נועה הגיעה לסט והיו לה תלונות (מוצדקות!) על החום הכבד בחוץ, אבל החום הזה לא השפיע כלל על האנרגיות שלה. להפך, במהלך הצילומים נחשפה אישיות קופצנית ושמחה, שסחפה את כל הנוכחים לאווירה חיובית במיוחד.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
מעבר לגוד וייבס, נועה לימדה אותנו איך אשת מקצוע עובדת ומתנהלת מול המצלמה וסיפקה המון פריימים מעולים בקלות ובזמן קצר. בין קליק לקליק היא הייתה מחוברת נון סטופ לטלפון ולמחשב, דרכם היא מעדכנת באופן שוטף את חבריה ועוקביה בטוויטר בכל התרחשות. כשראינו כמה היא בעניין, מיהרנו והפכנו בעצמנו לעוקבות שלה, וככה גם נולדה כתבת השער של מגזין GOstyle, שבמסגרתה התבקשה נועה לפרט, לבאר ולנמק את הרקע לציוצים מעניינים במיוחד.
לילה עם חברה, שותות יין, אוכלות גבינה וצופות בג'סטין ביבר ביוטיוב. רק שניים מהדברים האלה מתאימים לגילנו
"חברה שלי שרה טרים, התסריטאית של 'בטיפול', התארחה אצלי לערב בנות. במהלך הערב עלה הנושא של ג'סטין ביבר והיא אמרה שהיא לא מבינה את התופעה. אני אמרתי לה שהוא הדבר האמיתי, מוכשר מאוד וחתיך, ואם הייתי בת 12 הייתי מאוהבת בו לחלוטין. אני חושבת שצריך להיות מעורבים בתרבות הפופ גם אם היא לא מכוונת אלינו או לגיל שלנו. בג'סטין ביבר אני יכולה לזהות דרייב אמיתי, יש בו משהו ממייקל ג'קסון ומג'סטין טימברלייק. הוא באמת מייצג את מהפכת העם – הוא הגיע מחיבור אמיתי לעם ולקהל שלו".
(לבר רפאלי): אני יודעת שאת יודעת שאני לא יודעת לנוח. אבל לפעמים הגוף שלי פשוט פותח בשביתה. היום היה יום כזה.
"בר ואני חברות כבר הרבה מאוד שנים ומסתירות את זה מהתקשורת. רק בגלל הטוויטר זה יצא החוצה. אני חולה עליה, היא בן אדם מדהים.
"לאנשים מבחוץ זה נראה כאילו אני לא עוצרת לרגע. אבל מבחינתי הקריירה שלי היא תחביב שהפך למקצוע – משחק, דוגמנות, הפקה – הכול. הייתה לי ברשת HBO ישיבת תסריט של שעתיים וחצי, ואני זוכרת שכשיצאתי מהחדר אמרתי לקולגות שלי: 'משלמים לנו על זה?'. לא ייאמן בעיניי שאני מקבלת על זה כסף.
"אני עובדת מסביב לשעון אבל נהנית מזה בשיגעון. אני אוהבת בקרים, אני אוהבת את תחילת השבוע. אין לי את העניין הזה של 'אני חייבת חופש'. אני מעדיפה להיות על סט בארבע לפנות בוקר מאשר באיזה אי בקאריביים. ביום הולדת שלי הייתי על הסט של'2.3 בשבוע' ואמרתי לעצמי שהלוואי שכל יום הולדת יהיה ככה. אני כל כך נהנית ממה שאני עושה, אני בת מזל".
יש כבוד לקוטג' ויש כבוד לנדל"ן, וזה מעולה. אבל אני הייתי יוצאת לרחוב על, נניח, תהליך מדיני פעיל שיביא לה־ס־כ־ם (ושימו לב שלא אמרתי "שלום")
"הציוץ הזה נכתב ב־15 ביולי, יום אחרי שהוקמו האוהלים הראשונים. כמובן שלא ידענו איזו מחאה חזקה, יפהפייה וסוחפת עוד צפויה לנו, ואני מקווה שהיא תמשיך עד שיגיע השינוי המיוחל. כל מחאה דמוקרטית מבורכת בעיניי, והדרך שבה העם שלנו התאחד לטובת משהו פשוט מעוררת השראה.
