"זה הסוד הכי גדול בתעשייה", צוחק צלם האופנה יריב פיין כשהוא נשאל כיצד הצליחו הוא ושותפו לצילום, גיא (לוי) כושי, לשכנע את בר רפאלי להתערטל מול המצלמה שלהם בסרטון הווידאו שיצרו לפני ארבע שנים – דקה ו-45 שניות של בר מתגלגלת בין סדינים לבנים בעירום מלא, לצלילי השיר Dear Darkness של פי.ג'יי הארווי. "אי אפשר ללמד את זה באף בית ספר לצילום", ממשיך פיין באותו טון משועשע שילווה אותנו לאורך כל הראיון. אחרי הכול, לא לכל צלם אופנה מזדמנת הגשמת פנטזיה כזו: גם בר רפאלי, גם בעירום וגם בפעם הראשונה.
עוד בערוץ האופנה
מטבע הדברים, הסרטון הזה, שנוצר לטובת אירוע "ביוטי סיטי" של רשת סופר פארם, הפך לסנסציה עם תהודה מקומית ועולמית כאחד, וסימן את שני הצלמים כצוות החם של צילום האופנה בישראל. "לא היו כאן שום מאמצי שכנוע", מסביר פיין. "היה לנו רעיון ופנינו איתו לבר. לשמחתנו, היא הבינה שאפשר לעשות הפקה אינטימית ועירום אמנותי באופן לא פרובוקטיבי, אך עדיין נועז. היא לא הצטלמה באופן כזה קודם לכן. היא אהבה את הרעיון וכשנפגשנו איתה היא נתנה לנו אוקיי. אמרה שהיא נוסעת לחו"ל ונעשה את זה כשתחזור. התעקשנו שזה יהיה באותו שבוע, אז היא באה בשבת בצהריים, ועשינו את זה במשך חצי יום על גג הסטודיו שלנו בדרום תל אביב".
ובזמן שכולם הסתכלו על הגוף של בר רפאלי, המגזינים ומשרדי הפרסום הגדולים הסתכלו על הפוטנציאל העצום של הצמד, שעד אז צילמו בעיקר הפקות מערכתיות למגזיני אופנה וקמפיינים קטנים עד בינוניים בגודלם. "אם היינו חכמים, היינו מנצלים את המומנטום הזה טוב יותר", אומר פיין, 40, הצלע הוורבלית מבין השניים, אבל גם הוא לא יכול להתעלם מהעובדה שארבע שנים מאוחר יותר הם נמצאים במקום אחר, חולשים על כמה מהקמפיינים הגדולים בתעשייה המקומית.
זאת השנה השלישית שכושי את פיין עומדים מאחורי הקמפיין המקומי והבינלאומי של FOX, עד לעונה הנוכחית בכיכובה של אותה רפאלי, והחל מהעונה הבאה, עם חבורת היורשים האנונימיים שנכנסו לנעליה. כך או כך, מדובר בתפקיד שמאז ומתמיד היה שמור לצלמים הבכירים ביותר. והרשימה רק מתחילה: הם אמונים על החספוס של הקמפיינים של נינט בדלתא ("נינט מעורבת מאוד בכל התהליך"), מובילים את הקמפיין המקומי הראשון של חברת המשקפיים ריי באן, סימנו וי על מורן אטיאס בלנז'רי של בוניטה דה מאס ועוד.
מאז אותו ניסיון וידאו עם רפאלי, פיין וכושי אחראים גם על וידאו קליפים של משה פרץ, קרן פלס ואנחל בונני, ובימים אלו צילמו את הסינגל החדש של פרויקט "30", עם השיר החדש של מלאני פרס, האקסית של כושי ומי שבימים אלה ממש עושה קאמבק לעולם הדוגמנות. כיום הם עובדים על פרויקט אמנותי של תצלומי משפחות קבוצתיים. מי שכבר נרתמו לפרויקט הן הדוגמנית אניה מרטירוסוב ובנותיה, והדוגמנית והשחקנית יעל גולדמן ובעלה אורי פפר.
כושי ופיין גדלו בתל אביב ואת רוב זמנם העבירו בגלישה בים ובחלומות להקים להקת רוק. "אם היינו יודעים לשיר ולנגן על גיטרה לא היינו הולכים להיות צלמים", אומר פיין, שבדומה לכושי חושף ידיים שריריות ומקועקעות לכל אורכן. סגנון החיים הפרוע שהם משדרים מקרין גם על הדימויים שהם יוצרים בסטודיו: שילוב בין פורטרטים קלאסיים של יופי נקי מכל התערבות חיצונית, לחספוס ו"לכלוך" אפוף זוהר. "לייף סטייל של רוק'נרול הוא לא בהכרח במוזיקה", מוסיף כושי.
בתעשיית האופנה המקומית הם מוכרים כבר שנים כצלמים שחיים את האימג' והמניירות של התחום. כושי צמוד בחמש השנים האחרונות לדוגמנית תהילה ריץ', אותה נשא לאישה לאחרונה בטקס אינטימי, ואילו פיין ממשיך לתחזק את תדמית הילד הרע של עולם האופנה, עם רזומה מפואר של נערות זוהר ודוגמניות כבנות זוג. בעבר ניהל מערכת יחסים עם נטלי עטיה, וזוגיות בת שנתיים עם הדוגמנית ימית סול. כיום הוא צמוד למעצבת האופנה אפרת לוין מהמותג אלף אלף.
קליפ למותג אלף אלף
עריכה: שרבן לופו"הדימוי שאתה מצביע עליו הוא לא משהו שאנחנו מכירים, וגם לא ממש לא אכפת לי מהדימוי שיש עליי", אומר כושי. "אתה שואל אם מערכות היחסים שלנו עם דוגמניות זה בגלל שאנחנו צלמי אופנה?", שואל פיין ומיד עונה, "זה לא משהו שנבנה מראש, אבל כן, נוצרת אינטימיות על סט צילום. אתה יודע, זאת העבודה שלנו, זה המקום שאתה פוגש אנשים. איפה אתה רוצה שאני אכיר אנשים? אז יש אינטימיות ונוצרת קרבה".
התעשייה בארץ מאוד קטנה, אז יש לא מעט צלמים שבוחרים דווקא לשמור על ריחוק.
פיין: "לא אצלנו".
לפני שש שנים הם איחדו כוחות ועברו לצלם ביחד. כושי החל את דרכו כצלם אופנה חמש שנים קודם לכן, ופיין שנה אחריו. אל צילום אופנה הגיעו ללא רקע קודם, אך עם אהבה גדולה למקצוע. פיין התמקצע כאסיסטנט של צלמת האופנה והפרסום מירי דוידוביץ', כושי למד את רזי המקצוע אצל צלם הפורטרטים רן גולני. לפני שש שנים יצרו יחד הפקת אופנה עם הדוגמנית אניה מרטירוסוב, ומאז לא נפרדו. "הבנו שיש לנו את אותו הסגנון", אומר כושי.
העבודה המשותפת יוצרת דינמיקה מעניינת על הסט: שני צלמים, שתי מצלמות, זווית ראייה אחת. על התוצר הסופי הם חתומים ביחד, ולא משנה מי צילם בפועל את הפריים הסופי. איך העבודה המשותפת מסתדרת עם האגו של כל אחד מהם? "במקום שאתה לא מייצר ויכוחים, לא נוצרת אמנות", אומר פיין. "אנחנו לוקחים את עצמנו בפרופורציות. לא מדובר כאן בפריים הנדיר של חייך, שיוצג במשך שנתיים במומה. ואני מספיק סומך ומאמין לגיא, שאם אני מתעכב על פריים וגיא יגיד שהוא לא משהו, כנראה שהוא צודק".
פיין וכושי שייכים לדור הצלמים הצעירים שטופחו במגזיני האופנה 42 מעלות, ו-360 מעלות. משם המשיכו למגזינים מיינסטרימיים יותר כמו סגנון, את, גו סטייל ואחרים. יחד איתם התפתחו באותה תקופה צלמים נוספים, כמו עמית ישראלי, יניב אדרי, דודי חסון, אייל נבו ואלון שפרנסקי, שמובילים את תעשיית צילום האופנה בישראל כיום. אולם לדברי השניים, יש מחסור בכוחות חדשים בשוק. "היום קשה מאוד לצלמים צעירים להיכנס לתחום", אומר כושי. "פשוט כי אין להם מגזינים שדרכם הם יכולים להראות את העבודה שלהם".
פיין: "נכון שיש היום את כל הרשתות החברתיות לבטא את עצמך: פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר. אבל אתה עדיין צריך את המגזין ועורכי האופנה שיעשו סינון של מה טוב יותר ומה פחות. אני קורא לזה אוצרות. לעורך טוב ואובייקטיבי יש תפקיד ברור במערך של חינוך צלמים. זה לא כמו היום, שצלמים צעירים עושים אדיטוריאל בפייסבוק ולמחרת כבר מצלמים קמפיין. אני חושב שחסרים היום שומרי סף לתחום. כל אחד היום נהיה צלם אופנה".
כושי: "אתה מכיר צלמים צעירים מעניינים?"
אין לי בשלוף.
כושי: "כי שום דבר לא בולט. אין פיקים. פעם השוק היה מאוד תחרותי. היית פותח מגזינים ורואה מה אחרים עשו. דור הצלמים הצעיר לא חושש להעלות את ההפקות שלו לפייסבוק או לאינסטגרם. ושם זה נשאר. צלמים צעירים לא מוכנים היום לעבור את התהליך הארוך מהאמנותי למסחרי".
אז מה שאתה בעצם אומר זה שהפייסבוק והאינסטגרם הפכו לתחליף למגזינים, ובעצם גרמו לזילות של התחום?
כושי: "אינסטגרם זה יופי. אבל זאת תמונה יחידה. מה קורה עם עשר התמונות האחרות? גם אתה יכול להוציא תמונה אחת מדהימה באינסטגרם, שתזכה במלא לייקים, אז כולם בעצם צלמים טובים?"
גם על המעצבים הצעירים לכושי ופיין יש בטן מלאה, וגם על יחצנים, עיתונאי אופנה ודוגמניות. "מעצבים צעירים שאמורים כביכול להעיז, לבעוט ולהביא אמירה חדשה, כבר לא עושים את זה. באים לצלמי אופנה ומבקשים תצלום על רקע אפור או רקע לבן", אומר כושי. "מעצבי אופנה לא נותנים לעצמם אוויר לנשימה. הם רוצים לפגוע בול ולמכור. לדעתי זאת טעות חמורה, כי אין להם מקום לבוא לידי ביטוי ולהביא משהו חדש. הבעיה מתחילה עם מגזינים. הם לא דורשים אימג' מעניין וחזק, אלא תצלום אינפורמטיבי, ואז גם היחצן דורש את אותו הדבר, כי ככה יותר קל לו להיכנס לעיתון. זה גלגל שבסופו של דבר גורם למחשבה מסרסת שמשפיעה על המעצבים. צילומים מראים את העולם של המעצב, המקום ממנו הוא בא. אתה לא יכול להראות את העולם שלך על רקע אפור. זה לא עובד".
כשהם נשאלים מי הדוגמנית האהובה עליהם, עונה פיין "כל אחת שאוהבת להצטלם".
"הדוגמניות של היום מפונקות", פוסק כושי. "הן מגיעות אל הסטודיו בלי רצון להשקיע. הן הרי רוצות להיות כוכבות, לא דוגמניות. הכוכבות הרגה את הדוגמנות".
דווקא יש דור חדש של דוגמניות ישראליות מעניינות, ביניהן שני זיגרון, נעם פרוסט, שלומית מלכה. כולן דוגמניות פרופר, שלא עושות קולות של פרזנטורית.
כושי: "הן באמת יוצאות דופן. אבל מספיקה תוכנית טלוויזיה אחת כדי להפוך את זה".
פיין: "אין מספיק כסף בתחום הזה. דוגמנות זאת עבודה, ואם העבודה לא מכניסה מספיק כסף, אתה מחפש לעשות דברים בנוסף".
כושי: "אין הרבה מקום בישראל להיות דוגמנית פר אקסלנס. היחידה שאולי עושה את זה זו אניה (מרטירוסוב, א"י), שמנסה להמציא את עצמה כל הפקה מחדש ועושה את זה טוב, אבל אין הרבה כאלה. היום זה 'יאללה, תלמדי משחק ותלכי לערוץ הילדים'. הקריירה של דוגמניות היום ממשיכה עד גיל מאוחר. יש דוגמניות בנות 40 ו-60 בתעשייה. אני רואה את זה מהבית, מתהילה. אם את רוצה לעבוד בחו"ל, אבל ממש רוצה את זה, את יכולה. אבל זה רק אם את רוצה להיות דוגמנית".
תהילה לא רוצה להיות משהו מעבר לדוגמנית?
"כרגע לא. אבל אני יודע מה יקפוץ לה עוד חצי שנה? נכון לעכשיו היא מתפרנסת בכבוד ונוסעת מלא, וטוב לה".
לאחרונה מלאו שנה לחוק הפוטושופ. כיצד הוא השפיע עליכם כצלמים?
כושי: "אני עוד לא הבנתי מה רצו לאכוף עם החוק הזה".
פיין: "אי אפשר לטפל בהפרעות אכילה באמצעות חוק. בטח לא בחוקים על פוטושופ וצילומי אופנה. הפרעות אכילה מתחילות בדימוי עצמי. אנשים לא מפסיקים לאכול בגלל תמונה שהם ראו במגזין. זה יכול לעורר, אבל זה לא מתחיל משם. זה הופך את כל העניין ללא רציני".
