לנפץ את המיתוס: מה באמת חשוב שתדעי על סרטן השד?

אחת מ-8 נשים תחלה במהלך חייה בסרטן השד. לרגל חודש המודעות למחלה, ד"ר פטריסיה מלינגר, כירורגית מנוסה בתחום השד, מציגה נתונים עדכניים ומפתיעים

מוגש מטעם "מור - רפואה מתקדמת בשבילך"

|

17.10.17 | 12:04

היום אנחנו יודעים שיש נשים שהסיכון של הגידול שלהן הוא נמוך ואין רווח בריאותי בכימותרפיה (צילום: Shutterstock)
היום אנחנו יודעים שיש נשים שהסיכון של הגידול שלהן הוא נמוך ואין רווח בריאותי בכימותרפיה (צילום: Shutterstock)

מה אנחנו באמת יודעות על סרטן השד? הרשת מוצפת באינספור מידע על המחלה, לעיתים מידע מטעה שעלול ליצור פאניקה. ד"ר פטריסיה מלינגר, כירורגית במרכז מור לאישה ברמת אביב ומנהלת יחידת בריאות השד בבית חולים מאיר בכפר סבא, עושה סדר בבלגן, מסבירה את חשיבות הגילוי המוקדם של סרטן השד ומביאה כמה נתונים מפתיעים.

 

לנפץ את המיתוס: מהו הגורם לסרטן השד

סרטן השד היא המחלה הנפוצה כיום אצל נשים בישראל - אחת מכל 8 נשים תחלה במהלך חייה בסרטן השד, אך כאשר המחלה מאובחנת בשלב מוקדם, סיכויי ההחלמה גבוהים מאוד. מהו הגורם למחלה? יש המטילים את האשמה על הגנטיקה ואחרים מצביעים על דפוסי התנהגות לא בריאים או התערבויות "לא טבעיות" בגוף כמו למשל גלולות למניעת הריון.

 

ד"ר מלינגר מדגישה כי הסיבה לסרטן השד אינה ידועה. "קשה מאוד להוכיח את הגורם לסרטן. זה נכון שפגם גנטי גורם לסיכון מוגבר של סרטן השד, אבל מדובר רק ב-10% מהמקרים. זה יכול להיות הורמונים, גנטיקה משפחתית, עישון, השמנת יתר ועוד. נקודתית - קשה מאוד לקבוע".

 

ומה לגבי שיעורי התחלואה בסרטן השד - האם ישנה עלייה או ירידה?

"אנחנו רואים עלייה בתחלואה. יכול להיות שיש עלייה באבחון וכאן נכנס עניין הגילוי המוקדם. אנחנו רואים גם עלייה במחלות פרה-סרטניות ובמקרים כאלו ייתכן מצב של טיפול יתר".

 

מה זאת מחלה פרה-סרטנית?

"זה שלב ראשוני שנקרא DCIS. למרות שיש לו שם של סרטן זה לא סרטן. לפעמים אנחנו עושים טיפול יתר כי אנחנו לא יודעים אלו מהמחלות יפתח גידול פולשני ואלו לא".

 

עם זאת, ד"ר מלינגר מדגישה כי ישנה רגישות גדולה לנושא וכי אחת הגישות הרווחות בשנים האחרונות לטיפול במחלות פרה-סרטניות ובסרטן השד היא הפחתה בכמויות הטיפולים ובעוצמתם. "עד לפני כמה שנים, כמעט כל אחת קיבלה מיד כימותרפיה. היום אנחנו יודעים שיש נשים שהסיכון של הגידול שלהן הוא נמוך ואין רווח בריאותי בכימותרפיה. אנחנו מאמינים בטיפולים יותר קלים שמתאימים ספציפית לכל סוג של גידול".

 

נשים צריכות להיות מודעות לרקמת השד שלהן, אבל אין צורך לבדוק כל חודש. עדיף לעשות את זה פעם בשנה אצל כירורג (צילום: מנחם רייס)
    נשים צריכות להיות מודעות לרקמת השד שלהן, אבל אין צורך לבדוק כל חודש. עדיף לעשות את זה פעם בשנה אצל כירורג(צילום: מנחם רייס)

     

    מהו גילוי מוקדם של סרטן השד?

    ד"ר מלינגר מציינת שגילוי מוקדם הוא גילוי של גידול שאין בו מעורבות של בלוטות הלימפה. כלומר, גידול שנמצא רק בשד ושאין לו גרורות. "אבל אצל נשים צעירות לא רק גודל הגידול משחק תפקיד אלא גם ההתנהגות הביולוגית שלו. יש גידולים שלמרות שהם קטנים ההתנהגות הביולוגית שלהם היא אגרסיבית ויש צורך ביותר טיפולים".

     

    מאיזה גיל מומלץ להתחיל לבצע בדיקות תקופתיות?

    "מומלץ להתחיל להיבדק פעם בשנה בסביבות גיל 30-28. יש כאלו שמתחילות להיבדק מגיל 25. אנחנו כל פעם מורידים את הגיל, אבל חשוב לדעת שלא כל כאב בשד זה סרטן ולא לכל אחת יהיה סרטן".

     

    מה המשמעות של בדיקה ידנית והאם כל אישה יכולה לבדוק בעצמה את השד?

     "אמנם בדיקה ידנית לא תופסת את כל המנשא והעומק של השד, אבל זה עושה סדר במעקב. פעם הייתה המלצה לנשים לבצע בדיקה ידנית פעם בחודש, אבל ההנחיה הזאת בוטלה, כי זה גרם לחץ אצל נשים. נשים צריכות להיות מודעות לרקמת השד שלהן, אבל אין צורך לבדוק כל חודש. עדיף לעשות את זה פעם בשנה אצל כירורג".

     

    מה בכל זאת צריך לעורר חשד במקרה של בדיקה ידנית עצמית?

    "שינויים בצורת השד, הופעה של גוש בשד או בבית השחי או תהליך דלקתי בשד אצל אישה שאינה מיניקה".

     

    המטרה שלנו היום היא להסיר את הגידול ולהימנע מכריתה מלאה (צילום: מנחם רייס)
      המטרה שלנו היום היא להסיר את הגידול ולהימנע מכריתה מלאה(צילום: מנחם רייס)

       

      מה גורם לנשים להימנע מבדיקה ומהו הקושי הגדול אחרי האבחון?

      לא הרבה מדברות על זה, אבל לא מעט נשים חוות את בדיקת השד כלא נעימה ואף מביכה במיוחד. "זה נכון", מאשרת ד"ר מלינגר. "הרבה נשים לא רוצות שגבר יבדוק אותן. לכן יותר ויותר כירורגיות עוסקות כיום בכירורגיית שד. מעניין שנשים הולכות לבדיקה גניקולוגית אצל גברים יותר בקלות מבדיקת שד, זה כנראה משהו מנטלי".

       

      וברגע שאישה מאובחנת כחולה אלו קשיים היא חווה?

      "מדובר בהתמודדות עם מחלה קשה שיש לה סטיגמה. לוקח זמן להתמודד עם הטיפול הארוך. השינוי הכי גדול הוא השינוי במשפחה. נשים חוששות שהסרטן שלהן גנטי ואולי הן יעבירו אותו לבנות שלהן. זאת נקודה שקשה להכיל".

       

      ישנו גם הפחד מכריתה.

      "המטרה שלנו היום היא להסיר את הגידול ולהימנע מכריתה מלאה. חשוב להדגיש שלא כל אישה שיש לה סרטן מאבדת את השד, להיפך. וגם אם עושים כריתה יש דרכים לעשות שחזור. נכון שהשדיים הן סמל הנשיות, אבל אני לא חושבת שאישה צריכה למדוד את הנשיות שלה אם יש לה או אין לה שד".

       

      מרכזים לבריאות שד – למה הם כל כך נחוצים?

      בשנים האחרונות קמו כמה מרכזים לבריאות שד שמספקים שירותים כוללניים בתחום הרפואי והסוציאלי. במרכז מור לאישה שברמת אביב מוצעים מגוון של בדיקות שד, אבחון ומעקב ארוך טווח, וכל זאת תחת קורת גג אחת. במרכז השד ניתן להתאים את הבדיקה לנבדקת על פי ההיסטוריה הרפואית והמשפחתית שלה, גילה, מצב של שתלים בחזה ונתונים נוספים.

       

      "הטיפול בסרטן הוא מולטי דיסציפלינארי ולכן קיום של מרכזים כאלו הוא הדרך הנכונה, לדעתי, לנהל אבחון מוקדם וטיפול מתאים לחולה", מציינת ד"ר מלינגר, "העובדה שכל הטיפולים נמצאים בהישג יד, מקלה על האישה ועל המשפחה. מדובר בתקופה של חוסר ודאות והמכונים האלו מאפשרים לבצע בדיקות כמה שיותר מהר ללא המתנה ארוכה".

       

      למידע נוסף על המרכז לבריאות השד ולאבחון מוקדם של סרטן השד במור לאישה היכנסו >>

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד