היום בו גיליתי את אפקט הרשימה היה היום בו השתנו חיי. האפקט הוא כזה: לוקחים הרבה משימות, רושמים אותן על דף באופן מסודר, רצוי בתוספת מספרים, ואז – ברגע שנחתמו בדיו – שוכחים מהן. ההכרה הזו היתה ממש מבורכת בתוך הצפת המשימות והחלומות שהם נחלת דמיוני ומציאותי ביום ובליל. אני רק צריכה לרשום, בסופו של דבר. לא לעשות. הרגע בו הן נוזלות מהיד אל המחברת הוא כמו ניתוח לקיצור קיבה: משהו מהן נעלם.
בן אדם של רשימות
יובל אברמוביץ', 34, הוא ההיפך המושלם מזה. לפני חודש הוא פתח בלוג בשם "הרשימה" (TheList) והציב לעצמו עשר משימות ל-400 הימים הבאים, חלקן יותר ברות הגשמה וחלקן פחות. מהנושאים הבולטים: טיול מסביב לאוסטרליה, פגישה עם אופרה ווינפרי וראיון בטלוויזיה הצרפתית. אה, כן. בשביל זה הוא גם צריך ללמוד צרפתית שוטפת – הנה לכם משימה נוספת לרשימה.
"תמיד הייתי בן אדם של רשימות", הוא אומר. "גם פתקים פיזיים יומיומיים של מה אני צריך לעשות וגם מחברות ופנקסים. לרוב מדובר במשימות טכניות כמו 'לתקן את המזגן' או 'לשלוח מייל'. פעם בשנה, כשאני נמצא באיזו חופשה בחו"ל, אני אוהב לשבת עם עצמי שעתיים בפארק ולכתוב לעצמי רשימה שנתית וכללית מאוד, סוג של 'מה הייתי רוצה להשיג?'. הרשימות האלו שינו את חיי לא פעם. אפילו ברמה האישיותית, כשהחלטתי שאני רוצה להיפטר מדפוסי התנהגות מסוימים".
אברמוביץ', עיתונאי, סופר, שחקן ועוד כמה דברים, הוא אבא לשירה בת השנתיים ("וחצי! היום!"), והיום, חודש לאחר פתיחת הרשימה, הוא כבר אדם עסוק. אחת המשימות שלו, "להתחטב", זיכתה אותו במנוי חינם לשנה בחדר כושר ובמאמן כושר אישי. הבקשה לפגוש באופרה ווינפרי הביאה אליו את הכתובת שלה בבית תוך פחות משבועיים ולא מזמן הוא התחיל לעבוד על פורמט לסדרת טלוויזיה על הרשימה. "מה שקרה היה שלפני חודשיים בערך עשיתי סדר בבית ומצאתי רשימה מלפני שלוש שנים. הסתכלתי עליה ושמתי לב שמתוך עשרה דברים הגשמתי כמעט את הרוב. עברתי לדירה גדולה יותר, הוצאתי שני ספרים, קיבלתי תפקיד בתיאטרון, נולדה לי ילדה ועוד. איפה נכשלתי? בללכת לחדר כושר, ללמוד ציור וללמוד צרפתית. דווקא בדברים היחסית קלים".
במקום לסגור על שיעורי צרפתית ולסמן וי גדול על החיים, אברמוביץ' החליט לאתגר את עצמו. "החלטתי להציב לעצמי עשר משימות גדולות במיוחד ולתעד את המסע שלי להגשמתן בבלוג. להפתעתי המוחלטת גיליתי שיצרתי מפלצת קטנה. כל יום אני מקבל בין רשימה לחמש רשימות מהארץ ומהעולם של אנשים אחרים, שמצטרפים אלי. אנשים מתחילים להתחייב לעצמם, מצהירים על כך בקול ומתחילים לעזור אחד לשני להגשים את המשימות. הרי אנחנו כל היום חותמים על חוזים מול בעל הבית, הבנק, הבוס... אז למה לא מול עצמנו?".
"איכשהו - התחלתי ללכת"
הסיפור של אברמוביץ' מתחיל הרבה קודם. כשהיה בן 16 ועבד במסעדה כדי לממן את רישיון הנהיגה שלו, החליק על כתם שמן באחת המשמרות, נפל על גבו ופתח את הראש. "זזו לי החוליות התחתונות של הגב. לקחו אותי לבית חולים ושם הרופאים לא איבחנו את הבעיה כמו שצריך. אחרי שלושה ימים הפכתי למשותק", הוא מספר.
"ככה הייתי במשך שנה וחצי. להורים שלי הודיעו 'הילד ישאר נכה' ואני נשארתי בבית. היה שם תהליך ארוך שעליו לבד אני יכול לכתוב ספר, אך בסופו של דבר – איכשהו - התחלתי ללכת. הרופאים הגדירו את זה אז כ'נס רפואי' כי הם לא בדיוק הבינו מה היה, מה קרה ובעיקר איך החלמתי. אני קורא לתאונה ההיא 'המתנה'. זכיתי להבין בגיל צעיר כמה החיים שבריריים ויכולים להשתנות ואפילו להסתיים ברגע והחלטתי שכל עוד אני פה, אני חי את חיי עד הסוף ומגשים כל חלום שלי".
רשימת החלומות המלאה של אברמוביץ':
- להתחטב (ולעשות קוביות בבטן).
- להתראיין בטלוויזיה הצרפתית על ישראל (אבל קודם ללמוד צרפתית).
- לסיים את הלימודים שמעולם לא סיימתי (ולעשות בגרות).
- להציל נפש אחת בישראל (למצוא בית להומלס).
- להקים עמותה עולמית למען ילדים (ולדאוג שהכסף יגיע ליעדו ולא רק למנהלים).
- לראיין את ההשראה אופרה וינפרי (ושהראיון ישודר בערוץ הטלוויזיה החדש שלה).
- להקיף את היבשת האוסטרלית (מבלי להוציא שקל אחד. גם לא דולר אוסטרלי).
- למכור פורמט טלוויזיוני של "הרשימה" (בפסטיבל הטלוויזיה הבא בקאן).
שתי משימות נוספות הוא מציע לקוראים להציע לו, בנוסף לפרסום הרשימותהאישיות שלהם. גם כשהצעתי לראיין אותו הוא אמר לי קודם – "אין בעיה, בתנאי שאת מעלה את הרשימה שלך לבלוג שלי" (הודעתי לו בתגובה שיש לי כ-1000 משימות על הראש ולא נראה לי שאספיק לכתוב את כולן עד הערב ונראה לי שהוא שחרר אותי מזה). " אם אצליח לייצר פה טרנד של ניהול רשימות על ידי אנשים – זה יהיה אושר גדול. לכולנו יש מלא תירוצים, זאת בדיוק הנקודה שבגללה אנשים נעצרים ולא חיים את החיים שלהם במימוש מוחלט. 'אין לי כסף', 'אין לי זמן', 'הילדים', 'אין לי קשרים' וכו'. הכל תירוצים. נכון, אני אדם עסוק, אז מה? עם ניהול זמן נכון הכל אפשרי וכל השאר תירוצים, תירוצים, תירוצים". יש תקופות בחיים שאני ישן פחות בגלל שאני מגביר הילוך, למרות שרוב הימים אני ישן מעולה ובנוסף מצליח גם לעשות שנת צהריים מפנקת".
בעולם כל כך עמוס רצונות ותשוקות, איך מוצאים את הדברים שהם - הם הרשימה שלך?
"רק הבוקר קיבלתי מייל מסין ממישהו שכתב לי שהוא מתקשה לכתוב את הרשימה שלו והמשימה הראשונה ברשימה שלו זה 'לכתוב רשימה'. בקצרה: קחו לעצמכם שעתיים של שקט באיזה שהוא מקום רגוע, מחברת ועט ותתחילו להקיא הכל החוצה מהראש. אבל ממש הכל. כולל דברים הזויים כמו 'לטוס לחלל'. אחר כך תתחילו לעשות סדר ולמחוק דברים ולהישאר עם הדברים הריאלייםוההגיוניים לגילכם, מצבכם, הזמן שלכם והכסף שלכם. אני מכיר לא מעט שחקנים צעירים שאומרים 'אני אזכה באוסקר'. אני אומר תתמקדו ב'אני אקבל תפקיד בטלנובלה' בתור התחלה. משם צעד צעד הלאה".
השלב הבא הוא לסמן תאריכי יעד לכל משימה והשלב השלישי והאחרון (כמה פשוט, הא?) הוא לתלות את הרשימה במקום בולט בבית, כדי שלא תצליחו לפספס אותה בשום דרך אפשרית. אין מקום כזה? נא להצמיד למצח של הילדים. "מה שיפה בעולמנו הקטן והאינטרנטי הוא שהיום אפשר להגשים הכל. אני סימנתי לעצמי להגיע לאופרה וינפרי ואחרי ארבעה ימים בלבד כבר קיבלתי ממישהי את המייל של העוזר שלה ואחרי שבועיים את כתובת אחת הדירות שלה בשיקגו. והכל מאנשים שקראו את הבלוג ורצו לעזור לי. בכלל, אני מזמין אנשים לעזור לי ולהוכיח שהאנושות היא הרבה יותר קסומה ממה שנוטים לחשוב".
מה המשימה שהכי מאתגרת אותך?
"ואוו. קשה לי לענות על זה. הכל. אשמח מאוד אם אצליח להרים את העמותה למען ילדים שיש לי בראש. יש בה קונספט חדשני ואחר ממה שאנחנו מכירים מעמותות וניסיתי כבר לפני כמה שנים להרים אותה, אבל לא הייתי מספיק ממוקד, מקושר ובוגר. כמובן שיש גם את עניין הטיול באוסטרליה שכבר רבע ממנו סגור. שתי קוראות אוסטרליות הזמינו אותי לישון אצלן. יש לי כבר שבוע של אירוח ביבשת. צריך עוד שלושה שבועות של מקומות לינה ואני טס. זה כמובן אחרי שאשיג לעצמי כרטיס טיסה בחינם כי זאת המשימה. לשמחתי יש לי עוד 362 ימים, כך שאני לא בלחץ".
