מאז פסטיבל קאן האחרון, כחול הוא אולי הצבע החם ביותר, אבל הסרט המדובר, זוכה פרס דקל הזהב של הבמאי עבדלעטיף קשיש, הצמיח כוכבת חמה עוד יותר, שהפכה בהקרנת בכורה אחת לנערת הפין-אפ החדשה של קהילת הלסביות העולמית, ובכלל. קוראים לה ליה סיידו וחיוכה מרווח השיניים כבר כיכב בלא מעט שוברי קופות, אבל אין ספק כי היה זה התפקיד הראשי בדרמה המגוללת את סיפור אהבתן של שתי לסביות חושניות, שהפך את השחקנית בת ה-28 לאיט גירל הכי מסקרנת שיצאה מפריז בשנתיים האחרונות.
עוד בערוץ האופנה
- מבריז'יט בארדו ועד ליה סיידו: גלגולי השיק הצרפתי
- כבר לא ילדה: קייט מוס מציינת 25 שנות דוגמנות
- מהפך הפוך: קודם נראית יותר טוב
כמו מרבית האיט גירלס לפניה, גם סיידו לא נוצרה יש מאין. היא בת לאחת המשפחות הנחשבות, העשירות והמקושרות בצרפת: סבה הוא יו"ר פאתה (חברת הפקות סרטים מהגדולות בעולם), אימה היתה שחקנית וגם יתר בני משפחתה מקושרים היטב בתעשיית הבידור הצרפתית. אבל סיידו היא ממש לא "הבת של" הטיפוסית - בשנתיים האחרונות הצליחה השחקנית הצעירה לתמרן כמעט בנונשלנטיות קריירת סרטי איכות אירופאיים, עם קריצה להוליווד, ולכבוש לעצמה מקום של כבוד בקהילה הקולנועית העולמית, תוך שהיא מג'נגלת בכישרון בין איכות למסחריות, בין אליטיזם לנגישות.
סיידו אומנם טענה שלמרות מה שכתוב עליה בוויקיפדיה, היא ממש לא דוגמנית, אבל תעשיית האופנה והיופי לא מתכוונת להתייחס להכחשה שלה ברצינות. בטח שלא לאחר שכיכבה בקמפיין לבושם קנדי של פראדה (בסרטון שביימו ווס אנדרסון ורומן קופולה), הופיעה בקמפיין ריזורט 2012 של אותו בית האופנה חשוב, ויחד עם בת זוגה לסרט "כחול הוא הצבע החם ביותר" (להלן "כחול"), אדל אקסרקופולוס, כבשה גם את קמפיין ריזורט 2014 של מיו מיו, מותג נוסף של פראדה. בעברה האופנתי קמפיינים נוספים, גם אם פחות מרכזיים, למשל למותג ראג אנד בון.
גם בעולם המגזינים גילו זה מכבר את הקסם של סיידו, שקטפה לא מעט שערים נחשקים, ביניהם של I-D ,The Gentlewoman וה"פלייבוי" הצרפתי Lui. אחד השערים היותר מדוברים שלה הוא זה שעשתה עבור המגזין Jalouse, בו הציגה את המראה הטיפוסי שלה - נטול איפור וטבעי.
היכולות של סיידו כשחקנית והאיכויות שלה כגיבורה אופנתית התפתחו במקביל, כששתיהן ניזונות מהכישרון הגדול שלה להשתנות כמו זיקית בין סגנונות ותפקידים. מי שיעקוב אחריה לאורך השנים יגלה בחורה שונה בכל אחת מהתקופות, הסרטים והצילומים - מעלמת סיקסטיז תמה ועבת פוני בפראדה, ועד דמות נשית ונחשקת עם אדג' מחוספס ב"כחול", ממבוגרת ועד צעירה, מקוטוריסטית ועד קז'ואלית, ותמיד נשית וגברית בו זמנית.
את שורשי הפיצול הסגנוני של סיידו ניתן לאתר כבר בגישות המנוגדות של הוריה לשיק - בעוד אביה העניק לה נעלי לובוטן בגיל 12 (המעצב כריסטיאן לובוטן הוא מחבריו הטובים), אימה הקפידה איתה על אג'נדה אנטי צרכנית והרחיקה אותה מכל ענייני הדקדנס האופנתי. זה לא ממש עבד לה, והילדה גדלה להיות חובבת אופנה אמיתית, שנהנית לבטא את עצמה באמצעות גזרות, בדים וצבע. "אני מוקפת באנשים שיש להם טעם אופנתי מאוד חזק", אמרה בראיון לווג הבריטי, "ולי אישית בכלל לא אכפת אם מדובר בטעם טוב או רע - העיקר שרואים את האישיות. אני אוהבת הרבה דברים שאנשים לא אוהבים ולא אכפת לי מטרנדים. אני יכולה לנעול את הנעל הלא נכונה, אבל אני אנעל בדיוק את מה שאני רוצה".
על אף שהיא באה ממולדת הסטייל, סיידו לא מתביישת לבעוט בבסיס האם שלה ולקרוץ לאמריקה, ולא רק בבחירות הקולנועיות שלה. "אני צרפתייה וגדלתי בפריז, אבל הצרפתיות לא מאוד מתוחכמות בלבוש בעיניי, כלומר, הן לא מתלבשות יותר מדי כשהן יוצאות לארוחת ערב למשל", אמרה סיידו בראיון. "הן לא כמו האמריקאיות, שתמיד נראות מושלמות. הבנות בצרפת יותר ספורטיביות, השיק יותר קלאסי, ואני חושבת שזה יכול להיות גם משעמם, בגלל שהן לא לוקחות סיכונים ולא משתמשות בצבע. בפריז אין יותר מדי צבע ברחובות, להבדיל מלונדון וניו יורק, ששם הסגנונות הרבה יותר פרועים".
