צילום: רונן פדידה

"חשבתי שלהבריא ככה ממחלה קשה ולשמור את זה לעצמך - זו נבזות"

38 שנים לאחר שהחלימה מסרטן עם גרורות, מוציאה שרה חמו ספר שני במטרה לחלוק עם כולנו את שיטת הריפוי הטבעית שאימצה מסקוטלנד - שלטענתה הצילה את חייה

"הייתה לי תחושה ודאית שדבר שגורם לי להרגיש כל כך נורא לא יכול להיות טוב לי ולא ירפא אותי". שרה חמו (צילום: אלכס קולומויסקי)
"הייתה לי תחושה ודאית שדבר שגורם לי להרגיש כל כך נורא לא יכול להיות טוב לי ולא ירפא אותי". שרה חמו (צילום: אלכס קולומויסקי)
רוב חולי הסרטן מחלקים את החיים ללפני ואחרי הרגע שבו הודיעו להם שהגוף שלהם החליט לבגוד. רגע קבלת החדשה המרה הוא מטבעו כזה ששום דבר אחריו כבר לא יהיה דומה למה שהיה קודם. אצל שרה חמו, 72, החלוקה שונה. היא אמנם חלתה בגיל 34 בסרטן מפושט מסוג לימפומה נון הודג'קין, אבל מבחינתה הרגע המכונן בכל מה שקשור למחלתה היה זה שבו החליטה להפסיק על דעת עצמה את טיפולי הכימותרפיה. "טיפסתי על הקירות מרוב ייאוש וסבל מהטיפולים, והחלטתי שזה לא עסק, שאני לא מוכנה יותר להמשיך ככה", היא משחזרת בריאיון עמה. "אמרתי לעצמי שאם למות - אז למות, אבל אני לא חייבת להרגיש כל כך רע בשביל למות".

 

זה אולי נשמע כמו ויתור על החיים עצמם, אבל חמו היא לא טיפוס שמוותר. היא פתחה בחיפוש עיקש אחרי אלטרנטיבות טבעיות להחלמה, שבסופו בחרה בשיטת הריפוי הטבעי "קינגסטון קליניק", הכוללת בין היתר משטר תזונה ושעות שינה נוקשה במיוחד, המותאם לשעון הביולוגי של הגוף. מאז חלפו יותר משלושה עשורים, שבהם היא חיה ונושמת את השיטה, מפתחת אותה, מלמדת ויועצת.

 

בנוסף, חמו שמה לה למטרה להנחיל את הידע שצברה לכמה שיותר אנשים. בשנת 1991 פרסמה את ספרה, "שביל הזהב לריפוי טבעי" ולאחרונה יצא לאור ספרה השני, "הסודות הפשוטים של הבריאות" (שניהם בהוצאת הכורסא), שכולל את עיקרי השיטה וכן הסברים מפורטים על תועלות השיטה למניעה ולהחלמה ממחלות רבות, כולל מחלות קשות. "בעשר השנים האחרונות ראיתי שהצטבר אצלי ידע נוסף, אז התחלתי לאסוף חומר ולכתוב עוד ספר".

 

חשוב להבהיר כבר עכשיו שלא מדובר בהמלצה גורפת לחולים להפסיק טיפולי כימותרפיה או כל טיפול תרופתי אחר. "אל תזרקו מיד את כל התרופות לים", כותבת חמו בהקדמה לספרה. "תהליך ההחלמה הוא תהליך איטי, ואת רוב התרופות אפשר להפחית בהדרגה עם השיפור במצב. חשוב שלא תגרמו נזק בשל הורדה מהירה מדי של מינוני התרופות, ורצוי שתיעזרו ברופא שלכם, אם יהיה מוכן לשתף פעולה".

