בחודש אפריל ציינו ברחבי העולם יום הולדת 70 לבוב מארלי, האומן שנחשב לזמר הכי משפיע בתולדות המוזיקה. נכון, הביטלס ואלביס אולי שינו יותר את עולם המוזיקה, אבל אין זמר מוכר יותר ברחבי העולם מבוב והרגאיי שלו. אם תשימו 20 אנשים מכל העולם בחדר אחד – המוזיקה של בוב מארלי תהיה כנראה היחידה שכולם יסכימו לשמוע. עם זאת, תאריך החגיגות שלו מוטעה.

לפי בדיקות שנעשו סביב תאריך לידתו, הסתבר שבוב נולד דווקא בפברואר, אבל לאימו לקח חודשיים לרשום אותו, ולכן תאריך לידתו נקבע באפריל. וזה לא הדבר היחיד שבוב היה מעדיף שלא נדע עליו.

1. צחקו עליו הרבה כילד

מארלי נולד ב-1945 לנורוואל סינקלייר מארלי, איש הצי הבריטי, ולנערת כפר ג'מייקאנית בשם סדלה. מארלי האב לא רצה שום קשר עם הילד, אבל התעקש שסדלה תיתן לילד את השם נסטה רוברט מארלי. רוברט היה שם אחיו, אבל אף אחד לא יודע מה משמעות המילה נסטה. כשנסטה הקטן התבגר הוא העדיף שיקראו לו בשם רוברט, שהיה גברי יותר מנסטה.

בגלל החיבור בין האיש הלבן לאישה הג'מייקנית, צבע עורו של בוב היה בהיר יותר משל חבריו בקינגסטון, עיר הבירה של ג'מייקה. בשל כך כולם כינו אותו "ילד לבן", דבר שגרם למארלי לתחושות ניכור. עם זאת, ההתמודדות עם העלבון סייעה לו בבניית הביטחון והערך העצמי .

2. הוא לא ממש האמין במונוגמיה

כולם מכירים את זיגי ודמיאן, אבל למארלי היו עוד 12 ילדים חוץ משני אלה. וממש לא כולם מאותה אישה.

בגיל 21 מארלי נשא לאישה את ריטה, שהיתה אז מורה בבית ספר דתי, והם נשארו יחד עד יום מותו. ריטה הגיעה לנישואין עם ילדה אחת אותה מארלי אימץ כשלו.

חוץ ממנה, מארלי וריטה הביאו לעולם ארבעה ילדים נוספים. אבל מארלי לא הסתפק בכך. לפי דיווחים שונים למארלי היו לפחות עוד שמונה ילדים אשר ידועים כילדיו.

מקורבים למארלי מספרים שאם היה יודע כמה ענק יהיה, לא היה מתחתן בגיל כה צעיר. לפי אותם חברים, מארלי מאוד אהב להתחיל עם נשים כששורת הפתיחה שלו תמיד הייתה "רוצה להביא לעולם את הילד שלי?" (You wanna have ma baby?). כנראה שהשורה הזו הצליחה לו מעל ומעבר.

מצד שני, אשתו ריטה סיפרה כי בוב תמיד היה כן וסיפר לה על הילדים. יותר מכך, היא חשה שהפילגשים שבוב לקח לעצמו הורידו ממנה לחץ . "הוא רצה שכל שנה נעשה ילד, אבל גם שאמשיך להופיע אותו. לא יכולתי למלא את שתי המשאלות".

3. אבל גם עם ריטה היו רגעים נוראיים

בראיון ב-2004 לדיילי מירור, סיפרה ריטה כי בוב היה קנאי מאוד לאהבתה. למרות שהוא עצמו בגד בה ללא הרף, הוא לא הסכים שאף גבר יסתכל עליה. ריטה שידעה על הרומנים הרבים של הזמר, החלה עם הזמן לחוש דאגה וכעס. "לא היה איידס אז," היא מספרת, "אבל חששתי שהוא יעביר לי משהו".

ב-1973, כשבוב חזר מסיבוב הופעות בבריטניה, הוא סיפר לריטה שהכניס אישה לונדונית להריון. באותו זמן היה לו רומן עם סינדי ברייקספיר, יפהפייה ג'מאייקנית שזכתה בתואר מיס עולם שלוש שנים מאוחר יותר. זה היה הקש ששבר את גב הגמל. ריטה סירבה לשכב עם מארלי, ולא הסכימה שיחזור הביתה. מארלי התעצבן.

הוא אמר לה שהיא אשתו וחייבת לשכב איתו, ואז כפה עצמו עליה. "הרגשתי שהוא אונס אותי," היא מספרת "כשהכל נגמר צעקתי לו שאני שונאת אותו". המין הכפוי הוביל לילדה נוספת של הזוג.

עם זאת, בסופו של אותו ראיון, ריטה שוב הצהירה כי מארלי היה בעל טוב וכי היא תמיד היתה שם בשבילו.

4. הרעיונות שלו לא עלו בקנה אחד עם המציאות

כל מי שהאזין אי פעם לשיריו של מארלי יודע שהזמר ניסה להעביר מסר של אהבה, חופש ושלום. עם זאת, בסרטו הדוקומנטרי "מארלי", הבמאי קווין מקדונלד טען שלפעמים הרצון לאהבה התנגש עם ההתנהגות בשטח.

אחרי הופעה בלוס אנג'לס ב-1979, מארלי ולהקתו פגשו שתי צעירות אשר התגלו כבנותיו של הדיקטטור ונשיא גאבון, עומאר בונגו. המבוגרת בבנותיו, שהיתה מאוהבת במארלי, הזמינה את הלהקה להופיע בגאבון.

ההופעה הראשונה הייתה מול קהל קטן, רק 5000 אנשים, רובם חברים של בונגו, אשר ראה בהופעה חלק מחגיגות יום ההולדת שלו. זו היתה דוגמא לשלטונו הדיקטטורי והמושחת של בונגו שאף היו תלויות נגדו האשמות ברצח. כל זה לא הפריע למארלי להופיע פעם שנייה במדינה, ואף להתרועע עם בתו של בונגו.

מקדונלד מוסיף כי גם בג'מייקה עצמה מארלי לא היה מודע לקשרים בין פוליטיקאים לכנופיות אשר עזרו להם להיבחר. מצד שני, מעריצי מארלי מספרים על קונצרטים שנתן לשחרור זימבאבווה, ועל כך שכל הסיפור בגאבון פתח לו את העיניים. אז נסכם שהוא היה נאיבי והתפכח לאט

5. הוא לא היה ראסטאפארי עד הסוף

מארלי היה שגריר של דת הראסטאפארי, דת שנחשף אליה בשנות ה-60. עקרונות הראסטאפארי מדברים על שימור הגוף, על שחרור מהכבלים שמעמידה החברה המודרנית וכמובן אמונה בצמח הגאנג'ה כמחבר לאלוהים. בשיריו מארלי דיבר על רעיונות הדת, ואף יצא מדי פעם נגד נצרות. עם זאת, רבים מאמינים כי מארלי רצה לעבור הטבלה ולהיות נוצרי מאמין.

היילה סילאסי, שנחשב המשיח של הראסטאפארי, היה בעצמו נוצרי. לפני מותו ביקש סלאסי מאבונה יזאק להקים כנסייה בג'מייקה שתחזיר המאמינים לנצרות. יזאק טוען כי מארלי היה מאמין גדול בנצרות, וכי במהלך סיבובי ההופעות שלו בניו יורק ואנגליה הטיף על הנצרות למאזיניו. לפי יזאק, היו אלו המנהלים של מארלי שסירבו לרצונו להפוך לנוצרי ושכנעו את מארלי להישאר ראסטאפארי משום שחשו שהמרתו לנצרות תפגע בקריירה שלו.

אמנית הרגאיי ג'ודי מוואט, אשר היתה חלק מלהקת הליווי של מארלי, מספרת כי שמעה שברגעיו האחרונים מארלי קרא לישו שייקח אותו, דבר המראה כי מארלי קיבל את ישו לליבו.

עם זאת, מותו של מארלי קצת סותר את העובדה הזו.

6. מותו היה מטופש (בעיני כל מי שאינו ראסטאפארי)

מעריצי בוב מארלי הכבדים ודאי יודעים את העובדה הבאה, אבל מעריצים לייט עלולים להתעצבן: מארלי לא היה חייב למות.

ב-1977, מארלי נפצע במשחק כדורגל. הרופא שטיפל בו גילה שלמארלי יש גידול סרטני בבוהן. בבוהן! כל מה שהיה נדרש זה לכרות את הבוהן. אבל מארלי, בהיותו ראסטאפארי המאמין ששלמות הגוף הינה ערך ראשון במעלה, סירב לניתוח. הגידול התפשט לשאר גופו, וב-1981, בהיותו בן 36, הכוכב הענק נפטר.

הוא רצה למות במולדתו ג'מייקה, אך נפטר במיאמי שם שהה לפני שתכנן לחזור לביתו. גופתו הועברה לג'מייקה ושם הוא נקבר עם גיטרת הגיבסון שלו, כדורגל ופרח מריחואנה. אלה המאמינים שהוא רצה להמיר דתו לנצרות טוענים שהוא נקבר עם הגיטרה וספר תנ"ך. לפחות על הגיטרה כולם מסכימים. מה שבטוח, המוזיקה שלו נשארה איתנו עד היום.

_____________________________________________________

עוד באותו נושא: