אדום בפנים, ירוק בחוץ, אבל לא אבטיח. רחוב הקונגרס

ברחוב צדים ומגרשים שחורים ואני מתעסקת בירוקים. "הבית בוער וסבתא מסתרקת", נוזף בי פתגם רומני. אבל אין מה לעשות, יש ימים כאלה. ואפילו הם מצליחים לספק חדשות. למשל המתנה שקיבלנו השבוע.

נקודות החן החדשות ברחובות פלורנטין, ויטל ושדרות וושינגטון

מכיוון שלא הגיע איתה הסבר, אנחנו מניחים שמישהו בעירייה החליט לפנק אותנו ולהקל על איסוף מוקשי הנעל הרבים שמותירים אחריהם כלבי השכונה. אבל הפחים, הגבוהים יחסית לפחי אשפה רגילים, הם ההפך מפינוק. מיד עם הצבתם נהפכו למעין זבוב סנטר; פצצות סירחון גועליות. ריח לא מצטלם כל כך טוב, אבל כמו שאמר ילד אחד: "אמא, איזה ריח טוב אין פה".

זבוב סנטר. רחוב פלורנטין

אם נכונה השמועה שלשקית איסוף הקקי החליטו בעירייה לקרוא "קקית", אז לפחים הירוקים בטח יקראו "קקים". אבל על רעיון אחד בטוח לא חשבו שם. זה הסטארט-אפ שלנו:

כלבים שלא מחרבנים. רחוב הרצל

ירוק טבע קשה לתפוס אצלנו, למרות שכמה אופטימיסטים מנסים לטפח:

כנגד כל הסיכויים. מטפס ברחוב הקישון

העציץ המציץ. רחוב הקישון

גרין פילדס ברחוב אברבנאל

ככה יוצא שאנחנו נאלצים להסתפק בתחליפים.

הדשא של השכן לא יותר ירוק. רחוב העליה

למזלנו, בכל אחד מתחומי החיים אפשר למצוא ברחובות שלנו קצת ירוק לרפואה.

רחוב פלורנטין

טריפל צל בנחלת בנימין

כל בית צריך מפתח. רחוב פלורנטין

לכל בית יש מרזב. סמטת חצרים

אבל לא אצל כולם האינטרקום עובד. רחוב מטלון

לפעמים חייבים ציבורי. רחוב פרנקל

בכתמים, אגב, אין לנו מתחרים.

רחוב וולפסון

רחוב ויטל

וגם לא בסמרטוטים. נשרכים, תקועים או סתם זרוקים.

רחוב פלורנטין

רחוב בן עטר

דרך שלמה

הטריקו גומר על המדרכה, אבל הוא לא מתחיל ככה.

רחוב כפר גלעדי. צפרדע שחייבים לבלוע

הקיץ כבר כאן ואנחנו מוכנים.

רחוב מטלון בדרך לים

את המגבות מספקת דרך יפו

אביזרים לא חסרים.

רחוב פרנקל

לא חייבים שמשיה. אפשר מטריה. רחוב כפר גלעדי

מי אמר מסרק ולא קיבל? רחוב הקישון

חיות אנחנו.

רחוב העליה

אבל לא באמת מסוכנות.

סמטת אלוף בצלות

מנסים בכל כוחנו:

רחוב פלורנטין

להשתובב.

המיטב של הרחובות הרצל, מטלון וכפר גלעדי

ולא לדאוג מבלגן בארנק.

רחוב כפר גלעדי

למרות שזה קשה.

דרך שלמה

עובדים בלי סוף.

רחוב גנני

רחוב פלורנטין

ממש כמו הרקולס. רחוב מטלון

רחוב השוק

מוציאים את המיץ.

רחוב פלורנטין

אבל לא מצליחים להרים את הראש.

רחוב בן עטר

נאחזים במה שאפשר.

רחוב הקישון

לפעמים נופלים.

סמטת חצרים, במעבר

ממש חזק.

רחוב וולפסון

חלשים כנוצה,

רחוב הקישון

נאחזים בקש.

רחוב הרבי מבכרך

או בכתיבת ססמאות.

המיטב של הרחובות כפר גלעדי, מסילת וולפסון, הש"ך וקורדובירו

מוחים, מוחים, עד שמגיעים לקלפי. שם לא באמת עושים חשבון עם האחראים.

רחוב הרבי מבכרך

סומכים על המזל.

רחוב הקישון

או על חסדי שמיים.

רחוב הקישון

אזרחים ירוקים שכמונו.

רחוב אילת

בסך הכל רוצים לשתות בשקט.

רחוב הרצל

אבל זה לא תמיד יוצא.

רחוב תשע

הערה מועילה: את הפתגם הרומני המלבב, "הבית בוער וסבתא מסתרקת", כמו כתובות קיר חכמות אחרות, למדתי מהספרון "מאי 68', גרפיטי על קירות הסורבון", שכתב ראובן מירן (הוצאת נהר). שווה.