 

ההחלטה של חמו להפסיק את טיפולי הכימותרפיה בניגוד לעצת רופאיה היא אישית, ובמקרה שלה גם הוכיחה את עצמה, אבל הקשה מהפרט אל הכלל, על אחת כמה וכמה במקרים של מחלת הסרטן, עלולה להיות מסכנת חיים. עם זאת, סיפורה של חמו הוא סיפור הישרדות מרשים של מי שהייתה, ועדיין מוכנה, לקחת את גורלה בידיה ולהקפיד בעקשנות על אורח חיים שבעיני רבים ייחשב לסגפני ונוקשה.

 

למצוא את שביל הזהב

לחמו ולבעלה, יוסי, שלושה ילדים בוגרים ועשרה נכדים. את הפונים אליה לייעוץ היא מקבלת בביתה הקסום בעין כרם. כשהיא מדברת על הצורך שלה לפרסם ברבים את שיטתה, ניכרת בה התלהבות רבה אבל גם זיק של לוחמנות השמור למי שיודעת שהיא מטרה לביקורת, בעיקר מצד הממסד הרפואי. "עלינו למצוא את שביל הזהב בין הפחד, שהוא הדלק של תעשיית הבדיקות והתרופות, לבין סכנות אמיתיות לבריאותנו", כותבת חמו בספרה החדש. הסיפור שלה וכן סיפורי החלמה נוספים שהיא מתארת בספר הם מבחינתה ההוכחה שאם מספקים לגוף תנאים אופטימליים, הוא יודע לרפא את עצמו.

 

איך בעצם גילית שאת חולה?

"הייתי בת 34, אמא לשני ילדים קטנים, כשנודע לי שאני חולה. שנתיים קודם לכן הרגשתי במישוש שיש לי גוש בלסת. רופא המשפחה הפנה אותי לרופאת השיניים שלי מתוך מחשבה שמדובר בשן רקובה. הרופאה אישרה את האבחנה ועקרה את השן. חשבתי שבזאת הסתיים העניין. הגוש אמנם לא נעלם ובמשך שנתיים אפילו גדל, אבל לא היו לי כאבים, ורופא המשפחה הסביר שלפעמים לוקח לזה זמן.

 

"לא ייחסתי לכך חשיבות, עד שבביקור שגרתי אצל רופאת השיניים היא הבחינה בגוש ושאלה עליו. כשהזכרתי לה את העקירה, היא שלחה אותי מיד לבית החולים, שם החליטו על ניתוח לצורך בירור. כשהניתוח הסתיים סבלתי מכאבים קשים, אבל עדיין לא חשבתי שמדובר במשהו חמור. בבדיקות מצאו גרורה בכבד והתפשטות לצומת הלימפה בבטן. לא יכולתי להאמין שזה קורה לי".

 

"אמרתי לעצמי: זה לא ירפא אותי, אבל מי יודע, אולי ארגיש קצת יותר טוב" (צילום: אלכס קולומויסקי)
    "אמרתי לעצמי: זה לא ירפא אותי, אבל מי יודע, אולי ארגיש קצת יותר טוב"(צילום: אלכס קולומויסקי)

     

    מכיוון שהסרטן היה מפושט, הרופאים לא הסתפקו בכריתת הבלוטה מתחת ללסת והמליצו על טיפולי כימותרפיה אגרסיביים. חמו קיבלה את הדין - אבל לא לאורך זמן. "אחרי הטיפול הראשון הרגשתי מחריד, ואחרי הטיפול השני עוד יותר גרוע, כאילו לקחתי רעל איום ונורא. הגוף שלי צרח", היא מספרת. "לטיפול השלישי הגעתי בוכה. אמרתי לרופא שאני לא יכולה לסבול את זה, והוא הסכים לתת לי רק חצי טיפול. בסופו של דבר מתוך הסדרה הראשונה של שמונה טיפולים קיבלתי רק שניים וחצי, כי החלטתי שאני לא ממשיכה עם זה".

     

    לא פחדת להפסיק את הטיפולים על דעת עצמך?

