יודאיקה, דווקא עכשיו: 5 מעצבים מציגים פריטים טקסיים ייחודיים

אם לשפוט לפי המעצבים הצעירים שמעזים - עתיד היודאיקה מבטיח. צלחת פסח, פמוטים, כיסויים למצות ולאפיקומן, וגם מראה אחת אינסופית, נגד עין הרע

סיגל נמיר

|

14.04.19 | 09:32

יודאיקה היא כבר לא בהכרח מיושנת ושמרנית, כבר לא רק גביע קידוש מכסף עם עיטורי גפנים. Ceremonials, למשל, הוא מותג היודאיקה החדש של שירה קרת. ''מעניין אותי לחקור את השורשים והמורשת שלי דרך העיסוק שלי - עיצוב'' (צילום: דניאל שכטר)
יודאיקה היא כבר לא בהכרח מיושנת ושמרנית, כבר לא רק גביע קידוש מכסף עם עיטורי גפנים. Ceremonials, למשל, הוא מותג היודאיקה החדש של שירה קרת. ''מעניין אותי לחקור את השורשים והמורשת שלי דרך העיסוק שלי - עיצוב'' (צילום: דניאל שכטר)
עוד מתוך הקולקציה של שירה קרת, שעוצבה בהשראת הממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו במערת האגרות שבמדבר יהודה. ''כששאלתי את עצמי אילו חפצים ארצה לעצב – התשובה הייתה אובייקטים בקנה מידה אנושי, שיעמדו במבחן הזמן גם מבחינה חומרית וגם מבחינת העיצוב, ויוכלו להפוך לנכס משפחתי'' (צילום: דניאל שכטר)
עוד מתוך הקולקציה של שירה קרת, שעוצבה בהשראת הממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו במערת האגרות שבמדבר יהודה. ''כששאלתי את עצמי אילו חפצים ארצה לעצב – התשובה הייתה אובייקטים בקנה מידה אנושי, שיעמדו במבחן הזמן גם מבחינה חומרית וגם מבחינת העיצוב, ויוכלו להפוך לנכס משפחתי'' (צילום: דניאל שכטר)
כיסויים למצות ולאפיקומן, סטודיו ''ארמדילו''. ''אנחנו ערות לשיח היהודי-עכשווי שמעסיק את יהודי ארה''ב. לצערנו, בישראל השיח המעניין הזה כמעט שלא קיים'' (צילום: סטודיו ארמדילו)
כיסויים למצות ולאפיקומן, סטודיו ''ארמדילו''. ''אנחנו ערות לשיח היהודי-עכשווי שמעסיק את יהודי ארה''ב. לצערנו, בישראל השיח המעניין הזה כמעט שלא קיים'' (צילום: סטודיו ארמדילו)
צלחת פסח בהשראת תוף מרים. בתחילת דרכו של הסטודיו יודאיקה הייתה החלק הקטן בעשייה, והיום היא תופסת מקום עיקרי (צילום: הגר דופלט)
צלחת פסח בהשראת תוף מרים. בתחילת דרכו של הסטודיו יודאיקה הייתה החלק הקטן בעשייה, והיום היא תופסת מקום עיקרי (צילום: הגר דופלט)
צלחת פסח בעיצוב דבורה יחזקאלי, בוגרת המחלקה לקרמיקה בבצלאל. ''הרבה תיירים מחפשים חפצי יודאיקה כשהם באים לארץ, אולי משום שהם מהדברים המעטים שחסרים בארץ מגוריהם'' (צילום: דבורה יחזקאלי)
צלחת פסח בעיצוב דבורה יחזקאלי, בוגרת המחלקה לקרמיקה בבצלאל. ''הרבה תיירים מחפשים חפצי יודאיקה כשהם באים לארץ, אולי משום שהם מהדברים המעטים שחסרים בארץ מגוריהם'' (צילום: דבורה יחזקאלי)
מגש לתפוח בדבש. ''אצלי אין הבדל סגנוני בין מוצרי היודאיקה שאני מעצבת לבין יתר הכלים'' (צילום: דבורה יחזקאלי)
מגש לתפוח בדבש. ''אצלי אין הבדל סגנוני בין מוצרי היודאיקה שאני מעצבת לבין יתר הכלים'' (צילום: דבורה יחזקאלי)
מזוזות בעיצוב סטודיו ''יהלומיז''. בקולקציה החדשה יש גם מזוזה שחורה - צבע אהוד בעיצוב הפנים העכשווי, אבל נדיר למדי בעולם המזוזות (צילום: Yahalomis)
מזוזות בעיצוב סטודיו ''יהלומיז''. בקולקציה החדשה יש גם מזוזה שחורה - צבע אהוד בעיצוב הפנים העכשווי, אבל נדיר למדי בעולם המזוזות (צילום: Yahalomis)
אובייקט קיר נגד עין הרע, בעיצוב דפי רייס דורון. בועת זכוכית שנופחה בעבודת יד ומכילה כמה מראות, היוצרות אפקט של אינסוף והזמנה למבט פנימי (צילום: הילה מרסל קוק)
אובייקט קיר נגד עין הרע, בעיצוב דפי רייס דורון. בועת זכוכית שנופחה בעבודת יד ומכילה כמה מראות, היוצרות אפקט של אינסוף והזמנה למבט פנימי (צילום: הילה מרסל קוק)

