מנטה
ערוצים
צילום: שרבן לופו

פרס ספיר: לפני שנה, התרופה שהצילה אותה לא הייתה קיימת

חמושה ברופא מסור, אמא לביאה וטיפול ביולוגי מותאם אישית, יצאה ספיר צבי לקרב של חייה מול הסרטן שפשט בריאות ובמוח. סיפור של מאבק וניצחון

"אני לא אותה ספיר שלפני. הבנתי שהאמירה 'מה שלא הורג אותך, מחשל אותך' פשוט נכונה" (צילום: יונתן בלום)
"אני לא אותה ספיר שלפני. הבנתי שהאמירה 'מה שלא הורג אותך, מחשל אותך' פשוט נכונה" (צילום: יונתן בלום)
שמלת אוברסייז מכותנה
מחיר רגיל: 319
מחיר מבצע: 99
סנדלי רצועות עם הדפס פרחוני
מחיר רגיל: 499
מחיר מבצע: 269
גופייה עם כפתרה
מחיר רגיל: 79
תיק קלאצ' בגימור מטאלי
מחיר רגיל: 89
חולצה עם צווארון נשפך
מחיר רגיל: 279
מחיר מבצע: 89
טייץ בשילוב בד רשת
מחיר רגיל: 180
מחיר מבצע: 79

שנה. זה כל הסיפור. לפני שנה התרופה שמצילה את חייה של ספיר צבי עדיין לא הייתה קיימת. אבל למזלה הרב של ספיר בת ה־22 קצב פיתוח התרופות הביולוגיות והחדשנות בתחום הטיפולים המותאמים אישית הוא מהיר - יותר מהיר מהתקדמות המחלה שלה. למזלה הרב עוד יותר עומדים לצידה רופא מסור ואמא

לביאה שהפכו את כל העולם במטרה למצוא את הטיפול הכי מתקדם, זה שיאפשר לה להחלים מהסרטן שפשט בריאות ובמוח שלה. תוסיפו לנחישות הזאת את העובדה שמדובר בבחורה צעירה עם טונות של חוסן נפשי ואופטימיות, ותקבלו סיפור של מאבק וניצחון מעוררי השראה ותקווה.

 

זו לא שחפת, זה סרטן

"זה התחיל כמה חודשים אחרי שהתגייסתי", משחזרת ספיר. "באותו סוף שבוע הרגשתי ממש רע, השתעלתי נורא ובלילה הרגשתי שאני לא יכולה לנשום, שאני נחנקת. הערתי את אמא שלי ואמרתי לה שאני רוצה ללכת לבית החולים. חשבתי שאולי יש לי התקף אסתמה, למרות שאני לא אסתמטית. בדקו אותי במיון והחליטו שיש לי דלקת ריאות, שחררו אותי הביתה עם אנטיביוטיקה והוראות להמשך טיפול. ובאמת, אחרי כמה ימים הייתה הטבה וחזרתי לבסיס ולתפקוד רגיל".

 

ספיר הייתה בטוחה שהחלימה מדלקת ריאות, אבל אמא שלה, ליאן, לא הייתה רגועה. "אמא התעקשה שאבקש מרופא היחידה שלי צילום נוסף כדי לוודא שהכל בסדר. בצילום גילו איזה כתם, שהריאות שלי לא נקיות. קבעו לי תור לרופא ריאות, והוא קבע שיש לי שחפת. הוא שלח אותי לעשות CT וכשהתוצאות הגיעו, הוא עדיין היה בטוח שיש לי שחפת. זה פשוט לא נראה לו ריאלי שיהיה למישהי בת 19 סרטן ריאות. הרופא נתן לי גימלים ושלח אותי הביתה עם הוראה לתת דגימת כיח (הכוונה לתרביות זיהומיות שמאפשרות טיפול מוכוון חיידקי - ת.פ) כל כמה זמן. אחרי כמה ימים חזרתי לצבא והמשכתי בחיי כרגיל".

 

ושוב, ליאן הוכיחה את כוחה של אינטואיציה אימהית. "אמא התעקשה שאראה רופא מומחה, הפעם מחוץ לצבא. זה נשמע לה קצת מוזר, האבחנה הזאת של שחפת, מה פתאום שאחלה בשחפת? זאת לא נראתה לה אבחנה הגיונית", מספרת ספיר. "בצבא אישרו לי את זה בקלות וקבענו תור לרופא ריאות בתל השומר. ביום שהגעתי אליו עם תוצאות הבדיקות שעשו לי, הוא כבר שלח אותי לצילום רנטגן וכנראה נבהל ממה שראה. הוא לא אמר לי כלום, אבל הפנה אותי לעשות ביופסיה".

 

לאחר הביופסיה הופנתה ספיר בדחיפות רבה למנתח חזה ולב בבית החולים. קצב האירועים המהיר גרם לה להבין שמשהו ממש, אבל ממש, לא בסדר. "המנתח שלח אותי לעשות המון בדיקות וכנראה כבר הבינו שזה גידול, אבל עדיין לא סיפרו לי. הרופא רק אמר שהבדיקות לא טובות ושהוא רוצה לפתוח ולראות מה יש, לשלוח לביופסיה. בתוך יום נכנסתי לניתוח".

 

בשלב הזה כבר הבנת שמדובר בסרטן?

"כבר לפני הניתוח עבר לי בראש שיש לי סרטן, אבל משום מה לא נכנסתי להיסטריה. הפחיד אותי יותר מה שהרופא אמר לי: 'תהיי מחוברת לקתטר, תהיה לך אינפוזיה בצוואר ויהיה לך נקז בלב'. רק אחר כך הבנתי שבפועל זה לא כזה נורא. באותו שלב זה הפחיד יותר מהרעיון שיש לי סרטן".

 

מה קרה בניתוח?

"הוציאו לי את האונה הימנית התחתונה וכמה גרורות מתחת לחזה. אז גם לקחו דגימה מהרקמה שהוציאו מהאונה הימנית ושלחו אותה לחו"ל כדי לברר מה המאפיינים הגנטיים של הגידול. זו הייתה החלטה של האונקולוג, פרופ' ניר פלד".

 

הבירור הטוב ביותר עלי אדמות

פרופ' פלד, מומחה ברפואת ריאות ואונקולוגיה ומנהל המרכז לרפואה מותאמת אישית ויחידת סרטן הריאה במרכז דוידוף לסרטן במרכז הרפואי בילינסון, הוא מי שאחראי להחלטה שבדיעבד התבררה כמצילת חיים: לשלוח דגימה לבירור מולקולרי בחו"ל. "ספיר אובחנה כסובלת מסרטן ריאה בלוטי, סרטן ריאות מסוג של תאים גדולים עם מאפיינים בלוטיים", הוא מסביר. "לניתוח היא נכנסה במטרת ריפוי, בשלב שבו היה ידוע על גידול באונה בלבד. הטיפול בסרטן הריאה הוא כריתת הגידול יחד עם האונה שבה הוא יושב כדי לוודא כריתה מלאה שלו והפחתת סיכויי ההישנות. אלא שבניתוח התברר שהיא תזדקק גם לטיפול משלים של כימותרפיה וקרינות".

 

למה החלטת לשלוח דגימה לחו"ל בשלב הזה?

"מטופלים כאלה סובלים פעמים רבות מהישנות המחלה בהמשך, ומכיוון שהשאיפה שלי היא לנהל את המחלה ולא להיות תגובתי, בחרתי לשלוח את הרקמה שהוצאה בניתוח לבירור הטוב ביותר הקיים עלי אדמות. הייתי חייב להבין את הסיבה למחלה כי סרטן כזה לבחורה כל כך צעירה זה נדיר ביותר. זו המטופלת הכי צעירה שאי פעם טיפלתי בה. הרגשתי מחויבות להבין את הביולוגיה של המחלה".

 

גם עבור האם ליאן להחלטה על רפואה מותאמת אישית הייתה משמעות רבה ולא רק מבחינה רפואית נטו. "בשלב הזה עדיין הייתי בשוק. חצי שנה לפני כן ספיר השתתפה באליפות אירופה בגלגיליות, ילדה ספורטאית עם סבולת לב־ריאה מטורפת, ופתאום זה. איך שגיליתי שיש לבת שלי גידול נכנסתי לאינטרנט ולמדתי את הנושא לעומק. הייתי חייבת. מעבר להכרת המחלה על כל צדדיה, שני דברים היו חשובים לי: למצוא דרך טיפולית שתיתן מההתחלה תוצאות טובות כדי שספיר לא תחווה תחושה שהיא שפן ניסיונות, והדבר השני הוא שיהיה לה ביטחון במראה שלה, שלא ירחמו עליה ברחוב, כלומר למצוא טיפול שלא יגרום לנשירת שיער. לכן, בין היתר, ההחלטה לשלוח לחו"ל דגימה שתאפשר רפואה מותאמת אישית הייתה לי כל כך חשובה".

 

"הרגשתי מחויבות להבין את הביולוגיה של המחלה". פרופ' ניר פלד עם ספיר  (צילום: יונתן בלום)
"הרגשתי מחויבות להבין את הביולוגיה של המחלה". פרופ' ניר פלד עם ספיר (צילום: יונתן בלום)

 

כשהסתיים הניתוח הודיעו לספיר שיש לה סרטן. "אין לי הסבר לזה, אבל לא קיבלתי את ההלם המצופה. הרגשתי שמבחינה נפשית אני ממשיכה לתפקד כרגיל", היא מספרת. "כשמשהו נורא קורה לאנשים, הם ישר חושבים על העתיד, על כמה קשה זה יהיה עבורם. אני העדפתי לחשוב על חצי הכוס המלאה, על כך שבמקום להיות כל היום בבסיס אני הולכת להיות המון בבית, על כך שמה שקורה לי עוד יותר מחזק את הרצון שלי ללמוד רפואה. מעבר לזה הייתה לי תחושה פנימית חזקה שאתגבר ואחלים, לא התעסקתי ב'מה יהיה אם...' אלא במחשבות על הדרך לקדם את החלום שלי ללמוד רפואה ברגע שאבריא".

 

ניהול אסטרטגי לטווח ארוך

חודש אחרי הניתוח הראשון נכנסה ספיר לניתוח נוסף, הפעם בשחלות, כדי לשמור ביציות. "בחולים צעירים שעתידים להיחשף לטיפולים אונקולוגיים אנו מקפידים לטפל קודם בהמשך הפוריות מתוך ראיית העתיד ובהתחשב בלא נודע", מסביר פרופ' פלד. "הקידמה והחדשנות המגיעות כל כך מהר מלמדות אותנו שהעתיד ורוד מהניתן לצפות כעת, לכן היה חשוב לשמר את פוריותה של ספיר עם ביציות שלא נחשפות לטיפולים אונקולוגיים".

 

במקביל הגיעו התוצאות של הבירור הגנטי מארצות הברית ובהתאם להן הותאמה לספיר סדרה של ארבעה טיפולים כימותרפיים פעם בארבעה שבועות, ואחר כך הקרנות בחזה. "מציאת הפרעה גנטית בגידול אפשרה לנו לתכנן את השלב הבא ולחסום את הגידול באמצעות תרופות ביולוגיות ספציפיות למאפייני המחלה של ספיר", מסביר פרופ' פלד. "המחלה שלה מתאפיינת בייצור חלבון (ALK) שאינו אמור להיות מופרש ואשר אחראי על התחלקות בלתי נשלטת של תאים. יש לה מחלה מאוד ייחודית שמופיעה בכ־5% מחולי סרטן ריאה בלוטי. היכולת לאבחן את החולים האלה השתפרה בעשרות מונים בשנים האחרונות ומאפשרת להם לקבל טיפול מוכוון מטרה היעיל ביותר שקיים בתחום סרטן הריאה בזכות היכולת לאתר פגמים גנטיים מדויקים בטכנולוגיות ריצוף ייחודיות. רפואה מותאמת אישית מאפשרת ניהול אסטרטגי נכון של המחלה לטווח ארוך".

 

פרופ' פלד מעיד כי ספיר עברה את סדרת הטיפולים הכימותרפיים והקרינתיים באומץ רב. עם סיומם החליט לשלוח אותה לבדיקת MRI של המוח. "אמנם לפני ניתוח ריאתי אנו מקפידים על ביצוע הדמיה מוחית היות שבכרבע מחולי סרטן הריאה יש גרורות מוחיות", הוא מסביר, "אבל טיפולים כימיים מוגבלים ביכולתם לחדור למוח, ולכן, למרות שלפני הניתוח לא נמצאו גרורות במוח, היה מקום לבדוק את המצב שוב". והמצב, התברר, היה בכי רע. "אחרי הכימותרפיה אמרו לנו שהכל בסדר ומאוד שמחנו, לא ידענו שסרטן הריאה עלול לשלוח גרורות למוח", מספרת ליאן. "כשהגיעו התוצאות, קיבלתי את הבום. הודיעו לנו שיש גרורות במוח".

 

ספיר, איך הגבת לבשורה הקשה הזאת?

"כשהתקשרו אלי הייתי בדרך לשיעור מתמטיקה, רציתי לשפר בגרויות כדי להתקבל ללימודי רפואה. בבת אחת הבנתי שזה לא יקרה, שלא יתאפשר לי לשפר בגרויות בזמן הקרוב, אבל במקום להתמקד בזה שיש לי גרורות במוח, הדבר היחידי שהתמקדתי בו זה איך אני מוצאת פתרון אחר ומתקדמת ללימודי רפואה".

 

אם יש כזה דבר מזל, לספיר היה מזל גדול: טיפל בה הרופא הנכון. "פרופ' פלד מדהים", מתרגשת ליאן. "מעבר להיותו אונקולוג ראשון במעלה, הוא פשוט בן אדם והוא גם חושב מחוץ לקופסה, מעבר לפרוטוקול, יש לו חשיבה שונה ומיוחדת, ולכן המטופלים שלו זוכים לקבל המון טיפולים חדישים בארץ ובחו"ל. יש להם כלים נוספים להתמודד".

 

ובאמת, העובדה שפרופ' פלד התעקש לעשות בירור מולקולרי בחו"ל בתחילת הדרך, היא שאפשרה לקיחת החלטות בזמן אמת, ללא עיכוב, כשהתגלו הגרורות במוח. "ללא הבירור המולקולרי היו עולות אצלי דילמות והייתי נאלץ לחכות כמה שבועות כדי לסיים את האנליזה", הוא מסביר. "העובדה שידענו מהם מאפייני הגידול אפשרה לנו להתחיל בטיפול הביולוגי מיד. בסרטן הריאה יש כמה גנים שכיחים שיש להם תרופות ביולוגיות ספציפיות. התרופות מותאמות לקבוצות חולים ולא עבור חולה אחד".

 

הטיפול הביולוגי הראשון, בכדורים, הוביל לנסיגת המחלה במוח למשך שנה. ספיר אפילו החלה להגשים את החלום ונסעה ללמוד בהונגריה במכינה קדם רפואית. מה שהחזיר אותה לארץ זה שהתרופה "קריזוטיניב" (תרופת קו ראשון המוגבלת בחדירות המוחית) הפסיקה להשפיע והייתה החמרה במצבה. ההחלטה הייתה להחליף טיפול ולעבור לתרופת קו שני, "זיקאדיה" (המוכוונת לחסום את ייצור ה-ALK) שיש לה חדירות מוחית טובה יותר.

 

הצלה בדקה ה־90

"הטיפול הזה גרם לי להרגיש פשוט זוועה. לא הצלחתי לאכול, לזוז, הכל כאב לי, ונהיו לי פצעים איומים על הפנים", נזכרת ספיר. "הייתי במצב מאוד קשה פיזית ונפשית. יום אחד פשוט לא הצלחתי לנשום, הכאבים היו קשים מנשוא. אמא שלי התקשרה לפרופ' פלד והוא אמר: 'למיון, מיד'". בבית החולים מצאו הצטברות נוזל סביב הלב. לאחר שניקזו את הנוזל אושפזה ספיר למשך עשרה ימים, ובמהלכם התברר שמדובר בתופעת לוואי של התרופה. "בהתחלה ניסו להמשיך עם הטיפול, לתת לה אותו לסירוגין", נזכרת ליאן, "אבל כשהתופעות חזרו הוחלט להפסיק והיה חשש גדול שאולי אין טיפול אחר. אפשרויות הטיפול היו קרינה מוחית או תרופה חדשה שלא הייתה זמינה אז בישראל. פרופ' פלד ואני החלטנו שקרינה היא לא אופציה. הוא בדק ביסודיות את כל האפשרויות בחו"ל וגילה שביפן יש טיפול הניתן לרכישה אך עלותו יותר מ־100 אלף דולר לחודש, ובינתיים הילדה על הפנים, יש לה כבר עשרות גרורות בראש".

 

ממש בדקה ה־90 הצליח פרופ' פלד להכניס את ספיר בעזרת עמיתים מאירופה לתוכנית טיפול ייחודית בשווייץ. "ספיר מקבלת עכשיו את ה'אלקנטיניב', חסם ALK עם חדירות מוחית טובה, בתרומה מחברת רוש השוויצרית", מספר פרופ' פלד. "התגובה שלה לטיפול יוצאת מהכלל. היא בנסיגה מלאה עם אפס תופעות לוואי".

 

לצורך קבלת הטיפול ספיר וליאן טסות לחו"ל פעם בארבעה חודשים. הטיסות, השהות והטיפול עצמו הוא על חשבונן, מכיוון שהוא לא מכוסה בסל הבריאות. "אביה ואני לקחנו הלוואות על גבי הלוואות. אני עובדת כמו משוגעת כדי לממן את הכל", אומרת ליאן. "אבל אני לא מתלוננת ומודה לאלוהים שהיה לי שכל והתעקשתי לעשות לספיר ביטוח בריאות פרטי בהראל. הדבר היחיד שחשוב זה שחודשיים אחרי הטיפול הראשוני כבר הייתה הטבה ועכשיו המצב כזה שספיר יכולה לחזור לחיים נורמליים".

 

ספיר, מה זה אומר מבחינתך?

"אני לא אותה ספיר שלפני. הבנתי שאני פייטרית ושהאמירה 'מה שלא הורג אותך, מחשל אותך' פשוט נכונה. קיבלתי פרופורציות אחרות לגמרי על החיים, גיליתי את החוזק והחוסן הפנימי שלי. אבל את התוכניות שלי לחיים המחלה לא שינתה, אם כבר זה חיזק אותן, כי תמיד רציתי להיות רופאה. אני מקווה להתחיל ללמוד בספטמבר. נכון לעכשיו החיים חוזרים למסלולם מלבד העובדה שמדי יום אני צריכה לקחת את הכדור הזה. הכדורים האלה הם פריבילגיה עצומה ואני מודעת לזה, אני מקבלת טיפול שמותאם במיוחד לי, ועכשיו אני בנסיגה מוחלטת".

 

אז אפשר לנשום לרווחה?

פרופ' פלד: "התפקיד שלי הוא לתת את הטיפול הטוב ביותר עד פיתוח התרופה הבאה. קצב הפיתוחים גבוה מאוד ומאפשר לנו להנגיש לחולים טיפולים חדשים עקב לצד אגודל".

 

ליאן: "הלוואי שזה יימשך ככה. הרפואה לא יודעת להגיד מה יקרה אם יפסיקו לה את הטיפול. זה הכדור הראשון בעולם שממש מטפל בגרורות במוח ולא יודעים הרבה. אין ספק שזה טיפול נהדר ושתופעות הלוואי שלו מזעריות ומאפשרות לתפקד. החשש שהוא יפסיק להשפיע בעוד שנה, שנתיים. מצד שני, הרפואה כל הזמן מתקדמת. הנה, עכשיו היא מקבלת טיפול שבכלל לא היה קיים לפני שנה. זה מאבק מתמשך וקשה, ואנחנו נתקדם ביחד עם ההתקדמות הרפואית. אנחנו כבר מחכות לטיפול הבא".

 

חולים, אבל ביחד

 בעקבות המקרה הצטרפה ליאן ל"עמותה הישראלית לסרטן הריאה". "לאחר אבחון של סרטן ריאה, הדרך עבור חולים רבים ומשפחותיהם ארוכה וקשה", היא מסבירה. "העמותה מהווה בית ומקור תמיכה לחולים ולבני משפחתם. גם מי שסועד את החולה נזקק לעתים לסיוע. העמותה עוסקת בסוגיות הקשורות במחלה: בתמיכה, עזרה במידע רפואי, הנגשת בירורים וטיפולים מתקדמים, גילוי מוקדם ועוד. העמותה פועלת גם במישור הציבורי ומנסה לקדם הכנסת טיפולים לסל הבריאות".

לפניות: www.ilcf.org.il, www.facebook.com/ilcfil

 

 

 

 

 
הצג:
כל התגובות לכתבה "פרס ספיר: לפני שנה, התרופה שהצילה אותה לא הייתה קיימת "
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ביג דיל
RUNY