    "לא, כי הרגשתי רווחה עצומה שלא אצטרך לסבול יותר. פחדתי מהמחלה, פחדתי למות, אבל לא מזה שהפסקתי את הטיפולים. הפסקתי להאמין שזה מה שיכול לרפא אותי. הייתה לי תחושה ודאית שדבר שגורם לי להרגיש כל כך נורא לא יכול להיות טוב לי. לאמא שלי זה נראה נורא, בעלי, שראה מקרוב כמה סבלתי, אמנם היה בפניקה מההחלטה שלי, אבל רווח לו. כל השאר אמרו: 'טוב, היא עקשנית, אין מה לעשות'".

     

    בלי סודות

    העקשנות הזאת היא שגרמה לחמו לצאת למסע חיפושים אחרי נתיב החלמה אלטרנטיבי לטיפולים הקונבנציונליים. "למזלי אני לא בן אדם ששומר סודות. אגב, באופן כללי זה רע לבריאות לשמור סודות", היא אומרת בחיוך. "כולם ידעו שאני חולה ושהפסקתי לקבל טיפולים כימותרפיים ובאו אלי עם רעיונות על מטפל טבעי כזה ומטפל רוחני אחר. בדקתי כמה מטפלים כאלה, למשל אחד שהציע לשתות שמונה כוסות מיץ גזר ביום. כיום אני יודעת שאפילו כוס אחת ביום יכולה להזיק לכבד, מזל שלא הלכתי על זה.

     

    "לא הייתה לי שום כוונה לחזור אחורה. חשבתי שאם חליתי בסרטן, זה סימן שהגוף שלי מומחה בלחלות בסרטן, ואם אפסיק את אורח החיים שגרם לי להבריא - אחלה שוב בסרטן"
    "למזלי מצאתי את אלי שטראוס ז"ל, מטפל בשיטת קינגסטון קליניק, שהציל את חיי והפך למורי ולרבי. השיטה שהציע לי נשמעה לי מהרגע הראשון כל כך פשוטה והגיונית, שחשבתי לעצמי - טיפש מי שלא עושה את זה. התחייבתי לכך מההתחלה באופן טוטאלי ואמרתי לעצמי: זה לא ירפא אותי, אבל מי יודע, אולי ארגיש קצת יותר טוב. לא האמנתי שדבר כל כך פשוט מרפא בני אדם".

     

    ומתי התחלת להרגיש טוב יותר?

    "בהתחלה היו ימים שהרגשתי גרוע מאוד, כאילו קיבלתי כימותרפיה במינון נמוך יותר, כי התהליך הוא כזה שכשהגוף מתחיל להתנקות מהחומרים הכימיים, זה דומה במקצת לטיפולים עצמם. זה תהליך ניקוי והוא קורה ברמה כזאת או אחרת לכל מי שמתחיל את השיטה. אחרי חצי שנה הכל חלף, ענן שחור ירד ממני. אז כבר ידעתי שאאמץ את השיטה כאורח חיים. לא הייתה לי שום כוונה לחזור אחורה.

     

    "חשבתי שאם חליתי בסרטן, זה סימן שהגוף שלי מומחה בלחלות בסרטן, ואם אפסיק את אורח החיים שגרם לי להבריא - אחלה שוב בסרטן. אני רואה את זה אצל מטופלים שלי. כשהם מתחילים לפשל באורח החיים על פי השיטה, מתחילות בעיות, והמחלות עלולות לחזור. זה לא שאני אומרת שבכל מצב השיטה מרפאת כל אדם מכל מחלה, אבל היא ללא ספק תורמת לתהליך ההחלמה ולעתים אף מביאה לריפוי מלא ממחלות".

     

    כמה זמן עבר מהרגע שהתחלת ליישם את השיטה ועד שהבנת שנרפאת מהסרטן?

    "אני לא יודעת מכיוון שלא עשיתי שום בדיקה למצב המחלה מהרגע שהתחלתי את השיטה, כי כל הבדיקות היו מסוכנות. בבדיקות הדם שהייתי עושה מדי פעם היו התוצאות נפלאות ולא הצביעו על שום בעיה".

     

    "זה לא שאני אומרת שבכל מצב השיטה מרפאת כל אדם מכל מחלה, אבל היא ללא ספק תורמת לתהליך ההחלמה ולעתים אף מביאה לריפוי מלא". כריכת הספר
      "זה לא שאני אומרת שבכל מצב השיטה מרפאת כל אדם מכל מחלה, אבל היא ללא ספק תורמת לתהליך ההחלמה ולעתים אף מביאה לריפוי מלא". כריכת הספר

       

      אבל חמו לא הסתפקה בריפוי האישי והפכה את המסע שלה לשליחות. "שנה אחרי כבר לא הייתה לי סבלנות ונכנסתי להיריון, מה שיצר בעיה חדשה: לא יכולתי לראות בית חולים מקילומטר, לכן החלטתי ללדת בבית. מצאתי מיילדת והייתה לידה מדהימה. אחרי הלידה כבר היה לי ברור שזו דרכי האישית בחיים, אבל עברו עוד שנתיים עד שהתחיל לבעור לי בעצמות להעביר לאחרים. חשבתי שלא יכול להיות שבן אדם יכול להבריא ככה ממחלה קשה ושהוא ישמור את זה לעצמו - זו נבזות".

       

      החיים על פי שעון קינגסטון

      שיטת "קינגסטון קליניק" נוסדה בסקוטלנד בתחילת המאה ה־20 על ידי ג'יימס ס. תומפסון, שהקים בית מרפא ובית ספר לרפואה טבעית. "העיקרון הבסיסי של השיטה", מספרת חמו, "הוא התאמת כל אורחות החיים לשעון הביולוגי של הגוף, כך ששעות הארוחות ותכולתן מותאמות לשעות שבהן מערכת העיכול במיטבה, ואילו שעות ומשך השינה מאפשרים למערכת החיסון לתפקד בצורה אופטימלית.

       

      "העיקרון הבסיסי של שיטת קינגסטון הוא התאמת כל אורחות החיים לשעון הביולוגי של הגוף. חיים בריאים מורכבים משליש שעות שינה מדויקות, שליש פעילות גופנית מתאימה ושליש איכות ושעות האכילה"

      "בשיטה יש שבעה עקרונות בסיסיים: שינה, תזונה, פעילות גופנית, שתייה, פעולת הניקוי, סביבה ונפש. העיקרון הראשון הוא שינה בשעות נכונות. אנחנו בעלי חיים יומיים ואמורים לישון כשחושך בחוץ. הביולוגיה שלנו בנויה ככה שבשעות הלילה תיכנס לפעולה מערכת השיקום והריפוי של הגוף. המערכת החיסונית עובדת במיטבה פחות או יותר בין תשע בערב לחמש בבוקר ואלה צריכות להיות שעות השינה שלנו.

       

      "אני ממליצה להיכנס למיטה לפני תשע בערב כדי להירגע ולהתכונן לשינה. אדם מבוגר צריך לישון בין שבע וחצי לשמונה וחצי שעות בלילה. עשיתי בשיטה שינויים קלים, פשוט בגלל ידע חדש שהצטבר על השעון הביולוגי. מבחינתי חיים בריאים מורכבים משליש שעות שינה מדויקות, שליש פעילות גופנית מתאימה ושליש איכות ושעות האכילה".

       

      עבור רובנו תשע בערב היא לא שעת שינה ניתנת לביצוע אפילו לילדים.

      "גם הילדים שלי לא ממש פועלים לפי השיטה, אבל הם משתדלים. לעניות דעתי, אפשר ומומלץ לגדל ילדים לפי השיטה. ילדים צריכים לישון הרבה יותר שעות מאשר מבוגרים, ולצערי זה לא קורה ואנו הורסים את הבריאות שלהם מגיל צעיר".

