>> צפו בכל התוכניות של ערוץ האופנה הישראלי ב-HOT
עורכת ווג פריז עמנואל אלט היתה בטוחה שהישבן הברזילאי של ג'יזל יעשה את העבודה. בחודש שעבר חתמה אלט, יחד עם 18 עורכות המהדורות של מגזין ווג מסביב לעולם, על עצומה המתחייבת להציג מגיליון יוני 2012 ואילך דוגמניות בנות 16 לפחות בעלות מראה גוף בריא וויטאלי. בדבר העורכת שצורף לווג הצרפתי החודש כתבה אלט: "מגזיני אופנה קיימים כדי להוסיף צבע לחייהן של נשים, אבל באותה מידה הם גם נושאים באחריות על התמונות והמסרים שהם משדרים. אין להתעלם מכך שבשנים האחרונות העדפת צללית רזה באופן קיצוני הובילה לסטיות שאף מגזין לא צפה או רצה בהן. גיליון יוני הוא נקיטת עמדה שבאה בעקבות 'יוזמת הבריאות', עצומה שנועדה לעודד גישה בריאה יותר לדימוי הגוף בתעשיית האופנה".
אלא שהפער בין דבריה של אלט לסילואטה הדקיקה של ג'יזל על השער הקים עליה את הקוראים המאוכזבים, שציפו לקבל דוגמנית במידה 40 לפחות, ולא את גבעול הסלרי הברזילאי. בעמוד הפייסבוק של המגזין צצו ביקורות חותכות. "לג'יזל יש קימורים? איזו בדיחה!", כתבה אחת הגולשות. "איזו צביעות יש בניסיון להחזיר את הקימורים לאופנה באמצעות אישה כמו ג'יזל. יש לה גוף מהמם, בזה אין ספק, אך הוא לא תואם כלל את המסר".
19 גיליונות ווג של יוני 2012 מוכיחים שלמרות הכוונות הטובות, "המראה הבריא" הוא סוגיה הנתונה לפרשנויות. רגע לפני שאתם ניגשים לדוכן המגזינים הקרוב כדי לחפש את התרופה הבאה לאנורקסיה, סקרנו עבורכם את כל שערי ווג מסביב לעולם בחודש הנוכחי: הבריאים באמת, הבריאים בכאילו, ואלה שעובדים עליכם בעיניים.
הבריאים
מגזין ווג אמריקה בחר לחגוג את המראה הבריא בתצלום משותף של שלושה מהספורטאים הבולטים של נבחרת ארצות הברית למשחקים האולימפיים: הטנסיאית הנודעת סרינה וויליאמס, השחיין רייאן לוכטה ושוערת נבחרת הכדורגל של ארצות הברית הופ סולו. הבחירה לפצוח כבר בגיליון הראשון ב"נוהל" החדש עם ספורטאים מחייכים ולא עם דוגמנית רעבה בהיקף נורמלי, נראית כמו התחמקות אלגנטית של עורכת המגזין אנה ווינטור מהמשטר הכפוי של אידיאל היופי החדש. עם זאת, ווינטור היתה היחידה שהשכילה למנף את האולימפיאדה הקרובה לצרכיה, ובכך הוכיחה שהיא עדיין אחת העורכות החשובות והרלוונטיות שפועלות בסביבה.
צדיקה נוספת בסדום, שבחרה ליישר קו באופן מובהק עם המגבלות החדשות, היא פרנקה סוזאני, עורכת הווג האיטלקי, הידועה במאבקה העיקש בהפרעות האכילה ובדימויי הגוף הקיצוניים. על שער הגיליון הנוכחי מככבת תמונת דיוקן של השחקנית איזבלה רוסליני, שתחגוג בעוד כשבועיים יומולדת 60, ומתחתיה הכיתוב: Feeling Good. בכתבה מדברת רוסליני על אורח החיים הבריא שהיא מנהלת, ועל איך להתבגר בחן בתעשיית הקולנוע שמחבבת, בעיקר, נשים צעירות ויפות. עבור סוזאני מדובר בהמשך ישיר לפעילות המגזין, שמפרסם באתר האינטרנט שלו טיפים אופנתיים לנשים מלאות, וכבר ביוני 2011 בחרה להציג על שער המגזין תחת הכותרת Belle Vere (יפות באמת) שלוש דוגמניות במידות גדולות. כל זה לא מנע ממנה, שלושה חודשים לאחר מכן, להציג על השער את הדוגמנית סטלה טננט במחוך שהצר את מותניה להיקף של כ-30 סנטימטרים.
הבריאים בכאילו
רוב המהדורות של ווג בעולם לא הצליחו לפתח את הנושא הבריא לכדי אמירה בולטת ורלוונטית בשער, ובחרו, כמה צפוי, להציג דוגמניות יפות במראה אופנתי נטו. כנראה שעבור עורכות המהדורות של אוסטרליה, צרפת, יוון, ברזיל, סין, יפן, גרמניה, מקסיקו, קוריאה, הודו, הולנד, ספרד, טורקיה ופורטוגל, החתימה על ההצהרה היתה לא יותר מעלה תאנה. כולן, ללא יוצא מן הכלל, לא ניסו אפילו לשנות כיוון ולהראות עמדה בנושא בשער הראשון מאז ההכרזה. במקום זאת, הן בחרו בשערים סטנדרטיים, עם נוכחות גוברת לבגדי ים וצילומים על רקע בריכות וחופי ים.
תמונת המצב משתנה כשמדפדפים בין עמודי המגזין. הווג הגרמני אומנם מציג על השער את הדוגמנית הבינלאומית בת ה-38 קרוליין מרפי, אבל בתוך הגיליון תקבלו גם ראיון עם סולנית להקת גוסיפ כבדת המשקל, בת' דיטו, שהשיקה לפני מספר שבועות אלבום חדש. אם שואלים אותנו, גם היא לא נכללת בהגדרה מראה בריא, אלא שהפעם מדובר בקיצוניות לצד השני. את שערו של הווג האוסטרלי מקשטת הדוגמנית הדקיקה דריה וורבוי, אבל בין עמודיו ממתינים ראיון עם הדוגמנית המלאה קארה אוטיס והפקת אופנה מלווה בראיון עם הדוגמנית העסיסית ובעלת סוכנות הדוגמניות למידות גדולות צ'לסי בונר. "כולנו נשים, כולנו אוהבות אופנה, אנחנו באות בכל המידות והגדלים ולכולנו יש את הכסף להוציא", אומרת בונר בראיון. "אבל עדיין לא קיימת קבלה מלאה של הדוגמניות בכל המידות, ואני מקווה שזה ישתנה בעתיד".
עבודה בעיניים
ייתכן מאוד שבדיקה רפואית מקיפה תוכיח כי בריאותה של קייט מוס תקינה. אבל עם כל הכבוד לתוצאות הבדיקות, להציג את סמל הרזון הגדול בכל הזמנים כאייקון בריאות, היא בדיחה על חשבון הקוראים של הווג האנגלי. הבחורה שסימנה בשנות ה-90 את תחילת עידן ההירואין שיק בזכות מראה כחוש ומורעב, ועשור לאחר מכן נתפסה בעדשות המצלמה מסניפה קוקאין, לא יכולה - גם אם סלחנו לה מאז - להיות הפנים של מגזין ווג בריטניה תחת הכותרת "הגיליון הבריא". הבחירה של עורכת המגזין אלכסנדרה שולמן, שהתבטאה בעבר כנגד המראה החולה והחיוור, מבהירה חד משמעית שדיבורים לחוד ומעשים לחוד. אם מוס היא המראה הבריא של שולמן, אנחנו חוששים לבקש ממנה להראות לנו את המראה החולה.
שתי מהדורות נוספות שנפלו על סעיף אמת בפרסום הן זו של הווג הרוסי, בכיכובה של נטליה וודיאנובה, שלמרות הביגוד הספורטיבי שהיא לובשת, מציגה רזון בלתי אפשרי בתוספת בלתי מעודנת של כמה צלעות בולטות; והמהדורה הטיוואנית, שם בחרו להציג בשער את כוכבת הפורנו לשעבר והשחקנית הלגיטימית בהווה שו קווי, בתמונה המציגה רזון בלתי אפשרי תחת הכותרת Finer Life. במקרה שלה, הכותרת הנכונה היא דווקא Thinner Life.
