יומן קריאה

יש לכם בבית סרבן קריאה? קבלו פודקאסטים ואייקסטים מומלצים

אם המילים אייקאסט, פודקאסט, ספר דיגיטלי או הקראת ספרים ביוטיוב נשמעות לכם כמו סינית - כדאי לקרוא את הטור הזה ולהכיר קצת יותר את הדור החדש של הספרים

מיה מיטבפורסם: 03.12.18 09:51
אבא, עוד סיפור אחד ודי? זה השלב לחבר אותו לאוזניות (צילום: אלבום פרטי)
אבא, עוד סיפור אחד ודי? זה השלב לחבר אותו לאוזניות (צילום: אלבום פרטי)

כשהייתי ילדה אהבתי לפעמים להרכיב אוזניות ולהקשיב לתקליטים עם סיפורים ושירים לילדים. ״זרעים של מסטיק״ עם דליה פרידלנדר וילדי קיבוץ בית אלפא, ״צ׳יטי צ׳יטי בנג בנג״ עם חיים יבין, ״שמוליקיפוד״ בעוד ביצוע נפלא של דליה פרידלנדר, ופנינים רבות נוספות. זה היה בעידן טרום אינטרנט, כשהיה בטלוויזיה ערוץ אחד ובו תכניות ספורות לילדים, עם ״מקהלה עליזה״ בשבת בבוקר ברדיו. בקיצור, ילדות חשוכה.

 

כשהייתי ילדה קראתי ב״עתידות״ של מסטיק ״בזוקה״ שעד גיל 21 אגיע לירח. בהמשך, עם סדרת סרטי ״בחזרה לעתיד״ כולנו חשבנו שכאשר יהיו לנו ילדים,
הנעלים באמת יסגרו את עצמן ומכוניות יטוסו באוויר. אבל עמוק לתוך המאה ה-21 ויחד עם כל הקדמה והאינטרנטים, מסתמן שאפשר להוריד הילוך. מכוניות עדיין טסות רק על הכבישים, נעליים עדיין צריך לקשור, ואפילו במקומם של הספרים טרם נמצא תחליף ראוי. ולא שלא מנסים. מדי פעם צצים רעיונות לספרים אינטראקטיביים, ספרי הפעלה ומשחק וכו' וכו', אבל בינינו, איזה הורה בימינו ירצה להמיר שעת סיפור יקרה מפז בעוד ״זמן מסך״?

 

כשהייתי ילדה, כדי לקרוא ספר, הייתי צריכה ללכת במו רגליי לספריה, לבקש המלצות, לחפש את הספר על המדפים, לקבל רשות מהספרנית. לא ידעתי שכמה עשורים לאחר מכן, יהיה אפשר לקרוא ספר בהינף קליק. אז מה באמת יש לנו? את התקליטים הישנים והטובים החליפו הקלטות שלהם ביוטיוב, או ״ספרי שמע״ המוקלטים על ידי הסופרים בעצמם או קריינים; את תוכניות הרדיו וה״תסכיתים״ החליפו פודקאסטים; ספרים אפשר לקרוא באפליקציה ייעודית באופן דיגיטלי מהטאבלט ואפילו מהנייד או להוריד ל״קינדל״. ואם כל זה נשמע כמו סינית, הטור הזה בשבילכם/ן.

 

ספרי שמע – אייקאסט

אתר שמרכז תכנים קוליים לפי דרישה - (“on demand”. זה נשמע יותר טוב באנגלית). ספרים קוליים בעברית ותכנים חינמיים, כגון: תכניות רדיו, פודקאסטים, הרצאות ומיקסטייפים. האתר מציע גם אפליקציה ידידותית למשתמש/ת, שאפשר להוריד לטלפון החכם, למחשב או לטאבלט וכך לצרוך את כל התכנים הללו באופן הנוח והמתאים ביותר.

 

אייקאסט הוא אתר המציע את התוכן הרב ביותר בתחום ספרי השמע ומתחזק מחלקה נרחבת של ספרים מוקלטים לכל גיל. אתייחס כאן רק לספרי הילדים, אשר חלקם מוקלטים על ידי הסופרות/ים עצמם וחלקם על ידי קריינים. באופן אישי אני מעדיפה לשמוע את הסופר/ת בעצמם מקריאים, גם אם לא מדובר בקריינות מקצועית ורהוטה כמו של מאיר שליו, לדוגמא, כי זה נותן ערך מוסף ליצירה, וגם במה נוספת ליוצרים להתבטא, להקריא את הסיפור בקצב ובניגון אותם ראו לעיני רוחם כשכתבו אותו.