       

      ומה בנוגע לפעילות גופנית?

      "יש אינספור מחקרים המצביעים על כך שפעילות גופנית עוזרת בריפוי המחלה יותר מכל תרופה שהרפואה המציאה, וזה מה שכל רופא אמור לייעץ למטופלים שלו לפני הכל. השכם בבוקר אני הולכת יותר משעה בטבע, מוקדם ולפני ארוחת הבוקר, ויש לי מאמן כושר שלוש פעמים בשבוע. הפעילות המועילה ביותר היא הליכה של יותר משעה בקצב לא מאומץ מדי, 6־7 פעמים בשבוע".

       

      ללמוד להקשיב לגוף

      אם לשעות השינה ולפעילות הגופנית עוד אפשר להתרגל, משטר התזונה של קינגסטון לא עושה חיים קלים לדבקים בו, ויש חוקים נוקשים לשעות האכילה ולסוגי המזונות המותרים (ראו בהמשך). חמו לא מבינה על מה המהומה. "בעיניי זה לא נוקשה אלא הגיוני ופשוט", היא טוענת. "השעון הביולוגי של הגוף קובע שהעיכול מתרחש במיטבו בשעות היום - משעות הבוקר המאוחרות ועד שעות הערב המוקדמות. מובן שאם יש בעיות בריאות ספציפיות צריך להתאים את התזונה, אבל בכל מקרה חשוב שיהיה מרחק כמה שיותר גדול בין שעת ארוחת הערב לשעת ארוחת הבוקר. לצום הלילי יש חשיבות מכרעת במסלול ההבראה".

       

      יש הגבלה על כמויות?

      "כשמפסיקים להשתמש במלח, בחריף, בחמוץ ובכל החומרים הרעילים שנמצאים באוכל המעובד ולאט־לאט הגוף הולך ומתנקה, הצמא הולך ופוחת. הכלל הוא: מה שמרעיל אותי, מצמיא אותי"

      "לא, זה אישי לכל אדם. צריך לאכול לפי הרעב, שהוא פונקציה של חוסרים בגוף. כשאדם לא אוכל ירקות, למשל, וחסרים לו בגוף ויטמינים ומינרלים, הגוף מגיב ברעב מתוך תשוקה לקבל את מה שחסר לו. אם אותו אדם רגיל לאכול פחמימות, נניח, אז הוא ינסה להשביע את הרעב לוויטמינים ולמינרלים בפחמימות, והגוף יגיב ברעב נוסף, וכך נכנסים למעגל השמנה וחולי. ברגע שאותו אדם יספק לגוף ירקות, את מה שחסר, הוא ירגיש שבע. מה שכן, קיימת הגבלה על חלק מהתבלינים, מכיוון שתבלון מתוק, מלוח, חמוץ ומר לא בריא ומצמיא".

       

      לשיטתך, צריך לשתות מים רק כשחשים צמא. זה לא עומד בניגוד להמלצות הגורפות של גופים רפואיים ברחבי העולם לשתות לפחות שמונה כוסות מים ביום?

      "צריך להבין שקיימת שטיפת מוח של עשרות שנים לשתות כמה שיותר, אבל מה שגורם לצמא בעצם הם כל החומרים הרעילים שנכנסים לגוף - מזיהום אוויר ועד תיבול לא נכון של מזון או צבעי מאכל. כשאנחנו מכניסים חומרים רעילים לגוף, אנחנו מחייבים אותו לדלל את החומרים הרעילים האלה כדי שיוכל לטפל בהם באופן סביר ולכן אנחנו צמאים. כשאוכלים נכון, תחושת הצמא פוחתת, שלא לדבר על זה שמקבלים המון נוזלים מהירקות ומהפירות. כשמפסיקים להשתמש במלח, בחריף, בחמוץ ובכל החומרים הרעילים שנמצאים באוכל המעובד ולאט־לאט הגוף הולך ומתנקה, הצמא הולך ופוחת. הכלל הוא: מה שמרעיל אותי, מצמיא אותי".

