>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
מארק אוטן, יו"ר הפדרציה הבינלאומית לסחר בפרוות, לא מתרגש כשהוא נשאל כיצד הוא מרגיש לעמוד בראש ארגון המואשם ברצח חיות המוני. "כפוליטיקאי לשעבר, אני מורגל בעניינים שנויים במחלוקת ומבין לחלוטין שלאנשים שונים יש דעות שונות", הוא משיב בראיון בלעדי ל-Xnet. "אני מקבל את העובדה שיש אנשים שלא מוכנים ללבוש פרוות. בקשתי היא שננהל דיון בוגר וענייני הנצמד לעובדות ואינו ממציא סיפורים שאין בהם אמת. המתנגדים לנו (ארגון PETA, הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות, א"י) צריכים לחשוב על יתרונות התעשייה שלנו ביצירת מקומות עבודה ועל השפעתה על המצב הכלכלי. מעצם היותי מחויב לקידום סטנדרטים ותנאי רווחה גבוהים בתעשיית הפרוות, אני יכול לזקוף את ראשי ולהוביל בגאווה את התעשייה הזו".
התמודדות עם נושאים שנויים במחלוקת אינה זרה לאוטן, 47, שהיה בעברו חבר הפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה הליברל-דמוקרטית. בשנת 2006 חשף הצהובון ניוז אוף דה וורלד כי אוטן ניהל קשר קבוע עם זונה ממין זכר, ואף בילה בשלישיה עם שתי זונות ממין זכר. בתגובה לדברים, פרסם אוטן מאמר בסאנדיי טיימס, בו הודה כי סבל ממשבר "אמצע החיים". בספטמבר 2009 ראה אור ספרו של אוטן, Screwing Up (לפשל) בהוצאת Biteback, בו בחר לגולל את הפרשה כולה. בספרו מספר אוטן על הרגע בו נודע לו כי הפרשה עומדת להתפרסם, כיצד סיפר את הדברים לאשתו בלינדה ולשני ילדיהם, ועל האופן בו השתקם מהמקרה. עם התפוצצות פרשת האזנות הסתר של ניוז אוף דה וורלד במאי האחרון, הגיש אוטן תביעה נגד הצהובון, בטענה כי פרצו לו למכשיר הטלפון הנייד.
אוטן פרש סופית מהפוליטיקה בשנת 2010, לאחר 13 שנה בבית הנבחרים, עשה הסבה מקצועית ובשנה האחרונה הוא מכהן כיו"ר הפדרציה הבינלאומית לסחר בפרוות (IFTF), ארגון גג המאגד 42 איגודים שונים מ-35 מדינות כולל ישראל, העוסקים בתעשיית הפרוות על שלל היבטיה - מחוואים, דרך פרוונים ועד סוחרי פרוות. "כשהציעו לי את התפקיד לא הייתי בטוח בו במאה אחוז", הוא מספר. "אך לאחר שנפגשתי עם אנשי מפתח בתעשייה והבנתי את ההיסטוריה ואת העיצובים הנפלאים שנעשים בפרוות, הפכתי למעריץ מספר אחד של תעשיית הפרוות. קיים פה דמיון גדול לפוליטיקה, בעיקר מפני שאתה עוסק בסוגיות מורכבות ונמצא בקשר עם פוליטיקאים מכל העולם".
מאז התמנה אוטן לתפקיד הוא משמש כדובר הראשי של התעשייה המושמצת. אם לחיות הניצבות אל מול הגיליוטינה שלו יש דוברים רבים, הקוראים להפסקת ההרג - לתעשיית הפרוות יש את אוטן, שרואה בתפקידו שליחות ומתשובותיו עולה כי הוא אפילו נהנה את ממעמדו החדש. "הבית שלי מלא עכשיו בשטיחים וכריות נוי העשויים מפרווה, וכן בתיקי פרווה של בני משפחתי", הוא עונה לשאלה האם הוא חובב פרווה. "הייתי מאוד רוצה ללבוש פרווה, ואני תמיד מעודד מעצבים לעצב יותר מעילים לגברים".
תפקידו של אוטן הוא לקדם את תעשיית הפרוות מול מעצבי אופנה כז'אן פול גוטייה, פרבל גרונג, ולנטינו, דולצ'ה וגבאנה ואחרים; מגזינים בולטים, בעיקר מקבוצת ווג ו-Elle עמם משתף הארגון פעולה, וכמובן - התעשייה: חוואים המגדלים חיות לפרווה, יצרנים, קמעונאים ובתי מכירות פומביות. מאז הוקם הארגון, בשנת 1949, הוא פועל ב-35 מדינות בעולם, ובין החברים בו גם מספר מצומצם של אנשי מסחר ישראלים, אשר סירבו להתראיין לכתבה ולהיחשף.
"ישראל חשובה לתעשיית הפרוות, כיוון שבמשך מאות שנים היה קשר בין הקהילה היהודית ותעשיית הפרוות", מסביר אוטן על הקשר של הארגון לישראל. "אני יודע שקולגות שלי מאוד גאים בקשר שלהם עם ישראל, אך לא מדובר רק בהיסטוריה ובסנטימנטים. אנו יודעים שהנשים בישראל מעוניינות לרכוש פרוות ואנו רוצים לעשות כל שביכולתנו כדי לתמוך בקמעונאים הישראלים, וכמובן שאם יש לכמה פוליטיקאים שאלות בקשר לתעשייה, אנו כאן כדי לענות".אזכור עניין הפוליטיקאים בדבריו של אוטן ודאי מכוון לשתי הצעות החוק העומדות כיום בכנסת בנושא איסור מכירה ושיווק פרוות במדינת ישראל. אחת הסיבות שמעכבות את החקיקה בנושא בישראל מקושרת לצורך של הקהילה החרדית בפרוות לכובעי השטריימל. ההצלחה של חוק דומה, שנכנס לתוקפו במערב הוליווד ובשני מחוזות באירלנד, מעודד את פעילי המחאה המקומיים הפועלים לקידום החוק, ובראשם ג'יין הלוי, יו"ר הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות.
מתברר שלמרות שישראל המזרח תיכונית לא מתאפיינת במזג אוויר המצריך או מאפשר לבישת פרוות, מתקיימת בה (וגם במדינות אפריקה דוגמת נמיביה) פעילות שוקקת של תעשיית הפרוות. "אני מאמין שתושבי המזרח התיכון וחלקים מאפריקה נמשכים לפרוות בדיוק כמו תושבי אזורים אחרים", מסביר אוטן. "אנשים ברחבי העולם רוכשים יהלומים ומכוניות יוקרה, ובאופן דומה הם נלהבים לרכוש את הפריטים היוקרתיים שלנו. עם זאת, כפי שציינתי קודם, טכנולוגיות ועיצובים חדשניים הפכו את הפרוות ללבישות יותר גם באקלים חם יותר כמו בישראל. הימים בהם פרוות הופיעו רק בחורף חלפו. כיום, עם התוספות, מעילי הבולרו ואביזרי אופנה כמו תיקים ונעליים, ניתן לראות פרוות גם בחודשים החמים יותר של השנה. במדינות בהן האקלים חם יותר, כמו בישראל, מופיעה הפרווה במיוחד בדגמים המיועדים לערב. הטכנולוגיות החדשות מבטיחות שהפרוות יהיו קלילות ואווריריות".
מהן המגמות בתחום הפרווה לחורף הנוכחי ולבא אחריו?
"השנה מהווה הפרווה מגמת אופנה מובילה, ואנו מצפים שהמגמה תמשיך להוביל גם ב-2012-13. מעולם לא נראו כל כך הרבה פרוות על מסלולי התצוגות. קישוטים ותוספות מפרווה הם מאוד פופולריים השנה, לצד הצבעים הבהירים והמבריקים. אין מגמה עולמית, יש מדינות מאוד שמרניות לעומת מדינות אחרות, במיוחד באסיה, שבהן הקניינים הצעירים מחפשים מראה עכשווי יותר. אני נוהג לבקר בתצוגות אופנה במילאנו ובהונג קונג, ולאחרונה נפגשתי עם מעצבים צעירים ומבטיחים ביפן. בכדי לעודד מעצבים צעירים מכל העולם, אנו מקיימים את תחרות REMIX, המציגה את מיטב עיצובי הפרוות שלהם".
אל מול סיפורי הזוועה שמגיעים מכיוונם של אנשי המאבק בתעשיית הפרוות, על חיות המופשטות מפרוותן בעודן בחיים, מחושמלות למוות דרך פי הטבעת כדי לא לפגוע בפרווה, ועוד כהנה וכהנה מיתות אכזריות מסוגים שונים ומצמררים - אוטן בוחר להציג את הצד העסקי והזוהר של הפרווה. הוא מספר על מפגשים עם מעצבי אופנה מהשורה הראשונה, כמו גם עם צוות העורכים של הווג האמריקאי בראשותה של אנה ווינטור, הידועה כמי שמקדמת מעל דפי המגזין שלה את לבישת הפרוות. "אנחנו עובדים באופן צמוד עם מומחים לחיזוי טרנדים, כדי לנסות לחזות מראש ולהתאים את הפרווה למגמות העיצוביות", אומר אוטן ומסייג את דבריו בטענה כי "אי אפשר לתת מענה לדרישות האופנה בין לילה, והחיות שלנו אינן דבר שמייצרים בחיפזון. נדרשת כאן מיומנות רבה של חוואות וגידול, וזה מצריך מהחוואים השקעה של מספר שנים".
