אתם קונים כמתנת יום הולדת לחבר או חברה קרובים, ספר או דיסק שממש אהבתם וריגש אתכם. אתם מחכים למילות תודה ואז החבר אומר לכם שהוא לא מתחבר לספר או לדיסק או עם קצת פחות טקט - שהוא פשוט לא סובל אותו. איך תרגישו? דן מאייר, מורה למתמטיקה, לא נתקל בתחושה הזו לעתים נדירות כמונו, אלא ממש כל יום בחייו. "אני מוכר מוצר שאנשים מוכרחים על פי חוק, אבל אף אחד לא מעוניין בו", הוא מתלוצץ ברצינות.
איך הנדסת מרחב תעזור לי בחיים?
"אם תערכו סקר במרבית המדינות", טוען מאייר. "תגלו שהמתמטיקה הוא המקצוע השנוא ביותר בפער גדול מכל שאר מקצועות הליבה. מתמטיקה מעוררת רוגז, כעס ובעיקר תסכול בקרב תלמידים רבים". הסיבה לכך ברורה. רוב התלמידים לא מבינים מדוע הם צריכים בכלל ללמוד מתמטיקה. איך קומבינטוריקה או הנדסת המרחב תעזור להם בחיים? "ובכן, היא לא תעזור ליותר מ-99% מהאנשים בשום שלב בחייהם", מרגיע מאייר בחיוך אירוני. ובכל זאת, בניגוד לנעשה במדינות כמו פינלנד ומדינות נוספות בצפון אירופה, מאייר חושב שאסור להוציא את המתמטיקה ממקצועות הליבה של הבגרות.
"הערך שיש למתמטיקה בעולם של מציאות דיגיטלית - ווירטואלית, כשהמחשב הנייד והסלולר הוא החבר הכי טוב של האדם, הוא עצום", טוען מאייר. "לימודי מתמטיקה מוכרחים להשתלב עם המחשב, עם הלומדות והמולטי-מדיה. עכשיו, ברגע זה, זו ההזדמנות שלנו לזנוח את המתודות הישנות ולהפוך אותם לעכשוויים ואטרקטיביים, כמו הטכנולוגיה ובאמצעותה".
תסכול ותיעוב למקצוע המתמטיקה
כיום מאייר, 34, הוא אחד המורים למתמטיקה המפורסמים בעולם. לדף הטוויטר שלו מעל ל-60,000 עוקבים ודף הבעיות שלו במתמטיקה הוא הנצפה ביותר מסוגו בארה"ב. הוא בעל תואר שני במתמטיקה ופיזיקה מאוניברסיטת סטנפורד היוקרתית, שם צמחו אנשים כמו סטיב ג'ובס, סטיב באלמר ומייסדי גוגל סרגיי ברין ולארי פייג'. בגלל הבעיות שאיתר בלימודי המתמטיקה, החליט מאייר לעשות את הדוקטורט שלו בחינוך.
הוא נולד בעיירה קטנה בקליפורניה. "לא הייתי חנון, אבל בין גלישות הגלים העסיקו אותי כל מיני בעיות מתמטיות וידעתי שהייעוד שלי הוא בתחום המתמטיקה והמדע. אבל, לרגע לא האמנתי שאהיה מורה, כי תיעבתי את רוב מוריי". מאייר נחטף לעבודה בגוגל עם סיום לימודיו והיתה לו החוצפה לעזוב את החברה פעמיים - בשביל משכורת סמלית עבור שעות הוראה רבות. בגיל 24 התמסר למשך 5 שנים להוראה בלבד.
"ההתנגדות למתמטיקה היא שורש הבעיה", אומר מאייר. "תלמידים מבינים מדוע הם צריכים ללמוד את שפתם, היסטוריה וספרות והם מבינים גם את חשיבותה של ידיעת האנגלית, אך לא כך במקרה של מתמטיקה. זהו מקצוע מופשט, שכולו מתקיים במוחו של האדם ואינו חלק מעולם התופעות בחוץ".
אין פלא שמידת אי ההצלחה במתמטיקה הוא הגבוה ביותר. תלמידים רבים בארץ ובעולם מסיימים את כל חובותיהם ללא תעודת בגרות, כי אין להם את מינימום היחידות הדרוש למתמטיקה (בארץ - 3 יחידות) ומכאן ברורים התסכול והשנאה של צעירים רבים למקצוע המתמטיקה. מאייר אומר כבר שנים בכל הזדמנות אפשרית שבכל המדינות ובתי הספר בעולם חוץ מיוצאים מהכלל, לא לומדים מתמטיקה נכון. מלכתחילה היה מאייר מבקר נמרץ של המערכת: "תכנית הלימודים מיושנת, כמו גם ספרי הלימוד והכשרת המורים ואינה מתאימה למציאות של היום".
אז מה בעצם הבעיה בלימודי המתמטיקה?
מאייר מונה כמה טעויות מכריעות בהוראת מתמטיקה כפי שהיא נהוגה לצערנו במרבית בתי הספר:
חוסר יוזמה
תלמידים לא "מתניעים" לבד. המורים למתמטיקה מעמידים את התלמידים בעמדה פסיבית.
רק נוסחאות ומשוואות
המורים לא מעבירים לתלמידים את עיקרי החשיבה וההסקה המתמטית. מבחינתם מלאכתם היא להעביר לתלמידים נתונים, משוואות, נוסחאות ושום דבר מעבר לזה. תלמידים לא מקבלים את עיקרי הדברים.
שימור החומר
תכנית הלימודים עוברת מתחום לתחום והתלמידים נותרים ללא יכולת שימור החומר. לכן מורים מבזבזים זמן רב בכדי להסביר שוב ושוב רעיונות שכבר הוסברו.
מחפשים רק את הנוסחא
תכנית הלימודים היא כזו שיוצרת סלידה מבעיות מילוליות במתמטיקה. זאת מכיוון שהתלמידים מחפשים רק את הנוסחה שתוביל אותם לפיתרון.
בשביל מה בכלל לזכור נוסחאות? מאייר מחלק את המתמטיקה לשתיים: החישובים - שאותם נשכח מיד, אך זהו חומר שקל ללמוד אותו מחדש אם אתה מבין את החלק השני והמהותי שהוא הסקה מתמטית - זהו היישום של חשיבה מתמטית בעולם שסביבנו. "קשה ללמד את זה, אבל כמובן שעם זה היינו רוצים לצייד את התלמידים. הדרך שבה מלמדים מתמטיקה בארה"ב מבטיחה שהם לא יצוידו בה", אומר מאייר.
לנצח בכדורסל בדרך המתמטיקה
מאייר מאשים לא רק את תכנית הלימודים, אלא גם את המורים. "הם צריכים להיות פחות מועילים לתלמידים ולא לנסח את התרגילים בעצמם או להעתיקם מחוברת הלימוד. על המורים להיות יצירתיים ולגרום לתלמידים לנסח שאלות במתמטיקה בעצמם על פי מודלים". מאייר מקדיש זמן רב להנגשת המתמטיקה לתלמידים.
"הבנת הנוסחה עצמה, ללא ההיגיון שנמצא מאחוריה, לא תעזור. רק כאשר התלמידים 'ישברו את הראש' להבין את ההיגיון מאחורי הנוסחה ומה הרציונל מאחוריה, הם יוכלו לפתח יכולת חשיבה. באחד ממאמריו משווה מאייר בין ספר לימוד במתמטיקה לבין החיים. בספר הלימוד קיימים נתונים שהכרחיים לפיתרון בעיה. בחיים האמיתיים נתונים לא קופצים לנו לפתע, מסבירים לנו את קיומם ועוזרים לנו להבין בעיות. זוהי האנלוגיה של מאייר. "בחיים היומיומיים אנו מתמקדים בפיתרון של בעיות שונות ולא בנתונים, אז מדוע במתמטיקה מתמקדים התלמידים בחלק הטכני והשולי של הצבת נתונים בנוסחה?"
מאייר מצא דרך מבריקה להפוך את היוצרות. הוא מציב בפני תלמידיו "בנק" של נתונים, שחלקם הכרחיים וחלקם אינם רלוונטיים לפיתרון. התלמיד שקונה נתונים הכרחיים, מתוגמל בנקודות בונוס על מציאתם. תלמידים שבוחרים בנתונים לא רלבנטיים, יקבלו פחות נקודות על כך שבחרו בהן. כך שעל אף שענו אותה תשובה, יקבלו שני תלמידים ניקוד שונה. זאת על מנת לעודד את הבנת ההסקה המתמטית. "זה מה שיישאר אצל התלמידים מעבר לבגרויות. מרדף אחר הנוסחה תמיד יסתיים בכישלון", אומר מאייר.
מאייר לא רק מדבר, אלא עושה. בבלוג שלו, שזכה כבר לרבע מיליון כניסות בארה"ב, נמצאות מאות בעיות שונות במתמטיקה. מאייר מסביר איך לכתוב את הבעיות, מה חשיבות הנתונים, איך לגשת לבעיות וכמובן - מה הפיתרון. בנוסף, העמיד מאייר השקדן אתר למורים, שבו הוא נותן טיפים להוראת מתמטיקה נכונה וכיצד לערב את התלמידים בלימודים. איך לגרום להם לכתוב את הבעיות; להבין כל נתון ונתון ואז, במקום לחשב באופן שבלוני את הפיתרון, יוכלו התלמידים לעצור ולחשוב על הרציונל שמאחורי הבעיה ולנסח דומות להן.
"אני מנסה להבהיר לתלמידים שלי שמתמטיקה היא כלי עזר נפלא לשימוש יומיומי - מקניות במכולת, דרך קליעה נכונה לסל, הדרך הכי נכונה ומהירה לסדר בגאז' וגם הערכת מטראז' אמיתי של דירה שאנו מתכוונים לשכור".
