לרגל עליית העונה החדשה של סדרת הטלוויזיה המצליחה "כתום הוא השחור החדש" בחרו במגזין TIME להציג בשער את השחקנית הטרנסקסואלית השחורה ופעילת זכויות האדם לוורן קוקס. אחרי שמסיימים לצחקק על שם המשפחה הישיר של השחקנית, מגלים שמדובר באחת הלוחמות הבולטות ביותר כיום במאבק על הנראות הטרנסג'נדרית בעולם. "אנחנו נמצאים היום במקום שבו יותר ויותר טרנסג'נדריות מוכנות להיחשף ולומר 'זה מי שאני', ויותר טרנסקסואלים מוכנים לספר את סיפורם", אמרה קוקס בראיון שהתפרסם במגזין.
"כאשר לאנשים יש נקודות התייחסות לטרנסג'נדר במימד האנושי, זה יוצר נראות חיובית. למדיה החברתית יש חלק עצום ביכולת שלנו להשמיע את קולנו כיום, באופן שלא הצליח בעבר, והיום אנחנו מסוגלות לכתוב את סיפורנו ולדברר אותו חזרה לתקשורת. היום אנחנו קובעות את סדר היום בצורה שונה".
קוקס היא כיום אחת הדוברות המרכזיות של הקהילה הטרנסג'נדרית בעולם, אך האקלים החיובי עליו היא מדברת עוד רחוק מלהיות אידילי, בטח בגבולות ישראל הקטנה והשמרנית. טרנסג'נדרס מקומיים עדיין נתקלים באלימות פיזית ומילולית, בהערות טרנסופוביות ובחוסר פרגון שמגיע גם, ולא מעט, מהקהילה הלהט"בית עצמה, שלכאורה אמורה לייצג את המיעוט הזה.
עוד בערוץ האופנה
- מחאת המתפשטות: הדוגמנית נטליה וודיאנובה מניקה באינסטגרם
- מונדיאל 2014: הכדורגלנים שהפכו לאלילי אופנה
- הפאשניסטות הערביות שכבשו את האינסטגרם
תעשיית האופנה המקומית, שמנפנפת בדגלים של נאורות, ליברליות וקבלת האחר, ואף מואשמת לעתים תכופות כמי שנשלטת על ידי הקהילה הגאה, מתגלה במקרה זה בעוכריה ומדירה משורותיה טרנסג'נדרס, שמתקשים למצוא עבודה פרזנטטיבית בתעשייה, בין אם כדוגמנים/דוגמניות ובין אם כמוכרים בחנויות. בתחום היופי, למשל, מצבן של הטרנסג'נדריות טוב יותר, משום מה, ותוכלו למצוא אותן עובדות כדיילות בחנויות האיפור וברשתות פארם.
גם מחוץ לגבולות ישראל סובלת הקהילה הטרנסית מבעיות נראות, אולם במקומות רבים מצבה טוב יותר ונמצא במגמת שיפור מתמדת. כך למשל, במדינות מסוימות בעולם, כמו ארצות הברית וברזיל, מתקיימת תחרות מלכת היופי הטרנסקסואלית. התחרות הבינלאומית המרכזית מתקיימת בתאילנד החל משנת 2004, כך שהשנה היא מציינת עשור להיווסדה. בשנת 2010 נבחרה ג'נה טלקובה למלכת היופי הטרנסקסואלית הבינלאומית, ומאז היא נחשבת לסלב במדינתה, קנדה. לפני כשנתיים יצאה טלקובה למאבק נגד תחרות מיס קנדה הרשמית, לאחר שלא התקבלה לתחרות בשל היותה טרנסקסואלית. דוגמאות נוספות לנראות טרנסג'נדרית חיובית בתעשיית האופנה הבינלאומית הן הדוגמנית אינס ראו, 25, שכיכבה על שער מגזין האופנה OYSTER, ואף הופיעה בהפקה שפורסמה במגזין פלייבוי, והדוגמנית ליה טי, המוזה של מעצב האופנה ריקרדו טישי, המככבת תדיר בקמפיין של בית האופנה ז'יבנשי.
לנו, לעומת זאת, יש את דנה אינטרנשיונל כסמל ההצלחה של הקהילה הטרנסית בישראל ואולי גם כעלה תאנה חברתי, משום שגם היא נאלצה לעבור דרך ארוכה ורצופה בדיכוי עד שהפכה לאייקון אופנה מקומי ולמוזה של המעצב אלון ליבנה. "עד השמלה של ז'אן פול גוטייה באירוויזיון, דנה נתקלה בקושי רב מאוד לקבל הכרה ממעצבים בישראל", מספר השבוע מקורב לאינטרנשיונל. "למעט גלית לוי, שהלבישה אותה לאירוויזיון (השמלה הראשונה שלבשה בתחרות, א"י), מעצבי אופנה ישראלים לא ששו לאמץ אותה. רק לאחר שדנה זכתה בהכרה בינלאומית של תעשיית האופנה עם השמלה של גוטייה, קיבלה אותה תעשיית האופנה המקומית בזרועות פתוחות".
"טרנסג'נדריות הן האיום הגדול ביותר על הומואים"
"טרנסג'נדריות הן האיום הגדול ביותר על הומואים, זה לא חדש", קובעת ג'ניפר קים, 25, דמות בולטת בחיי הלילה של תל אביב, המופיעה כפרפורמרית בליין הגייז Forever ומשיקה בימים אלו קולקציית ביכורים ראשונה תחת שמה. קים, שגדלה ונולדה בשכונת שפירא בתל אביב למשפחה מסורתית דתית ממוצא בוכרי, מתקשה למקם את עצמה כחלק מקבוצה. היא חיה עם בן זוגה, והשניים מגדלים יחד את בנו בן ה-10. "אני אינדיבידואלית, ולכן אני עוף מוזר בחברה הסטרייטית ובקהילה הטרנסג'נדרית. יש לי שרוולי קעקועים על הידיים, אני נוסעת על אופנוע, אבל אני גם נועלת לובוטן ולובשת מכנסי ג'ינס. אני לא הטרנסקסואלית שנמצאת על מדף הברביות במועדון".
מפיק האופנה מוטי רייף, אולי אחד הגייז החזקים בתעשיית האופנה המקומית לא מסכים עם הטענה על אפליה יוצאת דופן בענף: "לא כל אישה יפה מתאימה להיות דוגמנית, כמו שלא לכל טרנסג'נדר יפה יש נתונים להפוך לדוגמנית. אני לוקח דוגמניות לתצוגות על פי נתונים, לא על פי מגדר. אני לא זוכר שאי פעם הגיעה אליי טרנסג'נדר לאודישן לתצוגה. הלוואי שהיתה אחת מתאימה. זה לא שיש ולא לקחנו. לגבי מוכרות בחנויות - אם היתה לי חנות, הייתי לוקח אותן בלי שום בעיה".
בימים אלו משלימה קים לימודי תדמיתנות במסגרת קורס של עמותת "הופכות את היוצרות". מטרת העמותה היא להוציא נשים וטרנסג'נדר ממעגל הזנות באמצעות פיתוח מיומנויות למידה של עיצוב אופנה. קים מעדיפה לא לדבר על הימים בהם נאלצה להציע שירותי מין כדי להתקיים למחייתה, אם כי היא לא מתביישת בעברה. כיום פניה לקריירה של עיצוב אופנה. היא מקורבת מאוד לסטייליסט ראובן כהן ולצלם האופנה איתן טל, אשר מסייעים ומייעצים לה. הקולקציה הראשונה שהציגה השבוע בחנות הפופ-אפ "שפגאט סטור" היא עדיין בוסר מבחינת פיתוח קונספט, אך ניתן למצוא בה קול אישי ומקורי המרפרר לסיפורה האישי. "נולדתי בגוף הלא נכון, אבל השלמתי את התהליך באופן מלאכותי", היא מסבירה. "הגזרות שאני מעצבת הן לא נשיות ולא גבריות. אלו בגדים ללא מגדר, שיכולים להיראות נפלא על גברים ועל נשים. הבגד מתאים את עצמו ללובש, כמו שאני התאמתי את החיצוניות שלי לאישיות הפנימית".
איך לדעתך תתקבל קולקציית הביכורים שלך בתעשיית האופנה?
"זאת תעשייה גדולה והאנשים שסובבים אותי מפרגנים לי. אבל יש אנשים אחרים בתעשייה שמרימים גבה, מסתכלים קודם כל על המגדר שלי ורק אחר כך על העשייה. תמיד התנכלו לי והיה לעג של אנשים מהקהילה, אבל זה רק מחזק אותי".
היכן נתקלת באפליה?
"כשרציתי לדגמן. עשיתי קצת הפקות ואני חושבת שיש לי נתונים טובים. נפגשתי עם אחת מסוכנות הדוגמניות הבולטות בארץ והיא אמרה שבתעשיית האופנה הישראלית אין מקום לדוגמנית טרנסג'נדרית. מצד שני, הצטלמתי להפקת אופנה שצולמה בביתו של דני מזרחי שאמר לי שהגוף שלי, 90-60-90, משתווה רק לזה של גלית גוטמן".
איך את מסבירה את זה שדווקא בתעשייה שבה לגייז יש מקום של כבוד את זוכה לכזה חוסר פרגון?
"זה לא רק בתעשיית האופנה. לא מזמן פנו אליי מתוכנית ריאליטי, אבל זה נפל בגלל שאחד העורכים שם גיי ולא רצה אותי. חבר שמעורה בנעשה שם אמר לי שהדיבור סביב העניין היה: 'מה טרנסית מהמועדון כבר יכולה להביא?' הומואים חוששים מהטרנסיות, כי הן מפרות להם את האידיליה לשוויון שהם נלחמים לקבל מהציבור".
בטרם החלה לעצב, עבדה קים כמוכרת בחנות של הסטייליסט גל אפל, וגם במקרה הזה היא נחשבת למקרה יוצא דופן. "הרבה בנות שלא מקבלות הזדמנות וזוכות לסירובים על בסיס קבוע, נפלטות ומחפשות לעשות כסף בדרכים אחרות", אומרת קים, מבלי להשתמש במילה המפורשת זנות, הידועה כמפלטן האחרון של טרנסקסואליות.
האמיתי הוא האופנתי
"אני מאמין שברגע שטרנסקסואליות יראו את עצמן כחלק בלתי נפרד מהחברה, החברה תקבל אותן בזרועות פתוחות", אומר הסטייליסט הגאה ראובן כהן. "לחלק מהטרנסיות יש צורך להוכיח את הנשיות שלהן בצורה מוגזמת. כשאתה בתעשיית האופנה, כמעסיק של עובדים או כבעל מותג המחפש דוגמנית, אתה לא מחפש דברים שנראים מלאכותיים. אופנה תמיד מחפשת אחר הדבר האמיתי הבא".
כהן מספר כי במסגרת עבודתו כסטייליסט הוא נתקל מדי פעם במוכרות טרנסקסואליות, אך הן היו ספורות. האם הוא רואה בעתיד דוגמנית טרנסקסואלית מובילה קמפיין בישראל? "אני מאוד אופטימי, אבל כמובן שזה תלוי איזה מותג ומי קהל היעד שלו. כרגע זה מדע בדיוני, אבל לפני עשור גם טרנסקסואלית כמו ג'ניפר הייתי מדע בדיוני. כל מה שהכרנו עד אז היו ייצוגים מוגזמים שלא מתכתבים עם תעשיית האופנה".
עדן מרציאנו היא ודאי אחת המוכרות הבודדות שכהן נתקל בהן. מזה ארבע שנים היא עובדת כמוכרת ברנואר, תחילה בסניף רחובות, וכיום בסניף דיזנגוף סנטר בתל אביב. "הגעתי לרנואר שבועיים לאחר שעשיתי חזה וקיבלו אותי בזרועות פתוחות", היא אומרת בשיחה עם Xnet. לדבריה, על אף חששותיה הראשונים, התגובות שקיבלה ממנהליה היו חיוביות לאורך כל השנים. "בתל אביב יותר נוח ופתוח לעבוד מאשר ברחובות", אומרת מרציאנו בת ה-21. "בהתחלה קצת חששתי מהתגובות של הקהל, אבל אחרי שלקוחה אמרה לי 'איזה רזה את, אבל אל תדאגי, אחרי החתונה זה יעבור', הרגשתי שמקבלים אותי".
גם למרציאנו יש סיפורים על חברותיה לקהילה הטרנסית, שלא הצליחו להיקלט בשוק התעסוקה. "יש קוקסינליות מוחצנות יותר, שבעלי חנויות לא רוצים לקחת לעבודה כמוכרות, ויש גם את אלה שלא רוצות לעבוד, כי נוח להן לחיות מקצבה של 3,000 שקל מביטוח לאומי. אני רציתי להשתלב בשוק העבודה, להתקדם ולהתפתח, זה עניין אינדיבידואלי". האם היא מרגישה שהומואים מעכבים את דרכן של טרנסג'נדריות בתעשיית האופנה? "לא באופן אישי", היא אומרת, "אבל הומואים מוחצנים ונשיים יקבלו קדימות בשוק התעסוקה על פני אישה טרנסג'נדרית. סליחה, אבל גם לנו יש ראש".
חיה בבני ברק, עובדת בדיזנגוף
עוד דוגמה יוצאת דופן להשתלבות של טרנסג'נדרית בעבודה ייצוגית בתעשיית האופנה היא ניר לוי בת ה-23, שעובדת כמוכרת בחצי שנה האחרונה בסניף העודפים של קאפל אוף ברחוב דיזנגוף. "היא הגיעה לראיון העבודה והיתה מאוד מקצועית וחברותית", אומרת שלי סתת-קומבור, מעסיקתה. "היא ישבה לאכול איתי ועם הילדים ארוחת צהריים, והרגשתי שברמה האנרגטית זה עובר".
לוי, המתגוררת בבני ברק על גבול פרדס כץ, מספרת כי עד שהתקבלה לעבודה בקאפל אוף חוותה אפליה קשה - אם זה ממקומות עבודה שסירבו לה בשל היותה טרנסקסואלית, ובין אם היו אלה הערות פוגעניות שנזרקו לכיוונה במסגרת עבודתה בחנות נעליים באלנבי. העובדה שלוי נולדה כגבר ונמצאת בתהליך הפיכה לאישה עמדה בעוכריה, שכן מעסיקיה ראו בה גבר וביקשו ממנה לסחוב ארגזים כבדים. "בישראל יש סטיגמה על טרנסקסואליות, ותעשיית האופנה בישראל היא חלק בלתי נפרד ממה שקורה כאן", היא אומרת. "מעסיקים חוששים שהלקוחות לא ירצו להיכנס לחנות עם מוכרת טרנסקסואלית. יש לי חברה שרצתה לעבוד אצל מעצב אופנה, אבל הוא אמר לה שהיא תרחיק לקוחות. טרנסג'נדר נדחקות לשוליים".
היו לך אינטרקציות עם לקוחות בנוגע למגדר שלך?
"בחנות קודמת שבה עבדתי היתה לקוחה שדיברה אליי באופן מגעיל, אבל לשמחתי הלקוחות של קאפל אוף אחרות. זה תמיד מתחיל ב'סליחה, אפשר לשאול', ואני מסבירה בסבלנות למי שרוצה לדעת. אני מנסה לגרום להן להרגיש איתי בנוח".
"הצוות עוטף אותה באהבה גדולה", אומרת סתת-קומבור לסיכום. "ההתנהלות היומיומית היא לחזק. מצד שני, אצלנו לא עושים מזה עניין. לא סיפרתי לאף אחת מהעובדות האחרות על עברה של ניר, כי כשעושים דרמה, נהיית דרמה. אני לא מעסיקה אנשים על פי מגדר, אלא על פי ערכים אנושיים. כל עוד הם בקודים של החברה, אז דלתנו פתוחה".
