בעידן הצרכני שבו אנחנו חיים, קניות הפכו להרבה יותר מסך פעולת הגיהוץ או שליפת המזומנים. לא מעט אנשים מתקשים לאזן בין הפן הפרקטי של פעולת הקניות לבין הפיתוי שגלום בשופינג בלתי נשלט. בכלל, תרבות הצריכה דוחפת אותנו להתמכר לחפצים ולרכישה של חפצים באופן שבו בעבר התמכרנו רק לסמים, אלכוהול או אוכל.

"התמכרות לקניות, כמו כל התמכרות, היא תלות פיזית, נפשית ורגשית שאדם מפתח להתנהגות מסוימת", מבהירה אורית אופיר אלדר, פסיכותרפיסטית, מומחית לגמילה מהתמכרויות ומנהלת מרכז "אופיר אלדר".

"בהתמכרות לקניות יש היאחזות במשהו חיצוני מאוד כדי למלא סוג של ריקנות עצומה או דימוי עצמי נמוך. המכורים מאמינים שעל ידי רכישת עוד בגד מהמם או עוד שעון יוקרה הם יוכלו לבוא לידי ביטוי טוב יותר בחברה. גם בהתמכרות הזו, כמו בשאר ההתמכרויות, יש פגיעה בכל תחומי החיים: מהעבודה, דרך הזוגיות ועד לפן החברתי. המכור מאבד את יכולת התפקוד שלו כי ההתמכרות צורכת המון אנרגיה: מאיפה להשיג את הכסף לקנייה הבאה? כיצד לכסות ולהסתיר את ההוצאות הבלתי הגיוניות? כל השאלות האלו צורכות המון כוחות שאצל אדם נורמטיבי מתועלים לתפעול החיים השוטפים.

"ההתמכרות עשויה לגרום למתחים זוגיים, לחובות איומים ואפילו לפיטורים, לתסמינים פיזיים כמו חוסר תיאבון וחשק מיני, לחרדות ועוד. היא מביאה את האדם למצב של חוסר אונים ואיבוד שליטה מוחלט, מעין תחושה של נסיעה ברכבת הרים מטלטלת שאינה ניתנת לעצירה".

הקנייה הפכה לרגשית

"צריכה של מוצרים שמסמנים זהויות חברתיות היא לא דבר חדש", מסבירה ד"ר דנה קפלן, סוציולוגית של תרבות באוניברסיטה הפתוחה. "לצריכה כזו יש קשר הדוק להתפתחות של החברה ושל העיר המודרנית, לכניסתן של נשים למרחב הציבורי ומאוחר יותר לשוק העבודה ולהתפתחות של תקשורת ההמונים. יחד עם זאת, מקובל לטעון שבעשורים האחרונים התהליכים הללו התעצמו מבחינת איכות וכמות גם יחד. הקפיטליזם של היום מתבסס יותר ויותר על הרגשות שמותגים מעוררים בנו, ופחות ופחות על המרכיבים החומריים של מה שאנחנו צורכים. במילים אחרות, לנו הצרכנים חשובה יותר החוויה של הצריכה מאשר החפץ שאיתו חזרנו הביתה", מסבירה ד"ר קפלן.

"ללא פרסום - ישיר ועקיף - רמת הצריכה שלנו הייתה יורדת בצורה דרסטית", סבור ד"ר דודי מקלברג, מרצה לתקשורת פוליטית במכללה האקדמית עמק יזרעאל. "אנחנו לא באמת צריכים את כל מה שמתחבא לנו בארון, אבל זו התרבות שבה אנו חיים והיא הדלק של העולם הקפיטליסטי, כך שאני לא צופה כל שינוי בנושא בעתיד הנראה לעין. ללא צריכה, גלגלי התעשייה יאטו או יעצרו. העולם הקפיטליסטי מייצר לנו מוצרים בעלי תפוגה ברורה. כיום ניתן לייצר דברים שיחזיקו מעמד שנים ארוכות, אולם לאף אחד אין אינטרס לעשות זאת. הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לקפיטליזם הוא ייצור של מוצרים ארוכי טווח שיפחיתו את הצורך של אנשים לקנות עוד.

"אנחנו הצרכנים מפותים ומתפתים לקנייה של מוצרים שתרבות הצריכה מצליחה לשכנע אותנו שאנחנו לא יכולים להתקיים בלעדיהם. לכן אנחנו רצים להחליף את הטלפון הנייד שלנו בכל פעם שיוצא טלפון חדש, גם אם אנחנו לא באמת יודעים אפילו להשתמש במכשיר הישן. אנחנו הרי לא קונים טלפון. אנחנו קונים דימוי מסוים, והוא חשוב יותר מתכונה כזו או אחרת של המכשיר.

"לדוגמה, כאשר נולדה בִתי ויצאתי לקנות לה עגלה, המוכר הציע לי עגלות במחירים לא נורמליים. שאלתי אותו אם מישהו באמת קונה עגלות במחירים כאלה, והוא השיב שנשים מבקשות עגלות יקרות ובעיקר כאלו שנראות יקרות כדי שאנשים יסתכלו עליהן ויחשבו שיש להן הרבה כסף. זו מהות תרבות הצריכה המערבית: לא משנה מי אני או מה יש לי להציע, אלא מה יחשבו עליי. וזה הדבר שמוכר בצורה הטובה ביותר", מוסיף ד"ר מקלברג.

הבעיה: דימוי עצמי נמוך

"אין בעצם סוף לדברים החומריים שמנסים למכור לנו, ומי שצריך לדעת לשים לזה את הגבול זה אנחנו", מסכמת אופיר אלדר. רוב המטופלים מונעים להגיע לטיפול על ידי אדם חיצוני, היא מספרת, בדרך כלל קרוב שרואה את מצוקתם ומעודד אותם לצאת מהמעגל ההרסני. לדבריה, רק כ־20 אחוז מהם מגיעים לטיפול מתוך מודעות עצמית למצב ורצון להיחלץ ממנו.

מה כולל טיפול באדם שסובל מהתמכרות כזו?

"מדובר בטיפול הוליסטי המשלב היבט התנהגותי־קוגניטיבי־רגשי וגם טיפול מערכתי. מטרתו לתת למכור ולסביבתו הקרובה כלים לחזור לניהול תוכנית חיים מסודרת. הטיפול כולל עזרה במילוי חיובי של הזמן הפנוי ועזרה בשליטה בדחפים. בשלב הראשוני יש התנזרות מכל מה שקשור למוקד ההתמכרות.

"במקרה של התמכרות לקניות דואגים שלמכור לא יהיה כסף מזומן בכיס ובדרך כלל יש איש קשר מהמשפחה שמלווה אותו ואחראי על הוצאה של כספים עבורו, במקרה הצורך. המכור נמנע לחלוטין מכניסה סתמית לחנויות, ואם יש צורך ברכישה של משהו נקודתי הוא מצטייד בסכום כסף מדויק, קונה את מה שהוא צריך ויוצא. לפעמים יש היעזרות באדם חיצוני שמבצע עבור המכור את כל הרכישות.

"בשלב השני יש עבודה על העלאת הערך העצמי, מציאת כוחות חיוביים באדם, חיפוש אחר משמעות לחיים, מציאת תחביב חדש שאינו מזיק ועוד. כמובן שיש טיפול ברמה המשפחתית־זוגית שחשוב לא פחות. חלק מהמכורים גם עוברים טיפול קבוצתי והקבוצה מספקת תמיכה, עידוד וכוח שמסייעים בשחרור מההתמכרות".

האם התמכרות כזו מאפיינת נשים יותר מגברים?

"הייתי אומרת שהחלוקה היא כ־80 אחוז נשים וכ־20 אחוז גברים, ומנגד בקרב המכורים להימורים אחוז ההתמכרות הפוך ויש הרבה יותר גברים. אגב, יש הרבה גברים שבתוך ההתמכרות להימורים מתחזקים גם התמכרות לקניות וזורקים סכומים עצומים על בגדי מותגים ושעוני יוקרה. מדובר בעצם באותה בעיה: אנשים שסובלים מדימוי עצמי נמוך והדרך שלהם להציג כוח ועוצמה היא דרך המימד החיצוני".

אוהבת? חייבת? אובססיבית? מכורה?!

הארון שלך מתפוצץ מנעליים? את מוציאה משכורת חודשית על שפתונים וצלליות? ואולי את קונה כל גאדג'ט חדש שיוצא לשוק? אורית אופיר אלדר מציעה שאלון שיעזור לך לבדוק אם הפּאשן שלך לשופינג עבר את גבול הטעם הטוב והפך להתמכרות של ממש

  • האם את רצה לקנות בגדים, תכשיטים, תכשירי קוסמטיקה או חפצים אחרים כפיצוי על אהבה נכזבת, בעקבות כישלון בעבודה או בשל מצב רוח ירוד?

  • האם למרות שכולם חושבים שאת מאושרת בעצם יש לך דימוי עצמי נמוך?

  • האם מחכים לך בארון בגדים עם אטיקטים שלא לבשת כלל?

  • האם במסע קניות קורה שהתכוונת לקנות פריט אחד ויצאת עם מספר פריטים?

  • האם במסע קניות את מרגישה שאת עושה מעשה אסור? או שיש לך רגשות אשם?

  • האם בבואך הביתה עם חבילות את משקרת לבן/ת הזוג בדבר עלות הפריט שקנית? או שאת מספרת שקנית בשוק הכרמל במקום להודות שהסתובבת בכיכר המדינה?

  • האם את מבלה זמן רב בתמרון בין החשבונות שלך כדי לכסות חובות על קניות?

  • האם התנהגותך הבזבזנית פוגעת בתפקוד שלך במקום העבודה?

  • האם תעדיפי מסע קניות על פני מפגש עם חברים?

  • האם כאשר מתגלים הרגלי הקניות שלך זה גורם למריבות עם בן/ת הזוג?

  • האם בגלל החרדות והדיכאון שתוקפים אותך אחרי חגיגת קניות כזו פנית לטיפול תרופתי או נפשי?

אם ענית כן על 5 סעיפים לפחות, כדאי שתפני לייעוץ עוד היום

הפנים של האובססיה

מקים ועד בר: הבנות שאנחנו מכורות אליהן

מימין לשמאל: ריהאנה, קארה דלווין וקנדל ג'נר (צילום: gettyimages, splashnews)
מימין לשמאל: ריהאנה, קארה דלווין וקנדל ג'נר (צילום: gettyimages, splashnews)

מימין לשמאל: קים קרדשיאן, בר רפאלי ונינט טייב (צילום: gettyimages, רפי דלויה)
מימין לשמאל: קים קרדשיאן, בר רפאלי ונינט טייב (צילום: gettyimages, רפי דלויה)

  • המדינה כולה מכורה לבר רפאלי עם היופי המאוד לא ישראלי, האינסטגרם המאוד פעיל והתחושה שהקריירה הבינלאומית שלה עושה איכשהו כבוד לכולנו.

  • נינט היא האובססיה הישראלית האולטימטיבית, שמצליחה להישאר חזק באור הזרקורים גם אם נראה שהיא ממש לא בקטע.

  • קים קרדשיאן היא הייצוג המדויק ביותר של התרבות האובססיבית שלנו: אישה שמכורה לתיעוד עצמי (וגם לתיקים, נעליים, טיפולי פנים ומה לא), ושהעולם מכור אליה ברמות קיצוניות ממש.

  • חוש האופנה המקושקש, החיים הפרטיים המפוקפקים, הכישרון הענק. אנחנו מכורות לריהאנה, ואתן

__________________________________________________________

עוד במגזין GOstyle: