>> ערוץ האופנה הישראלי ב-HOT - צפו בכל התוכניות
המוזמנים לתצוגת הבוגרים של בית הספר לאופנה מרנגוני
במילאנו, שהתקיימה בסוף יוני בפלאצה סרבלוני שבמרכז העיר, עטו על פניהם ארשת מתוחה. השעון כבר הורה על 19:05, איחור של 35 דקות מהשעה הנקובה על ההזמנה הכסופה שבה נופפו כולם כדי להעביר את הזמן, ובעיקר כדי לנפנף את האוויר הדחוס באוהל הלבן. עם כל הכבוד לפרחי האופנה הצעירים שעמדו להציג על המסלול עבודה מסכמת של שלוש שנים, היושבים באולם רק רצו לחזור הביתה כמה שיותר מהר.
משחק חצי הגמר של ליגת היורו בין נבחרות איטליה וגרמניה עמד להתחיל תוך כשעה, ועל המסלול עוד צפויים לעלות ולבוא כ-60 עבודות של מחזור 2012. בסופו של דבר, גם אם הנוכחים באולם הפסידו את בעיטת הפתיחה לטובת הפינאלה המרהיב של התצוגה, את הפנדל שהציל את כבודה של גרמניה מהפסד צורם וסיכם את המשחק בתוצאה 2-1 לטובת איטליה, הם כבר ראו בבית. קולות הניצחון נשמעו מכל סמטה בעיר, ומי שטרם ראה שמחת איטלקים לאחר ניצחון במשחק כדורגל – לא ראה שמחה מימיו.
אחד מהפרויקטים האלו שייך לסטודנטית הישראלית לינוי מזרחי, בת 23 בסך הכול, שיצרה מערכות לבוש שהורכבו כולן מ-8,000 סיכות ראש, אותן הדביקה באופן סיזיפי על שמלות שקיבלו מראה תלת ממדי מהפנט. ניכר כי בכל העבודות הושקעה מחשבה רבה וניסיון להפגין יכולות מסחריות וקריאטיביות גם יחד, אפילו אם חלקן לא היו לטעמנו האישי.
שכר הלימוד הגבוה קונה לסטודנטים את האפשרות ללמוד באחת מבירות האופנה הנודעות, ועל הדרך גם לרכוש שפה נוספת, איטלקית, וסביבת לימודים בינלאומית עם סטודנטים מרחבי העולם. בין הסטודנטים הבינלאומיים בולטת נוכחות מרוסיה וסין – שתי מעצמות יוקרה חדשות הזקוקות גם לקולות רעננים מבית. לצד היתרונות, יש לא מעט חסרונות בלימודים רחוק מהבית, ובלימודי אופנה תובעניים בכלל המתקיימים בלי רשת תומכת של בני משפחה וחברים. "בשנה א' עוד יש לך זמן לקצת חיי חברה, אחר כך כבר לא", אומרת מזרחי. טל פנר, בת 24 משהם, מוסיפה: "חישבתי בראש את גרף הדייטים שלי בבית הספר, ומשנה ראשונה הוא צנח", היא צוחקת ומחווה בידיה תנועה חדה של ירידה. אך למרות הגעגועים הביתה, היה להן חשוב יותר להתערות בחיי הקמפוס הבינלאומיים ובנוף האיטלקי. מזרחי על ידי מגורים עם שותפים איטלקים בלבד, פנר דרך חברים זרים בעיקר.
פנר ומזרחי הכירו רק בשנה השלישית, ועבודותיהן שונות מאוד זו מזו, אך יש מי שרואה בסטודנטים הישראלים קבוצה בעלת מאפיינים דומים. "הסטודנטים הישראלים נחושים מאוד. הם מגיעים ממוקדי מטרה, ומוכיחים יכולות קריאטיביות טובות ועולם תרבותי רחב", מפרגנת ג'ובנה טאבוקי, ראש המחלקה לעיצוב אופנה במרנגוני איטליה כבר למעלה משני עשורים. "אני מאמינה שכאשר אתה מגיע ממדינה עם הרבה בעיות, גם פוליטיות, אתה נדרש להיות יצירתי. אנחנו האיטלקים קצת עצלנים ומרגישים שהכול בא לנו בקלות, לעומת הסטודנטים הישראלים שמפגינים חריצות יוצאת דופן".
יום לאחר התצוגה, אני מסייר בבניין בן החמש קומות של מרנגוני במילאנו. קשה שלא להתרגש מהמיקום המופלא בשפיץ האופנה של מילאנו: מעל החנות של המותג Dsquared2, מול החנות של טום פורד ובמרחק סיכת ביטחון מהבוטיקים של גוצ'י, אלכסנדר מקווין וז'יל סנדר, אותם ניתן לבחון מחלונות הזכוכית של כיתות הלימוד המעוצבות. "תמיד כשמגיעים מפורסמים לחנויות, כולם נדבקים לחלון", מספרת פנר. "אני זוכרת שקרל לגרפלד הגיע לחנות של טום פורד, כולם ירדו לראות אותו".
פנר, הוורבלית מבין השתיים, הציגה בתצוגת הגמר עבודה מעניינת ומרגשת קונספטואלית. תחת השם Penner's History (ההיסטוריה של משפחת פנר), היא יצרה קולקציה מרגשת העוסקת בזיכרון היחיד שנותר לסבה בנימין מהשואה. "כשחזרתי לשנה ג' מחופשת הקיץ, הגעתי עם תצלום משנות ה-20 של סבא שלי, בנימין פנר", היא משחזרת. "לא יודעת למה, אבל הייתי צריכה את התמונה הזאת". סבה, נגר וצייר חובב, נפטר כשהיתה בת 11. "ידעתי שיש פה סיפור שאני צריכה לספר. הוא עצמו מעולם לא סיפר לי את הסיפור האמיתי, אלא רק אגדות".
פנר יצרה חמש מערכות לבוש, שכל אחת מהן הורכבה מהדפס דו צדדי: מצד אחד קטעים שלקחה מתוך התצלום היחיד של משפחת סבה, ומהצד השני הדפס צבעוני של ציוריו. הניגוד הוויזואלי בין השחור-לבן לצבעוניות הבוהקת יצרו מתח מעניין, שבלט על המסלול. "המורים התרגשו יחד איתי", היא מספרת על היחס לנושא השואה בהקשר אופנתי. "חברות שלי, איטלקיות בעיקר, פתאום הבינו שיש שוני בלהיות יהודי. זה לא שהם אטומים, אבל פתאום העבודה הזאת גרמה להן לחשוב לעומק מה זה להיות יהודי, מה זה להיות ישראלי".