על פניו, יודאיקה נשמעת כמו משהו שרחוק מעיצוב עכשווי. אבל משהו חדש ורענן קורה בתחום. אמנם עדיין בודדים מבין המעצבים נוגעים בנושא המסורתי, אבל אם לשפוט לפי אלו שמעזים – עתיד היודאיקה מבטיח.

 

כששרון וייזר פרגוסון, אוצרת המחלקה ליודאיקה במוזיאון ישראל, עבדה על התערוכה הנהדרת "ערכת הדרך: עיצוב עכשווי של חפצי טקס יהודיים", היא פנתה גם למעצבים מרחבי העולם, כאלה שמעולם לא היה להם קשר ליהדות, והם מוכרים בזכות עבודותיהם האמנותיות, הנשענות על מחקר וחדשנות בתחומי התרבות החזותית.

 

אחת הסיבות לכך היא שוייזר-פרגוסון רואה ביודאיקה חלק מיצירה עכשווית רחבה ורלוונטית, כזו שמושכת אספנים, כמו גם קהל רחב. אולם חפצי יודאיקה בעיצוב ייחודי ומקורי, כזה שנטוע ברוח התקופה, הם נדירים למדי, ועד לאחרונה אפשר היה לספור על כף יד אחת את המעצבים שיוצרים חפצי טקס יהודיים המחברים בין רובד רעיוני, צורניות חדשה וחומריות מעניינת.

 

מתוך התערוכה ''ערכת הדרך'' במוזיאון ישראל (צילום: אלי פוזנר למוזיאון ישראל)
    מתוך התערוכה ''ערכת הדרך'' במוזיאון ישראל(צילום: אלי פוזנר למוזיאון ישראל)

     

    "הרבה מעצבים אומרים שאינם פונים לתחום עיצוב יודאיקה משום שאין להם רקע דתי", מסבירה וייזר-פרגוסון. "זה תמיד מפליא אותי, כי מעצבים יכולים ליצור מכשיר רפואי בלי להיות חולים במחלה שעבורה הם מעצבים את אותו מכשיר. נראה לי שהסיבה האמיתית נובעת מסוג של רתיעה וחשש להתנסות".

     

    "גם במאות שעברו", היא מספרת, "הרבה מהצורפים שיצרו יודאיקה לא היו יהודים. אפשר לראות בתשמישי קדושה ומצווה סוג של עדות לדיאלוג בין המזמין לבין היוצר. הרבה פעמים המזמין ביקש משהו שהיוצר לא הבין לגמרי, וניסה למצוא לו פתרונות מתוך התרבות שלו. זה רק מוסיף עוד רובד מעניין ליצירה בעיני".

     

    עיצוב חדשני של יודאיקה החל להתפתח בארץ בתחילת המאה הקודמת, עם ייסוד בצלאל. מאז ולאורך השנים מעטים היו המעצבים, מספרת וייזר-פרגוסון,

    שהקדישו את עצמם לתחום. בדרך כלל היו אלה צורפים בוגרי בצלאל, שיצרו בסגנון המודרניסטי-פונקציונלי. אומנים כזליג סגל ומשה צברי, והיום שרי סרולוביץ, איריס טוטנאור ויוסי מתתיהו. במקביל, היא אומרת, תמיד אפשר היה למצוא מוצרים עממיים ששואבים דגמים מהעבר, שהם היותר פופולריים בציבור הרחב בארץ. "העיצוב שלהם נגיש ומוכר, וצורותיו מזכירות משהו נוסטלגי, דבר שהרבה פעמים מחפשים ביודאיקה".

     

    ''לא עוד חפץ שקונים וזורקים כשנמאס''

    ובכל זאת, החורף השיקה שירה קרת את הקולקציה הראשונה של מותג היודאיקה החדש שלה Ceremonials, ודפי רייס-דורון מציגה מראה דקורטיבית נגד עין הרע. שתיהן בשנות ה-30 שלהן, בוגרות המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, מוכרות בזכות עיצוביהן המוקפדים, הגלריאניים באופים.

     

    קרת נמנתה עם חברי קבוצת העיצוב "ארבע וחמישה", ולצד מלאכת העיצוב הייתה שותפה לייזום ואוצרות תערוכות עיצוב. לאחרונה הרגישה רצון להתמקד ולבנות משהו לטווח הארוך, עסק עם אורך רוח, שיעוצב לפי החזון שלה. "כששאלתי את עצמי אילו חפצים ארצה לעצב – התשובה הייתה אובייקטים בקנה מידה אנושי, שיעמדו במבחן הזמן גם מבחינה חומרית וגם מבחינת העיצוב שלהם, ויוכלו להפוך לנכס משפחתי. לא עוד חפץ שקונים וזורקים כשנמאס.

     

    מזוזה בעיצוב שירה קרת (צילום: דניאל שכטר)
      מזוזה בעיצוב שירה קרת(צילום: דניאל שכטר)

       

      וחנוכייה. חקר של נקודת זמן ייחודית במורשת היהודית: תקופתו של בר כוכבא (צילום: איה וינדמילר)
        וחנוכייה. חקר של נקודת זמן ייחודית במורשת היהודית: תקופתו של בר כוכבא(צילום: איה וינדמילר)

         

        "כשאיילה בתי נולדה, הרגשתי צורך להכיר יותר לעומק את השורשים והמורשת שלי, ולהבין מאיפה באנו. מעניין אותי ללמוד ולחקור אותם דרך העיסוק שלי – עיצוב חפצים. יש לי הרבה עניין בחפצי יודאיקה, מכיוון שמצד אחד הם אוצרים בתוכם מחוות אנושיות ויומיומיות, ומצד שני יש בהם מסתורין, טקסיות והדר.

         

        "Ceremonials הוקם מתוך תשוקה לשלב את הפונקציונליות היומיומית של כלי שולחן ביחד עם היופי וההדר של תכשיטים – ליצור אובייקטים שאוצרים בתוכם יעילות ביתית, כמו גם תחושה של קדושה ופלא. כל חפץ הוא ניסיון לפרק ולחשוב מחדש על הטקסים שמלווים את מחזור החיים היהודי ,תוך שימת דגש על ההיבט האנושי בטקסים אל, דרך החיבור למשפחות שלנו והתכתבות עם דורות קודמים".

         

        ביטוי פיזי למחשבות על אינסוף

        דפי רייס-דורון חזרה עם משפחתה בתשובה לקראת בת המצווה, ועברה מבית הספר לאמנויות בתל אביב לתיכון דתי בעיר. קבלת עול המצוות ואורח החיים הדתי לא הקהו את אהבתה לעיצוב, ועם תום לימודיה בבצלאל עברה ללונדון וסיימה תואר שני באקדמיה המלכותית לאמנויות (RCA). בשלוש שנות מגוריה בלונדון יצרה קשרים בחו"ל, שם היא מציגה לעתים קרובות את עבודותיה.

         

        עד עתה התפתחו שני העולמות המשמעותיים בחייה של רייס-דורון – היהודי-רוחני והעיצובי-חומרי – זה לצד זה. עכשיו, לראשונה, הם נפגשים. "הגיע רגע שבו רציתי לנסות לאחד בין עולם הרוח שלי ובין עולם היצירה. בדרך כלל אני מתמקדת באובייקטים גדולים, אוניברסליים. הפעם רציתי ליצור אובייקט דקורטיבי, קטן מידות, שיהיה קשור לתרבות שלנו – לא ראש אייל שנטוע בתרבויות האירופיות, ולא מסיכה בהשראה אפריקאית. לרוב אני יוצאת לעבודה מהחומר, והפעם הרעיון צמח מתוך הלימוד שלי – אני לומדת יהדות וקבלה – מתוך דברים שהם לנשמה".

         

        דפי רייס-דורון. חזרה עם משפחתה בתשובה לקראת הבת מצווה, בוגרת תואר שני באקדמיה המלכותית לאמנויות בלונדון (צילום: הילה מרסל קוק)
          דפי רייס-דורון. חזרה עם משפחתה בתשובה לקראת הבת מצווה, בוגרת תואר שני באקדמיה המלכותית לאמנויות בלונדון(צילום: הילה מרסל קוק)

           

          מראה נגד עין רעה היא לא חפץ יודאיקה קלאסי, אך זוכה להתייחסות נרחבת בקבלה (צילום: הילה מרסל קוק)
            מראה נגד עין רעה היא לא חפץ יודאיקה קלאסי, אך זוכה להתייחסות נרחבת בקבלה(צילום: הילה מרסל קוק)

             

            מראה נגד עין הרע אינה חפץ יודאיקה קלאסי, מסכימה רייס-דורון, והאמונה בעין הרע אינה ייחודית לתרבות היהודית וקיימת כמעט בכל התרבויות. ועדיין יש לה קשר הדוק לעולם הרוחני ועולם האמונה היהודי, היא אומרת, ומוסיפה שאצלנו היא זוכה להתייחסות נרחבת בעיקר בקבלה.

             

            הדרך לעיצוב המראה עסקה בשאלות כמו איך מייצגים רעיון מטאפיזי דרך חומר, איך אפשר לתת ביטוי פיזי למחשבות על נצחיות ואינסוף, ואיך אפשר לצקת משמעות רוחנית באובייקט דקורטיבי. "התנגן לי בראש השיר של מאיר בנאי 'לך אלי תשוקתי', שנכתב על-ידי רבי אברהם אבן עזרא לפני 900 שנה, וחשבתי – איך אני נוגעת במשהו שהוא גם עכשווי וגם נצחי?"

             

            בועת הזכוכית השקופה שעיצבה רייס-דורון מנופחת בעבודה ידנית ומשלבת נגיעות של זכוכית כחולה בהשראת עין הזכוכית האיקונית. בתוך האובייקט ממוקמות כמה מראות, היוצרות אפקט מעגלי של אינסוף. מבט אל תוך המראות מגלה את עינו של הצופה ויוצר מעין מרחב מדיטטיבי למבט פנימי.

             

            הקהל: בעיקר אמריקאים

            הדס קרוק וענת שטיין, בעלות סטודיו ''ארמדילו'', הן מהוותיקות שבדור מעצבי היודאיקה העכשווית הצעיר. שתיהן מעצבות תעשייתיות בהכשרתן, לשתיהן תארים שניים בלימודי עיצוב ותרבות, וליודאיקה הגיעו מתוך הצורך שלהן כמעצבות וכיוצרות להגיב לתחום שהוא חלק מהביוגרפיה האישית שלהן. קרוק גדלה כחילונית בבני ברק, ושטיין גדלה בבית דתי. בתחילת דרכן המשותפת היודאיקה הייתה החלק הקטן בעשיית הסטודיו, והיום היא תופסת את המקום העיקרי.

             

            פמוטים בסחר הוגן וייצור מקומי (צילום: הגר דופלט)
              פמוטים בסחר הוגן וייצור מקומי(צילום: הגר דופלט)

               

              "אנחנו מוצאות ביודאיקה עניין תרבותי וגם אפשרות אינסופית לעיצוב. בהתחלה יצרנו עבודות אמנות ביודאיקה, שהוצגו במוזיאונים ובגלריות בישראל ובחו"ל, ולפני כחמש שנים הקמנו את המותג ,Armadillo Judaica Lovers שמציע סדרות של מוצרים שימושיים, שבהם אנחנו יכולות לצקת תכנים עיצוביים וחברתיים שאנחנו מאמינות בהם. סחר הוגן וייצור מקומי הם המוטו שלנו בייצור. כל המוצרים שלנו מיוצרים בישראל, רובם בעבודת יד, ואנחנו גאות בכך. זו מהות המותג שלנו – לעצב יודאיקה עכשווית בישראל".

               

              מי הקהל של יודאיקה עכשווית?

               

              "הקהל שלנו הוא בעיקר אמריקאי. בדרך כלל יהודים שהם חובבי עיצוב. אנו ערות לשיח היהודי-עכשווי שמעסיק מאוד את יהודי ארצות הברית, ולכן, ללא כוונה יצא שהם הקהל שלנו. לצערנו בישראל השיח המעניין הזה כמעט שלא קיים. השיח השולט כאן הוא המאבק שבין הדתיים והחילוניים.

               

              "העיסוק בריטואליים תרבותיים, יהודיים עכשוויים, מאוד נוכח ביצירה שלנו. בפורים הצענו ערכת יצירה עצמאית לדגל ושתי ואסתר – מנהג חדש ופמיניסטי שבו מניפים דגלי ושתי בקריאת המגילה. בפסח הקרוב נשיק את קערת הסדר בהשראת תוף מרים.

               

              ערכת יצירה למנהג החדש והפמיניסטי של הנפת דגל ושתי ואסתר (צילום: סטודיו ארמדילו)
                ערכת יצירה למנהג החדש והפמיניסטי של הנפת דגל ושתי ואסתר(צילום: סטודיו ארמדילו)

                 

                מזוזה כמתנת אירוסים וחתונות (צילום: סטודיו ארמדילו)
                  מזוזה כמתנת אירוסים וחתונות(צילום: סטודיו ארמדילו)

                   

                  "מכיוון שמוצרי יודאיקה משמשים לאורך שנים ואף דורות, זהו תחום שיש בו המון רגש. זה אינו מוצר צריכה שקונים וזורקים. אלו הן קניות רגשיות שמושקעת בהן הרבה מחשבה. הרבה פעמים אנשים מחפשים מתנה לקרוביהם לאירוע או לחגים. בארצות הברית מקובל לשלוח מתנות לאירוסים וחתונות, ולמרות שהמכירה היא אינטרנטית, הקשר שלנו עם הקונים הוא ישיר, הם משתפים אותנו בחוויות שלהם, ומאוד שמחים למצוא מענה עיצובי לחיים היהודיים העכשוויים שלהם. בתחומים מסוימים, כמו סביבונים למשל, יש גם אספנים, וכאשר פריט נמכר לאוסף זו בדרך כלל חגיגה כפולה – גם שלנו וגם של הקונה".

                   

                  במיוחד בירושלים

                  כשיצאה לדרך עצמאית, לא חשבה דבורה יחזקאלי – מעצבת קרמית דתייה, בוגרת בצלאל – על יודאיקה. היא פתחה סטודיו סמוך לביתה שבמעלה אדומים, מציגה את עבודותיה בגלריית הקרמיקה "8 ביחד" בנחלת שבעה וב"סאגה" ביפו, ומאוד הופתעה כשהבינה שדווקא ליודאיקה עכשווית יש ביקוש.

                   

                  חנוכייה בעיצוב דבורה יחזקאלי (צילום: דבורה יחזקאלי)
                    חנוכייה בעיצוב דבורה יחזקאלי(צילום: דבורה יחזקאלי)

                     

                    "במיוחד בירושלים", היא אומרת. ''הרבה תיירים מחפשים חפצי יודאיקה כשהם באים לארץ, אולי משום שהם מהדברים המעטים שחסרים בארץ מגוריהם. למילה 'יודאיקה' יש ניחוח קצת מיושן ושמרני. זה תמיד מזכיר גביע קידוש מכסף, עם עיטורי גפנים. אצלי אין הבדל סגנוני בין מוצרי היודאיקה שאני מעצבת לבין יתר הכלים. המאפיין של שניהם הוא עבודת היד וצבעוניות נועזת, ואני אוהבת את זה שהמוצרים שלי יכולים מצד אחד להתאים באופן מדויק לשימושים מסורתיים במעגל השנה היהודי, ומצד שני – יכולים לשמש למטרה שונה בתכלית ולהיות אוניברסליים".

                     

                    ביניים

                    גם טל הדר ורועי יהלומי מסטודיו ''יהלומיז'' גילו שיש ביקוש ליודאיקה, אך היצע הפריטים הטקסיים בעיצוב עכשווי מצומצם. "מתוך מחקר שעשינו בעולם היודאיקה, מצאנו שאפשר לראות בעיקר פריטים עשויים כסף, ובעיצוב מסורתי ומיושן. אנחנו ביקשנו לתת מענה לקהל רחב יותר, שמחובר למסורת, אבל רואה את עיצוב הבית כמכלול, ומעוניין לשלב בבית פריטי יודאיקה מבלי לפגוע בעיצוב אלא להפך, להעצים אותו.

                     

                    "העיצוב שלנו מינימליסטי, נקי, וכאלה הם גם פריטי היודאיקה שלנו. בית המזוזה לדוגמה, הוא בעינינו התכשיט של הבית, החפץ הראשון שרואים כשנכנסים אליו, וככזה הוא מעביר את התחושה העיצובית שבני הבית רוצים להעביר".

                     

                    ''החפץ הראשון שרואים כשנכנסים לבית, וככזה הוא מעביר את התחושה העיצובית שבני הבית רוצים להעביר'' (צילום: Yahalomis)
                      ''החפץ הראשון שרואים כשנכנסים לבית, וככזה הוא מעביר את התחושה העיצובית שבני הבית רוצים להעביר''(צילום: Yahalomis)

                       

                      בשנים האחרונות יש משיכה חוזרת לשחור, בהשראת העיצוב הנורדי, ובקולקציית המזוזות החדשה של יהלומיז, לצד הלבנה, האפורה והירקרקה-אפרפרה, יש גם מזוזה שחורה – צבע מאוד אהוד בעיצוב פנים, אבל נדיר למדי בעולם המזוזות. לאחרונה יצאו עם חמסה מקרמיקה בצורת קו-המתאר האיקוני והמוכר – גם היא אינה יודאיקה קלאסית, אלא חפץ שקשור למסורת העממית.

                       

                       

                      חמסה של יהלומיז. פחות יואיקה קלאסית, אך קשור למסורת העממית (צילום: Yahalomis)
                        חמסה של יהלומיז. פחות יואיקה קלאסית, אך קשור למסורת העממית(צילום: Yahalomis)

                         

                         
                        הצג:
                        אזהרה:
                        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד