עמוק בנבכי פונדק הקילומטר ה-101 שבדרך לאילת, בקרוואן קטן הנושק למדבר, עומד אחד הטלסקופים הגדולים בארץ. הוא נמצא בבעלותה של ויני ואן דר-אורד, אסטרונומית ופלאונטולוגית (חוקרת מאובנים – ט"ז) חובבת. יש לה שיער כסוף ומבט רחב – כל כך רחב שהוא מכיל דרך קבע כוכבים וגלקסיות. היא אישה מיוחדת: הולנדית במקור, אינדיאנית בחזות, שייכת לאדמה ולשמיים, לא לאנשים, לא לנורמות. נדה כמו גרגר חול ספונטני במדבר של החיים.
>> לעוד אנשים מעוררי השראה, לחצו כאן
"הפחד הכי גדול שלי שיהיה לי בחיים משהו קבוע, לכן אני משתדלת לא לעשות שום תוכניות", היא אומרת. "אני כל בוקר מרגישה בן אדם מאושר על כך שיש לי זכות לגור פה במדבר. הכל מרגש אותי: החל מחרק קטן שאני מוצאת, ועד זריחה מסוימת שהצהובים שלה כך כך עוצמתיים. ואז אני מגלה מאובן מדהים שמספר את ההיסטוריה של כדור הארץ. ועננים – אני מצלמת כל הזמן עננים שנערמים לצורת דרקונים, סוסי בר, יצורים פראיים. זה כל כך יפה. אני חושבת שמשמעות החיים היא: 'אם אתה כבר פה, תהנה כמה שאתה יכול', לפחות עד שנגמר היום. מה יהיה אחר כך? אף אחד לא חזר לספר לי".מי אנחנו בכלל?
כבר בתחילת הראיון מתגלה קוריוז סמלי: ואן דר-אורד לא טורחת לזכור תאריכים על פי לוח השנה – בשביל זה יש לה מטאורים, ג'ימינידם, גרמי השמיים. במודע או לא, היא לא מוכנה להיכנע לתכתיבים קלנדריים מעשה האדם. היא מעדיפה לפנות אל אמיתות נצחיות, לקנות את הלו"ז שלה טרי טרי ישר מהכוכבים.
ה"מרצדס" הוא בעצם טלסקופ יוקרתי תוצרת ארצות הברית בקוטר עדשה 35 ס"מ – מהגדולים בארץ, שחונה אחר כבוד בנקודת תצפית סטרילית, ללא "זיהום אור". "זה רכב החלל שלי", היא אומרת בחיוך, "אין בלאי, אין טסט, אין צמיגים. מבט אחד בעינית ואתה מיד בחלל החיצון. אתה יוצא מהעולם הזה ומקבל חיבור עם הקוסמוס דרך המדבר. החושך של המדבר לא נותן לראות איפה נגמרים ההרים ואיפה מתחילים השמיים. קו ההפרדה בין האדמה לשמיים נעלם, לכן כשאתה מסתכל בטלסקופ – אתה מורם לתוך החלל.
"יש לי בטלסקופ פונקציה שנקראת 'חיפוש ספירלי': הטלסקופ מתחיל לחפש בספירלה קטנה, שלאט לאט הולכת וגדלה. אתה מסתכל בעינית, וכל החלל עובר לך מול העיניים. אתה שם לך איזה טראק של אינפקטד מאשרום, וממש רואה את האליינס באים. אתה בספייס טריפ. ממש ספייס טריפ. אני יכולה לאבד את עצמי ולהסתכל ככה שעות. זה מדהים. לא סתם מדהים, זה הדבר הכי טוב שהטלסקופ יודע לעשות בשבילי: סיבוב אחד כזה, והחיים מיד נכנסים לפרופורציה".חושך מצרים
היא נולדה בהולנד ב-1951 להורים יהודים ניצולי שואה, ואת ילדותה העבירה בחסות שלג, לחם עם שוקולד וחינוך נוקשה במיוחד. בגיל 17 החליטה שלא מתאים לה להתייצב במיטה כל לילה ב-11 ושהחירות חשובה לה יותר מהמשפחה. היא עזבה את הבית, גרה שנה בצרפת וקטפה שם ענבים, אחר כך עברה לספרד והכינה פיאות, ומשם נסעה למרוקו לחצי שנה שבסופה נגמר לה הכסף. בלית ברירה, חזרה הביתה.
אחרי שבתה של ויני גדלה ועזבה את הארץ עם אביה, היא מצאה את עצמה לבד. בגיל 44, בלי משפחה בארץ, החליטה לנסות שינוי וירדה למצרים. שם, בפעם הראשונה, פגשה בשמיים השחורים של הלילה. "הייתי במדבר המערבי, לא רחוק מלוקסור. זה היה, תרתי משמע, חושך מצרים. ראיתי כל כך הרבה כוכבים כמו שלא ראיתי בחיים שלי. לא יכולתי לנשום. זה היה מדהים. אמרתי לעצמי: אני מורת דרך שיודעת כל מה שקשור פה להיסטוריה, לגיאוגרפיה, לתנ"ך – אבל אני לא יודעת כלום על השמיים.
"החלטתי ללמוד אסטרונומיה. קיבלתי ספר הדרכה ולמדתי בעל פה את כל 88 קבוצות הכוכבים. כל היום הסתובבתי עם מפות. השיא היה כשיום אחד, בלי שום עזרה של אופטיקה, זיהיתי בעיניים שלי את הגלקסיה אנדרומדה, שנמצאת במרחק של 2,200,000 שנות אור. זה לא נתפס: לאור לוקח 2,200,000 שנים להגיע לעיניים שלי. כלומר, ברגע שראיתי אותה – ראיתי אותה כמו שהיא הייתה לפני 2,200,000 שנים. ואת כל זה אני רואה בעין. הרגשתי שאני חלק ממשהו הרבה יותר גדול ממני. כאילו לחצתי יד ליוניברס".
שלוש שנים היא חיה במצרים. תקופה מכוננת, בלתי נשכחת. כשהיא חולפת על פני התמונות שצילמה שם, ניצת במבט שלה דוק של תוגה. "כשאתה הולך לגור עם עצמך, אתה לא יכול יותר לברוח ממך", היא מסבירה. "אחרי ההר יש עוד הר, ואין לאן לחמוק. אין ברירה, אתה חייב להיכנס פנימה לתוך עצמך, בין אם אתה אוהב את זה ובין אם לא.
"אני הייתי בן אדם שלא יכולתי להיות עם עצמי דקה. אם הייתי לבד, ישר הייתי מתקשרת לחברים. לא אהבתי להיות איתי. לא אהבתי אותי. בסיני עשיתי ניקיון. קילפתי שכבות, הבנתי דברים, הפלתי הרבה אסימונים לגבי עצמי: החלטתי לעזוב את החינוך שקיבלתי מההורים שלי; שאלתי מה זה הנורמה, מי זה הנורמה – את הנורמה קבעו אנשים כמוני – החלטתי שאת זה אני לא צריכה; גיליתי שאני מאוד חנפנית – שאוטומטית אני אומרת לאנשים מה שהם רוצים לשמוע.
"אחרי תהליך ארוך ולא פשוט הגעתי לאני האמיתי שלי. מאז אני שומרת עליי. לא מוכנה לעשות פשרות. לא מוכנה לעשות שקר לבן לאף אחד, בלי הנחות. הרבה פעמים אני אומרת את דעתי גם אם לא שאלו. במיוחד פה בפונדק: אנשים רואים אותי וחושבים שהנה, הגיעה הגיליוטינה".
לא מתאימה לזוגיות
ה"גיליוטינה" הגיעה לפונדק לפני 12 שנה, הישר מחולות סיני. יציאת מצרים מעולם לא הייתה סבוכה כל כך. "חודש שלם חיפשתי דירה באילת. ראיתי אינספור דירות, אבל לא הרגשתי בשומקום בבית. הרגשתי שאני צריכה לחזור למדבר. מי שחי במדבר לא יכול לחזור לעיר.
"נזכרתי שכשהייתי מורת דרך היינו עוצרים עם האוטובוס של התיירים בפונדק ה-101 של כושי רימון. צילצלתי אליו, אמרתי לו שאני רוצה לגור אצלו. באתי והוא שאל: 'מה את יודעת לעשות?' אמרתי: 'מה שצריך'. הוא שאל אם אני יודעת לרחוץ כלבים. את היום הראשון בפונדק ביליתי ברחיצת 13 כלבים".
משם היחסים הלכו והתמסדו. ויני הקימה בפינה הצפונית של הפונדק קרוואן לתפארת, טיפחה חצר, קישטה בפסלים ובציורים מעשי ידה. הסלון מלא צבע, ספרים עבי כרס, בובות מכשפה מכל העולם, מאובנים בתוך שולחן האוכל. כך בוודאי היה נראה משכנו של פרופ' דמבלדור. יש שם הכל מהכל, כולל כלבה ושקיעה מדברית, אבל אין דבר אחד: בן זוג. "אני כבר לא יכולה לחיות בזוגיות", היא מודה. "אני כל כך מעריכה את החופש שלי, שאין דרך חזרה. כל כך טוב לי לעשות מה שאני רוצה, לישון איך שאני רוצה במיטה, לא צריכה להתחשב באף אחד, זה עושה אותי אדם חופשי. אני כבר לא מתאימה לזוגיות. הרבה שנים אני לבד. יותר מדי. זה כבר סטטוס קוו". אבל לא חסר לך קשר רומנטי?"יש לי קשר רומנטי. יש לי קשר רומנטי עם התקליטים שלי, עם זמרי הבלוז שאני אוהבת, עם אום כולתום. כשאני שומעת אותם אני לגמרי בקשר רומנטי. סקס מעולם לא היה חשוב. הייתי נשואה ארבע פעמים. הספיק לי. יש לי תזה בחיים: אני מאמינה שאנחנו נולדים לבד, מתים לבד ובאמצע הולכים את הדרך של עצמנו לבד. אי אפשר ללכת את הדרך של מישהו אחר.
"עכשיו אני מאושרת במקום שאני נמצאת בו כי אני חיה בדרך שלי: הראש כל היום מסתכל או למעלה או למטה – האמצע לא מעניין אותי. לא מעניינים אותי התסכולים של האנשים, 'למה אני כן, למה הוא לא'. אין לי כוח לזה. אני מעבר לקטנוניות הזאת. אני מאמינה שברגע שאתה רוכש ידע עמוק על עצמך ומקבל הבנות אמיתיות, האור שלך מתחזק. וכשאתה מאיר כל כך חזק, הסביבה לא יכולה להאפיל עליך".
_____________________________________________________________________________________________________________
עוד באנשים:
- הכירו את אמן המיצג שמשגע את המדינה
- מעצב האופנה שאיבד לפתע את ראייתו
