אנדרטת ההנצחה להרוגי הפיגוע במגדלי התאומים במנהטן, הידוע לאזרחי העולם כולו בשם "11 בספטמבר", או "11/9", יצאה לדרך לאחר עיכובים לא מעטים. בגלל הרגישות העצומה מצד משפחות הנספים וגורמים נוספים, התקיימו דיונים וניכרו לבטים רבים סביב השאלה כיצד נכון להנציח את 2,998 ההרוגים ואת היום ששינה את פני ההיסטוריה, לפני עשר שנים בדיוק.
מתוך כ-5,000 הצעות שונות שהוגשו לוועדה הציבורית שהתבקשה להכריע בנושא, התקבלה הצעתם של האדריכלים מיכאל ארד (אמריקאי ממוצא ישראלי) ופיטר ווקר, שנקראה "Reflecting Absence" (היעדרות משקפת). באתר הרשמי של תחרות העיצוב לכיכר ההנצחה, נכתב כי ההצעה שהתקבלה מציעה מרחב שמהדהד את רגשות האובדן שנגרמו כתוצאה מחורבנו של מרכז הסחר העולמי ואלפי החיים שנלקחו בפיגוע. ארד ווקר מיקמו שני חללים עמוקים ושחורים במקום המדויק שבו עמדו שני המגדלים, ובתוך החללים הללו נחפר בור עמוק. מפלי מים נשפכים מהקירות אל עומק הבור, ללא הפסקה. וכך, במקום שני גורדי השחקים שהכריזו את תהילתה של ארצות הברית - תהום. מסביב לבריכות, על מעקות ברונזה, נחרתו שמותיהם של אלפי ההרוגים.
- עוד פרקים בסדרה:
>> יום בחייה של תחנת הרכבת הגדולה בעולם
>> כולם נסחפים לגשר ברוקליןבסיור שערכנו עם האדריכל מיכאל ארד באתר ההנצחה, ימים ספורים לפני פתיחתו הרשמית ב-11 בספטמבר 2011 - עשור אחרי אסון התאומים - אפשר לראות כיצד הוא מימש את חזונו, שאותו ראה לנגד עיניו ממש לאחר האסון, ושמתגשם בימים אלה. האם תהפוך הכיכר למרחב ציבורי תוסס ומלא חיים, כפי ששואפים האדריכלים ונציגי הציבור שאישרו את ההצעה? בקרוב תתברר התשובה - מה יהיו פניו של מרכז הסחר העולמי, וכיצד תתרום לכך האנדרטה השאפתנית הזו. האם היא תצליח לשמר את הזיכרון לדורות הבאים, לכבד את ההרוגים, ולתת פורקן לצורך של אזרחי העולם כולו - שנשארו חסרי סיפוק במשך עשר שנים - לגעת בקטסטרופה. וגם, לא פחות חשוב, לברוא כאן חיים חדשים.
>> להמשך הכתבה על גראונד זירו - לחצו כאן
