פארקים בעיר הם מקום להשתחרר מטרדות היום, מהאספלט והבטון. מאחר שבלב מנהטן אוזלים השטחים הפנויים וכמעט ואין עוד שטחים ירוקים על פני האי הצפוף, באה יוזמה חדשה ומצאה פתרון בממד שאינו צפוף במיוחד: מתחת לאדמה.
הרעיון נשמע דמיוני. מתחת לאחד הרחובות היותר מזוהמים ורועשים במנהטן - רחוב דלאנסי, המוביל מלואר איסט סייד לוויליאמסבורג, ברוקלין - שוכנת מתחת לפני הקרקע תחנת רכבת נטושה, שמעטים מודעים לקיומה. קבוצת פעילים מבקשים להפוך אותה לפארק ציבורי תת-קרקעי ראשון מסוגו, שייהנה מאור השמש באמצעות טכנולוגיה סולארית ש"תשדר" את האור הטבעי מהשמיים אל מתחת לאדמה. התחנה משתרעת על שטח זהה לשני מגרשי כדורגל, ואם היא אכן תהפוך לג'ונגל תת-קרקעי, הציבור יירד לעומק 7 מטרים מתחת לאדמה כדי ליהנות ממנו.
 |
הפרויקט נשמע כפנטזיה, כאמור, אך כזה היה גם פרויקט ה-High line – המסילה העילית הנטושה במערב מנהטן, שנזנחה במשך עשרות שנים והחלידה ללא כל שימוש, עד שקבוצת משוגעים לדבר החליטה להשמיש אותה ולהפוך אותה למסלול הליכה שמציג מבט חדש על העיר הגדולה. השלב הראשון של ההיי-ליין נפתח לפני כשנתיים, וההצלחה הייתה כה מסחררת, עד שהשלב השני נפתח השנה – והשלישי בדרך.
- וכך מגיעים למסלול ההליכה הכי פופולרי בניו יורק - High Line
- אם כבר אתם נוסעים בקרוב: סיור מודרך באנדרטת התאומים
- אם כבר אתם נוסעים בקרוב: סיור מודרך באנדרטת התאומים
 | |||
| Highline. המסילה החלודה שהפכה לאטרקציה אדירה | צילום: ©Iwan Baan, 2011 | ||
אם אפשר להפוך רכבת עילית לפארק ירוק, מדוע לא לעשות זאת עם רכבת תחתית? זה מה שהצית את דמיונם של שלושה חברים ניו-יורקים שעומדים מאחורי היוזמה הסביבתית, שזכתה לכינוי LowLine. רעיונותיהם, המלווים בהדמיות, נראים כאילו נלקחו מתוך סרט פנטזיה ומצליחים לזכות להד תקשורתי רחב. מדובר בג'יימס רמזי, שהיה מהנדס לוויינים בנאס"א, והפך לאדריכל ומאז 2004 עומד בראש משרד פרטי;
דן ברש, מנכ"ל עמותה חברתית
לקידום יישומים טכנולוגיים חדשניים; ובאקין קארי, שותף בחברת השקעות, שהוזמן על ידי חבריו לגייס כספים למימון הפרויקט.
מה קרה לתחנה?
מדובר בתחנה של חשמליות שהוקמה ב-1904 ושירתה בעיקר את תושבי ברוקלין, כחלק ממערך תחבורה שכלל את גשר וויליאמסבורג (שהוקם באותן שנים). 44 שנה מאוחר יותר, אחרי מלחמת העולם השנייה, חלו שינויים במערך התחבורה והתחנה הפסיקה לפעול. מאז היא הפכה לאתר עזוב ומסוכן, שכעת רוצים להפוך לאטרקציה קהילתית.
האתר, שמזכיר מפעל נטוש, מתאפיין בשילוב של ריצוף אבן עם רצפת בטון הנחצה על ידי מערכת מסילות ברזל ששימשו את קרוניות הרכבת. התקרה מורכבת מקורות פלדה הנתמכות ברשת עמודים הפרוסה בכל שטח התחנה. כדי להפוך את המקום החשוך לגן פורח, מציעים היזמים להשתמש בסיבים אופטיים שיחדירו אור יום אל האולם האפל. צלחות קולטות-אור יוצבו על גבי עמודים במפלס הרחוב, יקלטו את אור השמש וישחררו אותו מתחת לאדמה, כדי שהצמחייה תגדל ותתפתח.
הפרויקט לא רק ישנה את פני התחנה אלא גם את מפלס הרחוב, ובכך הוא מסוגל לחבר בין שני המפלסים המנותקים וליצור נוכחות מסקרנת במפלס הרחוב הסואן. היזמים מציינים, כי האולם התת-קרקעי הוא הזדמנות ליצור מקום קהילתי שיאפשר לתושבי האזור להכיר, ליהנות ולהשתתף באירועים קהילתיים - כמו שוק מקומי.
לפי שעה, רשות התחבורה העירונית - המחזיקה באתר - אינה מוכנה לסייע במימון הפרויקט. מצד שני, היא מוכנה לשתף פעולה בקידומו. היזמים מעריכים שאפשר לממן את הפארק באמצעות תרומות ומימון פרטי, וכי מוקדם להדביק תו מחיר לפרויקט. הם מנסים לגייס 400 אלף דולר לגיוס ראשוני, שבמהלכו תתקיים בדיקת היתכנות והדגמה של טכנולוגיית התאורה.