 

יתרון נוסף הוא עבור ילדים שדווקא אינם חובבי קריאה, כי יש כאן דרך נוספת להביא עד אליהם יצירות ספרותיות. אני מכירה ילד אחד, שאפילו בבית שלנו בו כמות הספרים יכולה לאכלס ספריה קטנה הוא לא מוצא מה לקרוא, אבל כן נהנה להקשיב לאלדד אילני מקריא את ״הסיפור המושלם״ לפני שהוא הולך לישון. וילד אחר, שהוריו עייפים מכדי להקריא לו יותר משני ספרים לפני השינה, אשר שמח לשמוע את עלילות קרמר החתול של מאיר שליו ופנינים נוספות של מיטב סופרי הילדים. האתר מתעדכן ומעלה ספרים חדשים כל הזמן, ונחמד להקשיב להם בנסיעה או במקביל לדפדוף בספר עצמו.

 

אייקסט: דרך נוספת להביא יצירות ספרותיות אל ילדים שאינם חובבי קריאה (צילום: מתוך books.icast.co.il)
    אייקסט: דרך נוספת להביא יצירות ספרותיות אל ילדים שאינם חובבי קריאה(צילום: מתוך books.icast.co.il)

     

    ספרים דיגיטליים

    ספר בפורמט דיגיטלי (או כמו שהאקדמיה קבעה: ספר אלקטרוני), הוא ספר אשר במקום להחזיק ולדפדף ולשים בו סימניה, ניתן לקרוא אותו בטאבלט, במחשב ואפילו בטלפון החכם. יש אנשים שאצלם חווית הקריאה מחוברת רגשית לדרך המסורתית, ואילו אחרים אשר שמחים לנקות את המדפים מהעול המעלה אבק ולעבור לצרוך את הספרים שלהם בקליק.

     

    את עולם הקריאה הדיגיטלי גיליתי לטובה בנסיעה משפחתית לחו״ל, בה סיימתי מהר מדי את שני הספרים שהבאתי, והרגשתי כמו ניצולה על אי בודד שרואה ספינה שבאה להציל אותה כשהורדתי לי ספר נוסף לטאבלט. עכשיו רק נשאר לריב עם הילדים על הטאבלט.

     

    באופן אישי, אני מעדיפה לקרוא ספרים ״אמיתיים״, כלומר כאלה הדורשים דפדוף. לספרים הדיגיטליים יש יתרונות ברורים. הם זולים יותר מספרים רגילים ונהנים ממבצעי רכישה אטרקטיביים; הם לא דורשים הליכה לחנות או לספריה; הם לא נערמים ותופסים מקום; אפשר לקרוא אותם יותר מאדם אחד במקביל. אבל הם דיגיטליים.

     

    בארץ יש כמה חנויות מקוונות המוכרות ספרים דיגיטליים לצד ״רגילים״, דוגמת אינדיבוק וחנויות ייעודיות לספרים דיגיטליים, דוגמת בוקסילה, עי-ברית, או גט בוקס (של סטימצקי). עוד אפשרות דיגיטלית אשר חלק מהחנויות המקוונות מאפשרות, היא רכישת ספרים עבור מכשיר ה״קינדל״, שהוא קורא ספרים מבית אמאזון. הקינדל יותר ידידותי למשתמש/ת מאשר הטאבלט, כי הוא מדמה יותר את חווית הקריאה לספר – הוא לא מקרין, אלא תלוי באור שמוקרן עליו, כלומר: הוא לא פולט קרינה. ואפשר להתחבר ממנו ישירות לאמזון ולקנות שם ספרים.

     

    אינדיבוק: את עולם הקריאה הדיגיטלי גיליתי לטובה בנסיעה משפחתית לחו"ל (צילום: מתוך indiebook.co.il)
      אינדיבוק: את עולם הקריאה הדיגיטלי גיליתי לטובה בנסיעה משפחתית לחו"ל(צילום: מתוך indiebook.co.il)

       

      פודקאסטים

      פודקאסט (באנגלית: Podcast או על פי החלטות האקדמיה ללשון העברית: הֶסְכֵּת) הוא למעשה מעין תכנית רדיו המופצת באינטרנט באמצעות מנוי חינמי או בתשלום, שאפשר להאזין לה בכל זמן ובכל מקום (Radio-On-Demand). תחשבו למשל על תכנית רדיו אהובה, שפספסתם את זמן השידור שלה ועכשיו אתם רוצים להקשיב לה – חפשו את ההקלטה שלה ברשת, והופה היי, קיבלתם גם בונוס – לא צריך להקשיב לפרסומות.

       

      אני מכירה איש אחד שמאזין לתכנית הרדיו של טל ואביעד, אבל לזאת של היום הקודם, כדי לדלג על הפרסומות, אבל נחזור לענייננו. תחשבו על VOD של תכניות רדיו. תחשבו על מיזמים של אנשים פרטיים שמחליטים לפתוח בלוג-שיחה-מקוון, בו יראיינו או ישדרו הרצאות על נושאים שמעניינים אותם. בקיצור, אפשר למצוא כאן הכל מכל.

       

      ומה מציע התחום לילדים? לפי חיפוש קצר שערכתי, לא הרבה. כאן חינוכית מציעים תכנים נהדרים לילדים, כמו: היסטוריה לילדים, תכנית השאלות והתשובות ״אבא למה?״ ועוד, כאשר האהובים עלי הם הפודקאסט: ראש מלא סיפורים, בו כל תכנית מוקדשת ליצירתם של טובי סופרי/ות הילדים שלנו, וגולת הכותרת: סיפוריה של תנינה מאת נורית זרחי, המוגשים בחינניות אין קץ על ידי ירדן בר כוכבא ודידי שחר.

       

      בגל״צ עלה פודקאסט של האוניברסיטה המשודרת לילדים לרגל חג החנוכה - ליעד מודריק וקובי מידן חוקרים ולומדים על שפה, רגשות, זמן והפסיכולוגיה של האישיות.

       

      מתי שומעים את כל העושר הזה? למשל בנסיעה ארוכה, כשהילדים מתלוננים על שיעמום, או כשילד לא מצליח להירדם בלילה ומבקש מאבא שלו לשים לו ״תכנית משעממת במיוחד״ כדי שתרדים אותו.

       

      הפודקאסט של "כאן חינוכית": היסטוריה לילדים, שאלות ותשובות ועוד (צילום: מתוך kan.org.il)
        הפודקאסט של "כאן חינוכית": היסטוריה לילדים, שאלות ותשובות ועוד(צילום: מתוך kan.org.il)

         

        יוטיוב

        מה קורה כאשר מקריאים לילד/ה ספר שוב ושוב. ושוב. ושוב? האצבע מטיילת מאליה ליוטיוב ותרה אחר ביצועים נוספים לסיפור האהוב. כך נחשפנו לעולם שלם של ספרים שסבתות מקריאות לנכדיהם, הורים שמצלמים את עצמם מקריאים לילדיהם או מעלים הצגות סופשנה או חגים ליוטיוב, כאילו לא המציאו בכל היוטיוב כולו כפתור שמאפשר שליטה בפרטיות הסרטונים. מיותר לציין שזה מהנה עבור הילד שמקבל ביצועים שונים ומשונים לסיפורים מוכרים ואהובים.

         

         

        ולכל מי שמתגעגעים לסיפורי ילדותנו, גם אותם אפשר למצוא:

         

        שלום, שלום, להתראות, אולי מחר או מחרתיים,

        שלום, שלום, להתראות, אולי בבוקר ואולי בצהריים.

        תשמע, תשמע, אתה יודע, אני עדין כאן וכבר אני מתגעגע.

        להתראות, מהר מהר, שלום חבר, שלום חבר, שלום.

         

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
        כותבת לילדים ולנוער ('אמא, מה זה עושה?׳ ו"אני רוצה את המוצץ שלי!" בהוצאת דני ספרים, סדרת 'הבלוגר' בהוצאת כתר), נשואה ואמא לשלושה בנים. מאז ומתמיד אהבתי לקרוא. אני רואה חשיבות, אחריות וזכות גדולה בהעברת האהבה הזו לדור הבא, אם בכתיבה, בשעות סיפור או בהרצאות בבתי הספר. אומרים שילדים היום לא קוראים, שיש להם הסחות דעת, והפרעות קצב, וריבוי מסכים, ומשחקי מחשב, ומיליון חוגים, ושיעורים... אני מאמינה שקריאת ספרים היא חלק מבריאות הנפש, וחוויה מדהימה לחלוק עם אהובינו הקטנים.