"אני לא מביעה דעות פוליטיות, אבל אני יכולה לומר מה אני רואה בתור מי שחיה גם בארץ וגם בארה"ב ונוסעת בעולם. הבעיה הדמוגרפית, הפוליטית, המדינית, החברתית וההסברתית שנוצרת מתוקף הקיפאון המדיני ומהיעדר משא ומתן מאיימת על המדינה באמת. הפרדה בינינו לבינם צריכה להיות במקום הראשון, כדי להציל את מדינת ישראל כמדינה יהודית. אין ברירה.
"אני לא יפת נפש ולא חושבת לרגע שיש לנו פרטנר מושלם. העולם לא יודע ולא מבין באיזו שכונה אנחנו חיים ועם מה אנחנו צריכים להתמודד מבחינת המדינות השכנות. אבל האמרה הזו שקשורה לנהיגה בטוחה – 'בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם' – כל כך תופסת פה. אנחנו צודקים כבר שנים ולא הגענו לשום מקום. צריך להיות חכמים ולא לחכות לצד השני. לכן אני אומרת שזה הסכם ולא קוראת לזה 'שלום', כי זה חלומות באספמיה, אבל כשאנחנו יושבים על הגדר אנחנו נשארים צודקים, לא חכמים. המחיר עשוי להיות חמור".
ישראל בשישי אחר הצהריים לא דומה לשום מקום אחר בעולם
"שישי אחר הצהריים בישראל - באמת אין דבר כזה בשום מקום בעולם. מדובר בשעות של קסם. זו קומבינציה של קדושה יהודית ושל חילוניות שנרגעת. משהו באוויר משתנה, משהו באנרגיה, הקולקטיב נרגע. כשאני בארץ, אני משתדלת בשישי אחר הצהריים להיות עם המשפחה, לקשקש איתם במטבח, לנוח ולקרוא עיתונים".
אוקיי, דיוויס גוגנהיים הצטרף הרגע לשולחן של ביל גייטס וג'יי ג'יי אברמס. הסקרנות הורגת אותי
"אני בחיים לא מצייצת על סלבס, אבל אני גיקית וביל גייטס ישב שם. מעבר לזה, שלושתם ישבו לידי בשולחן ושאלתי את עצמי מה הם עושים יחד. סקרן אותי לדעת על מה הם מדברים ומה הקשר בין שלושתם. אגב, אני באמת גיקית - הייתי מתלהבת יותר אם סטיב ג'ובס היה יושב לידי מאשר מדונה".
דגל המלאה זה סקסי :-)
"זו הייתה שיחה בטוויטר בין כמה בנות. דיברנו בהקשר של 'את לא חייבת להיות מידה אפס כדי להרגיש טוב עם עצמך'. כשדיברתי על זה בארץ בפעם הראשונה (אצל יאיר לפיד!) זה היה 'וואו'. עכשיו הדיון בארץ על זה פתוח בהרבה ומדברים על זה יותר. אני שמחה שזה כבר 'נון אישיו'".
כן, הייתי מפקדת בצבא. כזו אני, לוחמת ומשוררת. מפקדת של להקה צבאית אמנם, אבל ניחא. מפקדת זו מפקדת
"השירות הצבאי שלי היה נורא כיף, נורא סיוט ונורא ארוך - שנתיים וחצי. היה קשה, אבל למדתי המון על המקצוע. כל יום אתה בבסיס אחר, אתה גם בונה, גם מופיע, גם סוחב, גם מפרק. פוגש כל מיני סוגים של קהלים. הכרתי אנשים מדהימים.
"אני מאמינה גדולה בשירות צבאי. לצערי הרב אנחנו עדיין צריכים את זה כמדינה, אבל גם אם המצב היה שונה, אני מאמינה שצריך לקחת ילדים בני 18 ולגרום להם לעשות משהו שהוא לא בשביל עצמם, אפילו משהו בסגנון של שירות לאומי. זה מעצב אישיות מאוד חשוב. אתה לומד להתמודד עם מצבים שלא נוח לך איתם, מבין שאתה בורג קטן, עושה משהו למען הקהילה, מקבל כמה סטירות. זה חשוב בגיל הזה. אני מאוד גאה בשירות הצבאי שלי, הוא שינה אותי לטובה".
שלום, מכון כושר. אני הולכת להזיע עליך, ובתמורה אתה תחזק אותי. עשינו עסק?
"אני מתמידה כבר הרבה שנים ביוגה, אבל מדי פעם משנה זרמים או עושה הפסקות. פעילות גופנית חשובה לי, וכשאני לא פעילה אני מרגישה פחות טוב. ביום שבו הפסקתי לעשות דיאטות המשקל שלי הפסיק להתנדנד והשתלטה עליי מין שלווה כזו, שכבר לא קשורה לקילו יותר או קילו פחות. אני לא אוסרת על עצמי לאכול כלום. אני אוכלת כל מה שאני אוהבת, פשוט במידה. אין דיאטה, זה אורח חיים.
"אני חושבת שאם באמת נקשיב לגוף שלנו, נגלה שבא לנו לאכול רק עוגייה אחת ולא את כל החבילה. למזלי אני לא אוהבת ג'אנק פוד. הנטייה הטבעית שלי היא לאכול בריא. אבל אני אוהבת מתוקים ופסטה ופלאפל. אני מרשה לעצמי, אבל בלי קיצוניות לשום כיוון".
יום כיפור מתקרב. אני רואה בזה ריסטארט למערכת שלי
"המסורת תופסת מקום גדול בחיי. בארץ, אם אתה חילוני אתה חילוני, ואם אתה דוס אתה דוס. אין חילוניות שמעורבת בה מסורת, אין הבנה של המסורת, חיבור מהצד הרוחני, קצת קבלה. הכוח הפוליטי שיש לדת בארץ מרחיק המון ישראלים מהדברים היפים שיש בה. הצלחתי להתחבר ליהדות רק בחו"ל, כי יש פה הרבה זרמים ופתיחות וכל מיני סוגים של בתי כנסת ורבנים. הכפייה מרחיקה את הישראלים מהמסורת היהודית, וחבל".
בגדים שנועה אוהבת במיוחד:
מחוברת לאופנה אבל לא מתעדכנת בטרנדים, מעדיפה לקנות בסיילים ואובססיבית למשקפי שמש. נועה תשבי ענתה לשאלותינו על סטייל:
איך היית מגדירה את הסגנון האופנתי שלך?
"נשי־אקלקטי. הכול אצלי תמיד יהיה נשי ומחמיא לגוף, אבל אני אוהבת להוסיף נגיעות של וינטג'. עכשיו קיבלתי המון פריטים של מיכל נגרין וזה פשוט תענוג. הייתי לקוחה שלה הרבה לפני שהפכתי לפרזנטורית וזה פינוק גדול. אני אוהבת לשלב את הדברים שלה עם ג'ינס וחולצת וינטג' וליצור לוק שהוא יותר פאנקי".
מיהי אייקון האופנה שלך?
"יש בנות שאני אוהבת איך שהן מתלבשות, אבל לי זה לעולם לא יתאים: אלכסה צ'אנג, קייט מוס וסיינה מילר. מבחינת מישהי שאני יכולה להתחבר אליה זו ג'ניפר לופז, שתמיד לובשת דברים שמתאימים יותר לקימורים"
.
מה הפריט הכי נחרש במלתחה שלך?
"ז'קט של מעצבת אוסטרלית בשם בטינה ליאנו. הוא שחור ואייטיזי במידה, עם קצת כריות כתפיים, אבל הוא עדין, פשוט והולך כמעט עם הכול. פגישות עבודה, יציאות, פגישות עם חברות – הוא מתאים לכל אירוע".
בסולם של 10-1, עד כמה את מחוברת לאופנה?
"הייתי אומרת ש־8. אני מחוברת לאופנה, אבל אני לא עבד של מותגים. אני קונה מותגים, אבל לרוב בסיילים. אני אוהבת גם שוקי פשפשים וחנויות וינטג' וקונה שם מציאות בדולרים בודדים. בשבילי אופנה זה כמו סוג של משחק, לקום בבוקר ולחשוב איך בא לי להציג את עצמי היום. אני לא מתעדכנת בטרנדים, לא לוקחת את זה מאוד ברצינות. זה חלק מיצירתיות שאני נהנית ממנה".
מה בחיים לא תלבשי?
"אין דבר שאני יכולה לומר עליו שבחיים לא אלבש אותו. מה שכן, כרגע אני לא כל כך מתחברת לטרנד צבעי הניוד".
מה המקום האהוב עלייך לשופינג?
"אני אוהבת את Loehmann's, אאוטלט של מעצבים וגם לא מעצבים שמיועד לקונה האופנתית והחסכנית. אני לא חושבת שיש הצדקה להוציא מאות ואלפי דולרים על בגדים. אני גם מאוד אוהבת חנויות וינטג', בארה"ב וגם בארץ. בארץ אני נהנית בכל פעם מחדש מהקולקציות של ML, שאני הפרזנטורית שלהם".
יש לך אובססיית אופנה?
"יש לי המון משקפי שמש, גם כאלה שקניתי בשוק וגם מותגים. העיניים שלי בהירות ורגישות מאוד לשמש. זה פריט חובה בשבילי, אני לא יכולה להיות בחוץ בלעדיהם ואני גרה בשתי ערים שטופות שמש. להערכתי, יש לי כמה עשרות זוגות. משקפיים הם חלק מהמלתחה שלי, שאני משנה בהתאם למה שאני לובשת. כשאני נוסעת לארץ, לדוגמה, אני אורזת שישה-שבעה זוגות".
מה הפריט הכי היקר בארון שלך?
"התיק שאני משתמשת בו כל יום כבר שלוש-ארבע שנים. זה תיק של קלואה שקניתי ב־50 אחוז הנחה שהשיגה לי חברה שלי, שמנהלת את המותג בצפון אמריקה. קניתי אותו בעקבות עסקה שנסגרה בעבודה, כי לפני הסגירה הבטחתי לעצמי שאם העסקה תתבצע, אני אפנק את עצמי. בכל זאת שאלתי את עצמי מה בדיוק אני צריכה ואיזה סוג של תיק יכול לשמש אותי, ככה שזו הייתה קנייה מחושבת".
מה לדעתך כל אישה צריכה במלתחה?
"ג'ינס שיושב טוב והולך עם כל דבר, לא צמוד מדי ולא רחב מדי, ז'קט אחד מחויט ואיכותי, וכמובן את השמלה השחורה הקטנה. אם יש לך גופיות טובות ובכלל פריטי בייסיק טובים, את יכולה לשחק עם אקססוריז: צעיפים, קשתות לשיער, שרשראות וטבעות".
איך להיראות כמו נועה בשער מגזין GOstyle:
הסטייליסט ראובן כהן מסביר: "נועה, בעיניי, מסמלת נשיות בצורה טוטאלית. הסגנון הנשי הולם הן את הגוף שלה והן את האישיות שלה, ואלה דברים שלא ניתן להתעלם מהם כשמלבישים אותה. בלי קשר למה ש'נכון' ולמה שטרנדי, כשמתאימים בגדים לנועה צריך לחשוב על הדגשת גוף הגיטרה שלה בגזרות שחובקות מותניים ואגן. זו הייתה נקודת המוצא שלי בבחירת הפריטים, ובפרט השמלה שנבחרה לככב על השער".
- טיפ סטיילינג: "מה שהנחה אותי בבחירת הבגדים לנועה צריך להנחות כל אישה בחיפוש אחר אאוטפיטים לעצמה: לחשוב מה היתרונות של הגוף שלה ולהבליט אותם. חשוב לזכור שמה שבאופנה משנה פחות ממה שנכון עבורך ומחמיא לך, לאישיות שלך ולמבנה גופך".
- טיפ איפור: "לטעמי, הבגדים הצבעוניים של הקיץ 'קוראים' לאיפור בגוונים ניטרליים יחסית ממשפחת הניוד והחום. זה גם יוצר ניגוד מבורך למראה השכיח יותר בקיץ הזה, שכולל שפתונים כתומים ואדומים וצלליות צבעוניות".
- קונסילר: סמאשבוקס, מחיר: 90 שקל
- עיפרון שפתיים: Malu Wilz, מחיר: 166 שקל
- מסקרה: ג'יד, מחיר: 110.90 שקל
- מייק-אפ: קרליין, מחיר: 158 שקל
- שפתון: M.A.C, מחיר: 89 שקל
- צללית: רבלון, מחיר: 66 שקל
צילום: אלון שפרנסקי; סטיילינג: ראובן כהן;; איפור: נטאשה דנונה; שיער: לירז אגם
___________________________________________________________________________________________________________
עוד במגזין GOstyle:
- מאיפה השמלה של מיכל אמדורסקי
