נולדתי וגדלתי בווילנה, ילד בכור בין שני בנים. בגיל 12 נשארתי יום אחד לבד בבית וחיטטתי במגירות של אבא. הוא נהג להחביא שם סיגריות ואלכוהול ועוד כל מיני דברים. באחת המגירות מצאתי את תעודת הזהות שלו. בסעיף "ילדים" לא היה רשום שמי, אלא שם אחר שלא שמעתי מעולם. הופתעתי מאוד, בלשון המעטה - למה ששמי ושם אחי לא יהיו רשומים בתעודת הזהות של אבא? ומי רשום כאן במקומנו?

"הרגשתי שעליתי על סוד גדול, אבל כשהוריי חזרו התנהגתי כרגיל ולא אמרתי מילה. הבנתי שזה לא נושא שצריך לדבר עליו. לילה אחד, כשהורי עלו למסיבה אצל השכנים, הבן של השכנים בא לישון אצלי. באותו לילה הוא סיפר ששמע פעם את הוריו מסתודדים על כך שלאבא שלי הייתה אישה אחרת לפני אמי. אז התחלתי לחשוד שיש קשר בין אותה אישה לשם שרשום בתעודת הזהות, ובכל זאת לא העזתי לומר משהו להוריי.

"בשנת 1990, כשאני כבר בן 32, עמדנו לעלות לארץ. שלושה ימים לפני מועד הטיסה, אמא ביקשה ממני ומאחי לבוא איתה לדירה הישנה של סבא, שכבר לא היה בחיים. לא הבנתי למה כל כך דחוף ללכת לשם דווקא עכשיו, ואז בפעם הראשונה בחיי היא סיפרה לנו שיש לנו אח גדול שחי בדירה של סבא עם המשפחה שלו, ושאנחנו הולכים להיפרד ממנו. כך שמעתי בפעם הראשונה מאמא שלי את הסוד הגדול. היא סיפרה שלאבא הייתה איזו חברה והיא נכנסה להיריון וילדה לו בן. אבא לא התחתן איתה אבל במשך 18 שנה שילם מזונות לילד הזה.

"הגענו לדירה. הלב דופק והברכיים רועדות. אני הולך לפגוש אח גדול שמעולם לא פגשתי. את הדלת פתחה אישה עם ילד קטן וכשביקשנו לראות את איגור - התברר שזה היה שמו של אחי הגדול - היא אמרה שהוא בעבודה. כל כך התאכזבתי שלא אוכל לראות אותו. במשך שלושת הימים הבאים עד שעזבנו את וילנה, הסתובבתי ליד הבית של סבא, קיוויתי שאולי הוא יעבור שם ואזהה אותו. אבל זה לא קרה. לבסוף, עלינו לארץ בלי שפגשתי את אחי שחי קרוב כל כך אליי במשך 18 שנים.

"בארץ התחלנו בחיים חדשים ואיגור נשכח ממני. הייתי עסוק במאבק יומיומי של עולה חדש בארץ, בניתי פה הכל מחדש, עבודה, משפחה - ובעניין של איגור לא עשיתי כלום. לפני ארבע שנים קיבלתי הצעת חברות בפייסבוק מאדם שהציג את עצמו כגושה, וכתב שאני מכיר אותו. עניתי לו שאין לי מושג מי הוא. הוא אמר שגושה זה הכינוי אבל קוראים לו איגור סטולרוב. שאלתי אותו אם הוא האח שלי והוא ענה "כן, אני אחיך הגדול".

"זו הייתה חתיכת הפתעה שלא הייתי מוכן לה, אבל כל כך שמחתי. מסתבר שאיגור ידע על קיומי מההתחלה, אבל היה לו ברור שהמבוגרים לא רוצים שניפגש. ברגע שראיתי אותו בסקייפ נדהמתי. הוא דומה לאבא שלי שתי טיפות מים.

"איגור סיפר שהוא לא היה בקשר עם אבא שלנו אבל אבא היה שותף סמוי בחייו. הוא דאג לשלם מזונות ואפילו עזר לו להשיג עבודה. באחת השיחות עלינו על זה שכנראה במשך תקופה מסוימת נסענו יחד כל בוקר באותו קו אוטובוס, כי גרנו קרוב והייתה רק תחנה אחת למקום אחד בשעה קבועה כל בוקר. מי יודע, אולי ישבנו זה ליד זה ולא ידענו?

"כבר ארבע שנים אנחנו בקשר. לפני שבוע איגור הגיע לארץ בפעם הראשונה ושתי המשפחות שלנו נפגשו. זו הייתה התרגשות עצומה ושמחנו עד השמיים".

השורה התחתונה:

"כמעט חצי חיים עברו עד שמצאתי את אחי הגדול. אני מרגיש שהוא שב הביתה. הסוד הגדול סוף סוף התגלה, הצלחנו לסגור מעגל ולהשלים את החתיכה החסרה. לפני שאמי נפטרה היא ביקשה שלא נהיה זרים זה לזה, שנדאג אחד לשני ונישאר חברים טובים. אני הולך לקיים את צוואתה.

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

ומה הסיפור שלכם?

אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברתם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו- צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: farkash33@gmail.com

____________________________________________________________________________________________________________________________________

לכל אדם יש סיפור: