לאן נעלמו הנשים בירושלים?

בירושלים, את השחקנית עלמה זק מחליף גמד (בקמפיין של בנק הפועלים), הדוגמנית סנדי בר איבדה את הראש (ורואים רק את ידה, בקמפיין של הוניגמן), מגל גדות נותרו רק רגליים בג'ינס (בקמפיין של קסטרו) ודוגמנית העל בר רפאלי נמחקה (בקמפיין של פוקס). אפילו שדרנית הספורט אופירה אסייג נעלמה מהבירה (בקמפיין של רדיו ללא הפסקה). אז את מי לא מעלימים בירושלים? את הגברים, כמובן. כך למשל, בשלטי ההסבר של הרכבת הקלה או במודעות המעודדות לחתימה על כרטיס אד"י מופיעים בירושלים גברים בלבד.

דבורה שרר, מנהלת השיווק של המרכז להשתלת איברים , מדוע נראים רק גברים במסע הפרסום המעודד חתימה על כרטיס אד"י?

"מדובר בשערורייה אמיתית. רצינו להודיע לתושבי ישראל על החוק החדש שחוקקה הכנסת, לפיו כל מי שיחתום על כרטיס אדי לפני ה־31 בדצמבר 2011 יקבל קדימות במקרה שיזדקק חס וחלילה להשתלה. יום לפני שיצאנו במסע הפרסום, הודיעו לנו נציגי חברת 'כנען - מדיה בתנועה' שחייבים להוציא את צילומי הנשים מהמודעות שעל האוטובוסים.

"היינו חייבים להחליט מיד אם מבטלים את מסע ההסברה ופוגעים בזכותו של כל הציבור לדעת שאחרי ה־1 בינואר 2012 גם החותמים ייאלצו להמתין להשתלה שלוש שנים, או שמוותרים על צילומי הנשים, אבל מעבירים את המידע החשוב הזה. בחרנו באפשרות השנייה ואני מאוד מתנצלת על הפגיעה ברגשותיהן של הנשים" .

אוהד גבלי, סמנכ"ל השיווק והמכירות ב"כנען - מדיה בתנועה", למה מכריחים מפרסמים להוציא נשים ממודעות הפרסום?

"כי בירושלים, בבני ברק ובשכונות מסוימות של אשדוד יש חוק לא כתוב שלא מפרסמים מודעות עם פנים של אישה. מי שמפרסם, ניזוק תוך מספר שעות. כזכיינים של שטחי פרסום על אוטובוסים של חברות כמו אגד, דן וקווים החלטנו להיות חכמים ולא צודקים. לשרת את מטרת הפרסום ולא לשמור על העקרונות ולפספס את המטרה.

"אנחנו מודעים לכך שמדובר בבריונות רחוב. העניין הזה והכפייה שנלווית לו עולה לי בבריאות וגם גורם לחברת כנען נזקים כספיים אדירים, כי אנו נאלצים לוותר על תקציבי פרסום של חברות שרוצות לפרסם אך לא מוכנות לשנות את הקמפיין. אין לנו כוונה לפגוע בנשים. אנחנו מצנזרים מודעות רק כדי לא להיחשף לנזקים שנגרמים לאוטובוסים שיש עליהם צילום של אישה. מדובר בנזקים של מיליוני שקלים והמצב בלתי נסבל".

זה קורה באוטובוסים, במדרכות וברחובות

חברת מועצת העיר רחל עזריה לא מוכנה לעבור על האפליה הבוטה הזו לסדר היום, והיא לוחמת נגד ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי. "עד לפני כשלוש שנים גם אני לא שמתי לב לכך שמדובר בתופעה שיטתית, שהולכת ומתרחבת. רק כשרציתי לנהל קמפיין בחירות למועצת העיר, התברר לי במה מדובר", מסבירה עזריה, 33, בעלת תואר שני בחקר סכסוכים, אישה דתייה "ושלמה עם הזהות הדתית שלי".

"זו לא באמת העיר שבה חלמתי לחיות. בעקבות ההקצנה הדתית הרבה חברים שלנו עזבו את העיר, כי גם קשה למצוא כאן עבודה או דירה, למרות שמשלמים פה את הארנונה הכי גבוהה בארץ. הבנתי שצריך לחולל שינוי. יחד עם קבוצה של חילונים ודתיים הקמנו את 'ירושלמים לא מוותרים'.

"אספנו מספיק כסף כדי לפרסם את עצמנו על אוטובוסים, כמו שמקובל לעשות לפני בחירות. אבל כשביקשנו מנציג חברת 'כנען - מדיה בתנועה' לפרסם תמונה שלי, הוא אמר: 'אי אפשר בחורות!'. לא עזר שאמרתי שהסברתי שאני אישה דתית שלבושה בצניעות. התשובה הייתה: 'לא נשים! לא בנות שלוש ולא בנות 80!'.

"הקביעה הזו נשמעה לי הזויה לגמרי אבל מאז אני רואה את ההדרה של נשים מהמרחב הציבורי בכל מקום. היא מתרחשת כל הזמן ואנחנו לא שמים לב לזה".

עזריה עתרה לבג"צ ועתירתה התקבלה והיא זכתה, ממש ביום הבחירות. "שופטי בג"צ קבעו שמניעת פרסומן של נשים פוגעת בזכותן להיבחר. מדובר בעבירה על החוק ותפקיד המשטרה לעצור את אלה שמשחיתים את המודעות על האוטובוסים ולהביאם לבית המשפט. בעקבות החלטת שופטי בג"צ, הסתובבו חמישה אוטובוסים עם התמונות שלי ברחובות ביום הבחירות, והרגשתי שעשיתי משהו לטובת העיר הזו".

אחר כך התחילו להגיע אליה תלונות על המתרחש בקווי התחבורה הציבורית שבהם מקפידים על הפרדה בין גברים לנשים, והיא שוב יצאה למלחמה וניצחה. בתשובה לעתירה, שהגישה יחד עם המרכז לפלורליזם יהודי ב־2009, קבעו שופטי בג"צ שקווי המהדרין אינם חוקיים ואין לאפשר את קיומם על ידי מימון ממשלתי.

כשקיבלה טלפונים מתושבות העיר, נשים חרדיות שהושפלו כשהעזו לעבור במדרכה 'של גברים', או נכנסו לרחוב 'של גברים', החליטה ב־2010 לחזור לבג"צ, בסיועו של עו"ד אביעד הכהן.

למה?

"ראש העיר ניר ברקת סבור שצריך לתת לחרדים לנהל את העניינים שלהם. הבעיה היא שזה כבר מזמן לא רק העניינים שלהם. כשסיפרו לי שבשמחת בית השואבה מתכננים אנשי מאה שערים להפריד בין נשים לגברים ברחובות, הגשתי עתירה נוספת, שדרשה שהמשטרה תפעל על פי הוראות החוק".

שוב קבעו שופטי בג"צ שהדרת נשים מהמרחב הציבורי אינה חוקית. הרחוב שייך לכולם ועל המשטרה ועל העירייה לפעול בנחישות כדי להפסיק את הרחקת הנשים מרחובות מסוימים או ממדרכות מסוימות. "זו הייתה פסיקה דרמטית מאוד, שאמנם הבטיחה שבעתיד זה לא יקרה שוב, אבל התקבלה ביום האחרון של החגיגות שהתנהלו בהפרדה מלאה ומשפילה".

השנה, שוב נודע לה שחרדים מתכננים להרחיק נשים מהחגיגות בשמחת בית השואבה. "ואני מודה שכבר התעייפתי מהמלחמה וכבר לא היה לי כוח ללכת לראות מה קורה שם. אבל החלטתי לא לוותר. ומה מצאתי כשהגעתי לרחוב? הפרדה. אמנם קטנה יותר מבעבר, אבל לאורך יותר מ־100 מטרים הוצבה גדר גבוהה וסדרנים גברתנים כיוונו נשים לכאן וגברים לשם. הייתי בהלם. הרי הייתה החלטת בג"צ".

"ראש העיר מתנגד להפרדה"

ב־14 באוקטובר השנה עתרה עזריה לבג"צ נגד משטרת המחוז והעירייה, וטענה שבירושלים לא אוכפים את החוק האוסר הפרדה. יום לפני הדיון בעתירתה, היא קיבלה שיחת טלפון מלשכת ראש העיר ואחת ממזכירותיו אמרה לה: "תסירי את העתירה!". כשסירבה לעשות זאת, נאמר לה שזה לא בסדר והשיחה הסתיימה.

בדיון, קבעו נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש והשופטים אשר גרוניס וחנן מלצר שמדובר "במצב שאינו תקין", ובהפרת התחייבות של העירייה והמשטרה, שניתנו לפני כשנה. השופטים קבעו שאין לקיים גדר הפרדה מגדרית כזו במרחב הציבורי, בשום צורה.

אבל יום אחרי הדיון בבג"צ קיבלה חברת המועצה מייל קצר מלשכת ראש העיר, המודיע לה על שלילת כל סמכויותיה ותפקידיה במועצת העיר (תפקידים שהיא עושה בהתנדבות, כמו כל חברי המועצה). כשבועיים לאחר האירוע התכנסה מועצת העיר והצביעה על הדחתה. חשוב לציין שרוב חברי המועצה נמנעו מהצבעה או יצאו מהאולם. רק ארבעה מהם הצביעו בעד המהלך שיזם ראש העיר ברקת, שאף העביר לידיו את סמכויותיה של נבחרת הציבור המודחת.

"אני חושבת שראש העיר טועה כשהוא מנסה לחבק את הגורמים הקיצוניים בין החרדים", אמרת עזריה. "כבעלת תואר שני בחקר סכסוכים, ברור לי שכשיש אי הסכמה, יש כאלה שצריך לחבק אותם פנימה, ויש כאלה, קיצוניים ותובעניים, שלא צריך לדבר איתם אלא לאכוף את החוקים ולקבוע כללי התנהגות ברורים. אותם אי אפשר לחבק. לאלה לא כדאי לתת להם כוח, כי הם תמיד ירצו עוד ועוד".

מדוברות עיריית ירושלים נמסר בתגובה: "ראש העיר מתנגד באופן נחרץ להפרדה בין המינים במרחב הציבורי. מפקד המחוז התחייב בפני שופטי בג"צ כי עד לשנה הבאה תיעלם התופעה הזו לחלוטין ונמשיך לסייע למשטרה באכיפת הנושא ככל שנידרש".

מדוע הודחה חברת המועצה עזריה, שפועלת במרץ למניעת ההפרדה הזו?

"אין קשר למהות הנושא אלא לדרך. הרי לא ניתן להגיש עתירה נגד עצמך. בדיוק כפי שאם שר יעתור כנגד הממשלה הוא יפוטר מייד, כך חבר הנהלת העירייה לא יכול לעתור כנגד העירייה".

אם ראש העיריה מתנגד להפרדה, למה לא רואים נשים, נערות וילדות על לוחות המודעות ושלטי החוצות בבירה?

"עיריית ירושלים מפרסמת נשים (אפילו יותר מגברים), הן בשלטי חוצות, הן במודעות בעיתונות והן בחוברות הנשלחות לבתי התושבים. יעידו על כך קמפיין מרתון ירושלים עם נשים רצות שפורסם במקומות רבים ובשלט ענק שהציבה העירייה בכניסה לעיר, קמפיין 'משהו טוב קורה בירושלים' שנשלח לכל בית אב בעיר עם תמונות נשים רבות, תמונות של הזמרת חגית יאסוּ שהופיעה בבירת הנוער בקיץ והנשים המתעמלות שהופיעו בשבוע הספורט העממי. גם את סוכת העירייה פיארו השנה תמונות נשים".

מה אפשר לעשות נגד זה?

להצטלם ולפרסם - כמה נשים ירושלמיות החליטו להצטלם לכרזות פרסום שיוצמדו ללוחות מודעות וגם לחלונות ולמרפסות הבתים בבירה. מאחורי היוזמה עומד הרב אורי איילון, שגם הקים קבוצת פייסבוק "לא מצונזרת – נלחמים ונלחמות נגד הדרת נשים מהמרחב הציבורי".

להשגיח ולהסגיר - לדרוש יותר נוכחות של פקחים, שומרי סדר ושוטרים שתפקידם לתפוס את משחיתי תמונות הנשים. כשרואים כאלה בשעת מעשה, לצלמם בפעולה ולהסגירם למשטרה.

לא לוותר - לשכנע מפרסמים לא לוותר למגמה של העלמת נשים משלטי החוצות.

_____________________________________________________________________________________________________________

עוד בלאשה:

• למה נשים מרגישות אשמות כל הזמן?
  
• הקריירה תקועה? כך תפרצו קדימה
  
• האם כדאי לחזור לעבודה אחרי חופשת לידה?