הצעקה, אדוארד מונק, פוסטר בלמינציה. 59.90 דולר באמזון, חינם על המדרכה ברחוב פלורנטין

מוזיאון הרחובות שלנו לא מחפש הכרה ממסדית ולא זוכה למימון ציבורי, אך המבקרים בו, אם רק יפקחו עיניים, יוכלו לחוש כאילו פסעו בין הפרגמון בברלין:

רחוב הרצל

למטרופוליטן במנהטן:

רחוב מטלון

רחוב ויטל פינת קורדובירו

רגע הם ברומא:

רחוב מזרחי

רגע  בפירנצה:

רחוב הרצל

וכעבור חצי דקה בחנות המזכרות:

רחוב הרצל

בהיעדר ניהול מרכזי ושעות פתיחה מוגדרות קשה לדעת מה מוצג אצלנו איפה, מתי ועד מתי, אבל זה לכשעצמו מעשה אמנותי. בעיני, לפחות. ואולי אפילו דורון רבינא יסכים.

רחוב מסילת וולפסון, בסמטה

בעיר בוערת מכעס, היית מצפה להיערכות ראויה לא רק לפיזור הפגנות אלא גם לכיבוי אש. אבל מה לנו ולהיערכות? אנחנו אוהבים בדיעבד. ולא אוהבים פחי אשפה. נגמר היוגורט, מה את רוצה שנעשה?

רחוב מטלון

רחוב לווינסקי

מילא עטיפה של ארטיק, אבל גם המקל?

רחוב הרצל

בדלי סיגריה? אצלנו מעדיפים לא להשליך על המדרכה.

רחוב הרצל

אבל רק אלוהים יודע איך זה קורה:

דרך קיבוץ גלויות

בשביל זה לא צריך להיתלות באילן כל כך גבוה:

רחוב משה מאור

רחוב שטרן

זה פשוט:

רחוב הרצל

עכשיו בפרופיל:

רחוב הרצל

וזה כבר סטארט אפ: צילי וגילי.

רחוב הרצל

זו אשפה:

רחוב הרצל

וזו גם כן:

רחוב הרצל

שם קוד: קוקי.

רחוב בן עטר, 23 באוקטובר 2011

סמטת חצרים, 23 ביוני 2012

סמטת צריפין, 18 באוקטובר 2012

רחוב שניצלר, 3 בנובמבר 2011

רחוב בן עטר, 23 באוקטובר 2011

סמטת חצרים, 23 ביוני 2012

לרחוב זבולון יש מסר חד:

5 במאי 2012

הדי הקיץ שעבר הולכים ונטענים מחדש במשמעות.

רחוב הרצל, 11 במאי 2012

רחוב זבולון, 30 באפריל 2012

רחוב הקישון, 26 באוקטובר 2011

הקריאות להתנגדות אמנם מעוצבות מדי:

רחוב בן עטר, 14 באוקטובר 2011

רחוב זבולון, 14 ביוני 2012

אבל כששלטון שבע ואטום מסמן את כוונותיו:

רחוב אברבנאל, 16 באוקטובר 2011

לא מפתיע שהכעס מתעורר.

רחוב הרצל פינת דרך שלמה

מקומם של סימני השאלה יילך ויתבהר.

רחוב אליפלט, 14 באוקטובר 2011

בטלוויזיה רץ בימים אלה קמפיין של בנק המציע סיוע לעסקים קטנים. "סוגרים" כותבת בחורה בעיניים עצובות על חלון ראווה. אצלנו אלה החיים. ברחובות שלנו יש כל מיני סיבות למצוא דלתות סגורות. הראשונה והגדולה היא: עברנו. ברבים. אני והעסק כבר לא כאן (יש לקוות שמסיבות טובות, לפחות כמו אלה שמבטיח הקמפיין).

רחוב פלורנטין

לא חשוב מאיפה, חשוב לאן

עברנו אבל במרכאות. רחוב מזרחי

גם אנחנו לא חשוב מאיפה, העיקר לאן

לפעמים עברנו אבל הדלת בכלל לא נסגרה.

רחוב פרנקל, 30 באפריל 2012

יום שני, 30 באפריל 2012, היה יום גרוע במיוחד לתמרורי השכונה.

רחוב ויטל, 30 באפריל 2012

רחוב זבולון, 30 באפריל 2012

ומאז פשטה ברחובות שלנו מגיפה.

רחוב לווינסקי, 12 במאי 2012

רחוב פיג'וטו, 14 במאי 2012

שדרות וושינגטון, 14 במאי 2012

רחוב מרכולת, 15 במאי 2012

דרך שלמה, 28 במאי 2012

רחוב פרנקל, 4 ביוני 2012

רחוב נחלת בנימין, 11 ביוני 2012

רחוב לווינסקי, 14 ביוני 2012

רחוב ויטל פינת רחוב פרנקל, 16 ביוני 2012

להפצת הווירוס אחראים ככל הנראה נהגים שאין להם מושג לחנות ברוורס.

בדרך למטה.

גם אצלנו כבר לא  כותבים אלא רק רושמים, לא גומרים אלא רק מסיימים, ולא משפרים שום דבר אלא רק משדרגים אותו. אבל ברחובות שלנו שדרוג הוא שדרוג. תראו מה קרה, למשל, לכיסא בפינת הטלפון בשדרות וושינגטון:

שדרות וושינגטון, 13 במאי 2012

שדרות וושינגטון, 23 במאי 2012

וזה מה שמציע החייט:

רחוב פרנקל, 10 ביוני 2012

אדום בפנים, ירוק בחוץ, אבל לא אבטיח. רחוב הקונגרס

ברחוב צדים ומגרשים שחורים ואני מתעסקת בירוקים. "הבית בוער וסבתא מסתרקת", נוזף בי פתגם רומני. אבל אין מה לעשות, יש ימים כאלה. ואפילו הם מצליחים לספק חדשות. למשל המתנה שקיבלנו השבוע.

נקודות החן החדשות ברחובות פלורנטין, ויטל ושדרות וושינגטון

מכיוון שלא הגיע איתה הסבר, אנחנו מניחים שמישהו בעירייה החליט לפנק אותנו ולהקל על איסוף מוקשי הנעל הרבים שמותירים אחריהם כלבי השכונה. אבל הפחים, הגבוהים יחסית לפחי אשפה רגילים, הם ההפך מפינוק. מיד עם הצבתם נהפכו למעין זבוב סנטר; פצצות סירחון גועליות.

רחוב וולפסון, 3 ביוני 2012

רחוב הרצל, 3 ביוני 2012

כאן מאמינים בחותם אישי, עם עדיפות ברורה לכתב יד.

סמטת אלוף בצלות, 3 ביוני 2012

וכפי שכבר סיפרתי, גם לנוזלי גוף.

דרך יפו, 12 במאי 2012; כפר גלעדי, 17 במאי 2012

חיבתנו למשחקי לשון מודגשת שוב ושוב.

רחוב הרצל, 3 ביוני 2012

וממש כמו אצל אוהדי הפועל, גם בקרבנו מתעוררים לעתים מתחים וחילוקי דעות.

רחוב הרצל, 8 באפריל 2012

ברור לגמרי מה קרה לדרישה לצדק חברתי.

רחוב פלורנטין, 21 במאי 2012; רחוב פלורנטין, 11 ביוני 2012

הזמן החולף מעצמו מחולל שינוי עמדות ("התהפכתי ב-360 מעלות").

רחוב אברבנאל, 22 בספטמבר 2011; רחוב אברבנאל, 19 במאי 2012

העיקר שהאמונה יוקדת.

רחוב כפר גלעדי, 8 במאי 2012

בערימת ארגזי הקרטון הריקים שהושלכו על המדרכה, תפס את העין אחד מעודן יחסית, עם לוגו מעוצב ומעורר אסוסיאציות:  ג'יי.אר, דאלאס, מי ירה בג'יי.אר? ראיתי, חייכתי והמשכתי הלאה.
כעבור כמה ימים חלפתי שם שוב. הפעם העין נעצרה על פרגולה כחולה, סטנדרטית, מעל חנות של כובעים.

רחוב כפר גלעדי, 17 במאי 2012

ואז נפל לי האסימון: רווח יעקב... ג'ייקוב רווח... ג'יי.אר.
מפה לשם התברר שזו ממש אקטואליה; "דאלאס" המיתולגית חוזרת לשידור, והפרק הראשון בגרסת 2012 ישודר בארה"ב ב-13 ביוני, שזה ממש תיכף.

רחוב פרנקל

מדי פעם שואלים אותי אם יש בשכונה הרבה הומואים. ואני עונה: איך אפשר לדעת? כשמחפשים סימנים, נתקעים בסטריוטיפים.

רחוב כפר גלעדי

או במסיבות.

רחוב אברבנאל

על פני השטח ובימי חול הרחובות שלנו הם יותר "סרוגים"

רחוב אילת

מאשר "הסיפור של יוסי".

רחוב הקישון

אבל אין כמוהם בסובלנות.

רחוב כפר גלעדי

בימי החג, צצים פה ושם הסימנים המקובלים (לרוב, למטרות מסחריות).

רחוב לוינסקי

כפר גלעדי פינת מטלון

ערב המצעד, ניכרים גם סימני המאבק המתמשך והמוצדק של הקהילה לשיוויון זכויות:

סמטת המחוגה

אבל בשגרה, נדרש מבט קצת יותר חודרני, כדי לזהות סימני העדפה מינית. יש מכל מיני סוגים.