הבוגרים: מי הם ששת המעצבים הכי מוצלחים שיצאו מאנטוורפן?

בשנת 1986 נדחסו שישה בוגרי המחלקה לאופנה באקדמיה המלכותית לאמנויות יפות מאנטוורפן לתוך משאית אחת קטנה ועשו את כל הדרך אל שבוע האופנה בלונדון. וולטר ואן בירנדונק, דריס ואן נוטן, אן דמולמיסטר, דירק ביקמברגס, דירק ואן סן ומרינה יי הצעירים הגיעו רעננים מעיר הנמל הבלגית היישר אל הקלחת של תעשיית האופנה הבריטית. אף אחד לא בדיוק ידע איך להגות את שמותיהם בצורה הנכונה, או איך לאיית אותם בלי שגיאות כתיב, אז כמו תמיד באופנה, הדביקו להם תווית – שישיית אנטוורפן, תואר שמלווה אותם מאז כבר למעלה מחצי יובל.

עוד בערוץ האופנה

• הכוהן הגדול של האופנה: קרל לגרפלד חוגג יום הולדת 80
• עם קצת עזרה מחברים: מיזמים חדשים לתמיכה במעצבים צעירים
• בלי הנחות: מותגי האופנה שמשמידים סחורה בסוף העונה
  

בכתבה שהתפרסמה לאחרונה בבלוג האופנה המשפיע BOF, מספר גירט ברולוט, בעל בוטיק האופנה הפופולארי באנטוורפן Louis, כי התכנון המקורי לנסוע היה של ואן נוטן, ואן בירנדונק וביקמברגס, אך כיוון שלא היה להם מספיק כסף לשכור משאית ללונדון בעצמם, הם צירפו את השאר. ההתחלה לא היתה קלה. ביום הראשון להגעתם אף אחד מהקניינים לא התייחס אליהם, אז הם הדפיסו פליירים והעבירו אותם בין המבקרים. רק לאחר שביום השני נעשתה מהם הזמנה על ידי בית הכלבו החשוב בארני'ס, עשתה השמועה כנפיים. השאר, כמובן, היסטוריה.

השנה מציינת המחלקה לאופנה של אנטוורפן יובל להיווסדה בתערוכה מקיפה ב-MoMu, המוזיאון לאופנה באנטוורפן (נעילה: 16 בפברואר 2014). המחלקה, שנחשבת לאחת מחמש הטובות בעולם, מתגאה ברשימת בוגרים המורכבת מהמעצבים המובילים בשוק, בהם מרטין מרג'יאלה, ראף סימונס, אוליבייה טייסקנס, היידר אקרמן, ורוניק ברנקינו, ברנרד ויליהלם וכריס ואן אש (כיום מעצב האופנה של דיור הום). אלו מצאו את מקומם בפירמידת העיצוב הבינלאומית, ושמו את אנטוורפן – ואת בלגיה בכלל – על מפת האופנה. האחראית לשינוי המבורך הזה היא לינדה לופה, מי שעמדה בראש המחלקה בשנים 2006-1985. לופה יצרה מחלקה עם סדר יום אמנותי-קונספטואלי, אשר שם לו למטרה לייצר בוגרים עם קול אישי, מקורי, בעל מעוף חסר גבולות, שמתייחס באופן ישיר לתמורות החברתיות והפוליטיות מסביב.

התערוכה מורכבת ממספר חללים המוקדשים לעבודתם של בוגרי המחלקה לאורך השנים. מן הסתם, החלל המרכזי מוקדש למפץ של שישיית אנטוורפן, תחת השם Antwerp 6+1. הפלוס 1 מתייחס למעצב מרטין מרג'יאלה, שרבים טועים לחשוב שהיה חלק מהשישייה המקורית אך למעשה החל את דרכו העצמאית כמעצב רק בשנת 1988.

מאז שפרצה השישייה לעולם האופנה, הפך המונח "עיצוב בלגי" לשם גנרי המאפיין מעצבים בכל העולם. גם בישראל הוא שגור עד אינפלציה, ומשמש כדי לייצג בגדים בצבעוניות מונוכרומטית של שחור, לבן ואפור בדומה למעצבת אן דמולמיסטר, שימוש בהדפסים גדולים בסגנון דריס ואן נוטן, או יכולת קונספטואלית יצירתית המאפיינת את עבודתו של וולטר ואן בירנדונק.

בשנים האחרונות נשמעים קולות חדשים ממזרח אסיה, ארצות הברית וסקנדינביה, אך המעצבים הבלגים עדיין נחשבים לחזקים בשוק הבינלאומי ולמשפיעים על הספרה האופנתית. לרגל התערוכה, בחרנו את השישייה המשפיעה ביותר של Xnet, שמעניקה כבוד לחלק מהרשימה המקורית ההיא, לצד שמות חדשים שהצליחו להפוך את עיר הנמל האפרורית ממרכז סחר ביהלומים עם גברים בקפוטות לעיר האופנתית ביותר באירופה.

סודיות ומסתורין. קולקציית הקוטור של מרג'יאלה לסתיו 2013 (צילום: gettyimages)

1. מי: מרטין מרג'יאלה

מה: המעצב האניגמטי והנחבא אל הכלים מרטין מרג'יאלה החל את דרכו העצמאית בשנת 1988, כאשר הציג את קולקציית הביכורים שלו בפריז. קודם לכן, שימש כמעצב תחת עינו הבוחנת של ז'אן פול גוטייה. מאז הציג לראשונה, בחר מרג'יאלה להניח בקדמת הבמה את עיצוביו ופחות את אישיותו, מחשש שהפוקוס יוסט אל חייו הפרטיים. הוא סרב באופן תדיר להצטלם, לקוד בתום התצוגה, או להתראיין פנים מול פנים. את הראיונות לתקשורת קיים באמצעות הפקס, ומאוחר יותר בדוא"ל, ותמיד תחת השם הכולל Maison Martin Margiela. עיצוביו מתאפיינים בפירוק והרכבה של המושג אופנה, ודה-קונסטרוקציה של היחסים בין גוף לבגד. בשנת 2009 פרש מרג'יאלה מעיצוב לבית האופנה הנושא את שמו, אך רוחו המסתורית עדיין שורה על המותג.

למה: כי אמרתם מרג'יאלה – אמרתם בלגיה. מרג'יאלה ייזכר בדברי הימים של האופנה המודרנית כאחד המעצבים המשפיעים ביותר במאה ה-20. מלבד היכולת לנטוע באופנה איכויות אינטלקטואליות, מתאפיינים עיצוביו בשילוב של הומור, מיניות, פירוק מושגי הכוח בין המינים וחיפוש אחר פרופורציות גוף חדשות. קולקציית הקפסולה שיצר המותג בסתיו שעבר לענקית האופנה השבדית H&M אומנם לא הפכה אותו לשם שגור בכל בית, אבל עבור הפאשניסטות המעריצות את עיצוביו היתה זו אפשרות לרכוש דגמים איקוניים של המעצב לאורך כל שנות פועלו במחירים נוחים.

מכיר את סודות הגוף הנשי. תצוגה של דריס ואן נוטן (צילום: gettyimages)

2. מי: דריס ואן נוטן

מה: ילד הפלא של תעשיית האופנה כבר בן 55, אך מדי עונה הוא מצליח לייצר קולקציות חדשניות וצעירות ברוחן לנשים ולגברים. ואן נוטן הוא בן לשושלת חייטים, ומחזיק כיום בבוטיקים ברחבי העולם – מהונג קונג ועד אנטוורפן. עבודתו זכתה למעריצים רבים הודות לשילובי הצבעים הנהדרים שהוא מרכיב. כל פריט אצלו על הקולב נראה כאילו עבר דרך מערבולת צבעים שרקח, ולכן חלק מעיצוביו נראים כאילו צוירו ביד אמן.

למה: כי ואן נוטן יודע לעצב לנשים. הוא מכיר את סודות הגוף הנשי, והגזרות שלו מחמיאות גם למי שלא אוחזת בגוף של דוגמנית בת 14. הסירוב שלו לפרסם את עיצוביו במודעות קמפיין והשמירה על קהל לקוחות שרץ איתו כבר שנים רבות, הופכות אותו למעין סוד שמור ליודעי ח"ן בלבד – אוסף של מעריצים שגדל עונה אחר עונה.

אביב-קיץ 2014 לגברים בעיצוב וולטר ואן בירנדונק (צילום: gettyimages)

3. מי: וולטר ואן בירנדונק

מה: ללא ספק הילד הרע של אנטוורפן, שנראה כמו טדי-בר חביב עם זקן סבוך וקרחת בוהקת. ואן בירנדונק, שמשמש בשבע השנים האחרונות כראש המחלקה לאופנה באנטוורפן, הוא מעצב אקסטרווגנטי שבעבודתו ניכר הומור רב וחיפוש אחר בחינת גבולות השיח האופנתי בעולם. תצוגות האופנה שלו בשנות ה-90 היו האירוע הכי מרגש בשבוע האופנה בפריז, ובמהלך הקריירה שלו יצר מספר פרויקטים אמנותיים, בהם גם עם אמנית הגוף הצרפתייה אורלן. בשנים האחרונות שב בירנדונק להציג בשבוע האופנה לגברים בפריז, רק כדי להוכיח שטירוף אינו משהו שעובר עם השנים.

למה: כי ואן בירנדונק היה ונותר סמן לאופנה חתרנית הבוחנת גבולות. נכון, הדור הצעיר של המעצבים מכיר פחות את המהפכה שהוא יצר באופנת הפופ של שנות ה-90, אך בשביל זה יש את ספריו המצוינים, שניתן לעיין בהם על מנת להבין את השפעתו על עולם האופנה.

השפיעה על דורות שלמים של מעצבים – מאנטוורפן ועד טוקיו, דרך תל אביב ומילאנו. אן דמולמיסטר (צילום: gettyimages)

4. מי: אן דמולמיסטר

מה: אן דמולמיסטר היא אחת המעצבות הבולטות שיצאו מבלגיה. הבגדים שהיא מנפקת ליריים מאוד, כמעט שרים מתוך התפרים את בלדות הרוק של פטי סמית', אחת ההשראות המרכזיות של המעצבת. דמולמיסטר ידועה בסגנון העיצוב המונוכרומטי שלה, ולבגדים שלה יש תמיד ניחוח מעט וינטג', כזה שהיה כאן וחזר אלינו בגלגול מחודש.

למה: כי דמולמיסטר השפיעה על דורות שלמים של מעצבים – מאנטוורפן ועד טוקיו, דרך תל אביב ומילאנו. כשאומרים "סגנון בלגי" מתכוונים לרוב לסגנון שחרטה דמולמיסטר על דגלה: מינימליסטי, נינוח, מונוכרומטי, לא מתאמץ. עם זאת, כששמים בגד של דמולמיסטר על הגוף, כל החיקויים נשארים הרחק מאחור.

הצד השני של ראף סימונס: קולקציית סתיו-חורף 2013-14 של דיור (צילום: gettyimages)

5. מי: ראף סימונס

מה: הכוהן הגדול של אנטוורפן, שהחל את דרכו כמעצב גברים עצמאי באמצע שנות ה-90 וכיום משמש מעצב הבית של בית האופנה הצרפתי דיור. סימונס הביישן והנחבא אל הכלים הצליח, אולי יותר מכולם, לכבוש את אחת מפסגות האופנה הבינלאומיות כמעצב. מצד אחד הוא ממשיך לעצב קולקציות גברים קונטרוברסליות ומאתגרות למותג הנושא את שמו, ומצד שני מתחנף ללקוחות הבורגניות של דיור בקולקציות נשים שלפעמים אינן קלות לעיכול. שתי הקצוות הללו מתחברים לכדי יצירה שלמה ומגובשת של מעצב מבריק, שמתפתח מעונה לעונה. מעניין יהיה לראות ביום מן הימים את נקודת המפגש בין שתי הקצוות.

למה: כי סימונס יש רק אחד.

היידר אקרמן וקרל לגרפלד. רואה בו את ממשיך דרכו בבית האופנה שאנל (צילום: gettyimages)

6. מי: היידר אקרמן

מה: מעצב האופנה ממוצא קולומביאני היידר אקרמן הוא הדבר החם הבא כבר המון שנים. הוא מסמל את אופנת הנשים האינטלקטואלית של המאה ה-21, ולא בכדי הפרזנטורית של המותג היא השחקנית האנדרוגינית טילדה סווינטון, שמקפידה ללבוש את בגדיו של אקרמן בכל הזדמנות, על השטיח האדום ומחוצה לו. לאחרונה זכה גם בפרגון רב מקיסר האופנה קרל לגרפלד, שסיפר בראיון כי הוא רואה באקרמן את ממשיך דרכו בבית האופנה שאנל. עיצוביו של אקרמן יושבים בול על הלקוחה האופטימלית של שאנל: הם שומרים על תבנית קלאסית ומעונבת, אך הגזרות החדשניות מוכיחות כי בין התפרים מתחוללת סערה גדולה.

למה: כי אם לגרפלד רואה בו את ממשיך דרכו, מי אנחנו שנמרה את פיו?