בתעשיית האופנה המקדשת טרנדים מתחלפים וכוכבים לרגע, שומרת המהדורה האיטלקית של "ווג" על מעמדה כמגזין האופנה החשוב ביותר בתעשיית האופנה המיינסטרימית. לתואר החשוב הזה אחראית בעיקר פרנקה סוזאני, עורכת המגזין ב-25 השנים האחרונות, שהשתחלה היטב לנעלי קודמתה בתפקיד – אחותה הבכורה קרלה סוזאני, המתפקדת כיום כבעלת רשת חנויות הקונספט קורסו קומו 10.
עוד בערוץ האופנה:
- מראומה ויצמן ועד בר רפאלי: שושלת בן צור מלבישה את הסלבס
- עולם תחתון: עסקי הלנז'רי של הדוגמניות המובילות בעולם
- הכול במידה: הקימורים של קייט אפטון כובשים עוד שער של "ווג"
- קטן עליהן: הדוגמניות המובילות למידות גדולות
את חגיגות חצי היובל של סוזאני ציינו בגיליון מיוחד עם שישה שערים שונים, בכיכובן של הדוגמניות הכי מעושרות בימים אלו, כמו נטליה וודיאנובה וג'יזל בונדשן. מבין אלו, השער הפרובוקטיבי ופורץ הדרך ביותר הוא זה בו מצולמת הדוגמנית הבריטית הוותיקה סטלה טננט לצד בכיר אדריכלי חנויות האופנה פיטר מרינו וגבר עם מסכת סאדו-מאזו שחורה. השער, שהוציא את ה-BDSM מהארון והעניק לו מקום של כבוד על מדף המגזינים, ממשיך את פועלה של סוזאני: הפקות אופנה שנויות במחלוקת, המגיבות לשינויים ולתמורות בתעשיית האופנה ובמציאות הגלובלית כולה.
מאז כניסתה של סוזאני לתפקיד ועד היום, מי שאמון על צילום השערים למגזין מדי חודש הוא צלם העל האמריקאי סטיבן מייזל. שיתוף הפעולה ביניהם מוליד מדי גיליון הפקות אופנה ארוכות, הנפרשות על פני למעלה מ-20 עמודים. הנושאים שלהן מגוונים: מסיפורים על טרנדים אופנתיים, דרך דיון מחודש על מידות הגוף של דוגמניות ועד ביקורת על המלחמה של ארצות הברית בעיראק ואפגניסטן. אין נושא שנעלם מעיני הנץ של השניים, שלא חוששים להציג אימג'ים שנויים במחלוקת המעוררים דיון בכל העולם. לרגל חגיגת הכסף של סוזאני, בחרנו את 15 השערים החשובים שלה לאורך השנים – מהעירום הפרונטלי של מדונה ועד לדוגמנית האסיאתית הראשונה על שערו של המגזין.
1. השער הראשון, יולי-אוגוסט 1988
תחת הכותרת הבומבסטית Il Nuovo Stile (הסגנון החדש) השיקה ביולי 1988 פרנקה סוזאני את הקריירה החדשה שלה. על שער הביכורים הופיעה הדוגמנית הפופולארית דאז רובין מקינטוש, כשראשה מוטה בפרופיל והיא לבושה בחולצה לבנה קלאסית ופשוטה – אנטיתזה לסגנון הראוותני והמצועצע של האופנה האיטלקית של שנות ה-80. בשער זה הניחה סוזאני את הערכים שהנחו אותה כעורכת הכול-יכולה של "ווג איטליה": אופנה עכשווית, פורצת דרך וחתרנית, תוך ניסיון לפרוץ את גבולות השיח ולייצר דיון אסתטי על אופנה, דוגמניות, פוליטיקה ומה שביניהם.
2. מדונה (שוב) מתפשטת, פברואר 1991
כמעט שנה וחצי לפני שראה אור SEX, ספרה המונומנטלי של מדונה משנת 1992, הופיעה הזמרת לראשונה על שער המגזין בצילום פרובוקטיבי למדי של מייזל, שגם חתום על הצילומים לספר עצמו. תחת הכותרת "מדונה הופכת למרילין", כיכבה מלכת הפופ כשרק ידיה מסתירות את החזה ותחתוני זהב מתוכשטים מפרידים בינה לבין הקוראים. מאז הספיקה מדונה להצטלם בעירום מלא, להפוך לקבליסטית ולאם לשני ילדים ביולוגיים, ולשמור על מעמדה כמלכת הפופ הבלתי מעורערת. טוב, נו, עד שביונסה עקפה אותה בסיבוב.
3. הכתרת הטופ מודלס, מאי 1993
לינדה אוונג'ליסטה, נעמי קמפבל, אמבר וולטה, כריסטי טרלינגטון ושלום הארלו כיכבו במסיבת הפיג'מות הצחורה שהונצחה בשער הבלתי נשכח של המגזין משנת 1993. שער זה סימן את הטופ מודלס הגדולות של שנות ה-90 (למעט סינדי קרופורד וקלאודיה שיפר, שלא היו זקוקות לאישורים למעמדן המורם), אבל במקרה הזה זכות הראשונים שייכת דווקא לעורכת "ווג" האמריקאי אנה ווינטור, שכבר ב-1991 כינסה את כל דוגמניות העל של התקופה להפקת אופנה בגיליון ספטמבר. עם זאת, סוזאני היתה הראשונה לצלם אותן יחד על שער מגזין. הבדל קטן עבורנו, עולם שלם במלחמות האגו של מערכות המגזינים.
4. המייקאובר, יולי 2005
אולי הגיליון המדובר ביותר של המגזין עד היום, אשר ביקר את מאניית הניתוחים הפלסטיים שהפכו למסיבות פולחן גוף ברחבי העולם. בהפקה בכיכובה של לינדה אוונג'ליסטה, צולמה הדוגמנית בקליניקה פרטית עם צוות מנתחים ואחיות, בשלל תנוחות הלקוחות מניתוחים פלסטיים, הזרקות בוטוקס, מתיחות פנים, חיתוכי גוף ומה לא. אומנם זה לא ממש סוד שתעשיית האופנה מקדשת ומקדמת את פולחן הגוף, אולם סוזאני יודעת גם להאיר את המצב האבסורדי עם זרקור ביקורתי.
5. הגיליון הצבאי, ספטמבר 2007
גיליון ביקורתי במיוחד, בכיכובה של הדוגמנית הבריטית אגנס דין, אשר ביקר את המלחמה של ארצות הברית באפגניסטן ועיראק. בהפקה שהתפרסמה בתוך המגזין, תחת הסלוגן ההיפי הידוע Make Love, Not War (עשו אהבה, לא מלחמה), צולמה הדוגמנית בשלל תמונות סקסיות כשלצדה דוגמנים בבגדי קמופלאז' ואיפור הסוואה, תוך ניסיון לפרק את המטען המיליטריסטי שבאימג' לטובת דימוי סקסי. העובדה שההפקה התפרסמה על שער גיליון ספטמבר של המגזין, הגיליון החשוב ביותר בשנה של כל הוצאה לאור, מעצימה את החשיבות שלה.
6. הגיליון השחור, ספטמבר 2008
גיליון חשוב ששם לו למטרה לקדם את הדוגמניות השחורות בתעשיית האופנה: אימן, ג'ורדן דאן, טיירה בנקס, אלק ווק, ליה קבדה, שאנל אימן ונעמי קמפבל – שגם מככבת על השער. למרות שהרשימה המכובדת הזו מככבת באופן קבוע בקמפיינים, שערים והפקות, תעשיית האופנה היא עדיין תעשייה של צבעים, וכראיה אפשר לקחת את הביטול שחוותה לאחרונה ג'ורדן דאן בתצוגת העילית של כריסטיאן דיור, בטענה המוזרה כי החזה שלה גדול מדי לדגמים. הגיליון השחור הפך מהר מאוד לשיחת היום ולדיון חוצה יבשות: האם הוא מעצים את הדוגמניות השחורות בתעשייה, או שאולי דווקא מנציח את הפערים. כמובן שבסופו של דבר, כל פרסום הוא פרסום, וסוזאני שוב הצליחה לעורר דיון בנושא די מושתק בתעשייה.
7. גיליון טוויטר, דצמבר 2009
הרבה לפני האינסטגרם וממש עם לידתו של הטוויטר, הקדיש המגזין את הפקת השער שלו לרשת החברתית החדשה. בהפקת האופנה בכיכובן של נטליה וודיאנובה, ג'יזל בונדשן ולארה סטון, צילמו הדוגמניות את עצמן בטלפונים סלולאריים, בפוזות שמזכירות צילומי סנאפ-שוט שיש לכל אחד מאיתנו בסמארטפון, ושלחו את התמונות בתוך גריד של טוויטר אל מייזל עצמו. למרות שההפקה הזאת לא היתה מהחזקות של מייזל מבחינה קריאטיבית, היא הצליחה לחזות את שגעת התיעוד העצמי והרשתות החברתיות.
8. שואו-טיים, ינואר 2010
נפילות על המסלול הן חוויה כואבת לכל דוגמנית באשר היא, בטח אל מול המצלמות והרשתות החברתיות שמעבירות את המידע בזמן אמת. גיליון ינואר של המגזין החליט לקחת את הנפילות על המסלול ולהציג אותן באופן משעשע ומעט אירוני. למשימה הוזנקה הדוגמנית הצעירה קרלי קלוס, שמופיעה על השער בהילוך איטי של שמונה תצלומים קטנים עד להתרסקותה על מסלול התצוגה.
9. המלחמה לאיכות הסביבה, אוגוסט 2010
דליפת הנפט במפרץ מקסיקו היתה ההשראה להפקת האופנה המצוינת הזאת, בכיכובה של הדוגמנית קריסטן מקמנאמי, שנחשבת לעוף מוזר בתעשיית האופנה. מקמנאמי ומייזל הרחיקו עד לחופי המפרץ, שם התפלשו בנפט במטרה לעודד מודעות בינלאומית לנושאים של איכות הסביבה. 24 עמודי האדיטוריאל הציגו את מקמנאמי כציפור קורמורן מת, ממש כפי שצולמו החיות שגססו בעקבות דליפת הנפט במפרץ.
10. המידות הגדולות מגיעות לפרונט, יוני 2011
הגיליון בה"א הידיעה של "ווג איטליה" ב-25 השנים האחרונות, שהחל את הדיון בדוגמניות במידות גדולות בתעשיית האופנה ומחוצה לה. הגיליון בכיכובן של שלוש דוגמנות למידות גדולות – רובין לאוולי, טארה לין וקנדיס האפין, הסעיר את כל העולם כיוון שהיה הראשון להציג דוגמניות לא במידה אפס על שער חשוב. ההחלטה האמיצה הזו יצרה תקדים אופנתי וחברתי, שאחריה החלו מגזינים נוספים, כמו "אל" הצרפתי, להציג על שעריהם דוגמניות במידה 42 ומעלה. כמו כן, מאותו רגע החלה סוזאני לפרסם בלוג שעיקרו הפרעות אכילה, ומאוחר יותר החל "ווג" גם בניסוח כללי אתיקה לדוגמניות שבהפקותיו, שבין היתר קבעו כי דוגמניות המגזין יהיו מעל גיל 16 וגם זאת רק אחרי שיוכח כי הן לא סובלות מהפרעות אכילה כמו בולימיה או אנורקסיה.
11. מותני הצרעה של סטלה טננט, ספטמבר 2011
33 סנטימטרים – זהו היקף מחוך הצרעה אליו נדחסה הדוגמנית הבריטית סטלה טננט בהפקת השער של המגזין. המראה המלחיץ של טננט לא הסתיים רק בזה, אלא המשיך גם עם מספריים ענקים ממתכת אותם החזיקה בידה הימנית ושיער אסוף בסגנון ויקטוריאני. הסערה שיצר המחוך הבלתי אפשרי היתה כאין וכאפס לעומת זו שגרם נזם המתכת באפה של טננט, שהיה מזוהה עם תרבות העבדים בארצות הברית.
12. הצלעות של קרלי קלוס, דצמבר 2012
הפקת השער בכיכובה של קרלי קלוס, עם תמונות בתוך המגזין שהציגו רזון מחריד של דוגמנית העל,
עוררו את חמתם של הקוראים על עורכת המגזין. אחרי הכול, לא ברור איך קורה שדווקא זו שנלחמת באנורקסיה ומעודדת דיון על משקל תקין של דוגמניות, מציגה תמונות של קלוס בהן ניתן לספור את הצלעות שלה ללא שום בעיה. תמונה מתוך ההפקה אף הוסרה מהאתר הרשמי של המגזין, מבלי ש"ווג" סיפק הסברים רשמיים לכך.
13. איזבלה רוסליני, יוני 2012
הופעתה של השחקנית איזבלה רוסליני על שער מגזין יוני 2012 היתה סוג של מתיחת החבל מצידה של סוזאני. באותה שנה התחייבו המהדורות של "ווג" לפרסם רק דוגמניות עם משקל תקין ומעל גיל 16.
סוזאני, באקט חתרני, בחרה להניח על השער את רוסליני בת ה-60 כשמתחתיה הכיתוב Feeling Good (מרגישה טוב). בכתבה מדברת רוסליני על אורח החיים הבריא שהיא מנהלת ומספרת איך אפשר להתבגר בחן בתעשיית הקולנוע שמעריצה יופי ונעורים.
14. קייט אפטון, נובמבר 2012
שער ה"ווג" הראשון אי פעם של קייט אפטון הוא יותר מסתם שער – הוא הצהרה אופנתית על הפיכתה של הבייב התורנית מעוד דוגמנית בגדי ים לדוגמנית שהיא חלק לגיטימי בתעשייה. השער ל"ווג" האיטלקי הציב אותה כמלכת סאדו בפוזה פתיינית עם חזה שופע במיוחד,
תחת הכותרת Seductive (מפתה). עם שיער בלונדיני מפונפן בסגנון תחילת שנות ה-90, מחוך שחור מתפקע ומעיל פרווה שחור – הלוק האלגנטי של אפטון כנערה אמריקאית מתקתקה התנפץ לחזות של פצצה מתקתקת.
15. פי פי סן, ינואר 2013
הדוגמנית הסינית פי פי סאן היא האסייתית הראשונה שהופיעה על שער מגזין "ווג איטליה". סאן, דוגמנית מוערכת שהופיעה בקמפיינים של קלווין קליין ו-ולנטינו, עשתה היסטוריה כשכיכבה לראשונה על שער המגזין. בעקבותיה של סוזאני החליטו גם ב"ווג פריז" למרוח דוגמנית אסייתית על השער, אך ב"ווג" בריטניה וארצות הברית עדיין מסרבים להצטרף למגמה. עם זאת, בשני המגזינים הוצגו שחקניות אסייתיות על השער ובהפקות שבתוך המגזין נעשה שימוש לא מבוטל בדוגמניות אסייתיות, כך שעדיין יש תקווה.
