינימום תהליכי ייצור היוו תנאי בתהליך העיצוב (עיצוב: דניס שרמן)
                מינימום הרכבה ומינימום תהליכי ייצור היוו תנאי בתהליך העיצוב(עיצוב: דניס שרמן)

                 

                בפיתוח הכיסא התייעץ שרמן עם שלומי מרקוביץ', מהנדס פלסטיק ב"ארן מחקר ופיתוח", ועם סרגיי פומיאלוב, חבר ילדות, סטודנט לתואר שני בכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

                 

                שיר חנית, יד ביד. מנחה: פרופ' דודי ראב"ד

                 

                תעודת זהות

                 

                שיר חנית, בת 25, גדלה בהרצליה. התחביב של אביה הוא גילוף בעץ, וגם היא תמיד אהבה לעשות דברים בידיים.

                 

                הפרויקט

                 

                בשנה ב', במסגרת הקורס יזמות חברתית ותרומה לקהילה, שיפצו שיר חנית וחבריה לקורס גן של ילדי מבקשי מקלט בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב. "שם הבנתי את הכוח של התחום שלי, ואת היכולת שהוא נותן לי לעשות משהו שמאוד מספק אותי וגורם לי הנאה גדולה, ובאותה עת עושה טוב לאחרים".

                 

                המוטיבציה הזו הייתה העוגן הראשון של חנית כשחיפשה נושא לפרויקט הגמר. היא נפגשה עם מבקשות מקלט מאריתריאה, הוזמנה לביתה של אחת מהן, וזכתה להכנסת האורחים המסורתית של טקס הקפה – הבונה. בדרך התוודעה לקושיים הרבים שעמם מתמודדות הנשים, למלאכות היד שאיתן גדלו, ולרצונן להתמסר לטכניקות עבודה חדשות להן.

                 

                משפחת הבובות שעיצבה שיר חנית (עיצוב: שיר חנית)
                  משפחת הבובות שעיצבה שיר חנית(עיצוב: שיר חנית)

                   

                  חנית ביקשה לעצב מוצר נחשק שהנשים יוכלו לייצר בעצמן, ולהגדיל ולו במעט את הכנסתן בעקבות מכירותיו. היא בחרה להתמקד בבובות סרוגות בסריגת קרושה במסרגה אחת – טכניקת סריגה בסיסית ופשוטה. "הבובות הן מוצר מעורר רגש, שפונה לקהלי יעד רחבים ומגוונים – מפעוטות ועד קשישים. סריגתן מאוד פשוטה, וחומר הגלם לא יקר". 

                   

                  כשניסתה לשתף את הנשים בעיצוב, גילתה שהן מהססות לנצל את ההזדמנות, ומעדיפות להישאר במשבצת של סורגות שמבצעות הוראות. וכשחשבה על צורת הבובות, בחרה להישען על אהבתה לאמנות אפריקאית כנקודת השקה בינה לבין תרבותן וארץ מוצאן של הנשים.

                   

                  מוצר שפונה לקהלים רחבים, שסריגתו פשוטה וחומר הגלם אינו יקר (עיצוב: שיר חנית)
                    מוצר שפונה לקהלים רחבים, שסריגתו פשוטה וחומר הגלם אינו יקר(עיצוב: שיר חנית)

                     

                    תווי הפנים הן נקודת השקה בין אהבתה של המעצבת לאמנות אפריקאית ותרבותן של הסורגות (עיצוב: שיר חנית)
                      תווי הפנים הן נקודת השקה בין אהבתה של המעצבת לאמנות אפריקאית ותרבותן של הסורגות(עיצוב: שיר חנית)

                       

                      כדי להתאים את עיצוב הבובות ליכולותיהן של הסורגות, הרכיבה חנית את גוף הבובות משלוש צורות פשוטות: מלבן, עיגול וצינור. הצבעוניות המושתת על צבעי היסוד, וחומר הגלם הטבעי – חוטי כותנה, משלימים את המראה הגולמי שביקשה. כדי להוסיף רובד ועניין, בחרה לחבר לסריגת היד אלמנטים מעץ טבעי שנחתכו בכרסומת דיגיטלית, ובעזרתם יצרה את תווי הפנים של הבובות.

                       

                      הערך המוסף שהרוויחה בתהליך העבודה על פרויקט הגמר, היא מספרת, טמון בשעות שעשתה ביחד עם הנשים – פסק זמן משגרת יומן הקשה והרבה פעמים העצובה, התלהבותן מהעבודה המשותפת ומתוצריה, והקשרים שנרקמו בעקבותיה.

                       

                       
                      הצג:
                      אזהרה:
                      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד