אחרי שעוברים שנה קלנדרית מלאה במקום כלשהו, כבר אפשר להתחבר בו לתקופה מסוימת בשנה, להתגעגע לעונה מסוימת ולצפות ליום אחד מיוחד. התקופה הנוכחית בפריז היא אחת האהובות עלי בשנה: העיר כולה מקושטת ומוארת, וחגי סוף השנה שנמשכים בדיוק יומיים מורגשים כמעט חודשיים.

שנת 2012 כבר התחילה, אבל נשארו עוד כמה ימים של זיכרונות מתוקים מהחגיגות: מעט אורות, שאריות של קישוטים, שוקולדים של החג שנמכרים בהנחה ועצי אשוח המונחים על המדרכות, ממתינים לאיסוף של העירייה. הם עשו את שלהם. למרבה השמחה, בימים שאחרי חגי סוף השנה יש עוד אירוע מיוחד, שהופך את הנחיתה בשגרה לרכה יותר: חג ההתגלות - או בשמו האחר, הלילה ה-12. לא אכנס להסבר מקיף על החג הנוצרי הזה, תוכלו לקרוא עליו ברשת, רק אומר שתכליתו התגלותו של אלוהים בצורת אדם, בדמותו של ישו. בצרפת מציינים את החג ביום ראשון השני שלאחר חג המולד.

אז למה כל כך מעניין אותי חג ההתגלות? שלא תחשבו שהיתה לי איזו הארה דתית, למרות שהחגים האחרונים בהחלט חביבים בעיני, פשוט מדובר בעוד חג שלכבודו מיוצר קינוח מיוחד. הפעם מדובר בעוגת המלכים, או בשמה הצרפתי Galette des Rois.

הגאלט עשויה מבצק עלים, צורתה עגולה והמילוי המסורתי שלה הוא פרנג'יפאן - קרם על בסיס שקדים. מלבד הטעם והקלוריות תוכלו למצוא בתוך הגאלט גם הפתעה, שאותה הטמין האופה באופן שבו רק אחד מבין הסועדים יוכל למצוא אותה. בעבר היתה זו שעועית, אך עם השנים התפתח תחום הפתעות הגאלט והיום מטמינים בעוגה כמעט כל דבר. הייחודיות של הגאלט לא נגמרת כאן, מפני שכראוי לעוגת מלכים היא מגיעה עם כתר. כן כן, כל מי שרוכש גאלט מקבל עם העוגה כתר מקרטון, ממש כמו זה שחילקו בשנות ה-90 בברגר קינג.

אכילת הגאלט היא אירוע משפחתי-חברתי. לפי המסורת, יש לחתוך את הגאלט למספר פרוסות כמספר המשתתפים באירוע, ולהוסיף עוד פרוסה אחת לטובת עני שיגיע לבית. מי שמוצא את ההפתעה בפרוסת הגאלט שקיבל מוכתר כמלך לאותו היום, ויש לו זכויות רבות.

כאמור, באופן מסורתי ממולא הגאלט בפרנג'יפאן – אך עם התפתחות מוסד הפטיסרי הצרפתי בכלל והפריזאי בפרט, הגאלטים לובשים צורות שונות וממולאים במילויים מעניינים ופחות מסורתיים. כיום אפשר למצוא גאלט מרובע (בניגוד לכל כללי הגאלט), גאלט ממולא בשוקולד, גאלט ממולא בפיסטוק או בתפוחים ועוד ועוד - כל דבר שיכול לשמש מילוי לבצק חמאתי ועסיסי.

התפתחות תחום הגאלטים מזכירה את מה שקורה בתחום המקרונים. כיום יש "קארט בלאנש" להיות יצירתיים, גם כשמדובר בקינוחים קלאסיים-מסורתיים. הצרפתיים מוכנים לקבל חשיבה מחוץ לקופסה, ומסכימים להכיל ולאכול שינויים מבניים בקינוחים הכל כך מוכרים, שמאחוריהם מסורת של מאות שנים.

אז קדימה, חלקו את הגאלט - אולי אחד מכם יהיה מלך ליום אחד.