       

      איך משפחתך מצליחה לקיים אורח חיים שגרתי במסגרת החוקים הסגפניים האלה?

      "אנשים התרגלו שאנחנו מארחים ומתארחים בצהריים ולא בערב, זה עובד די בקלות. אם מזמינים אותנו לחתונה, למשל, אנחנו מגיעים מוקדם ויוצאים מוקדם. ברור שהחיים דינמיים ויש מחויבויות גם בערב, אבל אם מישהו מאיתנו יילך פעם בחודש לאירוע ויהיה ער עד מאוחר, זה לא יפגע לו בבריאות. אירועים, בילויים, הצגות - כל הדברים האלה בטלים בשישים כשרוצים להיות בריאים ומאושרים. זה ברור לאנשים במצבי קיצון, של מחלה, אבל הבעיה היא לסגל את זה באופן יומיומי כמניעה של מחלות. לא צריך לעשות שום דבר באופן טוטאלי כשאין מצב של מחלה קשה, זה רק עניין של מינונים וסדרי עדיפויות בהתאם למצב הבריאות שלך".

       

      בתזמון נכון: התזונה על פי חמו*

       

       (צילום: Shutterstock)

        התזמון: שעתיים עד שלוש לאחר היקיצה ומיד לאחר הפעילות הגופנית.

        בתפריט: פירות עונה בשלים (בנפח של לא יותר מ־2־3 תפוחי עץ). אם יש חוסר בברזל, להוסיף 2 כפות צנוברים לאחר הפירות.

         

         (צילום: Shutterstock)

          התזמון: 11:30 עד 13:00, לפי הרעב.

          בתפריט: 4־5 עלי חסה גדולים, אחר כך סלט ירקות הכולל עגבנייה בשלה מאוד, מלפפון, פלפל כתום או אדום, קולרבי, עלים ירוקים, נבטים ושמן זית. בנוסף, לפחות חצי אבוקדו, 250 גרם גבינת עזים איכותית (5% שומן ולא יותר מ־240 מ"ג נתרן). אפשר להוסיף כוס יוגורט עזים עם 1־2 כפות פשתן טחון טרי. אם אין בעיות בריאות מסוימות, אפשר לאכול מעט לחם מחמצת כוסמין או שיפון מלא ואורגני.

           

           (צילום: Shutterstock)

            התזמון: בחורף לסיים עד 17:00 ובקיץ עד 18:00 ועדיף מוקדם יותר.

            בתפריט: מרק ירקות (ברוקולי, כרובית, שורש פטרוזיליה, לפת, דלעת או דלורית, קישוא, סלרי - בהתאם לעונה (אפשר להוסיף ירקות קפואים שאינם בעונה). להוסיף בהגשה טחינה או שמן זית. בנוסף, לאכול לסירוגין - יום ביצה אורגנית ויום 50 גרם טופו. אם לא שבעים אפשר להוסיף מעט קינואה מבושלת, פרוסת לחם איכותי או מעט בטטה.

             

            *ההמלצות כלליות, התזונה צריכה להיות מותאמת לכל אדם בהתאם למצבו הבריאותי

            תמונות: שאטרסטוק

            _______________________________________________________ 

             

            לפני שנה, התרופה שהצילה אותה לא הייתה קיימת, הקליקו על התמונה:

             

            יצאה לקרב של חייה מול הסרטן שפשט בריאות ובמוח (צילום: יונתן בלום)
            יצאה לקרב של חייה מול הסרטן שפשט בריאות ובמוח (צילום: יונתן בלום)

             

             

             
            הצג:
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד