קשה לדבר עם ד"ר דינה אייזן בלי לחייך. לא מפני שד"ר אייזן, מומחית ברפואת משפחה, מחברת הספר "מסע אל ממלכות פנימיות", ומקימה ושותפה בחברת "סינפסות" לקידום בריאות אופטימית, היא אדם מצחיק באופן כלשהו. להפך. היא אדם רציני מאוד. אבל שמחת החיים שלה, הנמרצות, הלהבה הפנימית, פשוט קורנת ממנה למרחוק.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
לד"ר דינה אייזן ולשותפה שלה לחברת סינפסות, ד"ר לילך מלצקי, יש מטרה בחיים: לקדם בריאות אופטימית. לא סתם בריאות, ולא סתם אופטימיות – הכול ביחד, כל החבילה.
"אנחנו הרופאים, יותר מדי שנים התמקדנו רק בגוף ובתפקוד התקין שלו", היא אומרת, "כשבעצם הגוף הוא רק חלק מהאדם, ובשום פנים ואופן לא כל כולו. אנחנו הרבה יותר מהגוף שלנו".
אבל בריאות היא עניין גופני, מדיד.
"ממש לא. כבר ב-1948 ארגון הבריאות העולמי הגדיר את המילה בריאות בצורה שונה. הוא טען שבריאות היא מצב של הרגשת רווחה כללית (מה שנקרא באנגלית Well Being) מבחינה גופנית, נפשית וחברתית. כלומר, כבר לפני יותר מחמישים שנה הבינו שבריאות לא מוגבלת לגוף, אלא כוללת גם היבטים רגשיים ונפשיים, ואפילו מערכות יחסים טובות.
"מה שאני אוהבת במיוחד בהגדרה הזאת היא לא רק היציאה מהבלעדיות של הגוף, אלא הסובייקטיביות – מה שההגדרה אומרת היא שהאדם בריא אם הוא מרגיש בריא. בכלל לא משנה מה בדיקות הדם שלו אומרות. אם האדם חש תחושת רווחה כללית – הוא בריא. ההגדרה הפקיעה את הבריאות מהידיים של הממסד הרפואי והעבירה אותה לידי הפרט".
אבל זו הגדרה בעייתית. הרי אנחנו יכולים להרגיש בריאים, ולא לדעת שבגוף שלנו מקוננת מחלה.
"אנחנו, בחברה המערבית, למדנו להסתמך יותר מדי על בדיקות רפואיות, ופחות מדי על הקשר עם עצמנו, עם הגוף שלנו. אדם שקרוב לעצמו ומרגיש את עצמו יכול לדעת מה מתחולל אצלו בגוף. אפילו כשמדובר ב'רוצחים שקטים'. כמו לחץ דם לא תקין או רמות סוכר לא טובות, אדם שקשוב לגוף שלו יכול לדעת מה קורה לו גם עם הרבה פחות בדיקות".
ומה אם אדם נכה או חולה? לפי ההגדרה הזו גם הוא יכול להיחשב בריא.
"נכון. ההגדרה הזאת אומרת שהכול תלוי בהגדרה שלנו. כלומר, במחשבות ובאמונות שלנו. בכל מצב גופני או נפשי אני יכולה להגדיר את עצמי כבריאה. במילים אחרות, המחשבות שלנו הן אלו שפוגעות בבריאות שלנו, או להפך – יוצרות אותה".
הביולוגיה בשרות הפסיכולוגיה
אם כזה הוא המצב, אין פלא שלדעתה של ד"ר אייזן, אופטימיות היא חלק בלתי נפרד מהגדרת הבריאות. "בריאות אופטימית היא חידוד של הגדרת הבריאות של ארגון הבריאות העולמי", אומרת ד"ר אייזן. "היא אומרת שחלק מהרגשת הרווחה הוא רגש חיובי – שמחה".
ולא, הכוונה היא לא לשמחה על זכייה בפיס או על ציון טוב במבחן: "הכוונה היא לשמחה לא מותנית, שאינה תלויה בדבר", מסבירה ד"ר אייזן. "בעצם, מדובר בשמחת חיים פשוטה, בלי קשר אם יש לי או אין לי בעיות".
אם ככה, כשאני עצובה, אני כבר לא בריאה.
"לא נכון. אם את לוקחת בחשבון שעצבות או כעס הם מצבים רגשיים לגיטימיים, הם לא פוגעים בתחושת הרווחה הכללית שלך. את יכולה להיות עצובה או כועסת, ועדיין שמחה בחייך. כשאנחנו לומדים להתחבר פנימה, לאותו 'עצמי' פנימי שתמיד נשאר שלם ואוהב, אנחנו מגלים שלא משנה מה קורה לנו בחוץ, בפנים אנחנו מרגישים בריאים".
נשמע ברוח העידן החדש. אז שהו, שדווקא המדע מהדור הישן מאשש את הקשר בין בריאות לאופטימיות ולשמחת חיים.
"נדמה לנו שהפסיכולוגיה מושפעת מהביולוגיה, ואנחנו מרגישים רע כשהגוף שלנו במצב לא טוב, אבל האמת היא שבאותה מידה, הביולוגיה מגיבה לפסיכולוגיה.
"כשאדם שמח, מלא אנרגיה, חיובי וחיוני – הגוף מגיב לזה. מחקרים מראים שכל רגש או מחשבה גורמים להפרשת חומרים במוח. כאשר אדם כועס – הגוף שלו מפריש הורמוני סטרס כמו אדרנלין וקורטיזול. התוצאה היא דיכוי של מערכת החיסון, עלייה בלחץ הדם, הקצב הדופק וברמות הסוכר, ותופעות כמו אקנה, השמנה ונשירת שיער.
"לעומת זאת, מחשבות ורגשות חיוביים גורמים להפרשת חומרים שעושים לגוף טוב. כשאני רגועה, המוח שלי מפריש אצטיל כולין – חומר שמגביר את תחושת הרגיעה. כשאני חושבת מחשבות של אהבה או נמצאת עם אנשים שאני אוהבת, המוח שלי מפריש סרוטונין שגורם לתחושת אושר, ודופאמין שגורם לתחושת תענוג.
"כשאנחנו מפרישים חומרים כאלה, הגוף שלנו מגיב אליהם: לחץ הדם חוזר להיות תקין, קצב הלב אטי יותר, הנשימה סדירה יותר. נכנס יותר חמצן לגוף, מערכת העיכול פועלת טוב יותר. בקיצור, כל המערכות הגופניות פועלות באופן מאוזן יותר.
"אנחנו יודעים מזמן שדיכאון, עצבנות וכעס פוגעים בבריאות. מחקרים חדשים רבים מראים גם את ההפך: שרגשות חיוביים מועילים לבריאות, ושאנשים אופטימיים בריאים יותר.
"מחקרים מראים, למשל, שאנשים שיודעים להכיר תודה בריאים יותר; שאנשים שעושים מדיטציה סובלים פחות ממחלות לב ומחלות ניוון מוחי, ושאנשים שמתנדבים לטובת אחרים נהנים מכושר גופני ומנטלי טוב יותר".
אופטימיות היא אנטי- אייג'ינג
אופטימיות ושלווה עוזרות לנו לשמור על הבריאות, אבל לא רק: הן גם עוזרות לנו להישאר צעירים יותר זמן.
"אחת התיאוריות המקובלות לסיבה להזדקנות ולמוות קשורה בקצוות של הדנ"א שלנו, שמכונים 'טלומרים'", מסבירה ד"ר אייזן. "לאורך חיינו, התאים שלנו מתחלקים שוב ושוב. תפקידם של הטלומרים הוא להגן על הדנ"א מפני נזקים שעלולים להיגרם לו בתהליך ההתחלקות. המחיר שהטלומר משלם על ההגנה הזאת, הוא שבכל חלוקה הוא מתקצר מעט יותר. ככל הנראה כשהטלומרים מתקצרים מדי, אנחנו מתים".
ומה הקשר בין הטלומרים לאופטימיות ושלוות נפש? "מחקר שנערך בקרב נשים שדיווחו על סטרס מתמשך גילה שהטלומרים שלהן היו קצרים באופן משמעותי מהטלומרים של נשים שלוות ורגועות", מספרת ד"ר אייזן.
"הטלומרים של הנשים המתוחות התאימו לגיל הביולוגי גבוה בעשר שנים מגילן האמיתי. כלומר, המתח גרם להן להזדקנות מואצת. מתברר שכשאנחנו אומרים על משהו שגורם לנו מתח שהוא מקצר לנו את החיים, אנחנו צודקים. הוא אכן מקצר לנו את הטלומרים.
"יתרה מזאת, סטרס מקצר לנו את החיים לא רק המחלות ובהזדקנות מהירה יותר: אדם מוטרד ומתוח נוטה גם לעשות יותר תאונות. ככל שהמחשבה צלולה ורגועה יותר, אנחנו שומרים על עצמנו יותר".
והנה עוד רעיון משמח לסיום: בחירה מודעת באופן החשיבה יכולה לשמור לא רק על נעורי הגוף, אלא גם על נעורי המוח.
"ככל שהמוח מייצר יותר סינפסות (חיבורים בין תאים) חדשות, כך הוא מתנוון פחות, ונשאר צלול וחזק יותר", מסבירה ד"ר אייזן. "מרבית הסינפסות נוצרות בילדות, אבל אפשר להמשיך ולייצר באופן מודע סינפסות חדשות בכל גיל – על ידי למידת דברים חדשים.
"הקפדה על למידה מתמדת גורמת למוח להיות גמיש ופעיל יותר. היא גורמת לזרימת דם מוגברת במוח, וכך פועלת נגד ניוון. אם מקפידים להמשיך לתרגל את המוח בנושאים חדשים, אפשר לשמור על המוח צעיר לנצח".
12 הצעדים של ד"ר אייזן
ד"ר דינה אייזן ניסחה בשבילנו 12 כללי יסוד לשמירה על בריאות אופטימית:
1. טפחו את מערכות היחסים שלכם. מחקרים מראים שאנשים שנמצאים במערכות יחסים טובות מאושרים ובריאים יותר. השקיעו באנשים שסביבכם והקדישו מחשבה לטובתם ולרווחתם. בריאותכם תצא נשכרת מכך.
2. למדו להכיר תודה. הכרת תודה מודעת על כל הדברים החיוביים בחיינו מכוונת אותנו להתמקד במה שעובד בחיים שלנו, במקום במה שלא עובד. כדאי לנסות למצוא מדי יום משהו להודות עליו.
3. חייכו בכל הזדמנות. כן, סתם ככה, גם אם אין סיבה. החיוך שולח למוח מסר שהכול טוב, וגורם לו להפריש חומרים מקדמי בריאות.
4. למדו דברים חדשים. אל תניחו לאף יום לעבור בלי שלמדתם משהו חדש. המוח שלנו מתוכנת ללמוד ולחפש חידושים, ולכן מפריש דופאמין, חומר שיוצר תחושת עונג, בכל פעם שאנחנו מצליחים להפנים מידע חדש. בנוסף, הלימוד יוצר סינפסות חדשות, וכך שומר על המוח שלנו חיוני וצעיר.
5. למדו לסלוח. שמירת טינה היא ממש הרעלה פנימית, מפני שהיא מייצרת הפרשה של קורטיזול, הורמון סטרס שגורם נזקים. לכן סליחה היא מתנה של בריאות לעצמנו.
6. עשו את מה שאתם אוהבים לעשות. רובנו עושים קודם כל את מה שצריך לעשות, ורק אחר כך, אם נשאר זמן – את מה שאנחנו אוהבים לעשות. זו טעות, מפני שעשייה של דברים אהובים היא השקעה בבריאות: היא גורמת לתחושת סיפוק ורווחה שעוזרת לגוף להישאר בריא. רצוי במיוחד למצוא עבודה שאוהבים, כי כך אנו חוסכים לעצמנו לא מעט הורמוני סטרס.
7. עשו מדיטציה. אם אינכם יודעים איך, פשוט הקדישו כמה דקות ביום לישיבה או שכיבה בנוחות, הקשיבו למוזיקה ותנו למחשבות לנוע בלי להיצמד אליהן. רק הביטו בהן באות והולכות.
8. כתבו לעצמכם יעדים. המוח שלנו אוהב לדעת לאן הוא הולך ומה הוא רוצה. הידיעה עוזרת לו להיות שלו יותר ומבולבל פחות. הבלבול גורם לסטרס, והסטרס, כאמור, מפריע לבריאות. יתר על כן: כשלא ברור לנו מה אנחנו רוצים, אנחנו נוטים יותר לבצע רצונות של אחרים – וכך מוצאים פחות זמן ואנרגיה לעשות את מה שמיטב איתנו.
9. לכו לישון בזמן. אנחנו ישנים היום בממוצע שעתיים וחצי פחות מאשר ב-1960, ורובנו ישנים פחות משש שעות ביממה. זה רע, מפני שבזמן השינה מתבצעים תהליכים חיוניים, כמו חידוש רקמות בגוף והתחדשות ניורו-טרנסמיטורים במוח, ואפילו הפרשת חומר שאחראי לוויסות התיאבון. מחקרים מראים שמי שלא ישן מספיק פגיע יותר להשמנה, לתאונות ולמחלות.
10. הקפידו לאכול ולשתות כמו שצריך. המוח שלנו מורכב מ-80% מים. לכן, אין פלא שכשלא שותים מספיק הראש כואב, מצב הרוח יורד וקשה לשמור על מחשבה צלולה. חשוב לשתות 8-10 כוסות ליום, ורצוי של מים ולא של משקאות משתנים כמו קפה.
רוצים לשמור על מצב רוח טוב שמקדם בריאות בכל הגוף? אכלו לחם מלא שמכיל פחמימות מורכבות – אבני הבניין בעזרתן יוצר המוח ניורו-טרנסמיטורים כמו סרוטונין.
11. עשו פעילות גופנית. ברור מזמן שהיא טובה לגוף, אבל מתברר שהיא טובה גם לחשיבה שלנו, מפני שהיא מגבירה את זרימת הדם למוח. מחקרים מראים שאנשים ששומרים על כושר גם שומרים על יכולת מנטלית גבוהה יחסית.
12. עסקו בנתינה. ראשית – הקפידו לתת לעצמכם את מה שחסר לכם (זמן פנוי, תשומת לב, אהבה). שנית – עמדו לצד אחרים והציעו את עזרתכם. הנתינה מקדמת את בריאותם של שני הצדדים: זה הנותן, וזה שנותנים לו. היא עוזרת לצאת מדיכאון ולהתמקד ב"יש" ובחיובי.
_________________________________________________________________________________________________________________________________________
עוד בלאשה:
- חג גדול לילדים: למה בכלל ילדים אוהבים להתחפש?
